הבעיה בנסיונות האלה שהם ככ מוגזמים ומוזרים שאין הרבה אנשים שאני יכול להתייעץ איתם על זה אני יכול מקסימום להעזר בהם בשביל להתמודד אבל הבעיה שאני בחיים שלי בן אדם כזה שכל העולם נשען עליו ונעזר בו ומבקש ממנו עזרה כל הזמן אפילו אנשים שאני בקושי מכיר אז לבוא ולבקש מאנשים עזרה זה ממש קשה לי.... ולא רק זה גם במעט פעמים שהעזתי בכלל לבקש עזרה אנשים ממש פגעו בי... ואלה אנשים שלא רק שעזרתי להם חלק מהם גם חייבים לי כמעט את החיים שלהם... אז הבנתי מזה שד' רוצה שאני אפנה רק אליו...

לגבי העצות על הנקודות טובות והכל תודה אבל באמת שאני כבר יודע את כל העצות הטובות וניסיתי ואני מנסה את רובם אבל בתכלס רק לי זה לא עובד ושלא תביני לא נכון אני לא אומר שזה לא עובד מה פתאום..... אני יודע בוודאות שזה עובד ייעצתי ככה לאנשים אחרים מלא פעמים וזה עבד אבל עלי משום מה כלום לא עובד לא יודע למה.... זה חלק מהנסיון..... וזה לא שאני מדוכא או עצוב יש לי נפש מאוד חזקה אנשים לא יכולים לראות עלי בכלל שאני סובל כמו שאני סובל... מישהו אמר לי פעם אני לא יודע איך אתה מסוגל לחייך בכלל ככה אני הייתי בדכאון כל היום וסהכ סיפרתי לו על נסיון מאוד קטן שיש להרבה אנשים...

אני אומר תודה לד' על הכל גם על הרע אין לי טענות אני יודע מי אני ומה עשיתי וכנראה שזה מה שצריך כדי לתקן אבל הכוחות נגמרים..... אני כל הזמן דואג לאנשים אחרים ולא לעצמי וקשה בכלל להסביר מה אני עושה בשביל אחרים כי זה ישמע לא נורמלי בכלל.... פעם הייתי צריך עזרה במשהו ואמא שלי אמרה לי תבקש מחבר אתה עושה ככ הרבה בשביל כולם למה שלא יעזרו לך ובכלל לא יכלתי להגיד לה שאני לא מסוגל לבקש עזרה מאנשים..

לא חושב שלאקוצ'ר יש כלים להבין מה שאני עובר אלה דברים באמת מוזרים ויוצאי דופן ואני יודע שזה נשמע שאני בכיין ומגזים אבל בדכ האנשים שיודעים לענות לי על הקשיים האלה הם רבנים ממש צדיקים ומיוחדים..... וגם הם אומרים לי שאני באמת זוכה לנסיונות "מיוחדים" חחח.... מעודד ככל שזה יהיה...........

@תופסת אומץ תודה גם לך על התשובה ממש מעריך העניין הוא שאני לא מדבר פה על תחושות או רגשות ולא על בחירה אני חושב שפשוט אם ד' ככ מקשה עלי כנראה שכל מה שנשאר לי לעשות זה רק להרים ידיים עברתי המון דברים קשים בחיים והצרה הכי קשה בזה שהם היו דברים שאף אחד לא ראה אז כולם חושבים שהחיים שלי מושלמים בגלל שיש לי ככה וככה דברים שמבחוץ נראים כמו ברכה ענקית אבל בפועל הם מביאים איתם נסיון ממש קשה שקשה להסביר ובכל זאת למרות כל הקשיים האלה אני יודע לקום ולנער את עצמי ולהתחזק ואפילו לחזק אנשים אחרים אבל פשוט נגמרים לי הכוחות וזה לא שאני בוחר בזה קשה להסביר פה בפומבי מה בדיוק אני מתכוון אבל המעט אנשים ששמעו כל מה שעובר עלי פשוט בכו ואני מאוד מנסה לא לשתף אף אחד כי אני יודע שלרוב האנשים אין איך לעזור לי וזה סתם לגרום להם כאב לי וחבל לי לצער אנשים אחרים זה המעט שאני יכול לחסוך לפחות..... ותודה על הברכה אני רק מוסיף שזה לא רק העניין של השידוך פשוט זה המסקנה שהגעתי אליה בגלל שכבר אין לי כוחות באמת שאין לי....

תודה מאוד מאוד לשתיכם על העצות והעזרה ותודה שקראתן את מה שכתבתי אני מקווה שזה לא באמת יצער מישהו באתי רק לפרוק כי כבר באמת שככ כבד לי שאני מרגיש שאני על סף לאבד את זה...... אבל מקווה שמתישהו ד' יפתח לי פתח וירחם עלי כי פתחתי הרבה יותר מחודו של מחט מאות ואלפי פעמים ומרגיש לי שעדיין לא נפתח לי פתח אולם אחד (ברור שאני מגזים אבל מותר לי לבכות גם חחחח)...

קשה קצת להסביר פה מול כולם אבל ננסה... לפני כמה הרבה זמן דיברתי עם הרב שלי על זה שאני רוצה לחזור לאיזו פעילות גופנית שאני אוהב מגיל צעיר והתייעצתי איתו אם אין בזה ביטול תורה וכל זה והוא אמר לי שאם זה עושה לי טוב כמו שאני אומר ההפך זה טוב והכל ואז תוך כמה זמן נפצעתי בצורה שאין לה סיבה רפואית אבל מונעת ממני להמשיך בזה ועדיין לא מצאתי לזה פתרון.. ורק בשביל להבין כמעט כל דבר שאני מנסה לעשות קורה איזה משהו כזה שמשמים אומרים לי לא נתן לך... לא חושב שלקאוצ'ר יש כלים להתמודד עם דברים כאלה זה לא שאני לא יודע מה צריך לעשות זה פשוט שמשמים יש ככ הרבה מניעות שבתכלס לעשות אותם כל דבר נתקע

למעשים בפועל וזה פחות העניין שלי כי מה שצריך אני עושה או משתדל לעשות..... יצא לי פעם לדבר עם קואצ'רית שעוד שניה תלשתי שערות מחוסר ההבנה שלה הכל היה אצלה "לא תקשיב למה שאני אומרת תעשה פשוט" וניסיתי להסביר לה שיש דברים חיצוניים שמונעים והיא פשוט לא הצליחה להבין כי לימדו אותה שהכל תלוי בך וכל זה וזה לא תמיד נכון

כל הדברים האלה קורים... זה פשוט הצד המעשי של לנסות לעשות דברים אפילו הכי קטנים שיש ושולחים לך משמים כל מיני מניעות פשוט בלי סוף על כמעט כל דבר קטן... מסכים שצריך לעבוד על הדאגה ולשכוח מהעבר שזה משהו שאני עובד עליו כבר די הרבה זמן ללא הצלחה גם בטיפולים אבל כשאין כח לתפקד בגלל שכל דבר קטן קורה עם קושי זה קצת קשה..... תודה מאוד על האכפתיות

כל הדברים האלה קורים... זה פשוט הצד המעשי של לנסות לעשות דברים אפילו הכי קטנים שיש ושולחים לך משמים כל מיני מניעות פשוט בלי סוף על כמעט כל דבר קטן... מסכים שצריך לעבוד על הדאגה ולשכוח מהעבר שזה משהו שאני עובד עליו כבר די הרבה זמן ללא הצלחה גם בטיפולים אבל כשאין כח לתפקד בגלל שכל דבר קטן קורה עם קושי זה קצת קשה..... תודה מאוד על האכפתיות

אבל די אין כח כבר...

זאת לא הפעם הראשונה שנאלצתי לגרור את עצמי החוצה מתקופה כזאת קשה כשזה במשך שנים וחוזר כל הזמן...... ולהשאר במצב הזה לא צריך באמת כח פשוט לחכות שיהיה מה שיהיה....

באנשים ככה זה ממש לא דרך לטפל אבל בכלל קואצ'ר בלי הכשרה במשהו של הנפש זה לא הכי טוב לדעתי צריך ללמוד להיות קצת רגיש למי שאתה עוזר לו

גם אם ברור לי שכל זה קורה כי ד' אוהב אותי אבל זה ככ הרבה שנים וככ הרבה דברים שקשה לי להכיל את זה וככ קשה לי באמת להכניס לעצמי לראש שכל זה מאהבה באמת וכל פעם שאני עובד על זה ומצליח קצת אז קורה משהו חדש שמפיל אותי חזרה לקרשים

זאת העבודה וזה לא רק עבודה וגם יצא לי מן הסתם ללמוד הרבה ספרים שנוגעים באמונה וביטחון וקשה להעביר בלי שמכירים אותי ממש טוב איפה אני אוחז בעניינים האלה פשוט לפעמים יש מקרים יוצאי דופן ולא שאני מזלזל או משהו אבל כבר יצא ליללמוד ספררים מהסוג שהמצלת עליו ובאמת שהתרגשתי מהם ברמות ממש אבל בפועל כשהלכתי בשיטה זה לא עבד לי למרות שממש השתדלתי ושוב גם אם אני אקבל את זה בלב שד' אוהב אותי בהכל וכל זה אין לי הבטחה מזה שהמניעות יפסיקו... כל יהיה יותר קל להתמודד רגשית אבל ההתמודדות הרגשית היא פחות העניין פה בעצם אלא העובדה שאני פשוט תקוע על פול גז בניוטרל ומרגיש שאני כל הזמן טוחן מים כי כל מה שאני עושה לא עושה שום דבר שאפשר למדוד או להרגיש ואני יודע שזה גם עניין ושזה גם נסיון ולפעמים אפילו מראים לי משמים כמה דברים שאני עושה פועלים כדי שאני לא אתייאש אבל פשוט התעייפתי מלעבוד ככה את ד' ולא שאני רוצה לוותר על זה כי אם ד' בחר לי את זה אז ברור שזה הכי טוב לי אבל הייתי רוצה קצת תקופות של מנוחה ולא שנים על גבי שנים עם הפוגות קטנות ככ שאי אפשר להנות מהן כמעט מרגיש שאני נוסע על הקצה של מכל הדלק מלא זמן כבר לגבי הספר שהמלצת אני בדוק עליו בעזרת ד' תודה רבה על ההמלצה גם ל- @נפש חיה.

שה' בחר בך להעביר אותך ניסיונות משונים. יש הרבה אנשים שחיים בשלווה. ויש כאלה כמה שסובלים.

אז אתה מיוחד. וגם אנשים מיוחדים צריכים לפעמים לנוח. 

ואני כן ממליצה לשתף אנשים עם ההתמודדות שלך, אפילו שנראה לך שהם לא יבינו או לא יכולים להכיל. 

ואני שוב מזכירה לך - אתה מיוחד. 

והאושר שלך לא בהכרח תלוי במצב זה או אחר. ואתה יכול להתחתן ככה כמו שאתה עם פחות בריאות, בלי כסף.

אבל שמחה? על השמחה צריך לעבוד.

ובאמת כל השאר, מה שלא באחריותך. תרפה

והלוואי וה' ייתן לך כוחות להתמודד עם הכל.  

אבל ההרגשה היא פחות העניין... אני יודע להתעודד, החוסר כוחות מחוץ לשליטתי

זה העניין של הקושי המתמיד והשוחק שפשוט לפעמים כבר אין כוח ובא רק לנוח

כתבתי באיזה תגובה פה שלמרות שיש לי בלאגן בריאות הוא לא משהו שהרופאים יודעים מה הוא ברוך ד' כל הבדיקות בסדר בעיקרון תודה על האכפתיות ולא אני לא ישן מסודר קצת קשה לישון ככה

פשוט רב מה שכתבת קצת דורש ממני לחשוף מעצמי דברים שאני מתבייש פה מול כולם אבל על כל השאלות ששאלת התשובה ממש תהיה מבאסת.. כשיוצא לי לדבר עם אנשים על הדברים האלה והם אומרים לי את העצות שאמרת ואני אומר להם למה אני לא יכול זה בדכ גורם לאנשים קצת להשבר כי באמת רואים שאין לי ברירה כבר.... לגבי הטיפולים אני כן עושה דברים זה פשוט לא מחזיק מעמד יש לי איזו נקודה רגשית כואבת מאוד אולי שתיים ששתיהן אחת שקשה לשחרר... מה שכתבת על הדלתות נראה לי קצת נכון מרגיש לי שאני צריך ללכת ולצאת מהאיזור הנוחות שלי אבל מכמה וכמה סיבות אני משותק כבר מפחד

שהנקודה הכי כואבת בחיים שלי אין פשוט סיכוי שאני אוכל להתעמת איתה פעם הרב שלי הציע לי אבל המקרה הזה היה טראומה גדולה מדי ואני מפחד שזה יגרום לסיבוך יותר גדול.... ולגבי המטפלים אני חושב על זה די הרבה זמן כי יש אנשים עם יראת שמים שאולי יכולים באמת לעזור בליווי מעשי וכאלה הבעיה זה שאין לי יכולת כלכלית בכלל....

אבל זה קשור לכל המניעות שכתבתי פה כמה פעמים שכל פעם שאני עושה משהו שעושה לי טוב קורה משהו שמונע את זה

התגובה שלך ממש עשתה לי נחת שאמרת שהתחזקת מזה זה אחד הדברים שהכי עושים לי נחת בחיים... לגבי הבעיה הבריאותית בעיקרון אני עובד על זה אבל אין לזה פתרון זה משהו שאמור לחלוף לבד רק שזה לוקח זמן ומסתבך קצת

דברים שצריך לחשוף כדי להבין כי בגדול עניתי לכל העניינים האלה פה ושם בתגובות האחרות.... אז קודם כל לכל מי שקורה את זה העצות שלך ממממש טובות ממש ממש אפילו.... ובאמת שאם מישהו במצב הזה אני מציע לעשות כמו שכתבת זה באמת רעיונות ממש טובים

קודם כל תודה לכל מי שהגיבו עצם ההקשבה וההשתתפות בכאב ממש משמחים כי זה מה שחסר לי ביום יום כי אני מסתיר את הכאב שלי מכולם פשוט ומעט מאוד אנשים יודעים וגם אלה שיודעים לא יודעים לעזור פשוט אז ממש עזר לי שיכלתי לפרוק פה וגם דיברתם איתי על זה וזה משחרר... אז אני אספר שהצלחתי קצת להשתחרר מהכבדות אולי לא לגמרי אבל קצת... ופשוט ארגנתי קבוצה של אנשים והלכנו לעשות קצת בלאגן שם בשמים ולהתפלל כמובן שלא אמרתי לאף אחד למה אני יוזם את זה אבל ברוך ד' כיוונו על הרבה אנשים... אמנם יש עוד לא מעט עבודה להשתחרר מההרגשה המעיקה אבל בנתיים לפחות ממש תודה לכל מי שענה

אם אתה יכול למצוא את המקור על הכלי חרס זה יעודד אותי אבל אם זה קשה אל תתאמץ סתם בשבילי... ותודה על מה שכתבת אני יודע ומצפה לגלגל הזה שיתהפך הבעיה שהוא כבר הרבה הרבה שנים בצד למטה

להתחזק מזה זה פשוט דבר גדול ועצום מאוד...

מוסיפה קצת מנק' המבט שלי, לא יודעת אם מחזק או הפוך, מקווה שלא הפוך..

הזדהתי עם חלקים ממה שכתבת.גם אני לא מגלה מה שקשה לי ומתמודדת לבד כי אנשים תופסים אותי כ"פותרת בעיות" וגם יודעת שכנראה לא ידעו לעזור...

נראה לי שאני שלב אחריך- אני בתוך או אחרי שלב היאוש..

אבל לא רע לי ואפילו טוב.

אני ביאוש מהמרדף אחרי ישועות והחלטה או הגעה למציאות שאני מרפה ומה שיהיה -יהיה וחיה את העכשיו ומשתדלת לשמוח במה שיש ויש המון ב"ה .אני עושה מה שנראה לי מתאים ונכון ופחות מחשבנת,כבר לא איכפת לי..

