אני לא הולך להזמין טסט נוסף.
אני יודע שככל הנראה הקב"ה לא רוצה שיהיה לי רישיון כרגע.
ההוכחה שאני צודק, זאת העובדה שאני יודע לנהוג מעולה. ממש מעולה(כמה שאני גאוותן..). אבל איכשהו תמיד יש משהו שגורם לי להכשל, משהו קטן, אפילו ממש קטן.
אז נראה לי, שאני ארפה קצת... נכון שצריך להשתדל וכו'. אבל לפעמים צריך לדעת מתי להרפות.. הרי בסופו של דבר ה' ית' הוא זה שקובע אם אני אעבור או לא. ואם אני נכשל ככה כלכך הרבה פעמים בלי שום סיבה הנראית לעין.
אז אולי, אולי הגיע הזמן להרפות טיפה, ממש טיפה, חודשיים-שלוש, ולתת לקב"ה לנהל לבד את העניינים. כן, בלי שום השתדלות מצידי, מכיוון שאני יודע שעשיתי הרבה כזאת.
זה אולי לא נכון. אולי זה ממש שטויות. זאת ממש לא תורה מסיני, רק תחושה חזקה שלי. תחושה של אדם שמאמין בכל ליבו שהכל מאת הקב"ה.
קשה לי עם הביטול תורה הגדול שהדבר הזה גורם לי, קשה עלי המחשבה שנשארתי השבוע בבית רק בשביל הטסט הזה היום, שהיה ממש ממש גרוע, גרוע אפילו יותר מהטסט הראשון.
עכשיו אני אסע לישיבה, ובפעם הבאה שאני חוזר הביתה אני לא יעשה שיעור נהיגה.
זהו. זה אולי שטויות מה שאני אומר, אבל ממש לא איכפת לי.
אבל אולי כן עברתי. היו דברים מעולם, והבוחן היה סבבה, ואמרו שהוא מחלק רשיונות כמו מיים. אבל האמת היא שאני אפילו לא הייתי מעביר את עצמי.
ולא. אני לא עצוב בגרוש.
ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך...
