א. ואין קץ לימי הרעה? מה זה אמור להביע?
השורה הזו היא צעקה, סוג של שאלה רטורית שהיא בקשה - אנחנו לא רואים מתי יבוא הקץ. לנו נראה לפעמים שאין קץ, שהגלות הזו אינסופית. כמה פעמים אמרת - חאלס, מתי כבר הערבים יעזבו אותנו.
ב. בחיים הרע לא ייגמר? ולמה בכלל שרים אתזה בחנוכה?
הרע יגמר. את זה הבטיחו כבר הנביאים בשם השם לאורך הדורות. שרים את זה בחנוכה, כי חנוכה היה נס מעניין - מצד אחד היהודים חזרו לבית המקדש, מצד שני - הם נשארו תחת שלטון חלקי של היוונים, עד עליית שלטון רומי, ועד חורבן בית שני. אנחנו שרים - מאז, לא היה לנו שוב שלטון יהודי אמיתי, על פי תורה ומצוות באופן מלא (מלך במית דוד, וכו'). אז אנחנו באותה גלות, מאז חנוכה, ומבקשים שהיא תגמר.
ג. כ"כ רע שיישאר לתמיד? עד שנמות?
רע זה דבר לא תמידי. טוב הוא תמידי. זה כמו שתכנסי לחדר חשוך ותגידי: "איזה חושך! שום דבר לא יוכל לבטל אותו! הוא ישאר עד שנמות בחושך". זה לא נכון. כל טיפת אור - מסלקת הרבה חושך.
חושך לא נשאר לנצח. זה המסר החזק של חנוכה.
ד. העולם רע! העולם לא טוב!
הוא צריך תיקון, ובעזרת השם נתקן אותו!
אבל גם אחרי שנתקן אותו לא ייגמר הרע?
אחרי שנתקן את העולם, יבוא הטוב האמיתי. זה שאנחנו לא תופסים בכלל שהוא קיים. כמו שילד שלומד לקרוא, חושב שאם הוא ידע את כל האותיות - הוא כבר לא יהיה קטן. אמנם הוא יהיה יותר גדול - אבל אז תתחיל הקריאה האמיתית.
זה סוג של ריצה אל האופק, כי לכל טוב - יש יותר טוב.
אנחנו נגמור את הרע, ואז נשאף רק לטוב, וליותר טוב, וליותר יותר יותר טוב. ואין לנו מושג מהו, אבל הוא קיים.
ה. הטוב הוא בעולם הבא! אני יודעת!
ואין למה לתקן את העולם אם הוא בחיים לא יהיה טוב!
אז מה אנחנו עושים כאן? מה המשמעות שלנו בחיים?
קודם כל, תפנימי שיש טוב מוחלט. יש. אחר כך, יש דבר חשוב - הטוב הזה - זה מה שאת. הרי יש לכל יהודי את ה"משהו" הזה שגורם שהוא יהיה יהודי, וגם אם הוא יעשה כל מה שהוא רק יוכל - הוא ישאר כזה.
זה מקור הטוב שבך.
את נולדת כדי להגדיל אותו.
להאיר איתו.
לתת לכל העולם ממנו.
ואחרי שכל יהודי יתן לעולם את הטוב שלו - העולם יתמלא בטוב, עד שלא ישאר לרע מקום, והוא יעלם ממילא. כמו שאם תדליקי מליון פנסים, לא תשאר אפילו טיפת חושך.
מקווה שהייתי מובנת. מוזמנים לשאול, זה כבד, אני יודעת. כל שאלה היא שאלה אמיתית, ויש מה לחשוב עליה.
