אז בסוף, הוא הגיע
בצעדים מהוסים, נמרצים
ומבט נבוך. יציב
הופיע
בלי מילים
ועם הרבה מהן
מכוער
מלא בחן.
מתיישב בשקט,
חלק מהכל
מכלום
בכל פעם שעצמי אינו
והוא נוטה להסתתר, לעיתים קרובות יותר
הביטחון גם הוא הולך
לארץ האני הנעלם.
נראלי שיש שם כמה ממני,
גוויות של אנשה מחפשת באלפי וריאציות
שינוי
ויארצייט של שנתיים
כמעט
אני שונאת שינויים
חלק מהם.
בתוכי
טווה חוטים, רוקם
תמונת חיים חדשה
שונה
מזו שדמיינתי
איך הוא מגיע
הופך סדרי עולם
ולקרוא בראשית מהסוף
שונאת שינויים
חלק מהם.
הוא צודק
תמיד
מין אינטגרציה של המידע בתוכי
ערבול של התת והמודע
פרוסות דקות של שכל
העולם השתנה,
עבר זעזוע
בעדינות, בנחישות.
כמו כל דבר טוב ורע כאן
מותר לגמגמגמגם
אני משנננת
הפרעת שטף
נורמלית או לא
אפאזית ברוקה אולי.
ולוגוריאה
אוהבת
פוחדת
רוצה,
רצה
בורחת.
השתנתי בסוף
סבבה עם זה
