ממליצה על ספר "נר לרגלי" של הרב יעקב ישראל לוגסי שליט"א,

שזה ספר על אמונה ,

יש שם קטעים נבחרים שמדבר אודות תפילה , שהמטרה היא לא שהתפילה תתגשם , אלא עצם הפנייה לבורא ולבקש ממנו על כל דבר..שם זה מובא בהרחבה מופלאה.

בהצלחה

החיזוק היומי - צעירים מעל עשרים

החיזוק היומי - צעירים מעל עשרים

החיזוק היומי - צעירים מעל עשרים

החיזוק היומי - צעירים מעל עשרים

ולפותחת @ואני הקטנה

כמו שהציעו את הספר "נר לרגלי" של הרב יעקב לוגסי, אז שם אני חושבת מוסברת הנקודה שהתפילה נועדה לא ככלי להגשמת המשאלות שלנו (ואם נחשוב ככה , כנראה שנתאכזב) אלא ככלי להתעלות ולהתקרב לקב"ה.

(גלגלתי קצת על העניין של עיון תפילה ונתקלתי בדף גמרא הזה) 

"אמר ר' אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים...גדולה תפלה יותר מן הקרבנות

א"ר חנין א"ר חנינא כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם"

אבל מצד שני -

"כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב"

אם בעצם נחפש את הקרבה הרוחנית שבתפילה, את הרגש, דבקות, אהבה, השתוקקות , כיסופים וכו' אז נרגיש את הסיפוק וכנראה שאז פחות נרצה לראות הוכחות של התגשמות הבקשות שלנו. 

אני לא אומרת שזה קל, בכלל לא.

ממקום אישי אני יכולה להגיד לך שתפילה זה ים של סבלנות, והרבה התמדה, עיון תפילה זה אחד מהדברים שצריכים חיזוק! 

יש עוד הרבה לכתוב עלזה שחושבים על זה... 

אבל ממש אהבתי את השאלה.

ולהתפלל רק כי יש חובה. אבל בתוך תוכך להרגיש הכרת תודה כלפי ה' וקבלת המציאות. 

ככה הבנתי מהרב שלום ארוש.

או יותר מדוייק קורה משהו עם התפילה, היא משפיעה משהו.. אבל לא בהכרח שמה שרצית דווקא יתקבל. 

וזאת באמת שאלה אם ככה למה צריך את הברכה של שמע קולנו.

פשוט מישהו אמר לי.

זה שייך בעיקר לצדיקים גדולים, שעליהם נאמר שרצונם הוא רצון השם "ותגזר אומר".

אבל אצל האנשים הרגילים, וכנראה גם אצל הצדיקים, עיקר התפילה היא דרך להתקרב אל השם!!!, וכן כותב הרבי מפיסצנא בספר חובת התלמידים בעניין התפילה, עייני שם.

עוד חשוב לציין, שגם כאשר התפילה פועלת משהו (אצל הצדיקים וגם אצל האנשים הרגילים), אין היא משנה את רצון ה' ח"ו, אלא כפי שכתב מרן הראי"ה קוק ועוד, התפילה משנה את האדם ומימלא הגזירה שהייתה עליו משתנה.

שנזכה להתפלל מכל הלב.

כשהבאתי את הראי"ה (ודרך אגב כ"כ ברב חרל"פ במי מרום כרך י"ג ובמקומות אחרים) לא כיוונתי לעניין "תכלית התפילה" האם העיקר בה הוא קירבת אלוקים או מילוי בקשתינו, אלא היות וגם אני הסכמתי שיש מציאות של מילוי בקשתינו ע"י התפילה, אז רק צייינתי שחשוב לידע את היסוד שאין שינוי ברצון כנ"ל.

לעצם העניין - אכן זו סוגיה דקה ורחבה מאוד, ואינני מתיימר לתפוס אותה על אמיתתה, רק העליתי נגיעות על פי פשטי הספרים - שלפחות כלפי אנשים רגילים, עיקר עבודת התפילה איננה "מילוי הבקשות" כי אם "קירבת אלוקים",

וכפי שאתה ציינת שהלא פשט התפילה מורה שתכליתה מילוי הבקשות, אף אני אומר שהמציאות הרגילה מורה שרוב ככל בקשות האדם בתפילה אינם מתמלאים, מה שמורה שלפחות כלפי האדם הרגיל אין זה עיקר עבודת התפילה,

והבאתי ראיה לזה - שכ"כ האדמור מפיסצנא כמדומני בחובה"ת.

אומנם, אכן נראה לי שיש צורך להבין שאין ניגוד בין בני התועליות האלה של התפילה, ובאמת הם אחד, אך זהו נושא עמוק שנעוץ בעניין רצון האדם ובעילויו, ובהבנת מהות התפילה, והדברים אצלי עדיין בתהליך בירור. בהצלחה אחי!!

תתפללי גם על זה..

לא בצחוק

זה עוזר! תפילה היא גילוי הרצון

בס"ד

1)אי אפשר להרגיש "השפעה" , הרגש הוא משהו יחסית נמוך ואילו השפע העליון נעלה מכל הגדרה כזו.

2) הקב"ה נענה לכל תפילה בכוונה , השאלה אם זה יהיה בגילוי או בהעלם. 

3) אין מתקבל יותר מתפילות בציבור.

4) צריך להישאר מחוברים לכנסת ישראל ולא להתעמק אך ורק בצרכיך הפרטיים , אלא מתוך חיבור לכלל ישראל.

5) אם את רוצה להרגיש שמשהו משתנה בך ובמציאות , את צריכה להתבונן בדברים שאת מתפללת עליהם ואכן קורים בגילוי , מתוך כך תבואי להכרת תודה (אמרת ברכת השנים - היה לך מה לאכול באותו יום ? חושבת שזה במקרה? אמרת ברכת הרפואה - האם יש מקרובייך שהם בריאים? מקרה? וכו' וכו')

6) כל אחד ואחד (לעניות דעתי )צריך לזכור בחלק מהותי מהתפילה שמתקיים לעינינו ממש , קיבוץ נדחי ישראל ובניין ציון - האמנם המציאות לא משתנה? לדעתי לא רק שהיא משתנה אלא היא מתהפכת לאט לאט ב180 מעלות.

יהי רצון שכולנו נזכה בחיבור נפלא עם ה' יתברך.

בהצלחה!!

נ.ב. הציעו לך כאן ספרים נהדרים , מאוד ממליץ.

למרות שיש לי הנחות יסוד קצת שונות - 

אני רוצה להעיר על המחשבה של הצפיה למשהו מהתפילה.

ההבדל בין תפילה למאגיה, זה שמגיקון (מכשף) שעושה טקס מאגי - לדוגמא כדי להוריד גשם, הוא שולט בטבע, יש שם פעולה של שליטה, הוא אומר לחשים מסויימים בצורה מסויימת לאלים מסויימים, ועושה פעולות "סמליות" כמו זילוף מים כסמל לגשם, הדלקת ניצוצות כסמל לברקים, מעלה עשן כסמל לעננים, ומקיש בתוף כסמל לרעם - תוך אמירת שמות ולחשים שיגרמו להפעלת האלים שאחראים להורדת גשם. על פי המאגיה - הטקס חייב לעבוד. אם הוא לא עובד כנראה שלא ביצעת את הטקס טוב. תעשה עוד פעם בצורה נכונה והוא יעבוד. זוהי הפעולה המאגית פעולה של שליטה על הטבע. 

תפילה זה עולם שונה לגמרי, כאן אנחנו לא שולטים בטבע, אנו מבקשים - זה יכול לקרות וזה יכול לא לקרות. אם נצביע על המופע של שינוי הטבע במקרא אנחנו נראה שהוא מוצג כ"נס". נס זו פעולה שבה האדם לא פועל, אלא נפעל, האל הוא זה שפועל, והאדם נשלט. בניסים במצרים משה לא עשה את הנס, משה היה הסביל והשליח, האל עשה את הנס. זו השקפה אחרת מההשקפה שהאדם שולט בטבע (על ידי שליטה באלים), זה אדם שנשלט וכפוף לרצון האל. תפילה - היא לא פעולה של שליטה על האל, גם האדם הכי צדיק בעולם שיתפלל לא מחוייב שיענה בחיוב, תפילה היא לא שליטה, היא בקשה ותחינה - שיכולה לא להתממש. ברובד העמוק של הדברים, כמו שאמר הרב יהודה וקסמן אלוהים יכול לשמוע, להקשיב לתפילה, ובכל זאת לומר לא. 

בהצלחה. @ואני הקטנה

דברים יפים. אבל למה לכתוב אלו-הים? זה ממש צורם לקרוא את זה. 

(ואני בטוחה שיש לך טענות רציניות למה זה מותר ועדיין. מרגיש לי יותר מכבד, צנוע וירא שמיים להגיד אלוקים)

יש בזה משהו מאוד מתריס לכתוב אלו-הים שזה ידוע שבד"כ אנשים כותבים אלוקים.

למה אתה לא אומר א-ד-נ.. סתם ככה?

אם בדקת את ההלכה ומצאת לכך היתרים, אז אין בעיה. פשוט רוב העולם יודע שיש בכך בעיה וזילות של שם ה'.

ולכן באמת לא ניתן לכל אדם לפסוק הלכה על פי רגשותיו תחושותיו ומצבו הנפשי, כי אחרת כל אחד היה עושה ופועל לפי ראות עיניו.

כל דתי שדיברתי איתו או ששמעתי אותו, או לא יודעת מה. אמר אלוקים. (נכתב בלשון זכר לצורך נוחות)

לדעתי זה חוסר כבוד לעשות משהו מתריס עם שם ה'. גם אם יש לכך היתרים. 

אם רוב העולם נוהג משהו מסוים וככה הלכה נפוצה בעניין הזה. למה לבוא ובריש גלי לפעול אחרת כי יש דעת מיעוט של מיעוט שזה מותר? כאילו מה המטרה בזה בעצם? 

אולי קצת התייפייפתי בתשובה שלי לצלילי השקט. my bad.

ופורום אנגלית כאילו? 

(אם כן, אז רק אומר שאין ניקים שכותבים שם ולא כיף להיות הפעיל היחידי...! צריך לחפש חוצניקים שיסכימו להרשם לאתר  )

השאלה אם במציאות תגיד אלו-הים

Rav Sherki

תשובה ראשונה

אני אחסוך לך ואשאל אותו.

אתה לא באמת רוצה תשובות, נכון? אז אני אתן לך בכל זאת, נשמה.

אם היית רוצה תשובות התשובה ההיא היתה מספקת אותך.

איך מתייגים. 

בכללי, אפשר להתפלל מלא זמן ושום דבר לא זז 

ממש קשה!   אומרים שאם מתפללים הרבה בסוף מקבלים.  לא יודע..

מה שכן זכור לי פה ושם דברים שכתובים בגמרא על סימן להתקבלות התפילה...

1. המתפלל וטעה, סימן רע לו.

ואם שליח צבור הוא, סימן רע לשולחיו, מפני ששלוחו של אדם כמותו.

אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא, שהיה מתפלל על החולים ואומר: זה חי וזה מת.

אמרו לו, מנין אתה יודע?

אמר להם: אם שגורה תפלתי בפי, יודע אני שהוא מקובל; ואם לאו, יודע אני שהוא מטורף.

רע"ב: אם שגורה תפלתי - סדורה בפי במרוצה ואיני נכשל בה:

2.המתעטש בתפלתו סימן יפה לו - כשם שעושים לו נחת רוח מלמטה כך עושין לו נחת רוח מלמעלה.

השני זה הכוונה שיצא למישהו "אפצ'י " באמצע התפילה..  (כשהוא לא מצונן)

לפי מה שהבנתי בפשטות: 

כשעיטוש יוצא זה הרגשה קצת נעימה (נחת), וזה סימן לכך שמשמים יעזרו לו שיהיה לו נעים.

זה מובא במסכת ברכות כד עמוד ב

"המתעטש בתפלתו סימן יפה לו כשם שעושים לו נחת רוח מלמטה כך עושין לו נחת רוח מלמעלה"

רש"י

כשם שעושים לו נחת רוח - שהעטוש נחת רוח לאדם:

כך עושים לו נחת רוח מלמעלה - מן השמים למלאות שאלתו:

שולחן ערוך אורח חיים קג סעיף ד

המתעטש בתפילתו מלמטה – סימן רע לו.  מלמעלה- שקורין ניסי"ן – סימן יפה לו, דכשם שעושים לו נחת רוח מלמטה כך עושים לו נחת רוח מלמעלה. דהעיטוש מלמעלה תענוג לאדם.

ועוד דברים שמצאתי שאולי יסגרו לך עוד פינות..

להתעטש בתפילה | שאלות ותשובות

אפצ'י! מה אומרת היהדות על העיטוש?

ולבריאות 

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

20260731023100.mp3

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם