מה עושים?
יש למישו קטעים על מעלת התפילה? או ספרים.
מרגישה ששום דבר לא זז. לא במציאות ולא בי.
יצא חצי פריקה.
המ. בכל מקרה.
תבורכו בשבוע טוב, בבשורות טובות ובמשאלות שמתגשמות בטוב.
ממליצה על ספר "נר לרגלי" של הרב יעקב ישראל לוגסי שליט"א,
שזה ספר על אמונה ,
יש שם קטעים נבחרים שמדבר אודות תפילה , שהמטרה היא לא שהתפילה תתגשם , אלא עצם הפנייה לבורא ולבקש ממנו על כל דבר..שם זה מובא בהרחבה מופלאה.
בהצלחה
ולפותחת @ואני הקטנה
כמו שהציעו את הספר "נר לרגלי" של הרב יעקב לוגסי, אז שם אני חושבת מוסברת הנקודה שהתפילה נועדה לא ככלי להגשמת המשאלות שלנו (ואם נחשוב ככה , כנראה שנתאכזב) אלא ככלי להתעלות ולהתקרב לקב"ה.
(גלגלתי קצת על העניין של עיון תפילה ונתקלתי בדף גמרא הזה)
"אמר ר' אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים...גדולה תפלה יותר מן הקרבנות
א"ר חנין א"ר חנינא כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם"
אבל מצד שני -
"כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב"
אם בעצם נחפש את הקרבה הרוחנית שבתפילה, את הרגש, דבקות, אהבה, השתוקקות , כיסופים וכו' אז נרגיש את הסיפוק וכנראה שאז פחות נרצה לראות הוכחות של התגשמות הבקשות שלנו.
אני לא אומרת שזה קל, בכלל לא.
ממקום אישי אני יכולה להגיד לך שתפילה זה ים של סבלנות, והרבה התמדה, עיון תפילה זה אחד מהדברים שצריכים חיזוק!
יש עוד הרבה לכתוב עלזה שחושבים על זה...
אבל ממש אהבתי את השאלה.
ולהתפלל רק כי יש חובה. אבל בתוך תוכך להרגיש הכרת תודה כלפי ה' וקבלת המציאות.
ככה הבנתי מהרב שלום ארוש.
או יותר מדוייק קורה משהו עם התפילה, היא משפיעה משהו.. אבל לא בהכרח שמה שרצית דווקא יתקבל.
וזאת באמת שאלה אם ככה למה צריך את הברכה של שמע קולנו.
עושים סמל כזה: @, ואח"כ כותבים את השםעף על עצמופשוט מישהו אמר לי.
זה שייך בעיקר לצדיקים גדולים, שעליהם נאמר שרצונם הוא רצון השם "ותגזר אומר".
אבל אצל האנשים הרגילים, וכנראה גם אצל הצדיקים, עיקר התפילה היא דרך להתקרב אל השם!!!, וכן כותב הרבי מפיסצנא בספר חובת התלמידים בעניין התפילה, עייני שם.
עוד חשוב לציין, שגם כאשר התפילה פועלת משהו (אצל הצדיקים וגם אצל האנשים הרגילים), אין היא משנה את רצון ה' ח"ו, אלא כפי שכתב מרן הראי"ה קוק ועוד, התפילה משנה את האדם ומימלא הגזירה שהייתה עליו משתנה.
שנזכה להתפלל מכל הלב.

כשהבאתי את הראי"ה (ודרך אגב כ"כ ברב חרל"פ במי מרום כרך י"ג ובמקומות אחרים) לא כיוונתי לעניין "תכלית התפילה" האם העיקר בה הוא קירבת אלוקים או מילוי בקשתינו, אלא היות וגם אני הסכמתי שיש מציאות של מילוי בקשתינו ע"י התפילה, אז רק צייינתי שחשוב לידע את היסוד שאין שינוי ברצון כנ"ל.
לעצם העניין - אכן זו סוגיה דקה ורחבה מאוד, ואינני מתיימר לתפוס אותה על אמיתתה, רק העליתי נגיעות על פי פשטי הספרים - שלפחות כלפי אנשים רגילים, עיקר עבודת התפילה איננה "מילוי הבקשות" כי אם "קירבת אלוקים",
וכפי שאתה ציינת שהלא פשט התפילה מורה שתכליתה מילוי הבקשות, אף אני אומר שהמציאות הרגילה מורה שרוב ככל בקשות האדם בתפילה אינם מתמלאים, מה שמורה שלפחות כלפי האדם הרגיל אין זה עיקר עבודת התפילה,
והבאתי ראיה לזה - שכ"כ האדמור מפיסצנא כמדומני בחובה"ת.
אומנם, אכן נראה לי שיש צורך להבין שאין ניגוד בין בני התועליות האלה של התפילה, ובאמת הם אחד, אך זהו נושא עמוק שנעוץ בעניין רצון האדם ובעילויו, ובהבנת מהות התפילה, והדברים אצלי עדיין בתהליך בירור. בהצלחה אחי!!
תתפללי גם על זה..
לא בצחוק
זה עוזר! תפילה היא גילוי הרצון
בס"ד
1)אי אפשר להרגיש "השפעה" , הרגש הוא משהו יחסית נמוך ואילו השפע העליון נעלה מכל הגדרה כזו.
2) הקב"ה נענה לכל תפילה בכוונה , השאלה אם זה יהיה בגילוי או בהעלם.
3) אין מתקבל יותר מתפילות בציבור.
4) צריך להישאר מחוברים לכנסת ישראל ולא להתעמק אך ורק בצרכיך הפרטיים , אלא מתוך חיבור לכלל ישראל.
5) אם את רוצה להרגיש שמשהו משתנה בך ובמציאות , את צריכה להתבונן בדברים שאת מתפללת עליהם ואכן קורים בגילוי , מתוך כך תבואי להכרת תודה (אמרת ברכת השנים - היה לך מה לאכול באותו יום ? חושבת שזה במקרה? אמרת ברכת הרפואה - האם יש מקרובייך שהם בריאים? מקרה? וכו' וכו')
6) כל אחד ואחד (לעניות דעתי )צריך לזכור בחלק מהותי מהתפילה שמתקיים לעינינו ממש , קיבוץ נדחי ישראל ובניין ציון - האמנם המציאות לא משתנה? לדעתי לא רק שהיא משתנה אלא היא מתהפכת לאט לאט ב180 מעלות.
יהי רצון שכולנו נזכה בחיבור נפלא עם ה' יתברך.
בהצלחה!!
נ.ב. הציעו לך כאן ספרים נהדרים , מאוד ממליץ.

למרות שיש לי הנחות יסוד קצת שונות -
אני רוצה להעיר על המחשבה של הצפיה למשהו מהתפילה.
ההבדל בין תפילה למאגיה, זה שמגיקון (מכשף) שעושה טקס מאגי - לדוגמא כדי להוריד גשם, הוא שולט בטבע, יש שם פעולה של שליטה, הוא אומר לחשים מסויימים בצורה מסויימת לאלים מסויימים, ועושה פעולות "סמליות" כמו זילוף מים כסמל לגשם, הדלקת ניצוצות כסמל לברקים, מעלה עשן כסמל לעננים, ומקיש בתוף כסמל לרעם - תוך אמירת שמות ולחשים שיגרמו להפעלת האלים שאחראים להורדת גשם. על פי המאגיה - הטקס חייב לעבוד. אם הוא לא עובד כנראה שלא ביצעת את הטקס טוב. תעשה עוד פעם בצורה נכונה והוא יעבוד. זוהי הפעולה המאגית פעולה של שליטה על הטבע.
תפילה זה עולם שונה לגמרי, כאן אנחנו לא שולטים בטבע, אנו מבקשים - זה יכול לקרות וזה יכול לא לקרות. אם נצביע על המופע של שינוי הטבע במקרא אנחנו נראה שהוא מוצג כ"נס". נס זו פעולה שבה האדם לא פועל, אלא נפעל, האל הוא זה שפועל, והאדם נשלט. בניסים במצרים משה לא עשה את הנס, משה היה הסביל והשליח, האל עשה את הנס. זו השקפה אחרת מההשקפה שהאדם שולט בטבע (על ידי שליטה באלים), זה אדם שנשלט וכפוף לרצון האל. תפילה - היא לא פעולה של שליטה על האל, גם האדם הכי צדיק בעולם שיתפלל לא מחוייב שיענה בחיוב, תפילה היא לא שליטה, היא בקשה ותחינה - שיכולה לא להתממש. ברובד העמוק של הדברים, כמו שאמר הרב יהודה וקסמן אלוהים יכול לשמוע, להקשיב לתפילה, ובכל זאת לומר לא.
בהצלחה. @ואני הקטנה
דברים יפים. אבל למה לכתוב אלו-הים? זה ממש צורם לקרוא את זה.
(ואני בטוחה שיש לך טענות רציניות למה זה מותר ועדיין. מרגיש לי יותר מכבד, צנוע וירא שמיים להגיד אלוקים)
יש בזה משהו מאוד מתריס לכתוב אלו-הים שזה ידוע שבד"כ אנשים כותבים אלוקים.
למה אתה לא אומר א-ד-נ.. סתם ככה?
אם בדקת את ההלכה ומצאת לכך היתרים, אז אין בעיה. פשוט רוב העולם יודע שיש בכך בעיה וזילות של שם ה'.
ולכן באמת לא ניתן לכל אדם לפסוק הלכה על פי רגשותיו תחושותיו ומצבו הנפשי, כי אחרת כל אחד היה עושה ופועל לפי ראות עיניו.
כל דתי שדיברתי איתו או ששמעתי אותו, או לא יודעת מה. אמר אלוקים. (נכתב בלשון זכר לצורך נוחות)
ארצ'יבלדלדעתי זה חוסר כבוד לעשות משהו מתריס עם שם ה'. גם אם יש לכך היתרים.
אם רוב העולם נוהג משהו מסוים וככה הלכה נפוצה בעניין הזה. למה לבוא ובריש גלי לפעול אחרת כי יש דעת מיעוט של מיעוט שזה מותר? כאילו מה המטרה בזה בעצם?
אולי קצת התייפייפתי בתשובה שלי לצלילי השקט. my bad.


ופורום אנגלית כאילו?
(אם כן, אז רק אומר שאין ניקים שכותבים שם ולא כיף להיות הפעיל היחידי...! צריך לחפש חוצניקים שיסכימו להרשם לאתר
)
![]()
השאלה אם במציאות תגיד אלו-הים
ארצ'יבלד
תשובה ראשונה
אני אחסוך לך ואשאל אותו.
אתה לא באמת רוצה תשובות, נכון? אז אני אתן לך בכל זאת, נשמה.
אם היית רוצה תשובות התשובה ההיא היתה מספקת אותך.

איך מתייגים.

בכללי, אפשר להתפלל מלא זמן ושום דבר לא זז ![]()
ממש קשה! אומרים שאם מתפללים הרבה בסוף מקבלים. לא יודע..
מה שכן זכור לי פה ושם דברים שכתובים בגמרא על סימן להתקבלות התפילה...
1. המתפלל וטעה, סימן רע לו.
ואם שליח צבור הוא, סימן רע לשולחיו, מפני ששלוחו של אדם כמותו.
אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא, שהיה מתפלל על החולים ואומר: זה חי וזה מת.
אמרו לו, מנין אתה יודע?
אמר להם: אם שגורה תפלתי בפי, יודע אני שהוא מקובל; ואם לאו, יודע אני שהוא מטורף.
רע"ב: אם שגורה תפלתי - סדורה בפי במרוצה ואיני נכשל בה:
2.המתעטש בתפלתו סימן יפה לו - כשם שעושים לו נחת רוח מלמטה כך עושין לו נחת רוח מלמעלה.
השני זה הכוונה שיצא למישהו "אפצ'י " באמצע התפילה.. (כשהוא לא מצונן)
לפי מה שהבנתי בפשטות:
כשעיטוש יוצא זה הרגשה קצת נעימה (נחת), וזה סימן לכך שמשמים יעזרו לו שיהיה לו נעים.
)זה מובא במסכת ברכות כד עמוד ב
"המתעטש בתפלתו סימן יפה לו כשם שעושים לו נחת רוח מלמטה כך עושין לו נחת רוח מלמעלה"
רש"י
כשם שעושים לו נחת רוח - שהעטוש נחת רוח לאדם:
כך עושים לו נחת רוח מלמעלה - מן השמים למלאות שאלתו:
שולחן ערוך אורח חיים קג סעיף ד
המתעטש בתפילתו מלמטה – סימן רע לו. מלמעלה- שקורין ניסי"ן – סימן יפה לו, דכשם שעושים לו נחת רוח מלמטה כך עושים לו נחת רוח מלמעלה. דהעיטוש מלמעלה תענוג לאדם.
ועוד דברים שמצאתי שאולי יסגרו לך עוד פינות.. 
ואני הקטנה
מבקש אמונהולבריאות ![]()
האם אתם חושבים שיש לזה גיל? סטטוס?
לדוג'-
ללמוד משהו מסויים רק כאשר מגיעים לגיל ספציפי.
לשדך רק אם כבר נשואים..
וכו'.
א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:
ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:
ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:
ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:
ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:
ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:
ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:
ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:
י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:
יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:
>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!
לכל דבר יש את הזמן שלו
אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.
ג
(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל… לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)
אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו
יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.
יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...
ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.
ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי
ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!
ככל שהגיל גבוה יותר -
קל יותר להגשים חלומות.
כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות
והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל
אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים
באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.
אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..
הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..
ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה
מסכים איתך לגמרי,
וחבל שככה הורידו לך.
(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)
ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר
יום ראשון שלי בעבודה.
השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.
הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום
מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.
מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.
זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.
לכן אני לא דואג לך
שיהיה לך בהצלחה רבה!
אני גולל בשרשורים מלפני 10 שנים ומעלה
זה נותן מחשבות על החיים
כאילו אנשים היו אז בני 25 ואיפה הם היום
כל אחד עבר וצמח
איפה אני יהיה עוד 10 שנים?
מכניס אותי קצת לעצבות על החיים
(יש לי נטיה כזאת מדי פעם כשיש זמנים מיוחדים להיכנס להרהורים עצובים על החיים)
שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי
אז עוד יותר מרגיש ככה

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.
מכירה את הרהורים העצובים.
דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.
דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.
איך בכלל אתם מודדים את זה?
מה נחשב הצלחה?
מדדים להצלחה באופן כללי
בריאות הגוף/ הנפש
איכות השינה
שלוות נפש
בטחון עצמי
אהבה עצמית
ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו
מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים
לקום לבוא לעבודה בכיף
לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)
ועוד
מדדים הם פר יעדים
אלה היעדים שלי
אני בינתיים בדרך הנכונה
שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו
ולהצליח ליישם אותה
קבל את זה כמו שזה
דוגמא אישית
אין לי איך לעזורך
כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.
מנסה לעבוד על זה
השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.
אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.
להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.
שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.
לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...
שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.
אבל עכשיו כבר יש הרהורים,
אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.
לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..
קיצור, החיים מורכבים.
וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה
משפטים של "שתיקה היא לא נייטרליות, היא עמדה".
כמה חזק אני אמוק לצעוק בשבילך?
"גיניתי במשרד" ~ אורי אורבך, שם שם
יש לי כל מיני מחשבות והייתי שמחה לדעת אם מישהו רוצה שאני אחלוק אותן איתו
"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜
יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח
מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו
זהו, עכשיו את נזופה.
Lavender@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?
היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00
אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה
אני הייתי פה
בניק אחר
זה היה הגיל 😉
זה מצמרר אותי....
אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)
כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז
לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈
בגדול הגעתי לכאן בקורונה
הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי.
רק שאני עשיתי הפסקה באמצע
וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה
ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח
אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז
היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב
הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ
תפסתי מספר הראשונה
וכן, לצערי עדיין ערה..
**שיטת הונאה חדשה!**
**30 דקות יכולות להרוס לכם את החיים.**
זו לא הונאת טלפון רגילה — היא מסוכנת הרבה יותר.
הם לא צריכים את הכסף שלכם, לא את הסיסמה שלכם ולא את האמון שלכם.
הם צריכים רק את *הטוב לב שלכם*.
לאחרונה הופיעה במרכזי קניות, בתחנות מטרו, בשווקים ובמקומות ציבוריים “הונאת בקשת עזרה” חדשה.
המבצעים הם בדרך כלל אנשים לבושים היטב, בגיל בינוני או מבוגר.
הם עשויים לומר שאינם יודעים להשתמש בטלפון, שהם צריכים לבדוק את גובה הפנסיה או הסבסוד, או שהם נכנסו בטעות לעמוד הלא נכון — ולבקש מכם לעזור להם עם הטלפון.
**החלק המסוכן:**
כאשר אתם לוקחים את הטלפון ליד, לעיתים קרובות כבר פועל בו שיחת וידאו, הקלטת מסך או זיהוי פנים.
מישהו בצד השני צופה בכם. אתם חושבים שאתם עוזרים — אבל למעשה אוספים את הנתונים הביומטריים שלכם.
זו לא הונאה רגילה.
זו הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית.
הם לא רוצים את הכסף שלכם — הם רוצים *אתכם*.
אם תיגעו בטלפון (טביעת אצבע), תקראו מספרים או קודים (קול), או תביטו במסך בזמן השיחה (פנים), שלושת המזהים הביומטריים העיקריים שלכם — טביעת אצבע, קול ופנים — עלולים להיגנב.
בינה מלאכותית מודרנית יכולה ליצור “שיבוט דיגיטלי” שלכם — כמעט מושלם.
**ומה שקורה אחר כך מפחיד:**
הם יכולים להשתמש בשיבוט הדיגיטלי שלכם כדי לקחת הלוואות אונליין, מימון צרכני, משיכת כספים, ואימות אוטומטי באמצעות פנים וקול.
תוך 30 דקות כל מסגרת האשראי שלכם עלולה להיגמר.
כשתקבלו הודעות מהבנק, תגלו שהכסף שלכם לא נעלם — אלא להפך, אתם שקועים בחובות של אלפים או אפילו מיליונים.
---
### **זכרו את 3 הכללים:**
1. **לעולם אל תעזרו לאנשים זרים עם הטלפון שלהם.**
אל תיגעו, אל תלחצו, אל תצפו ואל תקראו שום דבר בקול — גם אם יגידו “רק לחיצה אחת”.
2. **שיחות וידאו לא מוכרות:**
נתקו מיד.
לעולם אל תיענו לבקשה “להסתכל למצלמה” או “לדבר רגע”.
3. **שתפו את ההודעה הזו עם מבוגרים, ילדים וחברים טובי לב.**
המתחזים מכוונים עכשיו לאנשים טובים.
---
### **תזכורת אחרונה:**
לעולם אל תחשבו: “לי זה לא יקרה” או “אני מספיק חכם כדי לא ליפול”.
בדיוק על הביטחון הזה ועל טוב הלב הזה הם בונים.
**אנא שתפו. כל שיתוף נוסף עשוי להציל קורבן אחד פחות.**
(https://m.youtube.com/shorts/B6zquFqOrSk)
כאילו, אי אפשר כבר לעזור לאנשים? צריך לחשוד בכולם שכולם רמאים? מה נסגר?!?!
המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי
(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)
בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף
א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.
ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.
ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.
ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...
ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.
הרמוניהאני מחפשת!
מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט
של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...
בלי אינטרנט!
הכי פשוט שאפשר.
וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...
פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל
לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....
כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;
היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות
ויותר חשוב - מי ישלח לי?...
וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....
קשה.
אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי
ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)
תודה!
גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,
וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.
גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.
וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.
ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים
ההופכים לפרפרים...
מה לגבי אוגרים סוריים?
הרמוניהוואי הלוואי...
אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות
אולי בני אדם קבעו שזה ככה?
גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....
אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא יכולה יותר!
זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט
חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת
אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה...
הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?
הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה
למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,
תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.
לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק
לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,
כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.
גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות
ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ
פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק
חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי
ונעלי בית וזהו.
* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -
אתם רואים.....
לחיים!
ארץ ישראל?
זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.
כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)
מס
יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....
מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?
בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,
נכון?
רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה
מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/
הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...
אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,
ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד
מצליחה להיות ראויה.
מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם
מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.
ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.
אדמת העמים . אני יודעת.
שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.
מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על
האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....
לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?
ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת
כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?
את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?
על מי ועם מי אדבר לשון הרע?
להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...
רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין
צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,
איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ
הזה;
נחליאלים בסתיו? מקסים!
הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי
הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!
הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה
(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...
לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל
לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את
האי שלי.
מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?
4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.
האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על
לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.
ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:
שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝
אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.
מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.
מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה
ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד
לרוחי..
אבל תודה רבה רבה.
עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...
יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):
לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום
ארגנטינה, משהו כזה.
יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)
תבורכי!
אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.
אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?
תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף
יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות.
להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:
1. תכנון ובדיקת היתכנות
2. שיטות בנייה עיקריות
3. התעצמות ובנייה על האי
דוגמאות בולטות
בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים.
לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...
הכי רחוק מהטבע שיש.
כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)
בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים
על אדמת האי שלי!
באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל
אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי
שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.
אני לא רוצה.
איך נתאם?
בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם
מתאים ושולחים אותו על פני המים....
פשוט וקל.
משתתף בפורומים כולם
אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה
לא צריך להסתיר
או להתבייש
זה רגש לגיטימי
הרצון לברוח לפעמים
ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו
הוא יכול לעזור
פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...
מאז אני פוחדת.....
הייתי חייב 
רקאניאני ערה
לא ברור איך ולמה
ל המשוגע היחידי