אחרי דן מדידור, בני בגין, ומיקי איתן שנחשדו כבעלי עמדות מרכזיות, ונפלטו החוצה, מבינים כולם כי בלי תמיכת אנשי יו''ש מעמדם הפוליטי אינו מזהיר במיוחד. לפיכך, ככל שמתקרב תאריך הבחירות נשמע יותר ויותר קולות מתלהמים. 

מנגד לפתחו של נתניהו מונחים עוד כמה בעיות קרדינליות. כך למשל ההערכה מחדש של טראמפ בכל הנוגע לתפיסת המזרח התיכון כמקור הנפט החשוב בעולם. בהקשר זה לא רק שהאמריקאים אינם תלויים עוד בייבוא נפט, אלא להיפך, ומעתה הם יצואנים משמעותיים, מה שממריץ לפנות את מירב זמנם לתיקונים בסוגיית הסחר העולמי מול סין ואירופה, שנוטה חזק לרעתם.

בעוד פחות משנתיים יתייצב טראמפ בשנית למבחן הבוחר האמריקאי, שמטבע הדברים מתעניין בענייני פנים, ולא בגשם של סיכסוכים במזרח התיכון בין מדינות ריבוניות מצד אחד, מול כנופיות טרור מצד שני. הבוחר האמריקאי מקבל סחרחורת, ולו ממספרם של המושכים בחוטים במזרח התיכון.

איננו יודעים מה עולה בשיחות התכופות שבין טראמפ לנתניהו. לא בלתי אפשרי שטראמפ מציין בפני בן שיחו שהתמיכה הבלתי מסוייגת בישראל פוגעת בפועל ביוקרתה הגלובלית של אמריקה. ראינו כאשר עצרת האו"ם קיבלה החלטה נגד ארה"ב בעקבות העברת השגרירות שלה לירושלים, ושוב ראינו כאשר ארה"ב לא הצליחה להעביר החלטת גינוי לחמאס. בתרחיש כזה אין לנתניהו מה להשיב זולת להבין לליבו של טראמפ, שכמו כל בן אנוש הוא מעדיף, פוליטית, להיות בצד של המנצחים, ובצד של אלה שבידם נמצא הכסף הגדול. 

חזרה לימין, אף אחד מהצעקנים של המחנה לא ירים טלפון לטראמפ, ולא ישכנע אותו לבלום החלטות אנטי ישראליות במוסדות בין לאומיים, אז מה כן, כולם יפנו אל נתניהו "הקוסם" שיוציא להם את הערמונים מהאש. אז זהו שזה לא עובד, וכפי שאמרנו קודם טראמפ אינו: "כל יכול".

לדעתי, אנשי יו"ש שוגים בענק, כאשר במקום לקדם תוספת בתים והרחבת יישובים תחת תמיכה שקטה ועקבית של ממשל טראמפ, כמו בשנתיים האחרונות, נוקטים במדיניות של רעש וצלצולים שהדבר היחיד שיכול לצאת ממנה הינו תוצאה הפוכה.

הממשלה הזאת היא הימנית ביותר שהיתה כאן אי פעם. זו שתבוא אחריה צפוייה בסבירות גבוהה להיות פחות טובה לנאמני ארץ ישראל. קצת מזכיר לכולנו את תוצאות הסכסוכים הפנימיים במפלגות החרדיות.  

מתוך עשרות פורומים כאן באתר הקדוש הזה, זה היחיד שיש לי עניין בו.

תמיד תוכלו לפתוח פורום נוסף. 

גופה של התגובה מנוסחת בלשון נקבה בעוד הסלוגן מסתיים ב- "אבא לתינוקת מתוקה".

לגופו של עניין, התנהלות פוליטית נכונה מתבקשת מנקודת מוצא של דע את הנולד, ושלא יצא שכרך בהפסדך.

פוליטית, אין בעיה לזמן ישיבת כנסת מיוחדת לדיון בסיפוח מלא של יהודה ושומרון עם או בלי זכויות פוליטיות לישמעאלים שגרים שם. ברם, בהרכב הפוליטי הנוכחי של הכנסת האם החלטה כזו תעבור ברמת חוק יסוד. התשובה היא לאו מוחלט, כי כחלון ואנשיו לא יתמכו, וגם בני בגין לא יתמוך

זאת אומרת שהרעיון הזה נופל, לפחות לעת עתה.

אז מה כן, לפזר את הכנסת, ולהתמוגג מנחת כאשר מרזל ואנשיו ישרפו שוב שנים וחצי מנדטים?

ואם בנט יקבל (בחלום הלילה) 15 מנדטים, מה יעשה איתם. יצרף אליו את המשותפת ויקים ברית אחים משופרת? 

אז די עם ההצעות הטובות האלה, בפני עצמן, שמעצם השמעתן דוחקות אותנו לפינה ולמבוי סתום.

ולגבי נתניהו, במשך 10 שנים הוא עמל לחלץ את העגלה מן הבוץ, ובהצלחה יחסית לא רעה כלל, אז כפי הנראה זו המדיניות הנכונה, ולא מדיניות חלופית של שועלים קטנים מחבלים בכרמים.

עם כל היכולת הרטוריות הטובות של נתניהו ראינו עד כמה זה עזר שנשיא ארה"ב היה אנטי ישראלי. גם פוטין אתה חושב שהוא עושה מהלכים באזור רק בגלל שנתניהו מצליח לשכנע אותו? יש כאן אינטרסים נטו, ברגע שהאינטרסים של מדינות אחרות יהיו לזרוק את מדינת ישראל מתחת לגלגלי המשאית היא יעשו את זה בלי להניד עפעף ושום מילים יפות לא ישנו את זה. 

אם נתניהו טוב למדינת ישראל או לא זאת רק העתיד הרחוק יקבע. (אני חושב שנתניהו הוא חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון)

וגם לגויים בחוץ לארץ לא יפריע, אם יהיה להיפך. הילת.

כי במדיניות קוסמופוליטית וגיאופוליטית שם המשחק הוא אינטרסים, וכפועל יוצא יכולות רטוריות אינן נבחנות בפני עצמן אלא במסגרת של יחסי תן וקח, כמו במכולת שכונתית.

לענייננו, מה אנחנו יכולים לתת לגויים בתמורה להכרתם בזכותנו על מרחבי יהודה ושומרון. התשובה היא שום כלום.

לכן נדרשת פעילות התיישבותית שקטה ועקבית במשך שנים על גבי שנים עד שבוקר אחד יפקחו הגויים את עיניהם ויגלו שביהודה ושומרון קיים שוויון מספרי בין יהודים ובין ערבים, או לפחות יחס 60:40. במקרים כאלה גירוש יהודים מבתיהם יוסר מהשלחן, ויחשב לפשע מלחמה לפי אמנות בינלאומיות. 

אז מה יש לנו בינתיים, אני לא רואה דוגמה אישית של פוליטיקאים קשקשנים שמעתיקים את מגוריהם ליהודה ושומרון, וקובעים בגופם עובדות בשטח. במילים אחרות, הימנים לא נוהרים ליהודה ושומרון.  

"כן נדרשת פעילות התיישבותית שקטה ועקבית במשך שנים על גבי שנים עד שבוקר אחד יפקחו הגויים את עיניהם ויגלו שביהודה ושומרון קיים שוויון מספרי בין יהודים ובין ערבים, או לפחות יחס 60:40 "

אז מה נתניהו עשה שזה יקרה? 

יועץ משפטי שהוא מינה נלחם בכל כוחו נגד ההתיישבות (ונגד היהדות) את משרד המשפטים הוא רצה לתת ללבני את בני בגין הוא שריין ברשימת הליכוד. למשרד הביטחון הוא מינה אנשים ששמו הרבה רגלים ליהודים ביו"ש. 

מה הוא עושה כדי שליהודים יהיה רוב ביו"ש חוץ מהצהרות של בניה 

זו משימה לארגונים אידיאולוגיים כדוגמת: אמנה, רגבים, ועוד. לגאול אדמות וליישב אותן, ולהבטיח בשורה.

הבעיה היא שהציבור האיכותי שלנו הולך שבי אחרי שרלטנים שמפוררים את המחנה.

פייגלין הוא דוגמה מצויינת לשרלטנות באיצטלא של חזית אמונית, אך מהר מאוד הראה שכל שהוא מבקש זה שררה לעצמו, ולעזאזל חבריו, ואכן הודח בבושת פנים, ובצדק הודח.

קבוצה שרלטנית נוספת היא עוצמה יהודית שגררה אחריה לתהום הפוליטי את ישי, או שהוא גרר אותם, ובתוצאה סופית שרפו ארבעה מנדטים לטובת השמאל. אלה המנדטים החסרים שעשו את ההבדל בין רוב להעברה בכנסת של פסקת ההתגברות, ובין המציאות הנוכחית.

לבני לא נמצאת במשרד המשפטים בממשלה הנוכחית. החליפה אותנו שקד. לכאורה היא משלנו, אך בפועל אותה אדרת נהנתנית תל אביבית בשינוי גברת. שקד היא אופורטוניסטית שלא עשתה שום דבר וחצי דבר מהותי לטובת יהודה ושומרון, ועדיין יש לה את מלוא עזות המצח והחוצפה להאשים את היועץ המשפטי לממשלה (שהיא מינתה), ואת כל העולם.

לגבי בני בגין, הוא קול בודד במפלגתו בכל מה שקשור לבג"ץ, ועם זאת מספיק זהיר לא להצביע נגד עמדת מפלגתו כאשר הצבעתו יכולה להכריע את הכף.

אז אם זה לא תפקיד הממשלה (כמדיניות שקטה) שבוקר אחד הגויים יפתחו את עיניהם אז תפקיד של מי זה? ואולי להיפך אם הציבור יידע שאין מצב שיפנו אז אולי יותר אנשים יבואו לשם. אם תמיד אומרים שכן יפנו אז ברור שאנשים יפחדו. 

שקד וסמוטריץ עשו בממשלה פי כמה מכל מה שעשו רשימת הליכוד ב 10 שנים האחרונות. אפילו רה"מ לא סומך עליהם ולא ממנה אותם לשרים. יש להם את הנגבי, אמסלם, רגב, ביטן שאם אלו ימין אז חבל עלינו (הם גם לא שמאל) שהם בדיוק ההגדרה לאופורטוניסטים. 

לגבי ראשי אנשי המשפטים:

א. דווקא נתניהו כמעט שחזר בו ממינוי מנדלבליט בזמנו, אך לבסוף הוא מונה בתמיכת הבית היהודי.

אמנם אי אפשר לומר שהם רואים אותו כשותף לדרך, וכמובן גם אני לא מרוצה מאי אלו נושאים במשרדו. אך לרוב מדובר בעניינים דתיים ולא התישבותיים. בעניין הזה אכן יש בעיקר גרירת רגלים של הממשלה. ע"ע יישום חוק ההסדרה.

ב. שקד עשתה לטובת שמרנות בבתי המשפט, שיכולה לחזק את כח הממשלה הימנית, ולקרב אותו לכח שהיה לממשלות השמאל. לדעתי רוב הציבור מרוצה ממנה, גם בנושאי דת. (פרשה מוועדת השלושה, שהיתה אמורה לדון בעבודות השיפוץ ברחבה הרפורמית בכותל.)

ג. לגבי ההתקדמות השקטה והעקבית:

על פי דו"ח כצל'ה השנתי האחרון:

"449,297. זהו מספר היהודים שמתגוררים ביהודה ושומרון לפי נתוני משרד הפנים, נכון לתאריך 31.12.2018 למניינם. מספר זה אינו כולל כ-325 אלף היהודים שמתגוררים ב-24 השכונות שנבנו במזרחה של ירושלים ומעבר לקו הירוק, כגון רמות, פסגת זאב, גילה וכו'."

נוסיף מאתר מועצת יש"ע, שלפני כשלוש שנים כתבה:

"על פי נתוני מרשם האוכלוסין נרשם בשנת 2015 גידול של 4.2% באוכלוסיית יהודה, שומרון ובקעת הירדן, שמהווים יותר מפי 2 מהממוצע הארצי (שעומד על 1.9%). הגידול נמשך לאורך שנים רבות בכל המרחב – ועומד על ממוצע שנתי של  4.8% בעשור האחרון." והעשור האחרון, הוא בשלטון ממשלת הימין בראשות נתניהו.

אלא מה? השאלה היא כמה גדל המגזר הערבי. מה שבטוח, שם הילודה פוחתת. אז הכיוון חיובי, אבל כנראה יש מקום לשפר. ועדיף לקרוא פחות בעיתוני הימין, שם אוהבים להתלונן ולהראות את הבעיות. קראו הארץ ותרוו נחת. ;)

ממשלת שמאל מרכז הכי טובה לערך "אהבת ארץ ישראל". עובדה הסטורית פשוטה מעידה כי ישוב רציני בכל ארץ ישראל נעשה רק בזמן שלטון ממשלת שמאל מרכז. אף ישוב רציני כדוגמת אריאל, מעלה אפרים, קרית ארבע, מעלה אדומים ,לא הוקם בזמן שלטון הליכוד. נהפןך הוא.

דרך אגב מה קורה בשטח E?

האם פינו כבר את הישוב הערבי באל חירם?

אשמח לקבל תגובה עניינית לדברי.

כל היישובים שהזכרת הוקמו בזמן שלטון הליכוד בראשות בגין, למעט קריית ארבע שהוקמה בזמן שלטון המערך בראשות גולדה מאיר.

אני משער שכוונתך ליישוב הבדואי שנקרא אום אל-חיראן. נראה שמדי פעם הורסים חלקים ממנו.

......שחרורם היתה תוכנית סדורה "תוכנית אלון" לסיפוח רוב השטח ופעלו לפי תוכנית זאת בלי רעש וצלצולים עד שבא המהפך שגם אני היתי שותף לו ב1977 ולטוב או לרע העתיד יוכיח התוכנית שובשה ותנופת היתישבות המשיכה למקום אחר. ששנינו מסכימים.

להתיישבות שבאה לאחר מכן וקטעה את המשך התוכנית.

לאחר 1977 ישוב יהודה ושומרון אמנם הואץ אבל:

1. אנשים עודדו התישבות לשיפור איכות חיים.

2. שיקולים פוליטיים שגרמו חיכוך מיותר עם אוכלוסיה מקומית שקיים עד היום. כיום החיכוך מגיע

כתוצאה מאיבוד כושר ההרתעה לחיכוך מזויין.

כל זאת לא בהכרח על פי תוכנית סדורה.

וגם מה שיצא בסוף לא.

איפה הציונות הדתית?

נמאס לי מדמגוגיות.

על השאלה הראשונה - אף אחת מארבעת האפשרויות שהציגו, אינה הדבר הכי חשוב לעסוק בו לדעתי...

שהשאלה שהם בעצם התכוונו לשאול היא לא מה הכי חשוב בעיניך,

אלא מה הכי חשוב בעיניך מבין נושאי הדגל של המפלגות.

הרי יכול להיות שהכי חשוב בעיניך נושא קצת נישתי כגון עיקור חתולי רחוב או הורדת מיסים או נישואים אזרחיים בישראל או הארכת חופשת לידה או אלף אחד נושאים אחרים, שלכל אחד מהם יכולים להיות מאות אלפי תומכים בציבור (או אף מיליונים), אלא שאין אף מפלגה שזה ה-נושא שהיא מנסה לקדם ולכן זה פחות רלוונטי לשאלון שלהם.

שיתכן שאצביע להן...

נראה שזה יותר נסיון לקבוע בתודעה, מה הנושאים הרלוונטיים.

נ.ב.

אחרי כל מה שעניתי, יצא שם שהכי הרבה סיכוי שאצביע ג'. לא עולה על דעתי.

ברוב מוחץ - אפילו אנשי השמאל והאופוזיציה לא מסכימים להקמת מדינה פלסטינית.

נסיגה מיהודה ושומרון זוהי סופה של מדינת ישראל!!!

התאבדות!!! סוף החזון הציוני והשמדת היהודים בארצם!!!

יאיר גולן וכל החולי נפש האלה הם מיעוט נידח.

ואם הם יעלו לשילטון - עדיף מלחמת אזרחים!!!

אלא שאסור לזלזל ביכולות וברצונות של האויב.

להגיד ''לא ניתן לעצור'' זה פשוט לא נכון,

פשוט זנחו לחלוטין את השמירה על הגדרות מתוך מחשבה שהצד השני רוצה שקט ושהגדרות לא יאפשרו חדירה.

הרי אם ''לא ניתן לעצור'' אז אין שום כשל, לא מודיעיני ולא מבצעי, כי פשוט אי אפשר. אבל בוודאי שהיו כשלים, ובוודאי שאם לא היו כשלים אז לא הייתה חדירה.

השכול לא רלוונטי. אם אייזנקוט היה מסתגר בביתו וכאבו - היה מקום לומר שעל ההחלטות המופקרות שלו ובראשן הקטנת הצבא - הוא כבר שילם את המחיר.

מי שרוצה להיות במדמנה הפוליטית, לא יכול לצפות שהשכול יתן לו פריוילגיות כל שהן.

בעוד לציונות הדתית יש רק 24,000 מתפקדים,

אכן, המפלגה צריכה לפתוח את שעריה.

לציבור הדתי לאומי בסה"כ יש כחצי מיליון מצביעים שהם 14 מנדטים ואפילו פחות. זה לא מספיק.

על מנת להגיע ל30 מנדטים ויותר המפלגה צריכה לקרוא לתוכה גם מסורתיים, רוב העם הם מסורתיים ונוטים ימינה, ולהתפשר על ענייני הדת.

הרבה חילונים בוחרים ברמטכ"לים לשעבר כמו אייזנקוט,

רק בגלל שהוא היה רמטכ"ל (כאילו ימני) ומסורתי (לא דתי).

כמובן שזה רק אפשרות אם רוצים לנסות להשפיע ולהביא לשינוי.

אפשר גם להישאר יותר דתיים עם פחות השפעה.

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

דוקא סביב מקום קבורתו. כשהמצבה נמצאת ממש במרכז הטקס.

גם פיזית היא לא המרכז, כמדומני.

אבל הר הרצל הוא המקום בו קבורים כל חללי צהל ומערכות ישראל. הוא גם המקום שבו יש את חלקת מנהיגי ישראל (יש אומרים שזה נקרא גדולי האומה).

זה המוקד והעניין בקיום חגיגות שיבת ציון, הידועות יותר בשם יום עצמאות ישראל, דווקא במקום הזה.

הרצל הניע את החזון שקרם עור וגידים בעזרת מסירות הנפש של העם שקבור על ההר הקדוש הזה. אלפי צדיקים שמעשיהם הם זכרונם. הסיבה לקיום החגיגות שם היא עמוקה מאוד. זה לא האדם הרצל אלא החזון שלו, זה לא המוות אלא דווקא החיים.

זה נשמע בערך ככה: "הרעיון הקודם שלי להטביל את כל היהודים לנצרות לא הצליח, אז קחו רעיון חדש: מדינה משלנו בסגנון אירופאי. תחילה נשלח לשם יהודים עניים ממזרח אירופה כדי שיבנו תשתיות עבור המהגרים העשירים. כמובן, את הרבנים נגביל לבתי כנסת בלבד, וגם לא יהיה לנו צבא, אלא משטרה בלבד, לצרכים פנימיים".

כדי לקדם את שיבת ציון.

מה עוד שלמיטב ידיעתי יש הטוענים שהדברים שלו סולפו בכוונת מכוון לצרכי תעמולה שונים. ציטוטים חלקיים שעושים עוול למקור.

ההמלצה היא לקרוא בפנים. לא עשיתי את זה כי לא מספיק חשוב לי. אני כן יודע שיש הסוברים שטפלו על הרצל דברים שאינם אמת צחה.

אגב, הסגנון האירופאי היה מאוד מצליח באותה עת. למה לא לרצות סגנון כזה? וכי היום אנחנו מעדיפים להיראות כמו אריתראה או כמו ארה"ב?

הוא חיפש פיתרון לעם היהודי,

ומכאן הוא הפך סמל לציונות ולעלייה לציון.

• באותם ימים הטורקים שלטו בארץ ישראל,

לא עלה בדעתם להילחם נגד העותמניים.

• אז רוב היהודים חיו בגולה והדבר היה נראה מובן מאליו.

• שפת היהודים הייתה אידיש וערבית ורק דתיים בתורה תפילה דיברו בלשון הקודש.

• רבים מן היהודים נרצחו כי לא הסכימו להתנצר או להתאסלם.

אז הרצל כיהודי חילוני אטיאיסט ממערב אירופה מעמד גבוהה יחסית אפילו לאזרח גרמני, נורמלי לאחד כזה לחשוב ככה.

היהודים הדתיים ראו בו ובכל תנועת ההשכלה כאבודים, ככה שברור שאין לאדם כמו הרצל שום כבוד או חשיבות אצל הדתיים.

אבל אנחנו רואים שגם החרדים והדתיים היראים טעו שלא עלו לארץ ישראל קודם ולא הקימו מדינה עוד קודם ואבדו בשואה של היטלר ימח שמו וזיכרו.

לכן בזה שהרצל פעל למען עליית היהודים לארץ ישראל הוא זכה להתעלות על החרדים.

והציל אלפי יהודים.

להרצל היה חזון. לא חזון במובן הנבואי, אלא במובן של רעיון מנחה ומשאת נפש.

חזון שהוא התחיל לממש בקונגרס הציוני הראשון, ושהצליח להתנחל בלבבות ולכונן תנועה שהלכה למעשה הביאה לשיבת ציון.

ההמצאה החרדית כאילו כל היהדות האורתודוקסית היתה אנטי-ציונית היא ניצול של מצב המוות של היהודים בשואה. המתים לא יכולים להכחיש. רק מי שיתאמץ לחפש ולחקור ימצא חילופי מכתבים, כתבים מוצלים מאש, ואזכורים במכתבים של אישים שונים, כמו גם אגרות, של רבים משלומי אמוני ישראל שראו במהלך דבר נאה.

וכשאני אומר דבר נאה אין הכוונה להסכמה בכל דבר.

הרצל לא מקבל כבוד מיוחד, אך גם אין לזלזל באדם. מגלגלין זכות על ידי זכאי.

לכן נורא מוזר לי שהטקס נראה ככה

רואים איך שמקום קבורתו של הרצל נמצא בשיא האירוע. לא באופן צדדי בכלל.

לי זה מרגיש מוגזם מידי.

בסוף מדובר על חזון של עם, ולא יוזמה פרטית. הוא פעל דברים משמעותיים מאוד, אבל היו הרבה לפניו ויהיו הרבה אחריו.

הבלעדיות הזאת נראית לי לא הוגנת, ומשרתת נרטיב מסוים.

זה בתפאורה, ודווקא לא בולט.

את הרציונל כבר הסברתי. בסיפור של מדינת ישראל הנוכחית, קרי השלישית, הרצל הוא האיש שמכוחו קמה המדינה. הקונגרס הראשון לא קרה מעצמו אלא הרצל פעל כדי שזה יקרה. התנועה שקמה שם היא זו שבפועל הביאה להקמת המדינה.

הוא מייצג שם חזון. זה לא האיש, זה הרעיון.

באופן כללי זה ברור שהטקס הממלכתי יהיה במקול בעל חשיבות ממלכתית. איזה מקום היית מציע? הכותל? לא נראה לי. הכנסת? מסוכן קצת בטחונית וגם לא ממש סמל האחדות הרעיונית. עיר דוד? יש שם קצת ערבים וקשה לאבטח. תל אביב? סמל הניתוק.

הר הרצל, המקום שבו קבורים כל אלה שנפלו אל השמיים למעננו, נשמע לי די הולם.

החרדים מאכלסים את ירושלים במקום אנשים אחרים שעוזבים אותה למודיעין ולתל אביב (וגם ליישובים מסביב). זה נכון שמבחינת "ייצור יהודים" הם במקום גבוה אבל אנחנו צריכים אנשים שמפרנסים את עצמם (ולו בעוני, זכותם) ולא כאלה שהם משקולת על הכלכלה.

אם תרצה לדבר על הכלכלה, מספיק שתיגש לתחנה המרכזית בתל אביב ותשווה לתחנה המרכזית בירושלים. בתל אביב רוגם חילונים, בירושלים רוב חרדי.

אני מדבר על הנקודה הדמוגרפית שזה עניין קיומי, כי בבחירות לכנסת, לא משנה כמה תהיה עשיר, הקול שלך שווה תמיד אותו דבר.

ואם החרדים לא היו גרים בירושלים, החילונים לא היו מאכלסים אותה בגלל 2 סיבות:

1. הם לא מספיק לאכלס גם תל אביב וגם ירושלים.

2. הם לא רוצים לגור ליד הערבים.

נכון שהחרדים רוצים אותה יותר.

'מדים' בעברית מודרנית זה בגד רשמי של גוף מסודר. הצילום (או שזה פוטומונטאז'?) שלו זה עם חולצת טריקו שלהם. לקרוא לחולצת טריקו של גוף פוליטי 'מדים', זה לעשות למילה השמדת ערך.

כשה'שרשרת הישראלית' היתה בתשעת הימים והחבר'ה התלבטו על החולצות, הרב קמינצקי אמר ש"זה לא חולצה - זה סטיקר".