הבעיה בנסיונות האלה שהם ככ מוגזמים ומוזרים שאין הרבה אנשים שאני יכול להתייעץ איתם על זה אני יכול מקסימום להעזר בהם בשביל להתמודד אבל הבעיה שאני בחיים שלי בן אדם כזה שכל העולם נשען עליו ונעזר בו ומבקש ממנו עזרה כל הזמן אפילו אנשים שאני בקושי מכיר אז לבוא ולבקש מאנשים עזרה זה ממש קשה לי.... ולא רק זה גם במעט פעמים שהעזתי בכלל לבקש עזרה אנשים ממש פגעו בי... ואלה אנשים שלא רק שעזרתי להם חלק מהם גם חייבים לי כמעט את החיים שלהם... אז הבנתי מזה שד' רוצה שאני אפנה רק אליו...

לגבי העצות על הנקודות טובות והכל תודה אבל באמת שאני כבר יודע את כל העצות הטובות וניסיתי ואני מנסה את רובם אבל בתכלס רק לי זה לא עובד ושלא תביני לא נכון אני לא אומר שזה לא עובד מה פתאום..... אני יודע בוודאות שזה עובד ייעצתי ככה לאנשים אחרים מלא פעמים וזה עבד אבל עלי משום מה כלום לא עובד לא יודע למה.... זה חלק מהנסיון..... וזה לא שאני מדוכא או עצוב יש לי נפש מאוד חזקה אנשים לא יכולים לראות עלי בכלל שאני סובל כמו שאני סובל... מישהו אמר לי פעם אני לא יודע איך אתה מסוגל לחייך בכלל ככה אני הייתי בדכאון כל היום וסהכ סיפרתי לו על נסיון מאוד קטן שיש להרבה אנשים...

אני אומר תודה לד' על הכל גם על הרע אין לי טענות אני יודע מי אני ומה עשיתי וכנראה שזה מה שצריך כדי לתקן אבל הכוחות נגמרים..... אני כל הזמן דואג לאנשים אחרים ולא לעצמי וקשה בכלל להסביר מה אני עושה בשביל אחרים כי זה ישמע לא נורמלי בכלל.... פעם הייתי צריך עזרה במשהו ואמא שלי אמרה לי תבקש מחבר אתה עושה ככ הרבה בשביל כולם למה שלא יעזרו לך ובכלל לא יכלתי להגיד לה שאני לא מסוגל לבקש עזרה מאנשים..

לא חושב שלאקוצ'ר יש כלים להבין מה שאני עובר אלה דברים באמת מוזרים ויוצאי דופן ואני יודע שזה נשמע שאני בכיין ומגזים אבל בדכ האנשים שיודעים לענות לי על הקשיים האלה הם רבנים ממש צדיקים ומיוחדים..... וגם הם אומרים לי שאני באמת זוכה לנסיונות "מיוחדים" חחח.... מעודד ככל שזה יהיה...........

@תופסת אומץ תודה גם לך על התשובה ממש מעריך העניין הוא שאני לא מדבר פה על תחושות או רגשות ולא על בחירה אני חושב שפשוט אם ד' ככ מקשה עלי כנראה שכל מה שנשאר לי לעשות זה רק להרים ידיים עברתי המון דברים קשים בחיים והצרה הכי קשה בזה שהם היו דברים שאף אחד לא ראה אז כולם חושבים שהחיים שלי מושלמים בגלל שיש לי ככה וככה דברים שמבחוץ נראים כמו ברכה ענקית אבל בפועל הם מביאים איתם נסיון ממש קשה שקשה להסביר ובכל זאת למרות כל הקשיים האלה אני יודע לקום ולנער את עצמי ולהתחזק ואפילו לחזק אנשים אחרים אבל פשוט נגמרים לי הכוחות וזה לא שאני בוחר בזה קשה להסביר פה בפומבי מה בדיוק אני מתכוון אבל המעט אנשים ששמעו כל מה שעובר עלי פשוט בכו ואני מאוד מנסה לא לשתף אף אחד כי אני יודע שלרוב האנשים אין איך לעזור לי וזה סתם לגרום להם כאב לי וחבל לי לצער אנשים אחרים זה המעט שאני יכול לחסוך לפחות..... ותודה על הברכה אני רק מוסיף שזה לא רק העניין של השידוך פשוט זה המסקנה שהגעתי אליה בגלל שכבר אין לי כוחות באמת שאין לי....

תודה מאוד מאוד לשתיכם על העצות והעזרה ותודה שקראתן את מה שכתבתי אני מקווה שזה לא באמת יצער מישהו באתי רק לפרוק כי כבר באמת שככ כבד לי שאני מרגיש שאני על סף לאבד את זה...... אבל מקווה שמתישהו ד' יפתח לי פתח וירחם עלי כי פתחתי הרבה יותר מחודו של מחט מאות ואלפי פעמים ומרגיש לי שעדיין לא נפתח לי פתח אולם אחד (ברור שאני מגזים אבל מותר לי לבכות גם חחחח)...