. אצלי למשל היה אתגר מסויים שהתמודדתי איתו ואני זוכרת שהתפילה הקבועה שלי הייתה שה' יעזור לי להיות טובה יותר ופחות האתגר..האתגר נשאר אבל כל הזמן נפגשתי עם מציאות של כאב, כאב של אנשים שאני אוהבת ואני טיפוס שמתמסר עד הסוף, הייתה תק' שהעמסתי (ועודני לפעמים) הכל עלי וזה מוטט אותי כאילו מה שקורה לאחרים קורה לי, מעין סמביוזה כזאת...ואז לאט לאט למדתי ועדיין מתאמנת בלזרוק את הבעיות על ה' ולהשתדל לגופה של בעיה ולהרפות..הפכתי להיות אלופה בלהתפלל על אחרים וכמעט בכלל לא עצמי  לא מוצאת כח וזמן כי הרגיש ומרגיש לי כמו פינוק...עם השנים אני רואה שהאתגר ההוא הולך ונעלם כאילו מעצמו..

אז יש עוד עניינים שהייתי שמחה עד מאוד אם יפתרו..

מה זה אומר יאוש אצלך?

יאוש רע בכרח?

את ה' הרי א"א בכ"מ לעזוב ב"ה, הוא נותן החיים עצמם..

האמת שנראה לי שאני יכול לעזור לך במצב שאת נמצאת בו הייתי במצב הזה פעם ובאמת התפרקתי פעם מרוב אכפתיות ברמה שנכנסתי פעם למיטה לכמה ימים מרוב כאב לדמתי על זה מכל מיני ספרים של רבנים חשובים אין להתמודד יש אמירה בשם החזון איש... לגבי ההגדרה שלי ליאוש זה פשוט אדישות כזאת שדי לא אכפת לי וזהו מה שיהיה יהיה.... בדכ זה פשוט אומר שאני עושה מה שצריך ולא מתייחס לא לתוצאות ולא לרצונות ולא לקיווייים אבל בימים האחרונים זה אומר שאני פשוט לא מתאמץ הרבה לצאת מהמיטה ומחכה שימאאס לי פשוט להיות שם.... בשאר הדברים לא השתנה הרבה.... מקווה שגם אצלך הכל יעבור ותגיעי לטוב המיוחל בעזרת ד'

העניין הוא שאחת הבעיות היא שכל מה שעושה לי טוב ונותן לי כוחות נתקל בחומות של מניעות כתבתי למעלה למשל על פעילות גופנית שממש מאישה לי את הנשמה ואי אפשר להתעסק בה כבר אבל אולי בזכות התפילות שלך אני אזכה

יצא לי ליצור קשר עם כל מיני גורמים שעוזרים בעניינים כאלה..... מקווה שהתנופה תחזיק...

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.

כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)

ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.

למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.

ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.

2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .

3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.

בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

על תקשורת או על מציאת חן.

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.

דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.

א. מה מונע ממך לקרוא את המשך התגובה? אולי בכל זאת יש שם משהו שיתן לך נקודת מבט אחרת.
 

ב. הקביעה שלך שזה לא נכון בעיני נשמעת מדי נחרצת. יש בפורום (לא רק בשרשור הזה) הודעות שכתבת שמעלות את האפשרות שאכן יש פה דפוס מסויים. זה לא מוכיח, אבל לדעתי בהחלט יכול לערער על הקביעה שלך.

וזה מאוד עצוב ..

לגבי צורת הומור דומה זה נשמע לי מעל ומעבר הלוואי

אני כל-כך שמחה שלא התחתנתי בגיל 21 שעד עכשיו אני אומרת תודה לה' על זה .

כי אם הייתי מתחתנת הייתי עצובה ..

לא מתחתנים כי אין ברירה מחריד בעיניי 

לי זה לא מתאים.

לגבי דפוס חוזר של הודעות ..

הופה אתה יכול להגיד מי אתה .. אני דיברתי על השרשור הזה לא ביקשתי שתהיה פסיכולוג

להתחתן כי מצאת מישהו שיש התאמה מספקת, גם אם היא לא מושלמת - זו המציאות.

עכשיו, את רוצה לדון רק על השרשור הזה? סבבה. אפילו בשרשור שפתחת יש כמה דגלים אדומים.

השאלה אם את מבקשת עצות פרקטיות, גם אם לא יהיה לך נוח לקרוא אותן, או שאת מבקשת תיקוף להחלטות ולרגשות שלך. 

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.

השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.

וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.

זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

ולפתח אותו  עוד גם בתור זוג בחיי הנישואין. 

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת

ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