ושיתכונן. 

 ההשואה שלך לערבים שכרתו ראשי יהודים בהר נוף מראה שאתה "פסידונית" מזדהה עם המאמץ הערבי להשמיד אותנו, ולכן מנסה להציג את הזוועה הערבית כלגיטימית.

בשביל טבח שתיכננו לעשות אחרי התפילה

ממתי רצח אנשים בזמן שהם מתפללים הופך אדם לצדיק?

תסתכלי בזה:

ואם זה לא נכון? - נוער וגיל ההתבגרות

על זה הדיון הזה. שבו הגבתי.

זה דבר מבוסס

מה שיותר שמועה מאשר דבר מבוסס זה שמישהו זרק רימון הלם  כשהוא היה בפנים וסגר את הדלתות עליו.

והוא נלחם על חייו מול מאות מחבלים...

אם רוצים להביא דוגמא נגד טרור יהודי - לא זו הדוגמא הנכונה

אבל כל עוד אני לא רואה מקור אני לא מאמין לזה

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5014&omm=18&viewmode=

http://rotter.net/forum/gil/15711.shtml

אם אכן תוכנן פיגוע גדול (אם זה היה רק פיגוע קטן, שהיו נהרגים בו פחות מ30 איש, אז זה עדייין מעשה לא ראוי)

ואם זאת הייתה הדרך היחידה למנוע אותו אז הוא גיבור.

שווה יותר מיהודי אחד אחר + 30 ערבים + חילול ה' + סנקציות על מאות יהודים אחרים + עוד יהודים דייתכן שמתו בגלל זה?

ב. זה לא היה בטוח שהוא ימות..  אז תשאל על כל מלחמה למה שחייל ימות בשביל השני.

יתכן גם שזה בסדר גם הוא בטוח ימות.. ע"ע הרוגי מלכות שאין כל בריה וכו'..

ג. 30 מחבלים!   והוא שווה גם יותר מאלף..

אין חילול ה' בלמנוע פיגוע.. וכל השאר זה סתם לא קשור ותאוריות.

בלפעול נגד המדינה שלך. תקרא את הכתבה שהוספתי למטה.

זה שכמה כופרים רואים את זה עקום כי חיי אדם לא מעניינים אותם זה לא בעיה שלנו.

אם כבר, החילול ה' הכי גדול זה שיהודי ימות בפיגוע.

מחויבים להקשיב ולציית לחוקים.

'דינא דמלכותא דינא'

"כל מסים וארנוניות ומנהגות של משפטי מלכים שרגילים להנהיג במלכותם דינא הוא, שכל בני המלכות מקבלים עליהם מרצונם חוקי המלך ומשפטיו, והילכך דין גמור הוא ואין למחזיק בממון חברו עפ"י חוק המלך הנהוג בעיר משום גזל''(מהגמרא- הרב''ם בבבא בתרא)

תודה על הציטוט...

(לכפות דברים על הציבור, להוציא להורג וכו') וחובה על העם לציית לחוקי המלכות.

אם במדינת ישראל חל הדין הזה- יש מחלוקת גדולה, וחלק מרבני הציונות הדתית, קובע שיש להחיל את הכלל דינא דמלכותא דינא בנוגע לחוקי מדינת ישראל, באופן מלא.

יש להדגיש, כי למעשה כל פוסקי הציבור החרדי, וגם הסבורים שאין דינא דמלכותא במדינה, מורים באופן ברור שעל פי ההלכה חובה על תושב לשלם מסים משום שהוא נהנה משירותי המדינה ומעוניין בהם, ועליו לשלם תמורה. כמו כן מורים כי ישנה חובת ציות לחוקי המדינה, שכן לולא החוקים לא ישמר הסדר הציבורי, כמאמר חז"ל "לולא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו". ובפרט בנוגע לחוקים שתועלתם ברורה ונהוגים אצל כלל הציבור (כחוקי התנועה) התבטאו פוסקי ההלכה כי אם לא היו נתקנים על ידי השלטון, היו בתי הדין מתקנים אותם, ואף מחמירים בהם יותר מהחוק.

מכאן שצריך לציית לכל החוקים במדינה.

*מובא מויקיפדיה, מי שרוצה להרחיב- מוזמן להסתכל שם*

וכאן מסתיימים דיונינו..

ניק חדש שמתעקש להרשיע אדם שהרג מחבלים זה חשוד מאד.. חייב לציין

אדם שהרג מחבלים- כל הכבוד לו.

אני רק לא מסכימה עם הדרך שזה נעשה.

לא הרשעתי.. חס וחלילה. אמרתי שהדרך לא ראויה ולא נכונה.

סליחה על ההתקפה..

אני באמת מצטערת.

זה דווקא בדיני ממונות. החשמונאים לא חיללו שבת כשמלכות יוון גזרה עליהם.

ב. בגלל שאם אף אחד לא ילחם אז כל המדינה תמות. וזה הרבה יותר.

והרוגי מלכות מתו בעל כורחם.

ג. הם לא היו מחבלים.

זה בהחלט קשור, בעקבות המעשה הזה וועדת שמגר ייתכנסה והחליטה על כמה הגבלות נוספות. בניהם שאסור להכניס שופר למערת המכפלה.