קשה קצת להסביר פה מול כולם אבל ננסה... לפני כמה הרבה זמן דיברתי עם הרב שלי על זה שאני רוצה לחזור לאיזו פעילות גופנית שאני אוהב מגיל צעיר והתייעצתי איתו אם אין בזה ביטול תורה וכל זה והוא אמר לי שאם זה עושה לי טוב כמו שאני אומר ההפך זה טוב והכל ואז תוך כמה זמן נפצעתי בצורה שאין לה סיבה רפואית אבל מונעת ממני להמשיך בזה ועדיין לא מצאתי לזה פתרון.. ורק בשביל להבין כמעט כל דבר שאני מנסה לעשות קורה איזה משהו כזה שמשמים אומרים לי לא נתן לך... לא חושב שלקאוצ'ר יש כלים להתמודד עם דברים כאלה זה לא שאני לא יודע מה צריך לעשות זה פשוט שמשמים יש ככ הרבה מניעות שבתכלס לעשות אותם כל דבר נתקע

למעשים בפועל וזה פחות העניין שלי כי מה שצריך אני עושה או משתדל לעשות..... יצא לי פעם לדבר עם קואצ'רית שעוד שניה תלשתי שערות מחוסר ההבנה שלה הכל היה אצלה "לא תקשיב למה שאני אומרת תעשה פשוט" וניסיתי להסביר לה שיש דברים חיצוניים שמונעים והיא פשוט לא הצליחה להבין כי לימדו אותה שהכל תלוי בך וכל זה וזה לא תמיד נכון

כל הדברים האלה קורים... זה פשוט הצד המעשי של לנסות לעשות דברים אפילו הכי קטנים שיש ושולחים לך משמים כל מיני מניעות פשוט בלי סוף על כמעט כל דבר קטן... מסכים שצריך לעבוד על הדאגה ולשכוח מהעבר שזה משהו שאני עובד עליו כבר די הרבה זמן ללא הצלחה גם בטיפולים אבל כשאין כח לתפקד בגלל שכל דבר קטן קורה עם קושי זה קצת קשה..... תודה מאוד על האכפתיות

כל הדברים האלה קורים... זה פשוט הצד המעשי של לנסות לעשות דברים אפילו הכי קטנים שיש ושולחים לך משמים כל מיני מניעות פשוט בלי סוף על כמעט כל דבר קטן... מסכים שצריך לעבוד על הדאגה ולשכוח מהעבר שזה משהו שאני עובד עליו כבר די הרבה זמן ללא הצלחה גם בטיפולים אבל כשאין כח לתפקד בגלל שכל דבר קטן קורה עם קושי זה קצת קשה..... תודה מאוד על האכפתיות

אבל די אין כח כבר...

זאת לא הפעם הראשונה שנאלצתי לגרור את עצמי החוצה מתקופה כזאת קשה כשזה במשך שנים וחוזר כל הזמן...... ולהשאר במצב הזה לא צריך באמת כח פשוט לחכות שיהיה מה שיהיה....

באנשים ככה זה ממש לא דרך לטפל אבל בכלל קואצ'ר בלי הכשרה במשהו של הנפש זה לא הכי טוב לדעתי צריך ללמוד להיות קצת רגיש למי שאתה עוזר לו

גם אם ברור לי שכל זה קורה כי ד' אוהב אותי אבל זה ככ הרבה שנים וככ הרבה דברים שקשה לי להכיל את זה וככ קשה לי באמת להכניס לעצמי לראש שכל זה מאהבה באמת וכל פעם שאני עובד על זה ומצליח קצת אז קורה משהו חדש שמפיל אותי חזרה לקרשים

זאת העבודה וזה לא רק עבודה וגם יצא לי מן הסתם ללמוד הרבה ספרים שנוגעים באמונה וביטחון וקשה להעביר בלי שמכירים אותי ממש טוב איפה אני אוחז בעניינים האלה פשוט לפעמים יש מקרים יוצאי דופן ולא שאני מזלזל או משהו אבל כבר יצא ליללמוד ספררים מהסוג שהמצלת עליו ובאמת שהתרגשתי מהם ברמות ממש אבל בפועל כשהלכתי בשיטה זה לא עבד לי למרות שממש השתדלתי ושוב גם אם אני אקבל את זה בלב שד' אוהב אותי בהכל וכל זה אין לי הבטחה מזה שהמניעות יפסיקו... כל יהיה יותר קל להתמודד רגשית אבל ההתמודדות הרגשית היא פחות העניין פה בעצם אלא העובדה שאני פשוט תקוע על פול גז בניוטרל ומרגיש שאני כל הזמן טוחן מים כי כל מה שאני עושה לא עושה שום דבר שאפשר למדוד או להרגיש ואני יודע שזה גם עניין ושזה גם נסיון ולפעמים אפילו מראים לי משמים כמה דברים שאני עושה פועלים כדי שאני לא אתייאש אבל פשוט התעייפתי מלעבוד ככה את ד' ולא שאני רוצה לוותר על זה כי אם ד' בחר לי את זה אז ברור שזה הכי טוב לי אבל הייתי רוצה קצת תקופות של מנוחה ולא שנים על גבי שנים עם הפוגות קטנות ככ שאי אפשר להנות מהן כמעט מרגיש שאני נוסע על הקצה של מכל הדלק מלא זמן כבר לגבי הספר שהמלצת אני בדוק עליו בעזרת ד' תודה רבה על ההמלצה גם ל- @נפש חיה.

שה' בחר בך להעביר אותך ניסיונות משונים. יש הרבה אנשים שחיים בשלווה. ויש כאלה כמה שסובלים.

אז אתה מיוחד. וגם אנשים מיוחדים צריכים לפעמים לנוח. 

ואני כן ממליצה לשתף אנשים עם ההתמודדות שלך, אפילו שנראה לך שהם לא יבינו או לא יכולים להכיל. 

ואני שוב מזכירה לך - אתה מיוחד. 

והאושר שלך לא בהכרח תלוי במצב זה או אחר. ואתה יכול להתחתן ככה כמו שאתה עם פחות בריאות, בלי כסף.

אבל שמחה? על השמחה צריך לעבוד.

ובאמת כל השאר, מה שלא באחריותך. תרפה

והלוואי וה' ייתן לך כוחות להתמודד עם הכל.  

אבל ההרגשה היא פחות העניין... אני יודע להתעודד, החוסר כוחות מחוץ לשליטתי

זה העניין של הקושי המתמיד והשוחק שפשוט לפעמים כבר אין כוח ובא רק לנוח

כתבתי באיזה תגובה פה שלמרות שיש לי בלאגן בריאות הוא לא משהו שהרופאים יודעים מה הוא ברוך ד' כל הבדיקות בסדר בעיקרון תודה על האכפתיות ולא אני לא ישן מסודר קצת קשה לישון ככה

פשוט רב מה שכתבת קצת דורש ממני לחשוף מעצמי דברים שאני מתבייש פה מול כולם אבל על כל השאלות ששאלת התשובה ממש תהיה מבאסת.. כשיוצא לי לדבר עם אנשים על הדברים האלה והם אומרים לי את העצות שאמרת ואני אומר להם למה אני לא יכול זה בדכ גורם לאנשים קצת להשבר כי באמת רואים שאין לי ברירה כבר.... לגבי הטיפולים אני כן עושה דברים זה פשוט לא מחזיק מעמד יש לי איזו נקודה רגשית כואבת מאוד אולי שתיים ששתיהן אחת שקשה לשחרר... מה שכתבת על הדלתות נראה לי קצת נכון מרגיש לי שאני צריך ללכת ולצאת מהאיזור הנוחות שלי אבל מכמה וכמה סיבות אני משותק כבר מפחד

שהנקודה הכי כואבת בחיים שלי אין פשוט סיכוי שאני אוכל להתעמת איתה פעם הרב שלי הציע לי אבל המקרה הזה היה טראומה גדולה מדי ואני מפחד שזה יגרום לסיבוך יותר גדול.... ולגבי המטפלים אני חושב על זה די הרבה זמן כי יש אנשים עם יראת שמים שאולי יכולים באמת לעזור בליווי מעשי וכאלה הבעיה זה שאין לי יכולת כלכלית בכלל....

אבל זה קשור לכל המניעות שכתבתי פה כמה פעמים שכל פעם שאני עושה משהו שעושה לי טוב קורה משהו שמונע את זה

התגובה שלך ממש עשתה לי נחת שאמרת שהתחזקת מזה זה אחד הדברים שהכי עושים לי נחת בחיים... לגבי הבעיה הבריאותית בעיקרון אני עובד על זה אבל אין לזה פתרון זה משהו שאמור לחלוף לבד רק שזה לוקח זמן ומסתבך קצת

דברים שצריך לחשוף כדי להבין כי בגדול עניתי לכל העניינים האלה פה ושם בתגובות האחרות.... אז קודם כל לכל מי שקורה את זה העצות שלך ממממש טובות ממש ממש אפילו.... ובאמת שאם מישהו במצב הזה אני מציע לעשות כמו שכתבת זה באמת רעיונות ממש טובים

קודם כל תודה לכל מי שהגיבו עצם ההקשבה וההשתתפות בכאב ממש משמחים כי זה מה שחסר לי ביום יום כי אני מסתיר את הכאב שלי מכולם פשוט ומעט מאוד אנשים יודעים וגם אלה שיודעים לא יודעים לעזור פשוט אז ממש עזר לי שיכלתי לפרוק פה וגם דיברתם איתי על זה וזה משחרר... אז אני אספר שהצלחתי קצת להשתחרר מהכבדות אולי לא לגמרי אבל קצת... ופשוט ארגנתי קבוצה של אנשים והלכנו לעשות קצת בלאגן שם בשמים ולהתפלל כמובן שלא אמרתי לאף אחד למה אני יוזם את זה אבל ברוך ד' כיוונו על הרבה אנשים... אמנם יש עוד לא מעט עבודה להשתחרר מההרגשה המעיקה אבל בנתיים לפחות ממש תודה לכל מי שענה

אם אתה יכול למצוא את המקור על הכלי חרס זה יעודד אותי אבל אם זה קשה אל תתאמץ סתם בשבילי... ותודה על מה שכתבת אני יודע ומצפה לגלגל הזה שיתהפך הבעיה שהוא כבר הרבה הרבה שנים בצד למטה

להתחזק מזה זה פשוט דבר גדול ועצום מאוד...

מוסיפה קצת מנק' המבט שלי, לא יודעת אם מחזק או הפוך, מקווה שלא הפוך..

הזדהתי עם חלקים ממה שכתבת.גם אני לא מגלה מה שקשה לי ומתמודדת לבד כי אנשים תופסים אותי כ"פותרת בעיות" וגם יודעת שכנראה לא ידעו לעזור...

נראה לי שאני שלב אחריך- אני בתוך או אחרי שלב היאוש..

אבל לא רע לי ואפילו טוב.

אני ביאוש מהמרדף אחרי ישועות והחלטה או הגעה למציאות שאני מרפה ומה שיהיה -יהיה וחיה את העכשיו ומשתדלת לשמוח במה שיש ויש המון ב"ה .אני עושה מה שנראה לי מתאים ונכון ופחות מחשבנת,כבר לא איכפת לי..

. אצלי למשל היה אתגר מסויים שהתמודדתי איתו ואני זוכרת שהתפילה הקבועה שלי הייתה שה' יעזור לי להיות טובה יותר ופחות האתגר..האתגר נשאר אבל כל הזמן נפגשתי עם מציאות של כאב, כאב של אנשים שאני אוהבת ואני טיפוס שמתמסר עד הסוף, הייתה תק' שהעמסתי (ועודני לפעמים) הכל עלי וזה מוטט אותי כאילו מה שקורה לאחרים קורה לי, מעין סמביוזה כזאת...ואז לאט לאט למדתי ועדיין מתאמנת בלזרוק את הבעיות על ה' ולהשתדל לגופה של בעיה ולהרפות..הפכתי להיות אלופה בלהתפלל על אחרים וכמעט בכלל לא עצמי  לא מוצאת כח וזמן כי הרגיש ומרגיש לי כמו פינוק...עם השנים אני רואה שהאתגר ההוא הולך ונעלם כאילו מעצמו..

אז יש עוד עניינים שהייתי שמחה עד מאוד אם יפתרו..

מה זה אומר יאוש אצלך?

יאוש רע בכרח?

את ה' הרי א"א בכ"מ לעזוב ב"ה, הוא נותן החיים עצמם..

האמת שנראה לי שאני יכול לעזור לך במצב שאת נמצאת בו הייתי במצב הזה פעם ובאמת התפרקתי פעם מרוב אכפתיות ברמה שנכנסתי פעם למיטה לכמה ימים מרוב כאב לדמתי על זה מכל מיני ספרים של רבנים חשובים אין להתמודד יש אמירה בשם החזון איש... לגבי ההגדרה שלי ליאוש זה פשוט אדישות כזאת שדי לא אכפת לי וזהו מה שיהיה יהיה.... בדכ זה פשוט אומר שאני עושה מה שצריך ולא מתייחס לא לתוצאות ולא לרצונות ולא לקיווייים אבל בימים האחרונים זה אומר שאני פשוט לא מתאמץ הרבה לצאת מהמיטה ומחכה שימאאס לי פשוט להיות שם.... בשאר הדברים לא השתנה הרבה.... מקווה שגם אצלך הכל יעבור ותגיעי לטוב המיוחל בעזרת ד'

העניין הוא שאחת הבעיות היא שכל מה שעושה לי טוב ונותן לי כוחות נתקל בחומות של מניעות כתבתי למעלה למשל על פעילות גופנית שממש מאישה לי את הנשמה ואי אפשר להתעסק בה כבר אבל אולי בזכות התפילות שלך אני אזכה

יצא לי ליצור קשר עם כל מיני גורמים שעוזרים בעניינים כאלה..... מקווה שהתנופה תחזיק...

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.