אתגר חדשנקדימון
מידי פעם בפעם לצערינו יש כאן נסיגה (לדעתי) מהמטרה הראשית של פרוזה וכתיבה חופשית. אני כן חושב שזו דרך פריקה מעולה ויש כח ייחודי בסגנון הזה כדי להרגיע את הנפש.
ובכל זאת, כדרי שגם ייכתבו פה שירים יפים, פשוטים, שמחים.
שירים על העולם, על מה שנעלם, על ערכים ועל פרחים.
הבו לנו אור, אורות. גבעות ותום של נהרות.

נעמיד כאן אתגר:
כיתבו כאוות נפשכם אבל התחילו במשפט הבא:
"פני העננים היו גאים,
חיים, חיים, הם מלאים."


אני מקווה שזה יצליח לעורר מעט אווירה פה.
...חייל שריון

פני העננים היו גאים,

חיים, חיים, הם מלאים.

וכהם מלאים-

הם אפורים,

קודרים.

מזדהים.

ואז הוא בא איתה,

הגשם,

עם הדמעה.

---

העברתי יד על הפנים,

לנקות אותם...

את המים,

והדמעות.

 

והכל המשיך להיות קודר.

עמדתי שם בתחנה,

מסתכל לכל הכיוונים.

מחפש...

 

אבל-

לא.

זה לא קרה.

רק המשכתי להירטב ו...

לבכות.

/*/נרו יאיר.

פני החיילים שעמדו זקופים ברחבת המסדרים של הבה"ד  הביעו תחושה של שמחה עצומה.

העננים המעטים שנראו בשמיים באותו יום רק הדגישו את הכחול הכה-שמיימי של השמיים.
היו בקהל אנשים מכל המגזרים ומכל חלקי הארץ, ושום תאונה לא קרתה בדרך לטקס (ב"ה).

גאים ונרגשים טרחו ההורים לצלם את בניהם משלל זוויות, משל היו כיפה שאני מתלבט האם זוגתי תאהב אותה
"חיים. זהו הערך העליון שאנו פועלים לאורו."

"חיים. אין שום דבר שישווה ערך אליהם" נאם בפאתוס מפקד הקורס. מדיו מגוהצים כעורו של צבי.

"הם עברו אתגרים רבים, הקשיים הפיזיים והמנטליים איתם התמודדו, הכשירו אותם בצורה הטובה ביותר לכל שיעמוד בפניהם.
מלאים וגדושים הם יוצאים מכאן למשימת קודש של הובלה ושמירה על כל עם ישראל כשהם אוחזים בכלי החשוב ביותר של העם".


מחיאות כפיים.

 

 

 

שנזכה להיות מ"נושאי הארון"
ונזכה לחיים שיש בהם.
ללא מסך הברזל המפריד.

במהרה בימינו אמן.

סליחה שהתחכמתי.
הרגשתי שמשהו בחוקיות של המשימה קצת כובל לי את ה"חופשית"...
בהצלחה עם זה. בכל אופן

נ"בנרו יאיר.

נראה לי שהייתי יכול לעשות את זה טוב יותר אבל תוך כדי שיעור...

אבל לפחות לא כתבתי "פריקה". אלא סתם חופשית..
אז תודה על זה.
@נקדימון לא התבאסת עליי אה?
 

מקווה שלפחות נהניתם מהקונספט

עובר בהחלטנקדימון
ההתחכמות הועילה לך פה
קצת עמוק...,,,,,,,,

פני העננים היו גאים,
חיים, חיים, הם מלאים.

כמו מין הרהור פסיכי של קרן שמש שחדרה מבעדם, 

מעיפה קצוות שיער אחורנית.

מחייכת חיוך מחזר.

 

היא לא ראתה 

אותו

מבעד לשמש.

 

היא רק הרגישה

טיפות

טיפות

 

שהמטירו עליה הרהוריה

שמעל

 

לא ידעה,

שאלו-

דמעותיו שלו

 

הניטזות על גופה.

בס"ד.לעבדך באמת!
פני העננים היו גאים,
חיים, חיים, הם מלאים.
תפוחי לחיים,
מגושמים,
כמו צמר גפן-
ספוג נוזלים.

גברת עננה, חלפה בחיוך כובש,
מול מר ענן שהיה עסוק-
כמתבקש.

היא השתדלה לעבור בשקט,
לא לעורר ברקים וגשמים משנתם,
אלה שלא שוייכו לאותה העונה..

שטה לה בשמיים,
מלוא לחייה - מים,
ופתאום ילד שם למטה ביקש,
עם שלולית להיפגש.

היו לו מגפיים כתומות,
כיפה גדולה,
שתי פיאות.

חיים קראו לו.
חיים למד בגן על הגשמים,
הגננת סיפרה להם;
יורד גשם,
כשהעננים נפגשים.

גאה היתה עננה בשליחותה,
וחשה עצמה רעננה כבצעירותה,
וכך,
ממש לפני שעברה את מר ענן,
קרצה לו בחיוך שובב.

וצמר עננים לבנבן פגש, נגע, בצמר שעד עתה היה עסוק - כמובן.

וחיים?
חיים קפץ,
דילג בשלוליות.
חג שמייח למטריות.
וואי איזה יופי! ממש חמוד!,,,,,,,,


חח תודה! יצא מצחיק כזה..לעבדך באמת!
אהבתי מאודנקדימון
אכן, כתיבה חופשית, שמחה ומחייכת
איזה כיף!לעבדך באמת!
וקדימה נקדימון, תענה גם אתה.
ננסההגיגים בע"מ

פני העננים היו גאים,

חיים, חיים, הם מלאים.

עבים היו העבים

נישאים היו הנשיאים

 

טיפות מהם נשרו על הארץ

לחלוק את החיים לכל חי ושרץ

פה ושם הבזיק בהם פרץ

להאיר את הדרך לכל רץ מלא מרץ

 

הרקפת הרגישה את המים נוגעים מלמעלה

מייד היא זינקה לטפס מעלה מעלה

הנרקיס הרגיש המטר שעליו

ולכן התחיל חיש לפרוש את עליו

הכלנית הרגישה בפרץ טיפות

ועל כן התחילה להתקשט ולהתייפות

 

הכינרת גילתה את היורה

מיד מפלס המים החל גבוה שורה

לנוכך פני הנשיאים והעבים

הגלים היו נישאים ונאווים

 

וילד קטן במרוצה נכנס

גשם! גשם! הוא עלץ.

ואמו, כמו כל גנן

חייכה ואמרה הגיע הזמן.

 

הסבר:

אני הרגשתי, בשרשור הזה בפרט ובתרבות בכלל, שיש לגשם אווירה קודרת ודכאונית. ושבהם עוסקים השירים העגומים, והשירים העליזים עוסקים בימי קיץ. ואני מרגיש אחרת, וחושב שהתחושה הזאת היא תחושה אירופית, שזרה לארץ שלנו, שבה גשם הוא זמן החיים בשיאם. ולכן כתבתי את השיר הזה.

יפה מאוד, כיוונת טובנקדימון
שמחתי מאוד לקרוא, גם התוכן נהדר, וגם החריזה זורמת כנחל
יפה ממשנרו יאיר.

תנסה הרבה

מזדהה גם עם ההרגשה לגבי הגשם..





@נקדימון וואלה זה הולך  לך

גם אני משתתףנקדימון
פני העננים היו גאים,
חיים, חיים, הם מלאים.
לבושי גלימה, עוטי תפקיד,
עולם מלא פה באים להרקיד.
כל שביל ונתיב, כל גבעה וגבעול,
כל ילד קטן שיוצא במחול.
ובטנם עמוסה, מבריקה מרעימה,
אשכולות של חיים להביא לאומה.
טיפות כה קטנות, על פני עוללים,
ורישום של חיוך אף על פני הגדולים.
ואני כאן עומד, בין העמק להר,
לרגליי נחלים, לידי הכורכר,
וידיי ועיניי כך פרושות לשמיים,
להודות, להלל, על בואם של המים.


אולי יצא לי אחכ אחד טוב יותר..
@לעבדך באמת! ביקשת..
אהבתי! יפה לעבדך באמת!
אולי אתם רוצים שאעשה אתגר יומי?נחמיה17

או שבועי?

וואו כןשואל תעולם
זה רעיון ממש טוב
לא קראתי הכלאילת השחר
אני אשמח גם להיות מתוייגת
שבועי יהיה מדליקשורקת


יאללה נכתוב אחכ בעז"הברוך השם
אבל אני נורא לא התחברתי להתחלה שנתת.נחמיה17

לא נותנים התחלות של שני חרוזים/ שורות.

א- זה מגביל את המשקל

ב- את הווי הדברים

ג- את עצם החריזה

 

וכבר זה נהפך מכתיבה חופשית ל"השלם את החסר". אתגר שיכול להיות טוב בעקרון, כשאני חושב על זה ככה. אבל אני לא נראה לי אכתוב בשום שיר שלי את השורות האלו, זה קצת ילדותי בעיניי, חריזה גאים ומלאים וצורת הכתיבה מאוד מסביב לחרוז במקום שהחרוז יחרוז. גם חיים חיים הם מלאים. אולי לשיר ילדים זה יהיה נחמד.

 

אז אכתוב שיר ילדים?

 

 

אז אני מתחיל רק מ"פני העננים היו גאים"

(מצד שני אני מתחמק מהדרישות שהצבת, וגם אולי אם היית יודע שהייתי לוקח את השורה הראשונה לא היית מנסח אותה כך. וגם- אתה לכא' בקשת פה שיר... אולי את זה אפשר לעשות).

 

נראה. בינתיים- אני צריך ללכת.

הפלפול עייף אותינקדימון
אפשר להתאמץ קצת, אולי תצליח אולי לא.
שיר ילדים? אפשר, מי אמר שלא..
שיר בחרוזים? גם אפשר..
יש קצת הגבלה, נכון, לכן זה אתגר..
קח אותו לאן שבא לך.. המטרה אינה השיר הספציפי אלא העיסוק בזה בלי שזה ישמש פריקה עצובה,
שזה יהיה פריקה שמחה, עם תוכן כללי יותר.

לגבי האתגרים שאתה רוצה לשים, אני חושב שזה נהדר ממש שיהיו אתגרים שיתנו קצת דרייב לעסק פה, גם הצורך ביצירתיות יכול להרוויח מזה, וגם ההשראה יכולה להגיע.
יומי? אני חושב שלא. שבועי? נשמע לא רע, אבל אני לא מתחבר בקביעות ולא יכול להתחייב על זה..
גם פעם בשבועיים שלושה זה סבבה.
מסכים עם הכל- בהגבלה.בחור שמח

דווקא אני רואה פה משהו מאוד יפה שקורה בפורום.

 

אנשים כותבים את ליבם. בכנות שלא נמצאת בשום מקום אחר.

אחרים מגיבים להם באותה כנות.

 

נכון שיש עניין גם באתגרים, בחרוזים ובמקצועיות. אבל לא צריך להמעיט ממה שקורה כאן.

באמת יש כאן משהו מדהים לדעתי.

 

@נחמיה17

אני אשמח לאתגרים.

לא מתחייב תמיד לענות אבל אעשה השתדלות.

טוב בהחלט היה מאתגר, עשיתי מה שיכולתיברוך השם
המשפטים הראשונים הם בשפה יחסית גבוהה, אז בשביל לשמור אותה הייתי צריכה עכשיו להשקיע במילים גבוהות,
וזה גם לא כזה הסגנון שלי, אבל ניסינו

פני העננים היו גאים,
חיים, חיים, הם מלאים.
ההתרגשות בכל עצמותיי,
כמה פעמים ראיתי את כל הטוב בחיי?
העצים צומחים, מניבים פרי
השמש זורחת, מאירה לעברי
השמיים מאירים, הפרחים מלבלבים,
ורק אני עומדת, חסרת מילים.

והרוח נושבת, בתוך הדומיה
כל הנשמה תהלל יה, הללויה
יפה מאודנקדימון

כתיבה חופשית יפה.. אכן מבחינת משקל יש טיפונת לשייף..
אתגר זה טוב, אתגר זה תמיד טוב!

איזה יופי!אילת השחר
אולי אצטרף בהמשך..
...בת של השם

פני העננים היו גאים,

חיים,חיים, הם מלאים.

 

אך פניי שלי? כה קודרים היו. חסרי לחלוחית של חיים. הוי, כמה קשיים יש בעולמנו, חשבתי לעצמי. איזו שגרה משעממת, עולם חשוך ואפרורי. וכמה בעיות יש בחיי..

לפתע שוב נשאתי עיניי למרום, תובנה היכתה בי. העננים, הרי,גם הם אינם מתמלאים מעצמם ומורידים גשם. בורא עולם מאדה את הים אליהם, שם הופכים הם לטיפות של מים, ואז מפיח הוא בהם רוח משמים, וגשם של ברכה נשפך מהם ארצה. 

 

אולי גם אני יכול ללמוד מהם? לא לחכות שמשהו ימלא את החלל, לא לחכות לבוא ההתחדשות. להרטיב את הלחלוחית היבשה שבי, בעצמי. להפיח בי רוח חיים ותקווה, מתוכי. להתחדש. לבחור להתמלא בחיים.

 

 

 

האמת שהן מילים גבוהות לי מידיגיטרה אדומה


האמת שאני מופתענקדימון

את לא הראשונה שטוענת את זה..

אלה באמת מילים כאלואילת השחר
גם החיבורים הפנימיים ביניהן מעידים על המצאות הכותב בגובה רב מאוד. וזה יפה בעיניי.
(חושבת שאתגר מעניין נוסף יכול להיות לתת רצף של מילים לפתוח מהן, מבלי להוסיף סימני פיסוק או ניקוד ולתת לכל אחד לבחור לאן לקחת את זה...)

* * *
פני העננים היו גאים.
חיים, חיים הם מלאים...
פעמים עוטים,
פעמים עוטרים
ופעמים
את רגשת לב שמיהם
פועמים
ואת שבליבו,
על פני שחק פורשׂים.

רוגשים ורוחשים הם,
הפנים,
כחלק גופם המובדל
ששב ונמלא געגועים
וקול המיית מִשְׁבָּרִים
נוכח השתקפות
פנים שוחקות
ממעל---

בקרבו.

@תופסת אומץ
@פסידונית
@מחפשת^


תודהאילת השחר
מעניין אותי מה ראית שם.
בכלל מעניינת אותי הזווית שאחרים קוראים ממנה את הדברים שנכתבים ע"י אחרים..
פני העננים היו גאים..היי זאת אני ..
חיים
חיים הם מלאים
כמויות של אהבה
לכל הסביבה

ברוכים הבאים להיכל השפע
העננים שלי כל כך שופעים
הם רק רוצים
להשפיע
לאהוב
ואם אפשר
גם לקבל מעט

והגשם שיבוא יעשה שלום על הבריות
הגשם שישטוף את כולם
בלי להיות או לא להיות
וכל תרבות ההתנפחות

שגרמו לנו להיות שונים עד טירוף

גם עליהם העננים שופעים במים
כל מי שהרים את ראשו לשמים
יפה!!בת של השםאחרונה


יד אחותזכרושיצאנולרקוד

לוּאַי הָיְתָה יָד אָחוֹת

הַמְלַטֶּפֶת כְּתֵפִי לְעֵת עֶרֶב

לוּאַי הָיָה חָבֵר

עָלָיו הָיִיתִי נִשְׁעָן בְּנופְלִי

לוּאַי בֵּין בְּדִידוּת מְשַׁתֶּקֶת

עוֹד אֶמְצָא שׁוּב אֶת עַצְמִי


לוּאַי בְּלֵילוֹת הַכְּפוֹר

תַּכְרִיכֵי הַמִּטָּה יִסְפְּגוּנִי לְתוֹכָם

אֶל עוֹלָם נְטוּל אוֹר

אֶל רַכּוּת הַחֲשֵׁכָה הַמְלַטֶּפֶת

לְלֹא צְלָלִים, לְלֹא כְּאֵב

לְעוֹלָם שֶׁל שִׁכְחָה זוֹהֶרֶת


לוּאַי לֹא אֶסְתּוֹבֵב חֲרִישִׁי

חַי בֵּינֵיכֶם כְּמוֹ פּוֹסֵעַ עֲלֵי קֶבֶר

לֹא אַפְגִּין מוּעֲקוֹתַי

צַלְּקוֹתַי הַמְּדַמְּמוֹת

הַהוֹלְמוֹת שׁוּב וָשׁוּב

כְּמוֹ אֵפֶר


לוּאַי חֶשְׁכַת הַשֶּׁלֶג הָאַחֲרוֹן

תִּמְחֶה אַף אֶת דִּמְעָתִי הָאַחֲרוֹנָה

לוּאַי בְּפוֹסְעִי חֶרֶשׁ אֵלֶיהָ

אֶמְחֶה אֶת זִכְרוֹנִי מִלִּבָּהּ


בְּמַגַּע יָד חִוֶּרֶת

הַמְלַטֶּפֶת צְרָחוֹתַי

אֶפְסַע חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ

עַל עומֶק שְׁאוֹל

דִּמְיוֹנוֹתַי


אָשִׁיר רַק הֵד

שֶׁל זִכָּרוֹן יָשָׁן נוֹשָׁן

מַחְבֶּרֶת מַצְהִיבָה

הָאוֹגֶרֶת אֶת שִׁירַי

אֶת לִבִּי הַמְּרַטֵּט

הָרָוּוּי נָהָר וָדָם

שֶׁל אֵשׁ וְשֶׁל קֶרַח

וְאֵינְסְוֹף שֵׁדִים מַכִּים

הַנּוֹשֵׂא מַרְאֵה פָּנֶיהָ

כְּמוֹ לִגְיוֹן שֶׁל מַלְאָכִים.


יפה כל כך (למרות שלא מבינה הכל)נחלתאחרונה
שיר בוייקרנתשינקה

קמת בבוקר

אבל אתה ממש

חושב שמיותר

בשביל מה?


לא רוצה יותר

כמו עץ שיבש

החלום נגמר

קבור עמוק באדמה


פתאום קול מתעורר

משהו מתחיל מחדש

אתה לא מיותר

בריאה חשובה בעצמה


תחיש תמהר

לבית מקודש

איך שאתה

המלך רוצה בתפילתך

יופי!נחלתאחרונה
פגישהxmasterx

שוב אני מאחר

את רגילה לחכות לי

תמיד פה

הרוח מתחילה קצת קר

את לא זזה

זה מציק רק לי כנראה


 

הבאתי פרחים

לא בשביל להיות מנומס או שלא תכעסי

כי אני רוצה

אחליף את הישנים שכבר יבשו


 

מחכה שתדברי

שתשברי את השקט

אבל את לא מדברת

את מחכה

אז אני שובר את השתיקה המעיקה

מספר לך על החיים וכל מה שעבר עלי

מהפעם האחרונה שדיברנו


 

תמיד היית ככה שקטה אבל עם הזמן זה כבר מרגיש מוגזם

עכשיו אפילו יותר

זה כבר מרגיש כמעט לבד

ואני אומר לך את זה


 

שעות כבר כאן

הרגל נרדמת

השמש שוקעת

אני קם מארגן קצת מסביב

מנקה

מדליק נר

חושב קצת ומדליק עוד כמה

מתכופף לחיבוק ונשיקה

יוצא בצעידה לאחור

גונב עוד מבט בשם שלך

מעלףShandy

איך שהגשת את זה ככה יפה וברכות

ונשבר לי הלב בסוף

יהי זכרה ברוך..

🙏xmasterxאחרונה

תודה

אמן

9 שנים בלעדיך💔זכרושיצאנולרקוד

סגן דוד גולובנציץ ז"ל


בְּעֵת כְּחֹל שָׁמַיִם הוֹרִיק,

נָשָׂא אֶת מַבָּטוֹ לַמֶּרְחָק,

חָגוּר אֵפוֹד, מַבָּטוֹ דָּרוּךְ,

סוֹחֵב עַל שִׁכְמוֹ מַשָּׂא קְרָב.


כְּנוֹשֵׂא שֵׁם מֶלֶךְ חֲדוּר תְּהִלָּה,

יְפֵה תֹּאַר וְזִיו תִּפְאָרָה,

יָדַע לְשַׁלֵּב יַחְדָּו בְּחֶדְוָה

יַד מַלְכוּת וְיַד תּוֹרָה.


כְּגִבּוֹר אֲרִי מְשַׁחֵר לַטֶּרֶף,

כְּנֶשֶׁר יַגְבִּיהַּ מָעוֹף,

לוֹחֵם נוֹעָז, מִתְאַמֵּן לְלֹא הֶרֶף,

רִאשׁוֹן הוּא תָּמִיד לִתְקֹף.


וּבְעֵת חַמָּה הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ,

נָדַם אַף צְחוֹקוֹ לָעַד,

וְאִלְּמִים נוֹתַרְנוּ, אֲחוּזֵי גַּעְגּוּעִים,

עַל מַלְאָךְ-אָדָם שֶׁאָבַד.


מְפַקְּדִים וּקְצִינִים סָפְדוּ וּבָכוּ

על אוֹתוֹ עֶלֶם חֵן מְיֻחָד,

מְפַקֵּד וְקָצִין מִצְטַיֵּן – הֵם אָמְרוּ –

שֶׁהִוָּה לְחַיָּלָיו דְּמוּת אָב.


וְהָעוֹלָם כְּמוֹ נָמוֹג,

נֶעֱצַר סִבּוּבוֹ

עֵת הָלַךְ דָּוִד וְלֹא שָׁב.


אֲבוּדִים וּבוֹכִים,

נָשָׂאנוּ עֵינֵינוּ,

כּוֹאֲבִים לֶכְתּוֹ לַשָּׁוְא.


חבל על דאבדיןזיויק
איזו אבידה
🙏זכרושיצאנולרקוד
בהחלט אבידה לכולנו😔
הלואי תחיית המתים בקרוב!!נחלת
אמן! תודה רבה 🙏זכרושיצאנולרקודאחרונה
ככה החיים.Shandy

ככה החיים

אומרים שעל כל אדם1 שנפטר אי שם

נולדים 2 תינוקות בעולם

על כל זוג שמתגרש

יש 4 שזוכים להתקדש

מרקבון

צומחת פריחה

ורק אחרי שיודעים עלבון

יודעים גם מהי שמחה

אחרי  כל שקיעה ארוכה

יש זריחה מאירה


יש שזוכים לקבל

מזה או מזה בנפרד

ויש כאלה

שזה בא להם מעורבב


אחיין חדש

אבל סבוש נפטר

היא ובן זוגה עוד רגע קט מתקדשים

אבל מישהו ממשפחתה על סף גירושין.


ובמצב כזה

לאיזה רגש נותנים את הבמה

הרי שניהם באו באותה שניה


זה נקרא להקדים תרופה למכה?

לערבב עצב עם שמחה....



וואו! שיר שמרעיד את הלבפ.א.

כתבת כל כך יפה, מדויק, הצלחת לנסח במילים את אחת המורכבויות הכי עמוקות של החיים – הניגודיות הזו שפוגשת אותנו בבת אחת, העצב והשמחה ששזורים זה בזה.

תודה😊Shandy
מטורףףתמימלה..?

את כותבת פשוט מדהים נוגעת בנושא כאוב בצורה אופטימית ויפיפיה...

"רק אחרי שיודעים עלבון יודעים מהי שמחה" כל כך נכוןןן!!

