שלום וברכה
תהיתי לעצמי תהייה תהייתית מאוד מארץ התהיות המתהווה ומתהייתת בעולם תמוה זה
כולכם הרי מכירים את הקטע בו כולנו כשהיינו ילדים (וזה היה מזמן, בעבר ברחוק מאוד) היינו מידי פעם בשעות שיעמום חוזרים מהגן עם סיפור מהגננת על יוסי שגנב משימי מצווה וכל סיפורי הילדים התמימים הללו....תהיתי לעצמי מה עדיף- לוותר לחברתי על מצווה שכביכול שייכת לי, או שמא לקחת לעצמי את המצווה ובכך אני אינני מוותרת לה, וכך אני עוברת על ''ואהבת לרעך כמוך''. מה עדיף?
נניח דוגמא- היום ישבתי ליד חברתי התמירה והנעלה כשלפתע נפל עטי תחת שולחתי הכנוע. חיש מהר אצתי רצתי התקופפתי להרימו, אך היא הקדימתני. אח"כ היתה מריבה קטנה בינינו מפאת שני טענתי שהיא גנבה לי מצווה, וזה עבירה בלתי יסולחת. היה קצת מכות, דם וכו', כלפתע הבריק במוחי הרעיון- אם אני נותנת לה את המצווה, הרי ש''קיימתי'' את ''ואהבת לרעך כמוך'', מפאת שאני נדיבה מאוד מאוד וליבי שופע כל טוב ומרשה לה להשתמש במצווה! וזה קשה מאוד, וקשה לוותר על מצווה, אך בכל אופן אני נותנת לה. אי לכך ובהתאם לזאת, רציתי שתגידו לי מה מצווה גדולה יותר ומה שכרה- האם עדיף ''לוותר'' לחברתי על מצווה ולקיים ''ואהבת לרעך כמוך'', או לחילופין לגנוב לה את המצווה ובכך המצווה תהיה שלי, אך גם גנבתי ממנה קמצוץ מצווה.
מהי סברתכם הנעלה?
תודה מראש.
לדעתי נפתח משרד
רעות-
דיני ממונות, דיני גניבת מצוות מכל סוג
דיני גניבת חלקיקי בינה מכל סוג
חלקיקי בינה נעלה מסוג B65, B12 וגו'
לכל מאן דבעי
בואו והיגנבו!
00-0000000
