ספר ציטוטיי
ספר א' (אבן החכמים):
"צלקות יכולות להיות דבר שימושי ביותר,
לי עצמי יש צלקת מעל ברך שמאל בצורת מפה מדויקת של הרכבת התחתית של לונדון."
"לא טוב לשקוע בחלומות ולשכוח לחיות. זכור את זה!"
"כמובן, מה שקרה בינכם זה סוד כמוס; לפיכך, באופן טבעי, כולם יודעים על זה."
"לאנשים עם מוח מאורגן המוות נתפש בסך הכל כעוד הרפתקה גדולה."
"כסף רב וחיים כאוות נפשך - אלה שני הדברים שמרבית בני־האדם היו מבקשים לעצמם מעל לכול.
הצרה היא, שאנשים נוטים לבקש לעצמם בדיוק את הדברים שמזיקים להם ביותר."
"האמת… האמת היא דבר יפה ונורא, ולפיכך יש לטפל בה במירב הזהירות."
ספר ב' (חדר הסודות):
"הבחירות שלנו, הארי, הן שמגלות מי אנחנו באמת – הרבה יותר מאשר היכולות שלנו."
ספר ג' (האסיר מאזקבאן):
"ההשלכות של מעשינו תמיד מורכבות כל כך, שונות כל כך, עד כי חיזוי העתיד הוא אכן מלאכה קשה מאוד..."
"אתה חושב שהמתים שאהבנו עוזבים אותנו אי-פעם באמת?
אתה חושב שהם אינם חוזרים לפקוד את זכרוננו בעיתות מצוקה? אביך חי בתוכך!"
ספר ד' (גביע האש):
"באמת, אם אתה תחכה לתמיכה של כולם אני חושש שתישאר תקוע כאן עוד זמן רב."
"אתה אינך מסוגל להכיר בכך שאין זה משנה באיזה מעמד אדם נולד, אלא מה קורה איתו כשהוא גדל."
"אם התעקשותך לעצום את עיניך גורמת לך להרחיק לכת כך-כך, הגענו לפרשת דרכים.
אתה תפעל לפי ראות עיניך. ואני - אני אפעל לפי ראות עיני."
"זכרו, אם יבוא היום שבו תצטרכו לבחור בין הנכון לבין הקל, זכרו מה קרה לילד שהיה טוב ואדיב ואמיץ, שנקלע לדרכו של הלורד וולדמורט. זכרו את סדריק דיגורי."
ספר ה' (מסדר עוף החול):
"אדם בנעוריו אינו מכיר את המחשבות והרגשות שתוקפים אדם לעת זיקנה. אבל אם אדם זקן שוכח איך הרגיש בצעירותו, הוא אשם..."
ספר ו' (הנסיך חצוי הדם):
"ועכשיו, הארי, בוא נצא אל הלילה, לחזר אחרי אותה פתיינית הפכפכה, ההרפתקה."
"הלא נודע הוא שמפחיד אותנו, כשאנו מסתכלים על המוות והחשכה, זה הכל."
"ההבנה היא הצעד הראשון ברפואה."
ספר ז' (אוצרות המוות):
"אני דואג פחות לעצמי ויותר לקורבנות המזדמנים של המזימות שהוא עלול לרקוח."
"תוכל לסלוח לי על שלא נתתי בך אמון? שלא סיפרתי לך?
חששתי רק שתיכשל כמו שאני נכשלתי.
פחדתי רק שתעשה אותן שגיאות שעשיתי אני.
אני משווע לסליחתך.
אני יודע, כבר זמן־מה, שאתה אדם טוב יותר ממני."
"זה דבר מוזר, הארי, אבל אולי אלה שמתאימים ביותר לתפוס עמדות של כוח הם אלה שמעולם לא שאפו לו."
"אתה באמת אדון על המוות, כי האדון האמיתי לא מחפש לברוח מהמוות.
הוא מקבל את מותו, ומבין שבעולם החיים יש דברים גרועים בהרבה מאשר מוות."
"אל תרחם על המתים, הארי. רחם על החיים, ויותר מכל, רחם על אלה שחיים בלי אהבה.
אם תחזור, תוכל אולי לדאוג שפחות נפשות תיפגענה. שפחות משפחות תיקרענה לגזרים.
אם זאת נראית לך מטרה נעלה, ניפרד לעת עתה."
"ברור שזה קורה בתוך הראש שלך, אבל למה, תגיד לי, זה אומר שזה לא אמיתי?"
