ריק לי בלב ובא לי לבכות.
אני מרגישה שפשוט יש לי חור ענק!
וזה כואב.
כואב מאוד
מחר הברית והוא דומה לך
מעניין אם גם לו יקראו יונתן...
אני רואה את המשפחה
ופשוט רואים את החור,
אתה חסר, חסר מאוד.
עברו כבר 4 חודשים ויומיים
הזמן עובר לאט
והגעגוע הזה הוא משו שאני לא יכולה להסביר
אתה היית הדוד הכי מושלם!
אתה עדיין..
ביומולדת שלך הישיבה שלמדת בה הגעה למסור שיעור
לא היית שם.
ירדתי לחדר שלך
והוא ניגן בגיטרה שלך, ניגן ובכה
וזה הגביר את הכאב..
אני לא יכולה לראות אותו בוכה
אני רוצה לראות אותך, אפילו רק לשניה
בשביל להגיד לך ביי וחיבוק אחרון
תחזור!!!
אוהבת ומתגעגעת המון,
תהילה.
, טוב לראות שלא כותבים פה הרבה...