על סף התפרצות..sosאנונימי (פותח)
בס"ד
 
שלום!
 
פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום הזה...
 
ההורים שלי פתאום התחרדו..ליודעת פתאום אבא החליף לכיפה סרוגה שחורה..ואמא התחילה לשים גרביים כך פתאום באמצע החיים..
 
כל הדודים לא חרדים לא רק שלא חרדים מתנחלים ממש...
 
קיצר כל האחים שלי הקטנים עברו לת"ת.. ואני בת יחדיה חוצ מבנים ווהרים שלי הבירו אותי לאיזה סמינר דוס!
אני בכיתה י'..
 
ממש רעע ליי שם מרגישה צבועע שזה לא אניי!! קשה לי ללכת עם גרביים עם חולצות מכופרות..לא לעשת בגריות להסתיר את הפלא הלא כשר שלי..ואת זה שיש לי אינטנרנט בבית ו..ווידאוו[טלויזה בלי כבלים..]
 
הם עושים את זה לאט לאט..אח שלי עוד מעט בר מצווה ההרים שלי קנו לו מגבעת!!!!! בררררררררררר
 
אני עומדת להשתגעע..שונת את הסמינר הזה את המרות את ההנהלה ואמא לא מוכנה שאני יעבור אני רוצה לחזור לחברות שלייי ללמוד באולפנ'אא... להעיף את הגרביים..ואת המכותפר קיצור שונת את ההצגה הזאת!
 
אין לי חברות כיי הם לא רוצות להתחבר למשו שהמשפחה שלה לא הכי הכי חרדית כול הזמן אני צריכה להעול לעצמי את הדמוי העצמי העני החברות!!!
 
קיצור אני סובלת ממש!!
 
מה עושים?אייך משכנעים את אמא להעיבר אותי לאולפנאא אבל דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וואו!!זה בטח ממש קשה...נסי לדבר אל ליבם...מתו"ש
בס"ד
 
אינלי מה להגיד, ממש מבינה את הקושי שלך...
אפרת!-Rעות-
בס"ד
 
אפרת בובה!!
 
חבל שאת מסתכלת על זה כך..ההורים שלך החליטו לשנות כיוון זה לא יעזור לך אם את רוצה לעבור לאולפנא..
 
ההורים שלך החליטו שאולפנא זה פתוח מידי אז את צריכה להבין שלא יעזור כל השכנועים כך נראלי..
 
קיצר ישלי המון דברים להגיד אפשר לפנות באישי?
לא, ממש לא.קלמנטינה
השנים האלה עכשיו הן הכי חשובות לך מבחינת הבני'ה של עצמך,
אל תריבי איתם, אבל נסי להסביר, לבקש נגיד ללכת עם גרביים אבל לאולפנא.
אפשר להגיע לפשרות, הם ההורים שלך, לא אנשים רחוקים שמחליטים ואין לשנות.
אממיהיה טוב!
אם בא לך להיות מופרעת.. צנסי לגרום שיעיפו אותך.. ללכת בלי גרביים..
מתוקה!שירה כים
אני מבינה אותך כ"כ..
אני יודעת גם כמה זה קשה..מעצבן.. מכאיב..
את התחושה של אי השייכות,של עוף מוזר בין כולם..
אין לי עצה איך לשכנע את הוריך להעביר אותך חזרה לאולפנא
אבל-
את יכולה לעזור לעצמך.. לא להתקע עם המחשבות של כמה אני מסכנה, וכמה לא טוב לי..
תנסי לראות את הטוב.. להנות ממה שיש.. אחרת...
חבל עליך! את רק תדעכי..

נשמה>>>טל_טול
בעזי"ת=]
וואי.. קשה לי להכנס לראש שלך.. אני משתדלת להבין..
תראי,אני חושבת שפשוט לקחת את אמאשלך לשיחה רצינית. ממש כך. תספרי לה הכל ואם עוזרות דמעות- אז שיהיו דמעות.. תגיעי לפשרות כמו שאמרו מעלי- ללכת עם גרביים לאולפנא וכדומה.. או לא ללכת לפעילויות חברתיות באולפנא (טיולים, שבתות, וכו'..).. כן, זה יהיה קשה, אבל אין מה לעשות..
דבר שני, את יכולה לכתוב לאבאשלך מכתב, ולפרט לו את כל הדרך של הציונות הדתית, פשוט כך. כמה שזה נשמע דבילי, זה יכול לעזור.. תגידי לו שזו הדרך שאת בוחרת בה- ואם הוא יכול לכבד, כי את הרי לא יוצאת לתרבות רעה או משהו כזה חס וחלילה.. זו פשוט הדרך השלמה לעבוד את ה' (ובאמת סליחה אם אני בוטה.. זה נכון..)..
הדרך היותר מגעילה היא פשוט להתמרד נגד הכל, כמו שאמרו מעלי. לא ללכת עם גרביונים, כמדברים על חרדים-דת"ל להתקיף.. קיצור- להיות כמה שיותר מגעילה.. אבל עדיף לוותר על זה או לעַדן את זה..
 
לענ"ד, אם באמת תדברי עם ההורים שלך ברצינות ובכנות -זה יכול לעזור
המון-המון-המון ב"הצלחה צדיקה..
*אם את צריכה משהו ממש בשמחה, באישי..
להתעקש! כנסי..Apple
את כבר ילדה גדולה, ולא בהכול ההורים שלך יכולים להחליט עלייך.
 
מה היה קורה אם להבדיל, ההורים שלך היו חוזירם בשאלה?
הם היו מכריחים אותך ללבוש גופיות וג'ינסים צמודים, וללמוד בעירוני ו'?
 
ללמוד באולפנא או בסמינר, זה קובע את עתידך.
 
את צריכה לחשוב טוב טוב איך את רוצה שיראה העתיד שלך, חרדייה, או דתית- לאומית.
 
אחרי שתגבשי דעה תסבירי את זה להורים שלך.
 
הם לא יכולים להכריח אותך לעבור לסמינר, לא לעשות בגרויות, וללבוש חולצה מכופתרת וגרביים בגילך.
 
לפי מה שהבנתי ממה שכתבת, את לא אוהבת את הרעיות הזה של "להתחרד", לכן הגבתי בהתאם וסליחה אם נשמע מהדברים שלי שזה רע להיות חרדים...
 
מקווה שעזרתי במשו, ובהצלחה רבה בהמשך הדרך!
 
יומקסום!
אני עם אפל וטל טול...אוסנת
ומאחלת לך המון המון בהצלחה!
 
תמיד פה בשבילך.
דוגרי ............צח ואדום

דוגרי עם דיברת איתם והם לא ממש הקשיבו הם גם לא יקשיבו מה שאני היתי עושה זה להתחיל להיתעצבן עליהם !!!!!!!!! {ונוו אם היה צריך היתי בורח מהבית}

אני לא ממש מרחמת עליךך.. כי...עין שלישית
גם אני עברתי את זה וחשבתי שזה סוף העולם!!!!!!!!!
אבל "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" ובסוף הסתדרתי אם זה וזה דווקא סבבה לי....
מי יודע אולי בסוף תסתדרי אם זה ואולי אפילו תאהבי את זה חכי קצת את רק בהתחלה...
אם עוד כמה זמן תמשיכי לא להיסתדר אם הדרך הזאת את יכולה לדבר אם ההורים שלך בצורה יפה ולאמר להם את מה שאמרת לנו כאן... 99% שהם יקבלו את זה כי בסך הכל הם ההורים שלך ואם רע לך שם לא נידמה לי שהם ירצו בזה...
אבל תנסי  אני כמעט בטוחה שבעז"ה יהיה לך הרבה סיעתא דשמיא ותסתדרי אם זה כמוני אני בעז"ה התפלל עליך....
אוף..אנונימי (פותח)
בס"ד
 
לא,ההורים שלי לא מוכנים בשום פנים ואופן שאני יעבור לאולפנא!!
 
אני יסביר לכם עד שקיבלו אותי לסמינר הוציאו לי את הנשמה!פה ושם ושם ופה..סיוט!
 
בנוסף להכול אני ספרדיה שכבר מלכחתחילה אני סוג ב'..
 
עזבו אני סתם הולכת לשם יום יום בלי חשק בככל...לובשת מה שבאלי והחלום שלי זה שיעפו אותי אני עושה להם תמוות!!
 
