אבל הלכתית אין הבדל בין אם אבא בבית לבין אם את לבד בבית.

לא גבר ולא אישה צריכים להסתובב חשופים בבית כתוב בהלכה שהטעם הוא "מלא כל הארץ כבודו" ולא כי אבא/אמא בבית...

אם זה מצד הסתכלות והרהור אין בזה עניין לגבי אבא...

הכי מחזקת ובדכ מי שאוכל סרטים זה בגלל אנשים שמדברים שטויות כי הם לא יודעים

מוכר קצת..

עם אמא

הוא קצת נסחףףףףףף.....

אני לא רוצה להגיד מה אני חשוב על הצד השני.

מה שנראה לי מטומטם זה להגיב כמוך.

ממש דבר יפה לדעתי

אחים שלי מסתובבים חופשי עם בוקסר בבית...

בשו"ע

יותר עידוד להגיד להם שגם ילכו בצניעות... בישיבה שלי הרב שהיה מלמד הלכה היה אומר תמיד שצניעות זה מקצוע לבנים קודם. שולחן ערוך סימן ב' כולו ובפרט סעיף ב'.

מתיר עגונות.

בוודאי שהתופעה קיימת והיא לא נדירה, אבל אני לא חושב שהיא נפוצה מאוד. 

זה אולי עדיין קיים אבל פחות ופחות.

השאלה איפה הקושי מתבטא אצלך בדיוק ואיך אתה מתמודד איתו?

האם זה מקדם אותך או מרחיק אותך?

איך זה מסתדר עם הסביבה?

אם הוא קיים,

אולי הגיע הזמן שלך להשתחרר ממה שלימדו אותך ולברר את האמת באמת.

אתה חופשי.

יש לו אתר ומלא שיעורים.

וגישה שאולי תיישב את דעתך .

נותן מורכבות לאלוהים ולמציאות

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.