בני היקר והאהוב בן הכמעט שנתיים התחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת,
האם בגיל הזה באמת חשוב כבר להתחיל לטפל?
מה יקרה אם לא נעשה את זה? זה כזה נורא אם הוא יתחיל לדבר יותר מאוחר?
או שזה ממש חסר אחריות לא לטפל..
ממש קשה לי לעמוד ב"שיעורי בית" שצריך לעשות איתו וגם ככה יש לו גם
טיפול בפיזיותרפיה ויש לי עוד שלל דברים על הראש
הוא לא מדבר בכלל, בקושי אומר הברות
מצפה לילד, מה זה הפרויקט הזה?
איך ההתפתחות שלו בשאר התחומים?
איך יודעים מתי לפנות?
הגדול שלי בן שנתיים, אומר מילים אך לא מקשר למשפט, ויש לו מילים הפוכות לא מעט...(לבד-ביה , חם -קר , שוקו -קושו )
כמובן אבדוק מול רופא אך אשמח לקבל ייעוץ והכוונה גם מכן
אחין שלי עכשיו נהיה בן שנתיים בקושי אומר מילים בצורה נכונה, וגם האוצר מילים שלו לא גדול, אבל האחות בטיפת חלב אמרה לאחותי שההתפתחות תקינה והיא לא צריכה לדאוג.
(הילדה הקודמת בגיל הזה כבר דיברה שוטף)
כמו - אמא בואי
או - רוצה בקבוק
וכדומה.
וכמובן שזה תקין גם אם המילים האלה משובשות כמו צה במקום רוצה וכן הלאה.
מילים משובשות/הפוכות זה תקין בגיל שנתיים.
כל ילד יש לו קצב משלו וילד שההתפתחות הכללית שלו תקינה פחות או יותר אני לא הייתי נלחצת אם חלק מהדברים מגיעים קצת יותר מאוחר.
היו מצבים שאני הייתי היחידה שמבינה את הילד, בעלי היה צוחק כל פעם שהיה מדבר עם הילד ונזקק לשירותי התרגום שלי. הוא השתגע כל פעם מחדש איך אני מצליחה להבין אותו.
הוא גם לא עולה טוב במשקל ורק לאחרונה התחיל ללכת
במסגרת טיפול הומאופתי.
התוצאה תהיה מיטבית מכל הבחינות, ולא נדרשת השקעה סיזיפית של תרגול או אסטרטגיות מפצות.
השינוי שיתחולל יהיה יסודי ולמעשה לכל החיים.
אורך הטיפול והעוצמה של התסמינים הכרוכים בו הם אישיים ונובעים ממידת המורכבות אצל המטופל.
נותנים טיפה אחת - מדוייקת מבחינת החומר ההומאופתי והמינון - ומשם מתחילה דינמיקה טיפולית.
אם יש צורך, מלווים את הטיפול ונותנים תמיכה של חומרים הומאופתים נוספים כדי להקל על התסמינים שעולים בטיפול.
אני כן מאמינה בהומאופטיה, או לפחות חושבת שלא יזיק לנסות
תודה
כמובן שטיפול במי קסמים זו שיטה שנבחנה, נחקרה והופרכה לחלוטין בצורה חד משמעית כפי שאף נוכלות מעולם לא נחקרה ונבחנה לפניה - אבל אם את רוצה לבזבז את הכסף שלך על זה, כמובן שזו זכותך.
אבל למען ילדך, כדאי שתעשי את זה במקביל לטיפול אמיתי ולא במקומו.
שהשיטה הזו הומצאה ומבוססת על כך שלפני פחות מ-200 שנים, סמואל הנמן שתה כינין - שהיתה התרופה למלריה באותו זמן - ואז הוא פיתח תסמינים של מלריה.
כמובן שכינין לא גורם לתסמינים של מלריה - כמו שכל אחד יכול לבדוק על עצמו (זה הטוניק בג'ין וטוניק) - וכנראה שסמואל הנמן פשוט חטף שפעת באותו זמן וייחס את זה בטעות לכינין.
מזה הוא הסיק ש"דומה מרפא דומה" ומה שגורם לתסמינים מרפא את המחלה וכו'...
וזהו - על זה מבוססת שיטת הטיפול במי קסמים ופיות. מכאן הכל התחיל... הזוי יותר מהספור של ג'ון סמית והדת המורמונית...
שלום לך!
בד"כ בגיל כזה נותנים הפניה לטיפול רק למי שיש בה צורך מאד משמעותי,
מה שאומר שהוא כבר צבר פער ניכר וגם כשיתחיל לדבר יצטרך להדביק פער גדול מבני גילו.
בטיפול נותנים הרבה הדרכה לבית ובעיקר מדגימים לכם איך לעשות את העבודה בצורה הנכונה.
יש מצב שיספיקו מעט טיפולים בשלב הזה ואז כבר תדעו איך להמשיך לקדם אותו נכון בבית
(ואז חוזרים למעקב אחרי 3 חודשים ואם צריך ממשיכים עוד בטיפולים).
לדעתי- טיפול בגיל הזה זה קריטי.
גם להתקדמות שלו מבחינת קוגניציה וחשיבה.
אם יש לך שאלות בפרטי את מוזמנת בשמחה!
איך הוא ישן בלילה? האם מתעורר הרבה? נוחר? נושם בכבדות?
אני שואלת כי הבן שלי היה במצב דומה לשלך. אפילו אחרי גיל שנתיים לא היו לו צלילים כמעט בכלל (שלא לדבר על הבהרות). הוא היה פשוט שקט כמעט כל הזמן (חוץ מהזמן שהוא בכה). לא לקחנו אותו לקלינאית כי הוא היה מאד מאד ביישן והיה ברור שהוא לא ישתף פעולה עם מישהו זר אבל עבדנו איתו בבית בעצמנו (לפי כללים שקראתי באינטרנט באתר של קלינאית אלופה teachmetotalk.com - Helping Parents Teach Toddlers To Understand and Use Language). למשל למדתי שדיבור הוא סוג של חיכוי. אז, עבדנו על חיכוי בלי קשר לדיבור. (אני התגלגלתי על הרצפה ואז הוא. אני מחיתי כפיים ואז הוא וכו). אחר כך עבדנו על לעשות כל מיני סוגים של רעש עם הפה - צעקות שמחה, וואו של הפתעה וכו בלי קשר לדיבור, כי ילד לא יכול לדבר אם הוא לא עושה רעש עם הפה בכלל. אח"כ עבדנו על הבהרות מאד פשוטות וכו. כל שלב לקח זמן. כל זה קידם אותו לרמה של מילים בודדות.
אצלנו השינוי הכי גדול היה אחרי שעישנו לו ניתוח להוצאת שקדים. מתברר שהוא היה עם הפסקות נשימה בלילה וכמה חודשים אחרי הניתוח פשוט אי אפשר היה להאמין שהילד לא דבר כי הוא כבר השתמש במשפטים שלמים והיה לו התפוצצות שפה לאוצר מילים גדול. אז, אם יש לילד שלך שינה לא שקטה, כדאי לבדוק גם את הכיוון הזה, שמאד יכול להשפיע לרעה על התפתחות הדיבור.
חייבת לציין שגם אני בתור ילדה לא אמרתי מילה עד שלא עברתי את הניתוח. הפריע לי ביותר לפי מה שאמי מספרת.
אז כן שווה בדיקה אם הילד לא מדבר זה יכול להיות סיבה.
ולפעמים לוקח לו זמן לחזור לישון
איך ידעתם שצריך ניתוח?
זה אינו חוות דעת מקצועי אבל עברתי את זה עם 3 ילדים.
תעמדי לכמה דקות ליד הילד כשהוא ישן (אפשר לנסות כמה פעמים בשעות שונות). ילד רגיל לחלוטין ישן בשקט מוחלט. כדי לראות שהוא נושם צריך ממש להסתכל עליו ולראות את החזה עולה ויורד. ילד עם בעיות נשימה בשינה יראה בדר"כ לפחות חלק מהסימנים הבאים:
* נחירות
* נשימה רועשת/כבדה בשינה (יכולתי לשמוע את הילד נושם מחדר אחר של הבית)
* הפסקות נשימה (הילד פשוט מספיק לנשום לכמה זמן, והרבה פעמים יהיה מלווה בבכי של התעוררות פתאומית כי הגוף מעיר את עצמו מחוסר חמצן - הבת שלי היתה מתעוררת בצרחות בערך כל 15-20 דקות כל הלילה ואז חוזרת לישון. אפשר להרגיש בזה אם נמצאים כמה זמן ליד הילד ורואים/שומעים אם הוא נושם ברצף.)
כי הילד שלי יש לו נשימה מאד כבדה ורועשת בשינה ורופא אף אוזן גרון בכלל לא דיבר על הכיוון הזה אז עכשיו בעקבות דבריך אני פתאום חושבת שאולי אנחנו מפספסים פה משהו איתו
היו מקרים שרופא משפחה הפנה אותנו, והיו מקרים של רופא אף אוזן גרון. עברנו את זה עם 3 ילדים.אחרי הילד הראשון, אני כבר למדתי לדרוש את הבדיקה מהרופא. צריך לעשות:
* צילום רנטגן (נראה לי של הצוואר)
* בדיקה במעבדת שינה
עברנו את זה עם 3 ילדים. אחרי הבדיקות שינה התוצאות היו חד משמעיות - הפסקות נשימה משמעותיות. אחרי ניתוח היה ממש מהפכה מבחינת השינה של הילדים. מאד מאד ממליצה לבדוק ולטפל. שינה טובה היא קריטית להתפתות תקינה. ילדים עם בעיות נשימה בשינה הם בסיכון גבוהה יותר למחלות לב וגם הרבה פעמים מאובחנים כ-ADHD למרות שמקור הבעיה בחוסר שינה תקינה.
אגב, אם יש לך רופא שלא מתלהב מלתת הפניות וחושב שאת סתם אמא לחוצה, אני ממליצה לצלם בפלאפון את הילד ישן. כשהרופא שומע בעצמו את כובד הנשימה של הילד יש יותר נטיה לשלוח לבדיקות.
א. אוטיזם אי אפשר לראות באולטראסאונד, וכך גם את רוב סוגי הפיגור.
ב. יש בהחלט ילדים עם קשיים קלים, שעם מעט (או הרבה) עזרה חיצונית - אפשר לעזור להם ולהביא אותם למצב רגיל לגמרי.
את צודקת שבימינו יש לפעמים נטייה לאבחון-יתר, אבל לרוב האבחון רק עוזר לילד!
לאמא (ולאבא) יש את האינטואיציה בד"כ לזהות מתי המצב זמני ויעבור מעצמו, ומתי יש צורך בהתערבות ובעזרה.
(אני כותבת מתוך ניסיון אישי של שני ילדים שהיו עם עיכוב שפתי בדיבור - וכמה שהיה לי קשה עם העובדה שהם צריכים גן חנ"מ - אני שמחה שהם הלכו לשם, ונעזרו שם לגמרי. היום הם בחינוך רגיל לגמרי! מה שכנראה לא היה קורה אם היינו מדחיקים את הקושי שלהם ולא מטפלים...)
אבל את לא צודקת שאין מה ללכת לאבחון לפני גיל שלוש.
במקרה של הילדים שלנו - אם היינו מחכים לגיל שלוש הם היו מפספסים שנה קריטית בגן שקידם אותם כל-כך...
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