בכלל אין לי חברות כי כולם דוסיות כאלה..אני מתגעגעת לבב"ע..אני מתגעגעת לחיים של פעם!
 
החרדים זה חברה' אחלה באמת סופדרך..אבל רק למי שנולד אליה הוא שרוצה לעבור לשם מרצון לא מכפייה!!
אני לא אומרת על החרדים כלם רק עלי ספציפי..
 
וחצמז'ה פעם הייתי הכול בהקבצות א'..עכשיו בלי מבחן כלום שמו אותי בהקבצות הכי נמוכות..לא משטפים אותי בהופעות כלום!!אני אוויר פשוט כך...
 
אני כל היום מתלוננת להרים שלי כמה שרע לי ואני רוצה לעזוב אבל אין!! רוצה לעזוב..לכי לפנימיה חרדית!!
 
אנחנו על הדת"ל גמרנו!!
בחירה שלךאיציק הג'ינג'י
את כבר גדולה ואת צריכה להחליט איפה את רוצה ללמוד!
אל תוותרי להם, ותיהיה מה שאת!
אם את לא רוצה ללכת לשמה אל תלכי
מצדך שהורים יהיו חרדים אבל את תיהיה איך שנוח לך
את לא רוצה לשים גרביונים וחולצות מכופתרות? אל תלכי!

אל תעשי את הטעות שאני עשיתי, ששתקתי והמשכתי ללמוד במקום שאני לא מעוניין
רק בגלל ההורים..

תזכרי תמיד, תיהיה מה שאת באמת
אל תוותרי להם!! אני חרדי שהפכתי להיות כהניסטהרב כהנא צדק
אצלי זה לא היה בעיה כי ההורים שלי ממש ממש פתוחים וזורמים אם הכל אבל היו לי חברים שזרקו את כל היהדות בגלל ההורים!!! אל תוותרי תיהי מי שאת!!
תסבירי להורים שאת לא  חרדיה
מנסיון אם תדברי איתם אישית לבד וברוגע זה יצליח לך לא צריך לצעוק או לחתוך רק לדבר יפה!
ועוד משו אם החלטת לעשות בכוח כי לא עבד יפה או כל דבר אחר אל תשרפי קשרים!!!!!!!!!!!
הקשר אם ההורים זה דבר חשוב רצח בייחוד אם אתם לא בדיוק באותו ראש...
החברה החרדית תהיה בשבילך צרה צרורהמשה
גם ספרדיה, גם מתחרדת.
בסיפור הזה עדיף שלא להסתבך מלכתחילה, אין לך סיכוי שם.
 
 
ולעצם העניין - 2 אפשרויות עומדות בפנייך:
1. להפוך את העולם, להסתובב בלי גרביים, להמריד תלמידות אחרות או אפילו לחבר דגל ישראל לתיק ולהגיד הלל ביום העצמאות/יום י-ם וכו'. רעיונות פרובוקטיביים יש לי בשבילך בשפע אבל השאלה היא אם זה מה שיועיל.
 
2. לנסות לחיות במצב הקיים. תבדקי מה המקום כן מאפשר לך ללמוד ואת רוצה. מה הרמה של מקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית שם?
(או בעברית, עד כמה המורות שם יעזרו לך להתקדם לבד למטרה של בגרות...)
מתי הם מסיימים ללמוד? את יכולה להגיע ישר משם לבנ"ע ולהחליף בגדים בשרותים? חברה נורמלית אחרת כמו חברות שלך מהאולפנא שגרות באזור ומכירות את הסיפור?
 
 
לענ"ד - עדיף לך לא למרוד עד כמה שהדבר ניתן עד סביבות גיל סוף שמינית. בשלב הבא - תתחילי לאיים עליהם בשרות צבאי.
באופן גורף אני לא ממליץ על צבא לבנות בלשון המעטה, אבל למי שרוצה לברוח או לאיים בבריחה זה פיתרון אידיאלי: תוכלי לספר להורים שלך שבררת ומצאת שהצבא נותן תנאים יופי לחיילים בודדים ויתן לך דירה ומשכורת סבירה וגם יעזור לך להשלים בגרויות וכו' ותוכלי לעשות מה שאת רוצה.
בפועל - אחרי היללות על הצבא (והחרדה המוצדקת של ההורים שלך) כנראה תוכלי לעשות שרות לאומי כפשרה.
 
תעבדי במוח, תנסי לצמצם את שטח החיכוך עם ההורים והסמינר עד כמה שאפשר, ובפנים תדאגי להישאר מה שאת.
 
 
נ.ב.
תמצאי לעצמך עבודה, דברים שאת תעשי בניגוד לרצון ההורים יכולים גם לעלות כסף
 
בהצלחה !
אדמין-העלת חיוךטל_טול
כן.. זאת הדרך.. אם אף אחד לא מקשיב..
לענ"ד.
אדמין צודק.
 
הרי אף אחד לא יכול לגרוב לך גרביים, או להוריד לך דגל או סטיקר מהתיק.. כלומר- כן יכולים, אבל את יכולה להחזיר..
ואולי, כשחושבים על זה, תנסי לשתף חברה שהייתה לך מהאולפנא.. אולי זה יכול לעזור..
 
ב"הצלחה!
איזה בעסה לך!!!אנונימי (פותח)
אני אישית בתיכון הייתי בחרדי... אבל אנחנו דתיים-לאומיים... זה היה סתם כי אמא שלי לא רצתה שאלך לפנימיה והסכמתי... עכשיו אחותי הולכת לאולפנא... זה נכון שזה לא קל בכלל!!! זו התמודדות יומיומית עם השטויות שלהם שאין לי מושג מאיפה הם מביאים אותם!!! לי דווקא היו חברות ממש הרבה אבל אני בניגוד אלייך הייתי בביס' ספרדי אז זה ממש שונה... דוגרי זה מעצבן... תחשבי באמת מה את יכולה לעשות... כשהם שמעו שאני הולכת לשירות הם כמעט השתגעו!!! ובסופשנה בכלל לא שמתי עליהם!!! פשוט תעצבני אותם עם כפתור פתוח חולצה מחוץ לחצאית בלי גרביים וככל העולה על רוחך!!! זה הכי חשוב לא להיות צבוע!! כשיצאתי משם הרגשתי שנגמרה ההצגה...
אוף אני לא מבינה אותכם..מיטל
רובכם פה אומרים לה "אנחנו מבינים אותך" וכו'...
 
איך אתם מבינים אותה?? פעם קרה לכם שההורים שלכם התחרדו?? לא נראלי... ,
 
אני אישית לא הגבתי כי אני באמת לא מבינה.. אבל נראלי דיי צבוע להגיד שאתם מבינים כי אם כל הכבוד זה לא משו שקורה לכל אחד בכל יום..
 
אז אם אתם לא מבינים- אל תגידו!! כי בזה שאתם אומרים שאתם מבינים אתם מורידים מערכה של הבעיה
לא. אבל...אוסנת
או שאנחנו מכירים, או שאנחנו יודעים להכנס ל'ראש' שלי מי שמדבר ולהבין אותו, או שכמעט לכל אחד מאיתנו היה ויכוח כזה או אחר עם ההורים בנוגע לדרך...
 
ובכל מקרה,
גם פסיכולוג לא עבר את כל מה שהמטופל שלו עובר.
כמובן שאין מה להשוות... אבל.
אפשר להבין אנשים גם בלי לעבור את מה שהם עברו..המלכה של העולם
עם אוסנת^טל_טול
לא מבינה...אנונימי (פותח)
בס"ד
 
לפי הרוח של הדברים זה נשמ'ע כאלו אני עכשיו פשוט צריכה להתמרד לעשות להם תמוות עד שיסכמו להעביר אותי למצבי  הטבע?
>>>טל_טול
לפי הרוח של הדברים שכתבת- לא נראה לי שיש משהו אחר לעשות.. הרי אמרת שאין עם מי לדבר, לא?
ממי.. לא יודעת מתי פעם האחרונה היית בסמינר או-בת שמש
בבית יעקב וכו'.. אבל הם משתמשים שם בכח פיזי או פשוט זורקים הביתה..
תגובה לadminאנונימי (פותח)
בס"ד
לכתוב תגובה כזאת כמו שכתבת, בלי לבדוק לעומק מי זאת שעומדת לפנייך, היא פשוט חוסר אחריות!!!
מה גם שאתה נשמע טעון על הציבור החרדי ובהתאם לכך גם תגובתך!
חוץ מזה מזל טוב לרגל אירוסיך!.
כי חוזרים בתשובה אצלם סוג ב', וספרדים-סוג ג'.טל_טול
מי שחותך ומיקל סתםאלישע בן אבויה
בס"ד

הוא לא דתי.
מסכימה איתך...סמיילי!
וזה לא קשור לציבור הדתי לאומיצלי אש
לפחות לא כהכללה בוטה.
תישמאי פשות סימי אליהם פססס!!!!(זה מה שאני היאתי..רבי נחמן
הוסה)

אולי כדאיאלישע בן אבויה
בס"ד

שלפני שאתה מציע הצעות כאלה, תלמד קצת הלכה. אולי זה יעזור גם לשגיאות הכתיב שלך..
הבנו שאתה דוגרי אבל בלי לפגוע!!!סמיילי!
"ואהבת לרעך כמוך" "כל המלבין פני חברו ברטל_טול
גם אני יודעת.
 
די, זה ממש לא יפה..
מוטב לי להשליך את עצמי לכבשן האשאלישע בן אבויהאחרונה
בס"ד

ולא לתת לה לשקול ברצינות את האפשרות לעבור על כמה מצוות דאורייתא, כיון שהמצב בו היא נמצאת עלול לסמא את עיניה, והיא תמשש כעיוור באפלה, ולא תצליח את דרכיה.
אפרת!יהיה טוב!
כמו כולם.. גם אני חושבת שכדאי לך לדבר עם ההורים שלך..
 
נראה לי שאם תגידי להם שזאת הדרך שבחרת ושזה לא משנה מה הם יעשו כי בסופו של דבר כשתהיי בת 18 את תבחרי את הדרך שלך.. וסתם חבל על כל המריבות..
וחוצמזה שכמו שעוד כמה מעליי כבר אמרו.. ברגע שההורים לוחצים בסופו של דבר עוזבים את הדת לגמרי..  ומן הסתם הם מעדיפים שתהיי דת"ל מאשר חילוניה..
 
ואם כל זה לא עוזר.. אני הייתי מתמרדת.. ולא רק שהייתי מורידה את הגרביים פשוט לא הייתי הולכת לסמינר.. אנערף איך קוראים לזה..
 
בהצלחה! ואם את צכה משו.. בכיף!!
איך מאייתים 'תכלית'?..אלישע בן אבויה
אמא..גם אם הוא עושה את זה בכוונה...בת-עמי
למה מה קרה שתעירו לו???!!?!!!!
כדי שיהיה מודע לזה?..אלישע בן אבויה
הוא לא עושה את זה בכוונה!!!!נדנדה כתומה.
תפסיקו לצחק עליו, יש לו בעיה, והוא מנסה להשתלב בכל זאת, ואתם כל הזמן פוגעים בו!!!
כנסי שנייה ^אנונימי (פותח)
בת כמה את ?

תראי להם שאת עושה הכל הפוך, לא מסתובבת עם גרבים , לא עושה מה שהם מבקשים (בבצפר) ואז הם פשוט
 
יעיפו אותך.. (: גם תראי להורים שלך שאת עושה הפוך ואז אולי קצת זה יעזור לך.. ^
 
עם זה לא עזר, פשוט תנסי לדבר עם ההורים שלך. תנסי לנתח את העניין. למה הם נהיו חרדים וכו'..

תסבירי להם שאת לא רוצה . שאת רוצה להיות דתיה רגילה בלי גרביים בלי חצאית ארוכה...

בהצלחה! יהיה טוב בע"ה.^
אתה ממש מכליל! ממש!!טל_טול
יש המוני דתיים ששומרים מצוות יותר טוב אפילו מחרדים.. מה זה הדבר הזה?
אולי איפה שאתה גר זה כך.. תסתכל מסביבך.. מחוץ לבועה..
יש משפט שאמר אדם חכםאלישע בן אבויה
בס"ד

יהודי אף פעם אינו מתנצר.

איפה שאפשר להקל - זה בסדר.
איפה שה'היתר' סותר את ההלכה - מי שמיקל - אינו דתי.
וידוע שמי שכופר במצוה אחת - ככופר בכל התורה כולה.
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך