בעיה רצינית שככה זה כאב
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
קלינאית תקשורת לבן שנתייםסדר נשים
בטח חשוב!פ.ר
אחרי זה הפער רק גדל. לבן שלי ממש עזר..ברור שהעבודה כרגע היא יותר שלכם, ההורים.. אבל אתם צריכים הדרכה של קלינאית איך לעשות את זה..
(וגם הבן שלי היה בפיזיו במקביל..)
(וגם הבן שלי היה בפיזיו במקביל..)
תבררי אם יש באזורכן פרוייקט מסיכון לסיכוימצפה לילד
תודהסדר נשים
מצפה לילד, מה זה הפרויקט הזה?
,תקראי בגוגל..יותר מפורט.רץאסביר מקווה שיצא טובמצפה לילד
זה פרוייקט משותף למכון לה.הילד ולרווחה.
במעון יום יש את כל הטיפולים הפרא רפואיים שהילד זקוק (וכך חוסך טרטור אחר הצהריים)
וגם מקדם את הילד בטרוווףףף כי זה מחר שעות אינטנסיביות
במעון יום יש את כל הטיפולים הפרא רפואיים שהילד זקוק (וכך חוסך טרטור אחר הצהריים)
וגם מקדם את הילד בטרוווףףף כי זה מחר שעות אינטנסיביות
אה, הוא לא במעוןסדר נשים
מה הסיבה ששלחו אתכם לקלינאית תקשורת?יפית8
איך ההתפתחות שלו בשאר התחומים?
מצטרפת לשאלהאנונימי054
איך יודעים מתי לפנות?
הגדול שלי בן שנתיים, אומר מילים אך לא מקשר למשפט, ויש לו מילים הפוכות לא מעט...(לבד-ביה , חם -קר , שוקו -קושו )
כמובן אבדוק מול רופא אך אשמח לקבל ייעוץ והכוונה גם מכן
אני חושבת שזה תלוי במכלול.חותמת+
אחין שלי עכשיו נהיה בן שנתיים בקושי אומר מילים בצורה נכונה, וגם האוצר מילים שלו לא גדול, אבל האחות בטיפת חלב אמרה לאחותי שההתפתחות תקינה והיא לא צריכה לדאוג.
(הילדה הקודמת בגיל הזה כבר דיברה שוטף)
בגיל שנתיים פעוט *אמור* לחבר 2 מילים למשפטיפית8
כמו - אמא בואי
או - רוצה בקבוק
וכדומה.
וכמובן שזה תקין גם אם המילים האלה משובשות כמו צה במקום רוצה וכן הלאה.
מילים משובשות/הפוכות זה תקין בגיל שנתיים.
כל ילד יש לו קצב משלו וילד שההתפתחות הכללית שלו תקינה פחות או יותר אני לא הייתי נלחצת אם חלק מהדברים מגיעים קצת יותר מאוחר.
היו מצבים שאני הייתי היחידה שמבינה את הילד, בעלי היה צוחק כל פעם שהיה מדבר עם הילד ונזקק לשירותי התרגום שלי. הוא השתגע כל פעם מחדש איך אני מצליחה להבין אותו.
כי הוא לא מדבר בכללסדר נשים
הוא גם לא עולה טוב במשקל ורק לאחרונה התחיל ללכת
חשוב מאוד מאוד מאוד.. למרות המאמץ! בהצלחה!אורוש3
מפרטתאורוש3
קשה לדעת בלי לראות את הילד מה הבעיה. אבל לא תמיד זה רק ''ידבר יותר מאוחר'', יכול להיות שכן. בע''ה.. אבל יכול להיות במצב כזה שיש קושי משמעותי יותר. כמו למשל קושי בתכנון תנועות הדיבור, או איחור בהבנה.. בכל מקרה השפה קשורה קשר הדוק לכל ההתפתחות של הקוגניציה, ההבנה, יכולת המשחק והחברה. כל הכבוד לך שאת מטפלת ולא מזניחה! מדהימה! אל תפסיקי.. אגב, אם לא בדקתם שמיעה, ממליצה לבדוק בהקדם!
יש לנו תור בקרוב לבדיקת שמיעה, תודהסדר נשים
אפשר לעבוד על כל הקשייםלב אמיץ
במסגרת טיפול הומאופתי.
התוצאה תהיה מיטבית מכל הבחינות, ולא נדרשת השקעה סיזיפית של תרגול או אסטרטגיות מפצות.
השינוי שיתחולל יהיה יסודי ולמעשה לכל החיים.
בטיפןל אחד או בסדרה של טיפולים?סדר נשים
טיפול אחד אינטנסיבי.לב אמיץ
אורך הטיפול והעוצמה של התסמינים הכרוכים בו הם אישיים ונובעים ממידת המורכבות אצל המטופל.
נותנים טיפה אחת - מדוייקת מבחינת החומר ההומאופתי והמינון - ומשם מתחילה דינמיקה טיפולית.
אם יש צורך, מלווים את הטיפול ונותנים תמיכה של חומרים הומאופתים נוספים כדי להקל על התסמינים שעולים בטיפול.
רק לשקולl666
שהומאופתיה זה מים, סוכר ואלכוהול סינטתי וזהו.
במים היה משהו ואז דיללו את זה לפחות מאה פעמים. לשיקולך.
לא לשכוח שהומאופתיה מטפלת בצורה כזאת במגוון בעיות מפוריות עד היפראקטיביות, מאסטמה עד נוזלים באוזניים, מדיכאון עד חיזוק כללי של הגוף. וכנראה גם בארנק של מטופל.
במים היה משהו ואז דיללו את זה לפחות מאה פעמים. לשיקולך.
לא לשכוח שהומאופתיה מטפלת בצורה כזאת במגוון בעיות מפוריות עד היפראקטיביות, מאסטמה עד נוזלים באוזניים, מדיכאון עד חיזוק כללי של הגוף. וכנראה גם בארנק של מטופל.
סבבהסדר נשים
אני כן מאמינה בהומאופטיה, או לפחות חושבת שלא יזיק לנסות
תודה
בבקשה, לפחות אל תעשי את זה על חשבון טיפול אמיתיספק
כמובן שטיפול במי קסמים זו שיטה שנבחנה, נחקרה והופרכה לחלוטין בצורה חד משמעית כפי שאף נוכלות מעולם לא נחקרה ונבחנה לפניה - אבל אם את רוצה לבזבז את הכסף שלך על זה, כמובן שזו זכותך.
אבל למען ילדך, כדאי שתעשי את זה במקביל לטיפול אמיתי ולא במקומו.
ברור שלא במקוםסדר נשים
שלא לדבר על העובדהספק
שהשיטה הזו הומצאה ומבוססת על כך שלפני פחות מ-200 שנים, סמואל הנמן שתה כינין - שהיתה התרופה למלריה באותו זמן - ואז הוא פיתח תסמינים של מלריה.
כמובן שכינין לא גורם לתסמינים של מלריה - כמו שכל אחד יכול לבדוק על עצמו (זה הטוניק בג'ין וטוניק) - וכנראה שסמואל הנמן פשוט חטף שפעת באותו זמן וייחס את זה בטעות לכינין.
מזה הוא הסיק ש"דומה מרפא דומה" ומה שגורם לתסמינים מרפא את המחלה וכו'...
וזהו - על זה מבוססת שיטת הטיפול במי קסמים ופיות. מכאן הכל התחיל... הזוי יותר מהספור של ג'ון סמית והדת המורמונית...
עונה. אני קלינאיתהודיהלביא
שלום לך!
בד"כ בגיל כזה נותנים הפניה לטיפול רק למי שיש בה צורך מאד משמעותי,
מה שאומר שהוא כבר צבר פער ניכר וגם כשיתחיל לדבר יצטרך להדביק פער גדול מבני גילו.
בטיפול נותנים הרבה הדרכה לבית ובעיקר מדגימים לכם איך לעשות את העבודה בצורה הנכונה.
יש מצב שיספיקו מעט טיפולים בשלב הזה ואז כבר תדעו איך להמשיך לקדם אותו נכון בבית
(ואז חוזרים למעקב אחרי 3 חודשים ואם צריך ממשיכים עוד בטיפולים).
לדעתי- טיפול בגיל הזה זה קריטי.
גם להתקדמות שלו מבחינת קוגניציה וחשיבה.
אם יש לך שאלות בפרטי את מוזמנת בשמחה!
כדאי לשים לבאני חושבת
איך הוא ישן בלילה? האם מתעורר הרבה? נוחר? נושם בכבדות?
אני שואלת כי הבן שלי היה במצב דומה לשלך. אפילו אחרי גיל שנתיים לא היו לו צלילים כמעט בכלל (שלא לדבר על הבהרות). הוא היה פשוט שקט כמעט כל הזמן (חוץ מהזמן שהוא בכה). לא לקחנו אותו לקלינאית כי הוא היה מאד מאד ביישן והיה ברור שהוא לא ישתף פעולה עם מישהו זר אבל עבדנו איתו בבית בעצמנו (לפי כללים שקראתי באינטרנט באתר של קלינאית אלופה teachmetotalk.com - Helping Parents Teach Toddlers To Understand and Use Language). למשל למדתי שדיבור הוא סוג של חיכוי. אז, עבדנו על חיכוי בלי קשר לדיבור. (אני התגלגלתי על הרצפה ואז הוא. אני מחיתי כפיים ואז הוא וכו). אחר כך עבדנו על לעשות כל מיני סוגים של רעש עם הפה - צעקות שמחה, וואו של הפתעה וכו בלי קשר לדיבור, כי ילד לא יכול לדבר אם הוא לא עושה רעש עם הפה בכלל. אח"כ עבדנו על הבהרות מאד פשוטות וכו. כל שלב לקח זמן. כל זה קידם אותו לרמה של מילים בודדות.
אצלנו השינוי הכי גדול היה אחרי שעישנו לו ניתוח להוצאת שקדים. מתברר שהוא היה עם הפסקות נשימה בלילה וכמה חודשים אחרי הניתוח פשוט אי אפשר היה להאמין שהילד לא דבר כי הוא כבר השתמש במשפטים שלמים והיה לו התפוצצות שפה לאוצר מילים גדול. אז, אם יש לילד שלך שינה לא שקטה, כדאי לבדוק גם את הכיוון הזה, שמאד יכול להשפיע לרעה על התפתחות הדיבור.
ניתוח להוצאת שקדיםאנונימי054
חייבת לציין שגם אני בתור ילדה לא אמרתי מילה עד שלא עברתי את הניתוח. הפריע לי ביותר לפי מה שאמי מספרת.
אז כן שווה בדיקה אם הילד לא מדבר זה יכול להיות סיבה.
תודה, לאחרונה הוא מתעורר ברוב הלילותסדר נשים
ולפעמים לוקח לו זמן לחזור לישון
איך ידעתם שצריך ניתוח?
סימנים לבעיות נשימה בשינהאני חושבת
זה אינו חוות דעת מקצועי אבל עברתי את זה עם 3 ילדים.
תעמדי לכמה דקות ליד הילד כשהוא ישן (אפשר לנסות כמה פעמים בשעות שונות). ילד רגיל לחלוטין ישן בשקט מוחלט. כדי לראות שהוא נושם צריך ממש להסתכל עליו ולראות את החזה עולה ויורד. ילד עם בעיות נשימה בשינה יראה בדר"כ לפחות חלק מהסימנים הבאים:
* נחירות
* נשימה רועשת/כבדה בשינה (יכולתי לשמוע את הילד נושם מחדר אחר של הבית)
* הפסקות נשימה (הילד פשוט מספיק לנשום לכמה זמן, והרבה פעמים יהיה מלווה בבכי של התעוררות פתאומית כי הגוף מעיר את עצמו מחוסר חמצן - הבת שלי היתה מתעוררת בצרחות בערך כל 15-20 דקות כל הלילה ואז חוזרת לישון. אפשר להרגיש בזה אם נמצאים כמה זמן ליד הילד ורואים/שומעים אם הוא נושם ברצף.)
נצל"ש - מי המליץ לכם על ניתוח להוצאת שקדים?יפית8
כי הילד שלי יש לו נשימה מאד כבדה ורועשת בשינה ורופא אף אוזן גרון בכלל לא דיבר על הכיוון הזה אז עכשיו בעקבות דבריך אני פתאום חושבת שאולי אנחנו מפספסים פה משהו איתו
המלצה על הניתוחאני חושבת
היו מקרים שרופא משפחה הפנה אותנו, והיו מקרים של רופא אף אוזן גרון. עברנו את זה עם 3 ילדים.אחרי הילד הראשון, אני כבר למדתי לדרוש את הבדיקה מהרופא. צריך לעשות:
* צילום רנטגן (נראה לי של הצוואר)
* בדיקה במעבדת שינה
עברנו את זה עם 3 ילדים. אחרי הבדיקות שינה התוצאות היו חד משמעיות - הפסקות נשימה משמעותיות. אחרי ניתוח היה ממש מהפכה מבחינת השינה של הילדים. מאד מאד ממליצה לבדוק ולטפל. שינה טובה היא קריטית להתפתות תקינה. ילדים עם בעיות נשימה בשינה הם בסיכון גבוהה יותר למחלות לב וגם הרבה פעמים מאובחנים כ-ADHD למרות שמקור הבעיה בחוסר שינה תקינה.
אגב, אם יש לך רופא שלא מתלהב מלתת הפניות וחושב שאת סתם אמא לחוצה, אני ממליצה לצלם בפלאפון את הילד ישן. כשהרופא שומע בעצמו את כובד הנשימה של הילד יש יותר נטיה לשלוח לבדיקות.
לא חשוב בכלל. חכי לגיל 3.שקית ממתקים
כבר על התחלת החיים את מסמנת עליו שהוא בעייתי? כואב לי הלב על הילד!! ילדים הם לא צעצועים שצרכים תיקון. הם לאט לאט מתפתחים.
זו ממש טעות.. וחוסר אחריותאורוש3
יש כאן כבר איחור של שנה, ואת לא יודעת מה גורם לו. לא מדובר על איחור קל של חודשיים או על צליל חסר..
כל מקרה לגופו,שקית ממתקים
אבל בגדול כל דבר, החל משתיקה וכלה בגימגום, צריך סבלנןת עד גיל 3 - 4 . הילד שלי גימגם בגיל שנתיים למשך חודש בערך, ואחר כך זה עבר לו. אם הייתי מתייחסת לזה , מביאה לו קלינטית תקשורת מפחידה ( כן הן מפחידות את הילדים. לא נעים להיות תחת מבחנים והתייחסות מלאת צילצולים בגיל כל כך קטן) הייתי יכולה לגרום לו לדימוי עצמי נמוך , לגימגום ארוך ואין לי מושג איך הוא היה מבחינה חברתית.
המידע שאת כותבת מאוד מטעהצביה22
קודם כל, לגבי מה שכתבת על הגמגום של הבן שלך- זה ממש לא נכון מה שאת כותבת. אם היית פונה לקלינאית תקשורת, היא לא היתה מנסה לטפל בילד אלא היתה נותנת לך הדרכה איך להתייחס אליו בצורה שלא תחמיר את הגמגום (להקשיב לו בסבלנות בלי להלחיץ אותו, לדאוג שהאחים לא יתפרצו לדברים שלו, לא להשלים לו מילים, אם זה היה נמשך יותר אז היא היתה מלמדת אותך לדבר בעצמך בקצב קצת יותר איטי כדי לתת לו מודל שיכול לעזור לו, ובכלל לא היתה מנסה לעבוד ישירות עם הילד), והיא גם היתה מרגיעה אותך שבגיל כזה הרבה ילדים מתחילים לגמגם וכמעט אצל כולם זה עובר לבד אם לא מלחיצים אותם.
ולגבי מה שכתבה הפותחת- ילד בגיל שנתיים שעוד לא מדבר בכלל ובקושי אומר הברות, זה לא מצב שנכון לחכות שזה יגיע לבד. זה נכון שיש סיפורים על ילדים שפתאום בגיל שלוש התחילו לדבר אחרי שעד אז לא דיברו, אבל יש גם הרבה יותר סיפורים של ילדים שבגיל שלוש היו אמורים לעלות לגן אבל ממש לא היו ברמה שפתית בשביל להיכנס לגן רגיל והגיעו למסגרות של גני שפה או חינוך מיוחד אחר. וזה מצויין שיש מסגרות כאלו שיכולות לעזור לילד בצורה יותר עוטפת, ויכול להיות שגם ילד שהתחילו לעבוד איתו בגיל שנתיים יצטרך בהמשך גן שפה, אבל אם יתחילו לעבוד איתו רק בגיל 3-4 אז הפער כבר יהיה הרבה יותר גדול וחבל.
ובכלל בגיל כזה קלינאית טובה משקיעה הרבה ביצירת קשר עם הילד אם היא עובדת ישירות איתו, והרבה מאוד מהעבודה זה בהדרכה להורים איך לעזור לילד לפתח את השפה שלו בהתנהלות היומיומית בבית. קלינאית שמפחידה את הילד זה באמת לא יעיל ולא מתאים, אבל רוב הקלינאיות שאני מכירה עובדות בצורה שמאוד לא מפחידה את הילד.
גילוי נאות: אני קלינאית תקשורת (לא עובדת בקהילה אלא בבית ספר לחינוך מיוחד מורכב, אבל בכל זאת מכירה את התחום ובקשר עם הרבה קלינאיות בקהילה)
ולגבי מה שכתבה הפותחת- ילד בגיל שנתיים שעוד לא מדבר בכלל ובקושי אומר הברות, זה לא מצב שנכון לחכות שזה יגיע לבד. זה נכון שיש סיפורים על ילדים שפתאום בגיל שלוש התחילו לדבר אחרי שעד אז לא דיברו, אבל יש גם הרבה יותר סיפורים של ילדים שבגיל שלוש היו אמורים לעלות לגן אבל ממש לא היו ברמה שפתית בשביל להיכנס לגן רגיל והגיעו למסגרות של גני שפה או חינוך מיוחד אחר. וזה מצויין שיש מסגרות כאלו שיכולות לעזור לילד בצורה יותר עוטפת, ויכול להיות שגם ילד שהתחילו לעבוד איתו בגיל שנתיים יצטרך בהמשך גן שפה, אבל אם יתחילו לעבוד איתו רק בגיל 3-4 אז הפער כבר יהיה הרבה יותר גדול וחבל.
ובכלל בגיל כזה קלינאית טובה משקיעה הרבה ביצירת קשר עם הילד אם היא עובדת ישירות איתו, והרבה מאוד מהעבודה זה בהדרכה להורים איך לעזור לילד לפתח את השפה שלו בהתנהלות היומיומית בבית. קלינאית שמפחידה את הילד זה באמת לא יעיל ולא מתאים, אבל רוב הקלינאיות שאני מכירה עובדות בצורה שמאוד לא מפחידה את הילד.
גילוי נאות: אני קלינאית תקשורת (לא עובדת בקהילה אלא בבית ספר לחינוך מיוחד מורכב, אבל בכל זאת מכירה את התחום ובקשר עם הרבה קלינאיות בקהילה)
מאוד התחברתי למה שאמרת..שקית ממתקים
אבל יש הרבה תהום בכל מה שקשור להתערבות חיצונית , ברמה הכללית , אני דוגלת
כמה שפחות שימת לב לבעיות, ככה זה מפחית את הבעיות, כי כמו שבאמריקה אין אנטישמיות וכאן יש, זה רק בגלל ההדרן שיש בזה וההתעסקות האובססיבית בימין ושמאל
ואת הדוגמא הזאת הבאתי לנושא של שימת לב ודיבורים ופטפטת הזכוכית המגדלת בכל בעיה קטנה,
הרי כל כל הרבה ילדות למדו פסיכולוגיה, עו"ס ואיך לא- קלינאית תקשורת, חייב למצוא להן עבודה !!
אז העיתונים מלאים במאמרים וסיפורים על זה, כשמאחורי המילה עומדות בחורות שלמדו קלינאות תקשורת ומתות ליחצן את הנושאים,
וכל חצי שכנה שלך תהיה סטודנטית במשהו דומה,
ומחפשים בעיות!
זה התת מודע של החברה הישראלית,
להיות מושלם,
לתקן את כל מי שלא בתלם,
תרבות סדום- לקצץ את הרגליים שיהיו בדיוק בגודל של המיטה. אין סבלנות . הכל חייב לדפוק על השעון ואם אין בעיות- מייצרים אותם.
אז עם כל הכבוד לך , שאת מבינה ילדים ובסך הכל אוהבת לעזור ואם זה גם כסף טוב אז את גם חכמה,
אך אני חושבת עדיין שיש לך מה להחכים . קודם כל , אמא הכי מכירה את הילד שלה. והיא ורק היא יכולה לשים את הגבול בין הנורמאלי ללא. הבעיה שהיום יש שטיפת מח רצינית שהאמהות לא תמיד שומעות לקול הפנימי שבורא העולם חנן אותן, כי מה יגידו עלי תופס יותר 😑
בגיל שנתיים צריך לתת לתינוק לגדול. הוא מושלם, הוא דף חלק. אבל המעון הורס את הילדים, יש הרבה טראומות שם, וגם שטיפת המוח שהזכרתי קודם, וכל זה אחותי מייצר בעיות.
כמה שפחות שימת לב לבעיות, ככה זה מפחית את הבעיות, כי כמו שבאמריקה אין אנטישמיות וכאן יש, זה רק בגלל ההדרן שיש בזה וההתעסקות האובססיבית בימין ושמאל
ואת הדוגמא הזאת הבאתי לנושא של שימת לב ודיבורים ופטפטת הזכוכית המגדלת בכל בעיה קטנה,
הרי כל כל הרבה ילדות למדו פסיכולוגיה, עו"ס ואיך לא- קלינאית תקשורת, חייב למצוא להן עבודה !!
אז העיתונים מלאים במאמרים וסיפורים על זה, כשמאחורי המילה עומדות בחורות שלמדו קלינאות תקשורת ומתות ליחצן את הנושאים,
וכל חצי שכנה שלך תהיה סטודנטית במשהו דומה,
ומחפשים בעיות!
זה התת מודע של החברה הישראלית,
להיות מושלם,
לתקן את כל מי שלא בתלם,
תרבות סדום- לקצץ את הרגליים שיהיו בדיוק בגודל של המיטה. אין סבלנות . הכל חייב לדפוק על השעון ואם אין בעיות- מייצרים אותם.
אז עם כל הכבוד לך , שאת מבינה ילדים ובסך הכל אוהבת לעזור ואם זה גם כסף טוב אז את גם חכמה,
אך אני חושבת עדיין שיש לך מה להחכים . קודם כל , אמא הכי מכירה את הילד שלה. והיא ורק היא יכולה לשים את הגבול בין הנורמאלי ללא. הבעיה שהיום יש שטיפת מח רצינית שהאמהות לא תמיד שומעות לקול הפנימי שבורא העולם חנן אותן, כי מה יגידו עלי תופס יותר 😑
בגיל שנתיים צריך לתת לתינוק לגדול. הוא מושלם, הוא דף חלק. אבל המעון הורס את הילדים, יש הרבה טראומות שם, וגם שטיפת המוח שהזכרתי קודם, וכל זה אחותי מייצר בעיות.
אני מבינה את הגישה שאת אומרתצביה22
ומסכימה איתך שיש גם מקרים של אבחון יתר, ולפעמים יותר מידי התייחסות לבעיה היא זו שיוצרת את הבעיה.
ועדיין אני חושבת שאם יש חשש תמיד טוב להתייעץ עם אנשי מקצוע, כי עם הרבה קשיים התערבות מוקדמת היא הרבה יותר יעילה (אצל קטנים המוח מאוד גמיש, וכמה שמתחילים לגרות אותו בצורה נכונה בגיל יותר מוקדם השינוי יהיה יותר משמעותי). אני כן חושבת ומאמינה שבגיל צעיר עיקר העבודה היא של ההורים ותפקיד איש המקצוע הוא לתת הכוונה איך להתנהל בצורה שתקדם את הילד.
(ובסוגריים- לא אהבתי שהתייחסת שם לכמה כסף אנחנו מרוויחות במקצוע, דווקא קלינאיות לא מרוויחות כל כך הרבה וזה גם לא רלוונטי לעצם הדיון, ואני למשל עובדת במשרד החינוך אז מרוויחה בדיוק כמו מורה...)
ועדיין אני חושבת שאם יש חשש תמיד טוב להתייעץ עם אנשי מקצוע, כי עם הרבה קשיים התערבות מוקדמת היא הרבה יותר יעילה (אצל קטנים המוח מאוד גמיש, וכמה שמתחילים לגרות אותו בצורה נכונה בגיל יותר מוקדם השינוי יהיה יותר משמעותי). אני כן חושבת ומאמינה שבגיל צעיר עיקר העבודה היא של ההורים ותפקיד איש המקצוע הוא לתת הכוונה איך להתנהל בצורה שתקדם את הילד.
(ובסוגריים- לא אהבתי שהתייחסת שם לכמה כסף אנחנו מרוויחות במקצוע, דווקא קלינאיות לא מרוויחות כל כך הרבה וזה גם לא רלוונטי לעצם הדיון, ואני למשל עובדת במשרד החינוך אז מרוויחה בדיוק כמו מורה...)
מגיבה לךשקית ממתקים
כתבת " אצל קטנים המח יותר גמיש"
שוב, התייחסות לתינוקות כאל צעצועים..
שוב, התייחסות לתינוקות כאל צעצועים..
אפשר לראות את זה כךצביה22
ואפשר גם לראות בזה את פלאי הבריאה, איך תוך כמה שנים ילדים מסוגלים ללמוד כל כך הרבה דברים מסובכים, שבגיל גדול יותר כל כך הרבה יותר קשה ללמוד.
אז אם יש לילד קושי ללמוד משהו באופן טבעי אני רוצה לעזור לו כשהיכולת ללמוד דברים חדשים עדיין בשיא שלה, ולא לחכות עד שכבר יש בעיה ברורה אבל הרבה יותר קשה לעזור לה...
אז אם יש לילד קושי ללמוד משהו באופן טבעי אני רוצה לעזור לו כשהיכולת ללמוד דברים חדשים עדיין בשיא שלה, ולא לחכות עד שכבר יש בעיה ברורה אבל הרבה יותר קשה לעזור לה...
כל הבעיות מגיעות מהחברה.שקית ממתקים
אם יש בעיות לתינוק - או שמתעללים בו באופן סמוי במעון, או שמתעללים בו בגלוי בבית.
התעללות לאו דווקא מכות וצעקות. התעללות יכולה להיות גם התעלמות מהצרכים של התינוק, חוסר נתינת חופשיות, או לא מספיק יחס ואהבה, או חשיפת הילד לתכנים גרועים אם זה טלויזיה או מריבות במשפחה או במעון - דיבורים לא יפים ליד הילד כולל הוא עצמו , ויש גם התעללויות אחרות, כמו לא לתת לילד מספיק אוכל בריא או לתת לו אוכל לא טעים ולצפות ממנו לאכול עד הסוף, להכריח אותו לאכול או ההפך לקחת ממנו , או התעלמות ממה שהילד מדבר וכולי אין סופי.
פעוטות שנחשפים לכל זה, מפתחים תגובה . תמיד יש תגובה.
ואז מאבחנים אותם על ספקטרום האוטיסטי, או בעית התפתחות, או בעיות נפשיןת אנערף..
ואז יש על הגב שלהם סטיגמה " תינוק עם בעיה " .
ואז מכניסים אותם לחינוך מיוחד.
ובהמשך כמובן שאף אחד לא מתייחס אליהם ברצינות.
והם מאמינים שהם בעייתיים.
למה.
כי ילדה בת 20 איבחנה אותם כשהיו קטנים.
אז ברוך ה' , בסוף הבעיה ההיא לא הייתה גדולה והוא יודע לדבר היום.
אבל הזכוכית המגדלת הגאונית כבר מצאה משהו אחר...
אז איפה צריך לטפל? בסביבה. ברגע שהסביבה של התינוק תהיה מה שהוא צריך לקבל,
ברגע שהכל מסביב יטופל,
התינוק יהיה בסדר.
אם יש אוטיסטים או פיגור, זה משהו אחר. ואותם רואים גם באולטראסאונד!! זה לא הבעיה של הסביבה, ככה הם נולדו.
אבל!!!!!
אם
תינוק !!! נולד לכאורה הכל בסדר איתו !! יש תגובות נורמטיביות!!! הילד בסדר בהבעות פנים ובהתנהגות!!! וקורה משהו??? לא צריך לרוץ ו"לאבחן" אותו. לפעמים זה בעיה שתחלוף לבד, ילפעמים צריך לטפל בשורש- היינו, משחפחה או המעון הגן וכל מה שמסביב.
התעללות לאו דווקא מכות וצעקות. התעללות יכולה להיות גם התעלמות מהצרכים של התינוק, חוסר נתינת חופשיות, או לא מספיק יחס ואהבה, או חשיפת הילד לתכנים גרועים אם זה טלויזיה או מריבות במשפחה או במעון - דיבורים לא יפים ליד הילד כולל הוא עצמו , ויש גם התעללויות אחרות, כמו לא לתת לילד מספיק אוכל בריא או לתת לו אוכל לא טעים ולצפות ממנו לאכול עד הסוף, להכריח אותו לאכול או ההפך לקחת ממנו , או התעלמות ממה שהילד מדבר וכולי אין סופי.
פעוטות שנחשפים לכל זה, מפתחים תגובה . תמיד יש תגובה.
ואז מאבחנים אותם על ספקטרום האוטיסטי, או בעית התפתחות, או בעיות נפשיןת אנערף..
ואז יש על הגב שלהם סטיגמה " תינוק עם בעיה " .
ואז מכניסים אותם לחינוך מיוחד.
ובהמשך כמובן שאף אחד לא מתייחס אליהם ברצינות.
והם מאמינים שהם בעייתיים.
למה.
כי ילדה בת 20 איבחנה אותם כשהיו קטנים.
אז ברוך ה' , בסוף הבעיה ההיא לא הייתה גדולה והוא יודע לדבר היום.
אבל הזכוכית המגדלת הגאונית כבר מצאה משהו אחר...
אז איפה צריך לטפל? בסביבה. ברגע שהסביבה של התינוק תהיה מה שהוא צריך לקבל,
ברגע שהכל מסביב יטופל,
התינוק יהיה בסדר.
אם יש אוטיסטים או פיגור, זה משהו אחר. ואותם רואים גם באולטראסאונד!! זה לא הבעיה של הסביבה, ככה הם נולדו.
אבל!!!!!
אם
תינוק !!! נולד לכאורה הכל בסדר איתו !! יש תגובות נורמטיביות!!! הילד בסדר בהבעות פנים ובהתנהגות!!! וקורה משהו??? לא צריך לרוץ ו"לאבחן" אותו. לפעמים זה בעיה שתחלוף לבד, ילפעמים צריך לטפל בשורש- היינו, משחפחה או המעון הגן וכל מה שמסביב.
לא קראתי את כל השרשור, אבל חייבת להגיב לתגובה שלך:מתואמת
א. אוטיזם אי אפשר לראות באולטראסאונד, וכך גם את רוב סוגי הפיגור.
ב. יש בהחלט ילדים עם קשיים קלים, שעם מעט (או הרבה) עזרה חיצונית - אפשר לעזור להם ולהביא אותם למצב רגיל לגמרי.
את צודקת שבימינו יש לפעמים נטייה לאבחון-יתר, אבל לרוב האבחון רק עוזר לילד!
לאמא (ולאבא) יש את האינטואיציה בד"כ לזהות מתי המצב זמני ויעבור מעצמו, ומתי יש צורך בהתערבות ובעזרה.
(אני כותבת מתוך ניסיון אישי של שני ילדים שהיו עם עיכוב שפתי בדיבור - וכמה שהיה לי קשה עם העובדה שהם צריכים גן חנ"מ - אני שמחה שהם הלכו לשם, ונעזרו שם לגמרי. היום הם בחינוך רגיל לגמרי! מה שכנראה לא היה קורה אם היינו מדחיקים את הקושי שלהם ולא מטפלים...)
יקירתי,שקית ממתקים
בכל רע יש גם טוב,
לא אמרתי שאין צורך במאבחנים,
לפעמים צריך,
אבל לא לגיל קטן. מגיל 3 אפשר להתחיל לחשוב על עזרה מבחוץ.
וגם אסור להחשיב רק את מה שהמאבחן אומר. צריך לבדוק טוב טוב את הסביבה. לפעמים יש התעללות קשה במעון לאו דווקא מצד המטפלות. לפעמים יש ילד שמרביץ או בעיות אחרות,
אני נתקלתי במזגן על קור בחורף והילדים רעדו מקור ומה היא אומכת התינוקת בת ה16 שהדליקה? " לא יכולה עם הריח"
אז יש כל מיני בעיות , שגורמות לבעיות לילדים, וקודם כל לבדוק ולא לרוץ למאבחנת.
לא אמרתי שאין צורך במאבחנים,
לפעמים צריך,
אבל לא לגיל קטן. מגיל 3 אפשר להתחיל לחשוב על עזרה מבחוץ.
וגם אסור להחשיב רק את מה שהמאבחן אומר. צריך לבדוק טוב טוב את הסביבה. לפעמים יש התעללות קשה במעון לאו דווקא מצד המטפלות. לפעמים יש ילד שמרביץ או בעיות אחרות,
אני נתקלתי במזגן על קור בחורף והילדים רעדו מקור ומה היא אומכת התינוקת בת ה16 שהדליקה? " לא יכולה עם הריח"
אז יש כל מיני בעיות , שגורמות לבעיות לילדים, וקודם כל לבדוק ולא לרוץ למאבחנת.
את צודקת שקודם צריך לבדוק טריגרים סביבתייםמתואמת
אבל את לא צודקת שאין מה ללכת לאבחון לפני גיל שלוש.
במקרה של הילדים שלנו - אם היינו מחכים לגיל שלוש הם היו מפספסים שנה קריטית בגן שקידם אותם כל-כך...
וואו כל כך לא מסכימה..אורוש3
גם מאחד התחומים ההתפתחותיים. ומה שאת אומרת יכול פשוט להזיק. אחרת לא הייתי מגיבה, באמת.. ממליצה בחום לכל מי שקורא את דברייך להתייעץ עם אנשים אחרים במקרה הצורך וממש לא להפנים את הדעה המסוכנת הזו. שיכולה לשמר עיכוב או להזיק. מבינה שהכוונה טובה ותמיד כדאי לבחון את הסביבה. אבל מפה ועד להתעלם מקושי שניתן דווקא בגיל הצעיר לעזור לו בצורה הכי יעילה וטובה עם כמה שפחות טראומטית, הדרך ארוכה מאוד.. ולא, אנחנו לא מרוויחות יותר מכל עבודה במשק. רובינו בשירות הציבורי, לוקחות המון עבודת דוחות וטלפונים הביתה. דומה למערכת החינוך. ולצערנו ממש לא חסרה עבודה ואין לנו שום אינטרס להלביש צרות לילדים!! ואגב, אוטיזם ממש לא רואים לא באולטרסאונד ולא אחרי הלידה, ופעמים רבות גם פיגור לא.
לקחת ילד לטיפול לא מסמן אותו כבעיתיאורי8
זו הנחת יסוד שמונעת הרבה טוב ועזרה מילדים. יש הרבה טיפולים שכאשר הם נעשים בגיל צעיר יכולת ההשפעה שלהם גבוהה מאוד. אם לא תטפלי אולי תגרמי לו להיות מסומן כבעיתי מאוחר יותר במערכת החינוך, בגלל שהבעיות יגדלו.
ללכת לקלינאית תקשורת זה ממש לא סימון בעיתי. יש לי ילד מחונן שהיה צריך קלינאית תקשורת וריפוי בעיסוק. ואם הייתי מונעת את זה ממנו סתם היה סוחב בעיות, שהיום כמעט ולא קיימות.
ללכת לקלינאית תקשורת זה ממש לא סימון בעיתי. יש לי ילד מחונן שהיה צריך קלינאית תקשורת וריפוי בעיסוק. ואם הייתי מונעת את זה ממנו סתם היה סוחב בעיות, שהיום כמעט ולא קיימות.
לא שאני אומרת שזה זהשמש צהובהאחרונה
לא קראתי את התגובות..
אבל חברה שלי לא הכי הקפידה עם הבן שלה היו לו דלקות אוזניים בלי סוף וזה פשוט פגע לו בשמיעה שהיום הוא עם מכשירי שמיעה.. אז כמה חשוב לא להזניח ב"ה שעליתם על זה שהוא צריך מעקב לגבי הדיבור/שמיעה.
ובנוסף גם אחיין שלי לא היבחנו אצלו בזמן שיש לו בעיה בדיבור אמרו שזה בנורמה והיום הוא בכיתה ב ולא מדבר ברור בכלל וזה מאוד פגע בו חברתית וגם בביטחון העצמי אז ב"ה אלף פעמים ושיהיה בהצלחה ותתפללי שיהיה לך כוחות לזה
אבל חברה שלי לא הכי הקפידה עם הבן שלה היו לו דלקות אוזניים בלי סוף וזה פשוט פגע לו בשמיעה שהיום הוא עם מכשירי שמיעה.. אז כמה חשוב לא להזניח ב"ה שעליתם על זה שהוא צריך מעקב לגבי הדיבור/שמיעה.
ובנוסף גם אחיין שלי לא היבחנו אצלו בזמן שיש לו בעיה בדיבור אמרו שזה בנורמה והיום הוא בכיתה ב ולא מדבר ברור בכלל וזה מאוד פגע בו חברתית וגם בביטחון העצמי אז ב"ה אלף פעמים ושיהיה בהצלחה ותתפללי שיהיה לך כוחות לזה
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
תיכון גלvery emportantאחרונה
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
ואואוריןאחרונה
מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר
איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה
ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
אם יש לה נפש רגישהמשה
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה
רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...