ואם כן יש לאסור אף התעתקות בתוך התחום. מחשש שמא יבוא להתעתק בתוך התחום, ולא יתכוון כראוי. ויתעתק אל מעבר לתחום, ונמצא חייב מדאורייתא.

דומה לדרבנן דאנו.

ועוד דגם לדעת הסוברים דתחומין הוא דרבנן, הרי לאסור בכלל לא גורע ולא מוסיף. ולדעת הסוברים דמדאורייתא הרי שזה מוסיף ומהווה סייג לתורה.

יש לדון אם האיסור הוא ההעברה מרשות לחברתה או עצם החלפת ההמצאות בין רשות לרשות.

השאלה היא גם האם בפעולת ההתעתקות עצמה (בהנחה שאין פה גדר של 'זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו') אני ברשות בפ"ע, ואם זה מקום פטור.

ולכא' לא מצינו הרבה שיכולים לעשות כך, היינו להתעתק. ודי ברור שאף אם זו מלאכה היא בשינוי. ואני לא מכיר עוד דרך לשינוי כזה שהשינוי פה הוא בעצם החלפת המרחב.

לגבי עצם ההתעתקות. י"ל מכמה פנים

הא'- האם כל כישוף אסור בשבת. וכמו שאמרו. מלבד איסור הכישוף (שהוא מח' ראשונים אם קיים איסור כזה. שהרי הרמב"ם סובר שהאיסור הוא פשוט להדמות לכישוף, שכן אין לדידו כישוף כלל ועיקר). בהנחה שאכן יש כישוף וכו'- כישוף, מהבנתי עיקרו בפה ואינו מלאכה. אין הוצרות של דבר חדש. אע"פ שנראה כבריה.

בחשוקי חמד על סנהדרין (קא) מביא הגר"י זילברשטיין דעת הלשם להתיר לברוא גולם בשבת. שכן אין פה מלאכה (הלשם ידע לעשות כן) ולא נראה שיש הבדל גדול בפעולה. מלבד פעולות נוספות שבכישוף כמובא בסנהדרין סז ע"ב

"ההיא איתתא דהות קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא" כלומר שפעמים שעושים אי אלו פעולות בגשמיות ממש. ולמשל נטילת העפר לכא' זה סותר ועשיית גומא ובודאי מוקצה שייך פה.

ובודאי יש להעיר שרוב כשפים בספר החיצוני הארי פוטר- כשפים שבע"פ הם.

הב'- בריאת האדם וכבר הזכרנו את דברי הלשם שאין איסור בבריאת גולם.

ולי אמר אחי שליט"א וז"ל:

"נחמיה, ברצינות? אסור לנו לעשות מלאכות בשבת להדמות לאלהים, שברא שישה ימים ונפש ביום השביעי, אז מלאכות סבבה ובריאה?!"

ובאמת ראיתי שהאדר"ת אמר לפרוך הוכחה שספק לחכם צבי אם גולם מצטרף למניין. ורצו להוכיח שאינו מצטרף שכן אמרי' בברכות מ"ז דר' אליעזר לא מצא עשרה ושחרר עבדו והרי אם היה גולם מצטרף- ליברא גולם! ופרך הגאון האדר"ת בכך שאפשר להעמיד שהיה זה בשבת, ובשבת לא יכל לברוא גולם א"כ, לפי"ז , לדעת האדר"ת אין לברוא גולם בשבת.

אולם נראה שגם אם בריאת גולם אסורה שהיא הרבה יותר בגדר של יש מאין מאשר בריאה מחודשת של האדם שהוא יותר בחי' יש מיש.

הג'- גבי המרחב של האדם בשעת ההתעתקות- מי יימר שחשיב בתוך התחום.

וזה נתון כבר להסתכלות מאי מרחב ומאי מקום. והאם יש איזו התפרקות חלקיקים בשעת ההתעתקות (וזה שאלה של בונה וסותר ואולי שמא נטילת נפש בשבת וחזרנו בכמה בחי' לשאלה הב'.)

ואם נאמר שזה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו- מה יחסנו לקיומו במקום האחר שהפסיק.

ואם תאמר שבכישוף היה התהליך של ההליכה למקום שאליו התעתק באופן מזורז בלבד (דבר שאינו נראה נכון ממשמעות הכתובים בספה"ח ה"פ) א"כ לכא' בתוך התחום מותר ומחוץ לתחום אסור. ואם נחזור לדברינו שהתעתקות היא שינוי במלאכה א"כ ישנה פה דרך למלאכה חוץ לתחום בשינוי ונראה להתיר בתוך י"ב מילין.

ושמא אין איסור חל על איסור שהכישוף אסור מכל מקום ואע"פ ששניהם בסקילה. (וחזרנו לביאורנו שכן אנו מדברים פה על כישוף כפי שמופיע בספר החיצוני הארי פוטר ושם מדובר בכישוף ממש, שהוא אליבא דרמב"ן ורש"י ועוד אסור אך אליבא דרמב"ם ורלב"ג אינו מחייב מיתה אלא אם עשה מעשה של ע"ז, וכן אם גרם לאנשים שיחשבו עליו כמכשף אולם עצם המעשה אינו אסור (כיונם שלשיטתם אינו יכול להיות כלל) )

וצ"ב. וצ"ל בעוד כמה פנים ואכמ"ל.

היו שאמרו שאין בהתעתקות נטילת נשמה בשם פרופסור דמבלדור שהיה אהוב על חכמי אחרוני האחרונים

קושיה מופרחת לגמרי הרי - פרוייקט השטו"ת

אפשר פילאטיס ולא זומבה

כמובן.

ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר

לזוג, הליכון זוגי

נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג

הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה

 כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים

בגרויות חורף פטור מלספור  

והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים

וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה

אנחנו נשארים אחרי היסודי

אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר

בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל 

על כן צריך לספור הכל

אתם שטוניקים גאוניים

פעם היינו חברות;)

מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.

 בשביל הלא מעודכנים

@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?

זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.

יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד

אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.

אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר

זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.