ג. מה זה משנה? אם המצב הוא שהם במלחמה איתנו (והרבה רבנים פסקו כך), מצווה להורגם. על אחת כמה כשמציל כך יהודי!

אילו רבנים תמכו במעשיו?

ואם מצווה להרוג כמה שיותר מהאויב. למה דוד לדוגמא לא הרג את כל העמים שבהם הוא לחם?

לא מפורשות, אבל הרבה הגדירו את המצב כשעת מלחמה.

תוך כדי המלחמה הוא אכן הרג, אחריה - לא את כולם.

אני מבין.

אבל למה עכשיו זמן מלחמה?

קח בחשבון שלאחר המעשה, לשבח את מעשיו זו לא כ"כ אפשרות, וזו עדות שאי אתה יכול להזימה.

אז. הפלסטינים רוצים את הארץ שלנו והורגים מהעם שלנו בשביל זה.

אבל הרבה לא מגדירים אותם כעם.

לא ממש. אחרי מקרים כאלו, התקשורת מצפה לגינוי מיידי מצד הרבנים. כמו אחרי רצח רבין.

זה שטויות. הם עם לפי ההגדרה האזרחית, ובוודאי לא פחות מקבוצות כמו הפלישתים או עמלק.

אבל זה בבירור אפשרי.

ואני לא רוצה להאמין שרבנים דגולים כאלה אמרו דעה שהפוכה מדעתם האמיתית רק בגלל לחץ חיצוני.

לא ממש. ויש שיקולים הלכתיים רציניים לשקר במצב הזה.

המדינה עלולה להתייחס אחרת לדת ולדתיים, הרבה אחרים ינסו לעשות כמוהו וייהרגו, ועוד ועוד...

לא הבנת על מי אני מדבר... לא על עשרה הרוגי מלכות

היו שני הרוגי מלכות שמסרו את עצמם כדי שלא יהרגו יהודים אחרים..

מי שמתכנן פיגוע הוא מחבל וצריך להרוג אותו בלי לפחד מה יהיה אח"כ.   

בטח לא להפקיר חיים בשביל...לתקוע בשופר.

זו התורה שלנו חבוב. המצוות וכל שכן הצלת חיי אדם מוטלת על כל יהודי - וטוב שכך!

מי השניים?

נכון. אבל לא כולם שם היו מחבלים.

השאלה היא לא בין חיים לבין שופר. השאלה היא בין חיים לבין חיים. השופר הוא קטן בהרבה, אבל גם הוא יכול להכריע במקרה ששני הצדדים שווים מבלי  לשקלל אותו.

הוא מסר את הנפש על קידוש השם- ואני לא חושבת שזה בסדר לחשוב עליו דברים רעים. הי"ד..

החוק הישראלי מגדיר את מה שהוא עשה כפעולת טרור.
אזרח ישראלי מחוייב לציית לחוקי ישראל שאוסרים על כל פעולת טרור.

נכון?
יעיל?

שאולי כן ואולי לא ואולי גם להיפך

התעמלנים השתאלניים שהמציאו את המונח "טרור יהודי"

אוהבים את הערבים שרוצים להשמיד אותנו ורוצים להעביר את היחס השלילי כלפי ערבים כאלה , אל היהודים שהם שונאים!

 אז פאום מי שמקשקש בספריי הוא "טרוריסט" ומי שדורס יהודים או מפוצץ יהודים הוא "פעיל חופש".נחמד.

מציגים שהם 'בודדים', אבל הם לא קמו בבוקר, וחשבו על זה לבד. מטיפים להם על זה מבוקר ועד ערב, מחנכים אותם לזה,  (ושמעתי בעצמי ערבי שהתגייר וסיפר לנו עד כמה.. א''א לתאר) הם חיים את זה! זאת הסביבה שלהם.

זה בא לומר שזו לא איזו מחלת נפש של מישהו כמו שמנסים להציג, אלא האידיאולוגיה של הערבים. 

רק עכשיו- המחבלים של הפיגועים בגבעת אסף ובעפרה- אחים.

זה בא מתוכם, וגם עצם העידוד וההבטחה ששהיד הוא קדוש, כבר עושה אותם לקבוצה שרוצחת.

גם אלו שנותנים כסף למחבלים ימ''ש (הרש''פ למשל) חלק מזה.

בקיצור- הם ממש לא בבדידות..

ולכן זאת תרבות תרור.

נכון, ליהודים אין תרבות תרור. אבל זה לא אומר שאין תרור.

ועל רקע 'לאומני'.

יהודי שעושה מעשה כזה- זה לא טרור. זו עבירה פלילית. עבירה חמורה, אבל לא טרור.

פעם קראתי על זה מאמר בעולם קטן, לא זוכרת מתי. חבל.. אנסה לחפש.

למה כשהיהודי הורג זה לא לאומני?

זה בכוונה וזה מאורגן וזה על רק לאומני.

ההגדרה לזה. הכתבה נכתבה על עונש מוות למחבלים..

מוטי קרפל/ עולם קטן

הרעיון המופרך שלפיו אם נוציא להורג מחבלים ערבים יהיה עלינו לדון גם "מחבלים" יהודיים לגזר דין מוות, חושף שוב את האבסורד המלווה את חיינו: המחשבה המערבית לא הצליחה ליצור קטגוריית מחשבה לטרוריסטים שנלחמים מלחמה שאיננה קונבנציונלית.

המחשבה המערבית, ובעקבותיה גם המשפט במערב, מכירים רק שתי קטגוריות: פשיעה פלילית או לחימה קונבנציונלית. הטרור הערבי, שהוא קטגוריה נפרדת, מנצל לקונה מחשבתית זו, ומכאן – ורק מכאן – הוא שואב את כוחו.

ננסה לעשות סדר. מחבל ערבי איננו פושע פלילי, אלא לוחם-אויב. הטרור הערבי איננו "פשיעה" כי אם מלחמה, שכן המחבל הערבי פועל נגדנו כולנו כאומה, ולא כיחידים. ועוד: הוא לא עושה זאת כאינדיבידואל אלא בשם מאבק ציבורי ערבי משותף, בשם "ההתנגדות" (בין אם בשם האסלאם, או הערביות, או האומה הערבית הגדולה, או אפילו בשם "הלאומיות הפלסטינית" למי שעדיין חי בסרט ההוא, או כולם יחד). יתר על כן: הוא פועל מתוך גיבוי ציבורי, זוכה לתמיכת הציבור שלו ורואה עצמו כנציגו. אין זה משנה אם הוא חבר רשמי בארגון טרור או פועל על פי השראה מהרשת, אם הוא פועל על פי פקודה או מתוך ספונטניות אישית – הוא לוחם ולא פושע פלילי. דינו בדיני מלחמה, והוא בכלל "העושים אתנו מלחמה" כפי שאמר בעבר הרב אורי שרקי.

כשם שלא יעלה על הדעת להביא חייל שבוי לבית הדין ולשפוט אותו על פי הדין הפלילי, בין אזרחי בין צבאי, כך גם לא יעלה על הדעת לשפוט מחבל ערבי על פי דין אזרחי או צבאי. הוא גם לא צריך להיות בכלא אם נשאר במקרה בחיים, אלא במחנה שבויים.

אלא שבקטגוריה זו עצמה, של דיני מלחמה, שבה אמור להיות כלול הטרוריסט, ישנה חלוקה פנימית. הקטגוריה הראשונה היא לחימה קונבנציונלית של צבאות סדירים, שמקבלים עליהם את כללי הלחימה, את חוקי המוסר ואת האמנות הבינלאומיות בנידון – כולל אמנת ז'נבה – ולכן גם עליהם חלים חוקים אלה.

הקטגוריה השנייה היא מלחמת טרור, שפועלת מלכתחילה ובצורה מכוונת באופן המנוגד לחוקים הנ"ל ומנצלת אותם לטובתה. כך למשל היא הפגיעה לכתחילה באזרחים, או ההסתתרות מאחורי אוכלוסייה אזרחית. מלחמת טרור כזו הפקיעה עצמה מכלל האמנות הבינלאומיות וחוקי המוסר שעליהם הן מושתתות, והן לא אמורות לחול עליה.

הטרור הערבי מנצל "לקונה": מבחינה אינטלקטואלית, מוסרית ומשפטית, החברה הישראלית וגם המערבית אינן ערוכות להתמודד עם הטרור הזה. בשדה הקרב הקונבנציונלי נחלו הערבים תבוסה, ולכן בחרו לפעול נגדנו בדרך הטרור. וכאן הם מצאו אותנו בלתי מוכנים ואפילו מבולבלים – וזהו כשל מוסרי.

עלינו להבין שהטרור מחייב גישה שונה: אינטלקטואלית, מוסרית, משפטית, וגם ביטחונית ומדינית. חוסר הנכונות ליצור את ההבחנה הזו ולדון בעניינם של הטרוריסטים לגופו הוא כשל מוסרי. עלינו לעצב מחדש מדיניות רלוונטית – ומוסרית באמת – של התמודדות עם לוחמת הטרור.

הלקונה הזו איננה חדשה ושאלת גזר דין מוות למחבלים ערבים איננה הפעם הראשונה שהיא נחשפת. הן בשאלת היחס לאסירים המחבלים, תנאיהם בכלא והיחס אליהם, הן בשאלת החזרת גופות מחבלים, והן בשאלת הריגת מחבל מנוטרל התגלתה אותה לקונה.

אין שום קשר בין דינם של מחבלים ערבים לבין דינם של יהודים שפשעו, ואפילו הייתה פשיעתם "פשיעה לאומנית". לצערנו ישנם בינינו יהודים שחיים עדיין בתודעת הגלות וחושבים שתפקידם למלא כיחידים את תפקידיה של המלכות במקרים שבהם היא מתרשלת ממילוים. הם אינם פועלים בשם הציבוריות הישראלית, לא בתמיכתה ולא בעידודה, ובעצם – כנגדה. הם אינם "מחבלים" וגם לא "טרוריסטים". במקרה הגרוע ביותר ואם הוכח כך בבית המשפט – הם פושעים ודינם בדין הפלילי. גם, להבדיל, רוצח ערבי שרצח על רקע כבוד המשפחה איננו מחבל ואיננו טרוריסט ודינו בדין הפלילי.

מחבל ערבי, לעומת זאת, איננו פושע פלילי; דינו איננו בבית המשפט ובמסגרת הדין הפלילי ודיני הראיות. אמנם מן הראוי להעמידו לפני צוות שיפוט צבאי, אך בנוהל ביטחוני, במסגרת תקנות, או מה שנקרא במשפט העברי "משפטי המלך". אין שום קשר בינו לבין פושע יהודי, ואם יש צורך להוציא מחבל ערבי להורג, אין מכאן שום השלכות על פושע יהודי. מסקנה זו איננה נובעת לא מגזענות ולא מניסיון לעשות איפה ואיפה בדין. היא נובעת מכך שהטרור הערבי הוא קטגוריה משפטית בפני עצמה.

מחבל ערבי איננו פושע פלילי; הוא גם לא חייל אויב שבוי. הוא הפקיע את עצמו משתי הקטגוריות הללו גם יחד. משאלת עונש מוות למחבלים אין שום השלכות לעניין דינם של אחרים שפשעו – יהודים או ערבים – אם פשעו.

תורה, השמיעי קולך

ועכשיו, אחרי שבודדנו את סוגיית עונש המוות למחבלים, ראוי לשים לב לעובדה שהשיח הציבורי סביב השאלה של גזר דין מוות למחבלים מחמיץ את העיקר, ומעיד על כך שכולנו, החברה הישראלית על כל אגפיה, שכחנו לחלוטין את התנאי היסודי לחיים הראויים לשמם – את הממד המוסרי.

כי השאלות האם העונש מרתיע, האם הוא יגביר את הטרור ואת תאוות הרצח הערבית או יפחית אותם, האם התגובה עליו תסכן חיים, כאן או בקהילות היהודיות בחו"ל, ועוד שאלות מסוג זה – כבודן במקומן מונח. יש להן מקום, אבל רק ברמה השנייה של הדיון.

הרמה הראשונה, החשובה והעקרונית יותר, היא שאלת המוסר והצדק, והרמה הזו נשכחה מאתנו כמעט לחלוטין.

"המוסר, בקולו הא-לוהי, בא לתוך הנשמה מחיי כל עולמים כולם" (אורות הקודש, ג' עמ' ז'), והוא אורם של החיים והתנאי היסודי לקיומם, ולכן השאלה החשובה היא האם מוסרי להותיר בחיים את הרוצחים השפלים הללו; האם העולם יכול להתקיים בכלל כל עוד הם נושמים את אווירו; האם חברה אנושית בכלל, וחברה ישראלית בכלל, אמורות להמשיך להתעלם מהאיסור האלוקי של "לא תרצח", ולתת למעבר עליו להפוך לדבר שגרתי.

האם ראוי שרוצחים שפלים מהסוג הנידון ימשיכו לטמא את אווירו של העולם; האם מוטלת עלינו חובה מוסרית שלא כך יקרה; האם אנחנו עצמנו איננו חוטאים, כל עוד אנחנו לא מעבירים אותם מן העולם, ועוד כהנה וכהנה שאלות מרמת דיון זו – אלו השאלות שבהן השיח הציבורי צריך להתמקד.

גם לשאלות התועלת וההרתעה יש מקום, אבל רק אחרי שהשאלה המוסרית תזכה למענה רציני, עמוק, ויסודי. רק אחרי שיתברר כובד משקלן של השאלות המוסריות יוכלו גם השאלות התועלתניות לקבל את משקלן הראוי, ולהיות נידונות בפרופורציות הנכונות.

ובשאלות אלו צריך להישמע, גם ובעיקר, קולה של תורה. כאן צריך להישמע "המוסר, בקולו האלוקי". כאן נקראים תלמידי החכמים הגדולים שבדור להשמיע את קולם.

ולכן מבחינה פורמלית זה פשע פנימי.

כטרוריסטים יהודים.

אבל אני התכוונתי לערבים.

בתור פעולה חיצונית של מלחמה עם ישראל, אז כן, לפי זה מחבלים הם לא טרוריסטים.

קראת את המאמר?

אבל אני לא מסכים איתו.

המצב כיום הוא שהם באותה מדינה שלנו, ולכן צריך לשפוט אותם לפי הדין הרגיל.

אם ניתן לפלסטינים מדינה עצמעית אז יהיה ניתן להתייחס לזה כאל פעילות מלחמתית. עכשיו זה לא המצב הזה.

צריך להעניש אותם לא כפושעים, אלא כלוחמים, אבל בתוך הקטגוריה של מלחמה- ליצור קטגוריה של טרור, ולהעניש אותם על פי כך.

אז מבחינה פורמלית הם פושעים ולא לוחמים.

זה כמו שתגיד שהמסתננים הם חלק מהמדינה.

טרור הוא טקטיקה של מאבק אלים, המופנה בעיקר כלפי אזרחים.

בטח שהם טרוריסטים!!

שזה סוג של מלחמה.

אז הם לא טרוריסטים.

לפי ההגדרה הזאת קיים גם טרור יהודי.

אבל אין להם מדינה אחרת שהם יכולים להילחם עליה.

פשוט אנחנו 'מוסריים' ו'מרחמים' עליהם כי הם מאוד 'מסכנים'.

אז הם מנצלים את זה ונלחמים בנו.

וגם אם לא מקבלים אותם, אתה יודע כמה גירושים העם היהודי עבר? האם אי פעם הוא עשה פיגועים? ואני לא מדברת על היום.

מעולם לא פגענו בגויים, לא התקוממנו נגדם, וקיבלנו את מרותם בהכנעה גמורה.

זו לא סיבה לרצוח.

וגם שלנו.

ובוודאי שעשינו פיגועים. ולא צריך לחזור לעבר הרחוק בשביל זה.

מספיק לחזור 80 שנה. בימי המחתרות עשינו פיגועים, שכללו גם התנקשויות ורציחות.

במדינות אחרות לא התקוממנו ורצחנו. בארץ שלנו- אולי לא הכל היה בסדר, אבל זו המדינה שלנו. ולא, ישראל היא לא מדינת המקור של הערבים.

משהו שכתבתי בשרשור אחר:

א.כתוב בתורה את גבולות הבטחת ארץ ישראל לאברהם, יצחק, יעקב ועוד הרבה פעמים בתנ''ך. כשירדנו למצרים- תפקיד 7 העמים היה לבוא ולהתיישב כאן, עד שנחזור לארץ. גם כשירדנו לגלות- הגויים היו כאן בידיעה ובהבטחה שנחזור לכאן. אז אם אתה מאמין שארץ ישראל היא שלנו, אז אתה חייב להאמין שגם יהודה, שומרון, עזה וכו'.

ב. הערבים לא היו כאן לפנינו. הערבי הכי ותיק כאן, הוא אולי 100 ומשהו שנים, גג 200 בעוד אנחנו היינו כאן במשך כל הדורות (ראה ערך מרגלית זינאתי והכפר פקיעין, וברוב מוחלט של השנים היו כאן יהודים ברחבי הארץ). הם פליטים ונוודים שהגיעו לכאן מארצות האיסלאם, ורצו לשבת כאן בגלל שירושלים נחשבת 'קדושה' בשבילם וכי הם יודעים שא''י קדושה באמת בשבילנו, והם רוצים לפגוע בנו. כן, כן, כל הדורות הערבים רצו לפגוע בנו וגם היום. הם לא כ''כ תמימים..

ג. גבולות המנדט הבריטי, אם תסתכל במפות, מגיעות עד לסוריה, עיראק, ערב הסעודית, כולל איראן וירדן. והגבול הזה נקרא אז 'פלשתינה', הם החשיבו את זה כארץ ישראל. הבריטים!  ואז כשהיו צריכים לתת לנו גבולות- נתנו לנו שטח פצפון. כי אנחנו יהודים ואז- הערבים לא הסתפקו בכך  למרות השטח הענק שקיבלו, והתחילו בפרעות ובמלחמה.

הם אף פעם לא מסתפקים, וכמו שאמרתי זה בגלל שמטרתם היא לקחת את א''י ושלא נהיה כאן. הם עושים פיגועים לא בשביל שניתן להם את יו''ש, אלא כדי לפגוע בנו, ושבסוף נלך מכאן. מכל הארץ.

האומה הערבית לא נולדה פה.

אבל האומה הפלסטינית כן נולדה פה.

ולא, זה דבר שונה.

האומה הערבית היא כבר מזמן לא אומה אחת.

יש בה הרבה מדינות.

והפלסטינים הם גם סוג של ערבים.

והאומה שלהם נולדה פה.

בעבר הם היו קבוצת מהגרים, אבל עכשיו הם התגבשו להיות עם.

גם ארצות הברית בעבר הייתה אוסף מהגרים. אבל כיום הם אומה לכל דבר.

ונכון, הם היו אחרינו. אבל זה לא משנה כלום.

ולמה את טוענת שמאז ומתמיד הם רצו לפגוע בנו?

בתור הזהב בספרד התרבות היהודית והערבית היו קשורים מאוד והפרו זו את זו.

ואין לי ספק שהם רוצים את כל הארץ, זה הגיוני, גם אני במקומם הייתי רוצה את כל הארץ.

אני יודע שאין סיכוי שהם יסכימו להתפשר רק על קווי 67.

לעצמם לוחמים- 'לוחמי חופש', אבל לוחמים.

וכן, הם מנהלים מלחמה בצורה טרוריסטית- כפייתית, דווקא נגד היהודים, העם היהודי, ולא נגד אדם ספציפי.

נכון. וגם פיגועי התג מחיר הם דווקא נגד הערבים, העם הערבי.

חופש? איזה חופש? למה הם משועבדים למישהו? הם עושים מה שבא להם. הם ממציאים סיפורים על איזה מוחמד והר הבית, ומנצלים את החולשה של המנהיגים שלנו.

אבל בטח שהם משועבדים למדינת ישראל.

כמו שציינת לרובם אין אזרחות והם לא יכולים להצביע.

אבל הם בהחלט בשליטת המדינה וצה"ל בהחלט מפקח עליהם.

אין שוויון בישראל בסוגיית הזכויות והחובות.  לשבט הערבי, יש את כל הזכויות בלי למלא חובות בסיסיות – כמו שירות צבאי או אזרחי או להראות הזדהות או תמיכה במדינה, או אפילו לדבר לטובת המדינה בפורומים בארץ ועל במות בחו"ל. כל זה בלי שהזכרנו את פועלה החתרנית והפלילית של התנועה האסלאמית והשפעתה ההרסנית על צעירים ערבים, שביניהם גילו הזדהות עם דאע"ש ואף התגייסו במלחמתו בסוריה.

השבט הערבי רובו ככולו לא זז מילימטר בתודעתם הקולקטיבית הכופרת במדינת ישראל כמדינה יהודית. לא זזו מילימטר בהשקפתם כי בשבילם זו פלשתין של הערבים והמוסלמים שאליה פלשו הציונים ככוח חלוץ של אימפריאליזם במזרח התיכון. סקרי דעת קהל מסלפים נתונים ותוצאות  כדי להציג את השבט הערבי כאילו עבר שינוי וכבר  משלים ומקבל את מדינת ישראל. אך זה פשוט לא אמת. הערבים מודים במציאות קיומה של מדינת ישראל ועל רצונם להישאר בה אבל לא מסכימים להכיר בצדקת הקמתה וקיומה של מדינת ישראל.

בשנותיה הראשונות של המדינה לא קיבלו הערבים את כל סל הזכויות, ונחסך מהם מילוי חובות כלשהן. עכשיו זכו לסל הזכויות מבלי שקיבלו על עצמם חובות בסיסיות.

אחד הכללים באזרחות הוא שמיעוט חייב להכיר ברוב וביכולתו לשלוט עליו, ולא להתקומם נגדו. לקבל את שלטונו. הערבים לא מקיימים את זה.

ולא על מיעוט באותו העם.

הם כמו הבדואים. הגיעו לכאן מארצות ערב, פליטים.

אבל כיום הם כבר עם.

במיוחד במדינה שלנו שמנסים להתחנף לאויב ולחוקק חוקים בעדו..ועוד שיש חלק מהאויבים בכנסת.

אגב, "טרור" זה "להפחיד"... זה לא פסול אם מדובר באויב..

אם אתה רוצה להוכיח משהו, תוכיח בהיגיון.

לא לזרוק את השכל ולהגיד "ככה אמרו" 

לא ציינתי דעות.

הזכרתי עובדות.

מה שקורה בפועל זו עובדה...

זה שמישהו מחליט שזה היה מעשה רע לא הופך את זה לשום עובדה.

שיגיד על איזה אמות מוסר הוא מסתמך ויוכיח את דבריו. 

תקן את שגיאותיי, זה מאוד חשוב לי!

האחת היא בהבנת נקרא.
השנייה היא בכבוד הבריות.

לא סותר.
תקרא על whataboutism.

או שתסביר ותענה לעניין, או שתפסיק לקשקש לנו במוח.   

(לא מבקש שתגיד "טעיתי" כי נראה שזה קשה מידי בשבילך)

אתה לא באמת מצפה שנחשוב לעצמנו

"אוי, אולי הוא צודק, רק שהוא כתב דברים עמוקים מידי לשכלנו הדל" 

ציינת את הביטוי "שמישהו מחליט שזה היה מעשה רע". האם קראת בדבריי שזה היה מעשה רע? או שהמצאת את זה ממוחך שלך בפרשנות מעוותת ומפוברקת? אתה בכלל קורא משהו לפני שאתה מקליד?

כל טענותיך לא היו קשורות לשום דבר שנכתב או התפרסם.

כתבת

"הוא ביצע מעשה טרור, החוק הישראלי מגדיר את מה שהוא עשה כפעולת טרור.
אזרח ישראלי מחוייב לציית לחוקי ישראל שאוסרים על כל פעולת טרור."

במילים אחרות: הוא עבר על החוק שמגדיר את המעשה כרע"

או שאתה חוזר בך, ואתה אומר שהחוק לא קובע מוסריות וסתם כתבת את זה.

לא "במילים אחרות" אלא "במילים אחרות שלך"! שלך, חבר, ולא של אף אחד אחר, כי אף אחד לא מחוייב להיגיון הפרטי העקום שלך!

אין אפשרות אחרת.. אז נגמר הדיון

שבאמת לפי החוק הערבים טועים, כי הם עושים פעולות טרור. אבל בתכלס אנחנו במלחמה, ואנחנו כעם היחידים שמצייטים לחוק שנכתב ע"י *אדם* בעוד הם היחידים שנלחמים פה מלחמה אמיתית.. (מצדם, כעם שאין לו צבא מוגדר(וגם הוא ממוצא אבל בואו נניח את זה רגע בצד)) ככה שברוך מרזל פשוט הגיב בצורה שבה הם מגיבים. קוראים לזה טרור? שיהיה טרור. זה לא משנה איך קוראים לזה במערכת החוקים העדכנית.. כל עוד אין תגובה רלוונטית של הצבא כלפי פיגועים, כי זה גוף רשמי וכו' וכו' אני מניחה שברוך מרזל פעל מתוך צורך רשמי לעשות פעולה בלתי רשמית כתגובה לפעולה בלתי רשמית. לא יודעת אם אני תומכת בזה, אבל בהחלט רואה בזה הגיון..

מבלבל, אבל שונה.. שלא חס וחלילה נכפיש שם אדם מישראל.

ובקשר לדיון- שום מצב או מעשה לא מצדיק רצח. רק ''הקם להרגך השכם להרגו''- וזה אומר שאדם יכול להרוג אדם שמאיים על חייו, ושהצבא יכול להרוג מחבלים אם הוא יודע שמתוכנן פיגוע (ועוד גם שאנחנו במלחמה, אז גם אם לא ידוע על פיגוע מותר לעצור/ להרוג אנשים שעברם לא נקי ולעצור גם 'חפים מפשע'- שכידוע אין אצלם הרבה חפים מפשע..). 

אבל- לאזרח, בתור אזרח, אין שום זכות להרוג אנשים- חפים מפשע ושלא, אם הם לא מאיימים ברגע זה על חייו, ותהיה הסיבה טובה ככל שתהיה.

ועוד שזה יצר חילול שם השם גדול, כי הערבים לא ראו שהמדינה נוקמת ומענישה אותם, אלא שאזרחי המדינה לא נאמנים לה, ופועלים נגדה ונגד התורה.

זו דעתי..

אינסטינקט של התעסקות רבה מדי בנושא, תודה על ההערה..

ההלכה היא שבשעת מלחמה - כשר שבגויים הרוג. גם אם לא נשקפת ממנו סכנה.

הוא לא היה חייל.

למה אתה חושב כך?

"בשעת מלחמה"?

אלא צריך לפרש שהלוחמים עצמם הם היכולים להרוג גם גוים צדיקים.

ההקשר בסוגיה די מוכיח ההפך.

אפשר מקור?

עבודה זרה כו: בתוס', וכך נפסק בב"י אאל"ט.

קראתי ספר שהציג תמונות של שחזורים מהאירוע הנ"ל

והוא הראה שהרובה שממנו נורו אותם מתפללים זה לא אותו רובה שאיתו הוא צולם קרוב למערה.

עלילות דם בנוסח של ימינו

"אבל המעשה היה מעשה לא נכון"

הוא הרג אנשים חפים מפשע נכון לאותה שניה.

לא משנה מה הדת המוצא או המין.

וגם אם הם תכננו רצח הוא היה צריך לערב גורמים חיצוניים על המידע ששמע

ולא ללכת ולפעול בפזיזות על דעת עצמו.

ועד כמה שידוע לכולם לתכנן רצח זה פשע.. 

ולמה שיחכה? אולי הזמן הזה קריטי? 

עדיין אסור לו לפעול על דעת עצמו. גם אם הם באמת תכננו פיגוע מה שממש לא בטוח היה

הוא לא היה צריך לעשות אתזה.

ואם זה היה ככ דחוף והוא רצה רק למנוע את הפיגוע, הוא יכל לנטרל אותם לעשות אלף דברים אחרים לפני רצח.

אם הוא יודע שהולך להיות פיגוע, וזה זמן קריטי עד שמישהו אחר יפעל..?

אם כבר מדברים על אסור באמת - "לא תעמוד על דם רעך"  

וזה לא דרישה הגיונית לנטרל 50 איש ויותר.. מה הוא רמבו?  

@משתדלת לחרוש..

אם המחבלים מעורבבים עם חפים מפשע אז חייבים.. 

בגלל זה שאול ביקש מהקיני לצאת מעמלק לפני המלחמה, אחרת הוא יהרוג גם אותם

שהם באמת היו בדרך לעשות פיגוע

זה נשמע קצת מומצא- המדינה ידעה ולא עשתה כלום? מה האינטרסים שלהם לדעת ולא לעשות כלום?

 אבל גם אם זה באמת ככה היה

יש אנשי חוק. יש סדר. לא צריך לקחת את החוק לידיים.

ואני לא מבינה בזה אבל זה נראה לי יותר הגיוני ויותר קל לנטרל 50 איש ויתר מאשר להרוג אותם

בבקשה

לא מופרך בכלל.. גם על מלחמת יום כיפור ידעו ולא עשו כלום. 

גם על המנהרות ידעו ולא עשו כלום.  

את ממשיכה לחזור על סיסמאות בלי לענות על השאלה..

אולי עד שאנשי הסדר היו מגיעים היה מאוחר..  ולא זה בכלל לא קל, זה הזוי לגמרי!!

תני לי אפשרות אחת איך זה אפשרי?

כדי לא להכנס למצב של סכנה,

כי הרי לא יודעים מי רוצח ומי חף מפשע. ועד נבדוק מישהו עלול להפגע

היה פעם סיפור שבאו לתפוס מחבל, חיפשו בכל הבית, ואישה אחת אמרה שהיא רק מיניקה. בגלל שאנחנו כ''כ 'מוסריים', אז הניחו לה, ואח''כ התברר שהיא הסתירה את המחבל.

אז זה באמת מראה שא''א לסמוך עליהם ואין הרבה תמימים..

אבל!

זה התפקיד של הצבא! לא של האזרחים. נכון, אולי הוא לא פועל כמו שצריך, אבל הוא הצבא במדינה, והוא אחראי על ורק לו מותר לעשות את זה. 

ופגע באנשים חפים מפשע.

תחשבי שהמשטרה מחפשת פושע, ובמקום זה היא תבוא ותעצור אותך ועוד כמה אנשים. מה זה קשור אליהם? גם אם הם לא חפים מפשע באופן כללי, עכשיו לא התעסקו איתם אלא עם מחבלים אחרים.

בקיצור- מסובך..

גרוע מאוד ועצוב מאוד

זה לא הדרך שהכאב שלנו צריך להתבטא בה, אני באמת לא מבינה איך כל היהודים היקרים תמכו במעשה הזה כאן בתגובות שלמעלה.

חיילים מול חיילים.

זה שבצד שלהם יש טרוריסטים שמערבים אזרחים זה פשעי מלחמה וזה דבר נורא.

אנחנו לא צריכים לרדת לזה וזה לא התפקיד שלנו.

צה"ל מנהל את המערכה, ולמרות שזה קשה שהשאר ישבו בבית ויגידו תהילים, מה שהוא עשה לא צודק, לא בסדר ובשורה תחתונה הוא פשוט רוצח כי הוא הרג 30 חפים מפשע בגלל הרגשות שלו.

הדרך של לא לערב אזרחים - היא לא דרך התורה.

מה הטעם לדוש בזה 25 שנה אחרי המעשה?

מה מועיל?

עדיין לא אף אחד לא הרוויח מהמעשה הזה כלום.

בעקבות המעשה הזה התחולל חילול ה' נוראי.

זה יצר טינה בקרב הפלסטינים. שייתכן שגרמה לפיגועים נוספים.

הוחמר הפיקוח של השב"כ על קבוצות ימין.

הוחמרו הנהלים במערת המכפה וכך למשל נאסר להכניס לשם כלי נגינה ובכלל זה גם שופר.

זה היה הפסד נקי לכל הצדדים.

הערבים רצחו גם לפני.. ומאז ומתמיד הם אמרו שהם רוצחים כי זה יהודים בלי קשר.

זה שהם כועסים?  כל בריון כועס כשמישהו מעז להתנגד לו.

בקום המדינה הם עצמם היו יורים באזרחים ערבים חפים מפשע (נשים וילדים).. כן כן..

ואז זה היה בסדר? 

וכשערבים עושים פיגועים לא מחמירים שום פיקוח.  רק מפנקים אותם.

והוא רתח על מדינת ישראל שגנבה לו את הבית, והוא האריץ את המחבלים, אבל לו לא היה אומץ לעשות דבר כזה.

אבל כשיום שישי אחד הוא שמע שהבן שלו נהרג, ולא שנהרג במלחמה אלא שנהרג בזמן שהתפלל.

הוא הגיע למסקנה שהוא חייב לנקום, ועל כן יצא לבית כנסת לבצע פיגוע.

אני לא יודע אם הפלסטיני הזה חי אי פעם או לא. אבל זה נשמע לי סביר.

להגיד שזה לא הוגן לא משנה את העובדות.

אז אחד התעצבן.. נו אז?  הוא גם ככה שנא אותנו.

תחשוב בכלל על אלפי פלישתים שהתעצבנו כשדוד המלך עשה להם את המוות...כי הם התחילו והם ישלמו על זה

אין עם כזה פלסטינים

אז אחד התעצבן.. נו אז?  הוא גם ככה שנא אותנו.

תחשוב בכלל על אלפי פלישתים שהתעצבנו כשדוד המלך עשה להם את המוות...כי הם התחילו והם ישלמו על זה

נו אז שבגלל הערבי הזה שהתעצבן עוד  יהודי אחד מת.

(כמו שאמרתי קודם, אני עכשיו  מתייחס לזה רק מבחינה תועלתנית יהודית)

אין לך מושג אם פיגוע כלשהו קרה דווקא בגלל זה..אבל העובדה היא שהרבה קרו גם בלי זה.

אפשר לטעון להפך, שזה גרם לכמה ערבים לחשוב פעמיים אם שווה לתכנן פיגועים.

וזה הציל כמה יהודים..

אם קראת את המשחק של אנדר אז אולי אתה זוכר את הבריון הזה בכיתה א'.

וכשאנדר נלחם בו הוא הבין שאי אפשר להסתפק בלהביס אותו וזהו כי אז רק האגו שלו ידרוש לתקוף אותו שוב.

אנשים לא אוהבים לצאת באווירה של הפסד.

גם במשחקים, אם מישהו הפסיד  הוא מיד רוצה לשחק עוד משחק. אפילו אם הוא יודע בהיגיון שזה יגרום להפסדו.

ועכשיו אני צריך ללכת לארוחת צהריים, אמשיך בהמשך.

אהרון הגבר

חולה על כל מי שענה ליייי!!!

רבתם מלא אבל תדעו כולנו ביחד לא חשוב הדעות (אלה אם

הוא שמאלני/ אטאיסט/ רפורמי) כל השאר- פגז! יהודי בנשמה!

שנזכה לאהבת חינם בזריז בעז"ה!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...