תהיי בריאה...

א. לא כל ערבי רוצה לרצוח

ב. לא כל מי שרוצה לרצוח הוא רוצח

ג. עצם הייותו של אדם רוצח לא גורם לו לאבד את כל הזכויות שיש לאדם בתור אדם (שטן בהגדרה שלך)

שהרב דב ליאור אומר שזה שערבי לא הולך לעשות פיגוע עכשיו זה כי הוא עצלן

גם גנב שיכנס אליך הביתה אתה לא תעיף כי הוא בן אדם?

@אלגאוי
אבל זה לא מרגיש לכם ניצלוש? תמשיכו כאן...
ערבים=רוצחים? - נסיונות פעילים

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/385931

ואלה רק הפיגועים שסוכלו

יש עוד מאות פיגועים שהצליחו לצערנו (וכן, זריקות אבנים גם נחשב פיגוע)

וחוץ מזה שאתה רואה כמה תמיכה יש למחבלים אצל הערבים.

נכון שזה לא כל הערבים, אבל הרבה מהם, אולי רובם, תומך בפיגועים.

אני לא רואה שיש כ"כ תמיכה לאנסים..

מה הבעיה בגזענות?

וזה תלוי מה המוצא.

וכן, התורה היא גזענית.

מלעשות.

וזה: {נה} וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרְרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ: {נו} וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם: (פ)

לא כלום?

אנחנו אוהבים אותם

ומתוך זה אנחנו רוצים שימותו

כי זה התיקון השלם שלהם

וכן אני באמת חושב אתזה

1. בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו

אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע (תהלים קלז)

2. למה יאמרו הגוים איה א-להיהם? יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך (תהלים עט)

3. תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי (איכה א כב)

4. רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי: ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי: ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי: שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי: שפתי קמי והגיונם עלי כל היום: שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם: תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם: תתן להם מגנת לב תאלתך להם: תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה: (איכה ג נח-סו)

השירות המטאורולוגי הישראלי Israel Meteorological Service | Rishon Le Zion

תחביב שלי

גם גיאוגרפיה

פעם היה יותר פעיל. מאז חלה הדרדרות.

גל החום באירופה (2026) – ויקיפדיה

זה דבר מעניין, אולי יסביר לנו קצת איך יכול להיות מישהו שלא היה כהן ועכשיו נהיה כהן?

אז אהה

לאהרון היו ארבעה בנים שנמשחו. שני בנים מתו כי הקריבו אש זרה אשר לא ציווה. מה בעצם הם עשו? עשו משהו מהלב שלהם.

גם השמות שלהם- נדב, התנדב. אביהוא, כמו נפשי איויתיך. איווי, משהו שצומח מלמטה. אבל אלעזר- ה' עוזר, ואיתמר, בארמית איתמר- מה שכתוב בספר.

זה הבסיס לדבר ה'.

אבל יש נשמות כאלה שהן בוערות, הן רוצות להתנדב. הן מוסיפות מעצמן. זה בעיה.

מצד אחד זו מעלה נפלאה, אדם שלא אומר מה חובתי ואעשה. הלב שלו בוער. זה התכלית של כל התורה. שאנחנו מעצמנו נתעורר לעבוד את ה'.

מצד שני זה בעייתי מאוד, כי יסוד היהדות זה להקשיבל דבר ה'.

לכן הנשמות האלו- בקרוביי אקדש, הן פרצו את הגבול. עשו את אשר לא ציווה ה' ולכן הם מתו. ובנים לא היו להם. ובעצם אין לזה המשך.

לא יכול להיות שלא יהיה המשך לאש הזאת! להתעוררות הזאת שבאה מלמטה! ללב שכוסף. מצד שני צריך שהכל יהיה על פי התורה.

ואז מופיע פנחס. פנחס הוא כמו נדב ואביהוא בזה שהוא עושה מהלב. אבל הוא מתייעץ עם משה. הוא לא מתחיל ממשה, הוא מתחיל מהלב.

הוא בא למשה, זה בסדר? לימדת אותנו שכן. כן.

זה בעצם החיבור של הלב לתורה.

כי הבסיס זה התורה, אבל התורה היא לא רק האמת והצדק, אלא היא החיים שלנו. החיים עצמם מתעוררים אל התורה.

זה מופיע בזוהר, שכיוון שחסר לנו נדב ואביהוא איפה זה הושלם? בפנחס. סוד הנשמות. בעצם פנחס ממשיך את נדב ואביהוא, הם אלה שמבקשים לחבר את הקדושה לחיים.

לראות את הקדושה לא כמטלה חיצונית, אלא כחיים השלמים. כדרך הנכונה לראות את החיים מצד החיים עצמם.

אם נמשיך את זה. יש גם את אליהו. פנחס הוא אליהו גם אליהו היה כהן ונשמתו של פנחס ממשיכה באליהו.

ואליהו הוא קנאי. וגם הוא לא מתחיל מהציווי. הוא מתחיל מלמטה. הוא מקנא לכבוד עם ישראל.

הקב"ה מקפיד עליו קצת. בסופו של דבר הוא ננזף. 

הנקודה הזאת של הקנאות שהיא לא באה מהספר, מהכתוב, אלא באה מבערת הלב, היא המשך האור של פנחס שזה המשך האור של נדב ואביהוא שהוא גם כן נגנז כי עמ"י לא יכול לעמוד באש הזאת של הקנאות. אז הוא נגנז אבל הוא חשוב מאוד.

ומתי הוא חוזר? באחרית הימים.

הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה הגדול והנורא.

הוא שייך לסוד המשיחי. לתקופת המשיח.

איך הוא ישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם?

יש דבר מאוד מעניין: אליהו בגימטריה בן, אז הוא שייך לאבות או שייך לבנים? הוא שייך לבנים. הוא לא בא בשם הספר.

הוא כמו פנחס, אומר לאחאב- אני עוכר ישראל? אתה עוכר ישראל! זה נקרא לאהוב את ישראל? להביא את הבעל?

זה לא לעבור על דבר ה' (בוודאי שזה לעבור על דבר ה'), אלא זה לקבור את ישראל. להפוך את ישראל להיות עוד עם.

הנקודת מוצא של אליהו לא מתחילה מהאמת, היא מתחילה מהחיים.

ולכן במובן הזה הוא משיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

כי האבות הם שייכים לספר, מעבירים מדור לדור את המורשת, והבנים הם מבקשים לחיות, רצונות, שאיפות תאוות.

ויש בעיה בשיח בינהם. כי הם מדברים בשפת האמת והמסורת והמחוייבות, והם מדברים בשפת העושר, החיבור, החוייה, המשמעות... זה שפות שכביכול לא נפגשות.

אבל הן כן נפגשות. כי בעומק, איזה משמעות יש לחיים אם לא באמת? אם לא בנצח?

אבל צריך מישהו ששייך לחיים כדי שיגלה את זה.

דמויות כאלה כמו פנחס ואליהו, נדב ואביהוא, ככל שהן מבררות את עצמן הן מהוות איזה גשר, איזה בירור לדור כזה.

יש שאלה שנשאלת בתנך הרבה פעמים, איך יכול להיות צדיק ורע לו רשע וטוב לו?

קושיא קשה, מדוע דרך רשעים צלחה?

חסידים אומרים אין קושיא בכלל. צדיק טוב לו רשע רע לו.

אה מה, יש לו וולוו, וילה. נהה זה טוב לו? בסדר.. יש לו בשביל מה לקום בבוקר? יש לו דבקות בהשם?אין לו. אז הוולוו וכל זה זה טוב לו?

והצדיק, נכון יש לו קצת מחלות קצת עניות, אז מה, זה שטויות הוא דבוק בהשם! יש לו עושר נצחי.

יש כמה תחומים שוליים...אבל זה שולי.

הבירור הזה אולי שייך לבירור משיחי. איך שהאמת והחיים הם בעצם אחד. האמת היא בשורת החיים. ולחיים אין שום מקום אלא באמת.

ככל שהדבר הזה יתברר ליצר הרע לא יהיה מקום. זה בירור מאוד עמוק ומאוד חשוב.

מה השיח של האדם כשיש לו ניסיון? יש לו איזה חשק איזו תאווה לעשות עבירה

ואז בא היצר הטוב אומר לו, זה אסור ה לא מרשה... אפשר לתאר את זה ככה.

בא היצר הרע אומר ליצר הטוב, אתה צודק, אבל מה עם החיים? אני רוצה לחיות. קצת שקט. נדבר אחכ. 

בעצם השיחבין יצר הטוב ליצר הרע זה השיח בין האמת והצדק לבין החיים.

אבל בעומק זה לא נכון! כי זה לא חיים!

אתה רוצה לחיות! אבל זה חיים?

בחוץ זה מתוק אבל בפנים זה מר. זה ריק זה חלול. אתה רוצה חיים?

זה הצגה של היצר הרע. כי באמת איזה חיים יש? אין שם חיים. אין שם בשורה.

ככל שזה יותר מתברר החיבור הזה של האמת והחיים, שזה בירור כפול (כי הבנים מבקשים חיים והאבות נושאי האמת והצדק)

החיבור בין החיים, ככל שיותר מבררים את זה, איזה חיים יש אם לא באמת.

האמת היא החיים.

ה' הוא מקור החיים, לא מקור החובות. החובות זה רק הדרך שבה מתגלה..

אדם מקבל חוברת תווים- מה זה כל החובות האלה? אני לא רוצה! אני רוצה מהלב! אני רוצה מעצמי! שימו בצד.

אז מה יהיה? זה צורם. יוצא זיוף.

זה כאילו חובות אבל זה חוקי חיים. זה חוקים של מנגינה של חיים.

בגלל שאנחנו רחוקים ז נראה לנו חובה שבאה עלינו.

אז אליהו הואזה שבא לחבר, זכרו תורת משה עבדי ואז הנה אנכי שולח.. התפקיד שלו לחבר בין הבנים לאבות.

הוא עצמו בן אבל הוא דבוק לגמרי בתורת האבות. לכן יש לו יכולת לאחות את הקרע.

מה שאפשר להראות פה, שיש הקבלה בין סוף המסע שלנו במדבר לסוף המסע שלנו במדבר העמים.

וכמו שהמעבר בין הגלות לארץ ישראל, מעבר בין תקופה שהיינו מאוד מצומצים והתכנסו בעיקר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ושם היתה יותר קבלת עול והכנעה לקב"ה ולאמת, לבין משבר גדול שנוצר פה, במאה שנים האחרונות.

והמשבר הזה נובע משני דברים. א למה לנו להיות עם לבדד? למה להיבדל? למה החומה? ו-ב מי אמר שיצרים זה דבר רע?

יצר הרע זה לא דבר חדש, יצר הרע הוא מלך זקן וכסיל. בכל הדורות היו חטאים והיה יצר הרע.

 אבל יש ייחוד בדור הזה- מי אמר שיצר זה רע? תמיד יצר הרע היה רע. היום- מה רע? אני עושה רע למישהו?

בעצם מנסים לעקור את הרע מהיצר. מה יש לי גוף מה רע... מה אני צריך להחביא את עצמי? מה רע בזה? מי אמר שיצר זה רע? זה חוקים מפעם...

וזה משבר נוראי. האמת זה מה שהיצר מדבר. היצר הוא לא רע.

ואנחנו מתבלבלים מה אומרים להם?

אם יש יצר הרע- אפשר לדבר איתו. אבל אם היצר הוא לא רע? ולמה הוא לא רע? זה החיים שלי, אני רוצה לחיות.

יש כאן בירור חדש.

הבירור שצריך לברר הוא לא מה זה יצר הרע. מה שצריך לברר זה- מה זה החיים.

האם באמת החיים הם התאוות? אולי התאוות שהם נראים חיים, הם עושקות את החיים?

הצדיקים לא חיים פחות מהרשעים.

הצדיקים גם רוצים לחיות. ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים!

זה הבירור היום בדורות האלו.

ככל שיותר ויותר יש מאיסה מלשמוע דברים קיצוניים, יותר נטבע אצל כולם הבירור הזה שהקדושה היא בשורת חיים.

חזל אומרים, לשעבר תורה נתתי לכם. לעתיד לבוא חיים אני נותן לכם. וזה תורה של משיח. ההבנה איך כל ההגבלות של התורה הם תווים של מנגינה של חיים.

וזה לימוד גדול. אף פעם אי אפשר להבין הכל, תמיד יש ענווה כלפי הקב"ה. אבל להתחיל להרגיש.

זה משבר שמחייב בירור מחדש. להביא תורה של משיח שהיא תרה של חיים. זה הבירור שצריך לברר, ופנחס, אליהו, הם פורצי דרך. זה מורכב אבל זאת הדרך היחידה.

אם רוצים גאולה צריך אליהו הנביא- מצד אחד כולו קדושה מצד שני כולו חיים.

הוא בא מצד הבנים. תורת הבנים. הוא בא בשם החיים.

כמו ששאלו את החפץ חיים איפה זה כתוב? הביע על הלב ואמר, כאן.

כמו אברהם אבינו, שכליותיו היו הרבנים שלו.

לראות איך התורה מבשרת חיים. זה בירור שצריך להתברר בתוכנו.