מהמם

תודה אהובה😊🤍Shandy
איזה יופי.נפש חיה.
...רחל יהודייה בדם

נוגע

באמת מורכב.

יפה מאוד.נחלת
היופיxmasterx

בחיים הרבה פעמים נובע דווקא מחוסר סימטריה

הרגישות הנכונה לא מתעלמת (גם לא יכולה) מזה הטוב והרע המכוער והיפה הכל חי ביחד באותו מקום ובאותם אנשים

להקדים תרופה למכה או מכה לתרופה כתבת יפה

אהבתי שאת מביאה מקום ומבליטה את הערבובים האלה ולא מסתירה

פספסתי את זה קודם 

כן. יפה.נחלתאחרונה
מה דעתכם על עלון השבת 'הדור'?סופר צעיר
אחלה בבאאריק מהדרום
יש חלקים שמעניין לקרואארץ השוקולד

יש פחות,

כמו כל עלון.

התפיסה הדתית והפוליטית שונה מרוב העלונים, אבל דווקא קריאה של מגוון יכול להחכים הרבה פעמים

מה הופך אותו לעלון "שבת"?פתית שלג
הוא מופץ בואכה שבתסופר צעיראחרונה

ונאסף בדרך כלל לאחר תפילת ערבית

מכתב שלא נשלחאברהם א

אני יודע שאני צריך לחכות

אבל אני כל כך בודד בתוך הראש שלי.

אני יודע שאני צריך לחכות

אבל אני מפחד מהחשכה.

אני יודע שזאת לא אהבה.

אני יודע שזה בדידות.

ואני יודע שיש לי מספיק כוחות בשביל לחכות עוד.

אבל מתי אוכל להביט בעיניים

ולהגיד שאת הדבר הכי יפה בעולם?

האם יש לזה סוף?

האם אהבה זה יותר מהתפשרות לטובת הבדידות?

כשזה זה - זה זה.

וכשזה משפט נדוש - זה משפט נדוש.

לא צריך להיות גאון בסטטיסטיקה כדי לראות כמה גירושים פיזיים ורגשיים יש.

לא צריך להיות מומחה בלוגיקה בכדי להבין שאף אחד בעולם לעולם לא יוכל יבין אותך באמת.

אבל אולי להיות מתמחה באמונה.

בלהיות רומנטיקן פתי.

אולי זה בעצם התקווה.

לזנוח את השכל

לשים בצד את הביקורת

ופשוט להיות פשוט.

אבל לא בא לי להיות פשוט.

לא בא לי פשוט לחיות.

לא בא לי להיות פתי.

אבל גם לא בא לי להיות חכם

לא רוצה להיות ציניקן שלא נהנה מהעולם ותמיד עסוק במחשבות של חי בסרט


לכן אני לא יודע כלום.

כי לא משנה מה אחשוב.

גם זה הבל.

...רחל יהודייה בדם

זה עמוק ,מעורר מחשבה

וקצת מלנכולי


נהניתי לקרוא. 

פשוטxmasterx

במילים יש משהו כנה

הרבה פחד ותקווה וזה משתק המעגל הזה בין המוח החכם והרציונלי שלא נכנע לרומנטיקה של פתי ללב שמסרב להפוך לציני

טובים השניים מן האחד

על הבדידות בתוך הראש עשו קריירות, מבדידות כזאת נולדת חמלה אמיתית

אף אחד לא יפצח את החיים האלה שמת פה חתיכה מהנשמה שלך

יפה.נחלתאחרונה
הרנקדימון

בחושך ליל ובאור יומם,

בסופה, בסערה, בדומיה.

בצילצלי שמע, בנדנודי תרועה,

בשמש קיץ וברוחות חורף,

בפריחה, בקריסה, בשריפה.

בענן מצויר ובגשם ניתך,

בחיות מטפסות, באדם.

גם קצת משתנה אבל גם נשאר.

בעתיד,

בהווה,

בעבר -

הר.

אולי יעניין אותך