מתי זה נחשב מוגזם?

כשזה מעיק עליך..

אתה לא צריך להשוות לאחרים.

אם הזוג נהנה מזה, אפשר שזה יימשך לכל החיים.

אם הגבר לא נהנה מזה והאישה היא טובת-לב, אז זה אמור להיפסק די מהר (ואולי אפילו לא להתחיל).

לא עניין של הנאה..

עניין של כבוד, אכפתיות לצד השני..דברים מאוד בסיסים..

אני גם בזמנו חיפשתי אישה שתתחשב בי ושתשאף להדדיות בקשר.

אבל יש כאלה שלא מעוניינים בזה.

לדוגמא אישה שרוצה להרגיש מלכה, והגבר שלה רוצה להיות ג'נטלמן איתה ולפתוח לה את הדלת של האוטו וללוות אותה הבייתה.

או לקחת אותה למסעדות יוקרתיות על חשבונו וכד'.

אם הם נהנים מזה - שיהנו!

אישית אני לא מתחבר לזה (וגם כנראה שאתה),

ולכן לא התאימה לי (ולך) בחורה שרוצה להרגיש מלכה.

מה שהתכוונתי, שכשתרגיש שהרצונות שלה לא מתאימים לשלך, תפעל כמו רצונות אחרים שלא מתאימים לך.

או לפתור את הבעיה או לחתוך.

ולא צריך לנסות להוציא אותה לא נורמלית או לא בסדר..

אחרי שני דייטים שאני נוסע אליה, מבקש להיפגש באמצע. או, אחרי שלוש דייטים כאלה, שהיא תיסע אלי (לפי מה שנוח לך מבחינת איפה יש יותר מקומות שאתה או היא מכירים וכיף להעביר פגישה יחד). ואם היא מסרבת, פשוט לשלוח לה את ההודעה "היה לי נחמד להכיר אותך, אבל לכי תמצאי פראייר אחר. בהצלחה " (כי אני נורא אסבול כל החיים יחד עם מי שלא יודעת להעריך את מה שאני עושה בשבילה)

ככה.

היא עוד תחשוב שאני חסר טקט

היא אמרה ישירות משפט שבעצם אומר שברור שאני אגיע הפעם(שוב) לאזור שלה, ולא להפך..

ואם זה מגיע ברמז-זה לא בטוח שלא אצטרך להמשיך גם בעתיד על נושא זה..

ושבפעם הבאה שרוצים לקבוע מקום להיפגש, תשאל אותה מה היא אומרת על מקום שיהיה באמצע הדרך של שניכם, ככה שניכם תעשו את אותו המאמץ ותרגישו בנוח שהשתדלתם ונסעתם מרחק שווה. ואם אפשר גם לדבר על הנקודה הזאת שכדי להרגיש שיוויוניות במאמץ להגיע לפגישות צריך שתיהיה הבנה והדדיות, אולי פעם להיפגש באיזור שלך ופעם באיזור שלה, ואולי פעם באמצע הדרך לשניכם.

אם אני צריך להעלות את הנקודה הזאת-זה אומר שמשהו אצלה לא בסדר..חוסר מודעות או חוסר תשומת לב..

עצם הדבר שזה מפריע לך, כבר גורם לתקר בקשר. הכנות היא אחד הגורמים המשמעותיים ביצירת קשר. חשוב שלא תירתע ותדבר איתה על כך. בהצלחה!

זאת לא התנהגות ראויה/נורמלית לצד השני?

אז נכון אולי את לא חייבת להיות תורנית כמו כולם, אבל בן אדם שמקפיד על ההלכה לא עובר עליה באיסורים שהם אביזרייהו דעריות...

לא מחזרים לפני חתונה, לא סרדנות ולא שום קירוב דעות... ומי שכן, אחרי זה בוכה "איךךךךך איך נפלנו??? אוי ויי זמייייר געעוואללדד" וכו'.

נסיעה לפה או לשם זה עניין אחר ויש לו שיקולים אחרים חוץ מחיזור וכאלה. וזה מצד עצמו נושא שלא מעניין אותי להגיב עליו. אבל לגבי החיזור רציתי להביע את דעתי.

אגב לגבי ההערה שלך על גברים דוסים, את מוזמנת גם לחפש את המפרשים על הפסוק המפורסם "נקבה תסובב גבר". אתחלתא דגאולה, מה לעשות?

לשון רש"י: "תסתרי ממני שאת בושה לשוב אלי מפני דרכך הנה חדשה נבראת בארץ שהנקבה תחזור אחר הזכר לבקשו שישאנה".

לשון המלבי"ם: "אמר "כי בארץ ברא ה' חדשה", שהגם שנקבה אחרת תבוקש ותסובב מן הגבר, "הנקבה הזאת" שהיא הארץ ברא לה ה' טבע חדשה שהיא "תסובב את הגבר" ותבקש אותו שיבא אליה והוא לא יבקש אותה ע"י השתדלות של כיבוש ומלחמה".

סה"כ ביקשתי ממך לחפש בגוגל, לא עבודה קשה במיוחד.

לגבי ההלכה הרבנים שלך לא אומרים שום דבר כזה. את מבלבלת את המילון של לשון הקודש עם השטויות של הרחוב.

יש חיזור ויש חיזור. אבל, הזלזול שלך בגדולי ישראל כמו הרצי"ה שהביאו פה פעם וכמה וכמה פעמים ציטטתי, וכן בשאר דברי דורש ממני לוותר על המשך ההתייחסות... שארית צום מועיל.

ואל תהי ילדה קטנה. כתבתי שאני לא רוצה לדון איתך אז אומרת לי "גם אני... הכל חוזר עליך ו... בידך"?

אנסח את זה בצורה יותר נעימה:

ברור לך שפחות אכפת לי מכמה ניקים שחושבים שהרצון שלהם לתקשר עם אנשים מכריע עולמות מאשר מהתורה ומעולם הבא ומכלל עם ישראל וכל זה, נכון?

בכלל, יותר כדאי לך לבדוק למה כל-כך קשה לך עם מישהו שלא מסכים איתך כשאת מאבדת את הטענות...

אבל במבחן המציאות, אני לא מסכים!

אני לא מכחיש את זה שקיימות נשים כאלה,

ואני משער שאת אחת מהן (וזו זכותך המלאה)..

אני רק לא מסכים להגדיר את זה ככלל.

כך שגם אם אפגש עם אישך היקר, ואת תפגשי את אשתי היקרה.

99% שלא נצליח לשכנע אלו את אלו.

כי לכם מתאים משהו אחד ולנו משהו אחר.

לא התכוונתי על המציאות שאצלך.

התכוונתי לגבי המציאות בכללותה.

אבל אם הבנתי אותו נכון, הפריע לו שהיא עוד פעם מצפה שהוא יגיע עד אליה, והיא לא הציעה שיפגשו באמצע.

גם עצם זה שהלכת למדרשה, זה לאבד חלק ניכר מהנשיות שלך.

אם את רוצה שהגברים יהיו כמו של פעם, אז גם הנשים צריכות להיות כמו של פעם.

כלומר, לא ללכת למדרשות, לא לעבוד, ולהיות עקרות-בית ולשמור את דעתן לעצמן!

עברו כבר 5779 שנים מקללת אדם הראשון, אנחנו קרבים לשנת ה-6000 וקללת אדם הראשון מתפוגגת.

(כמו שכבר "בזיעת אפך תאכל לחם", זה כבר ממש לא כמו פעם. כך גם ביחסי נשים וגברים.)

אני גם נגד הפמיניזם כפי שהוא מתבטא כיום,

אבל אנחנו כבר לא שם, העולם מתקדם..

גם ההגדרה שלך להבדלים בין גברים לנשים - מעוותת!

זו פתאום תכונה שהופכת אותו ללא גברי?

מה זה שונה מהתכונות הגבריות שבך או מתכונות נשיות אחרות שנמצאות אצל גברים?

צריך להיות הדדי בין שני בני הזוג

גם לפני וגם אחרי החתונה

זה יותר להתאמץ מאשר לחזר

לגיטמי שגם הצד השני ידרוש את זה

הוא אמר שם שאחד הדברים שהכי צריך לבדוק זה לב טוב.

הוא גם דיבר על זה שבדייטים מתקדמים יש עניין שהאישה תתקדם לכיוון של הבחור, והמאמר כולו נוטה לכיוון שמרני כזה.

אצרף לכך את הנסיון האישי שלי: ב"ה רוב הבנות צדיקות עם מידות טובות וכל זה, אבל הנסיון שלי לימד אותי שמי שלא מתחשבת באיפה נפגשים, לפחות בתור הצעה, ולוקחת דברים כאלה כמובנים מאליהם תקח עוד דברים כמובנים מאליהם וכנראה שככה היא מתנהלת ביום יום. לא חושב שזה אופי שכיף להתנהל מולו...

טוב לב ותמימות לב הולכים ביחד...

לא מצוי שאדם תמים מזיק לאחרים

את אומרת שאסור למהר לחרוץ דין אחרי השרשור ההוא שחרצת דין על מלא אנשים?

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות