ואני שותקת.
אני חשופה, הרגשות שלי.
אני מפחדת.
מפחדת שאטעה.
אחרי שאדם נחשף, כולו.. הוא מת מפחד שיעלמו לו.
כי.
דווקא ברגע הזה הוא זקוק לחיבוק.
איך אפשר להעביר לך את כל מה שאני רוצה לומר בזמן שאין לי מילים בכלל?
וקשה לי. קשה בטירוף.
לפעמים אני מנסה לא לחשוב. אבל זה לא קל לי. בכלל.
ואני משתדלת. כ"כ משתדלת. הלוואי וידעת כמה.
ואני מרגישה כמו שלא הרגשתי מעולם.
וכמעט ממש ברור לי. לגמרי.
ולכן, אני מפחדת. כי אולי רק אני רואה כך.
יש מילים שרציתי לומר.
והפחד להרגיש אדם מעיק, לא רצוי.
הו, הפחד מבלבול.
והמרחק הזה שמעציב אותי.. אני צריכה להתעלם מהמרחק, כרגע יש מטרה נעלה וגדולה מזה.
זה גם בשבילך. באמת?
אני רוצה להרגיש את זה בכל ליבי.
ולא להלחיץ.
אני מנסה. באמת מנסה.
אבל מצד שני, אני לא רוצה לשאר אי שם מאחור..
ולהימרח באמונה בתקווה אחת.
ומכל דבר אני נפגעת, נעלבת.
אוף די איתי. רגישה מעצבנת אחת.
מה נהיה איתי? מה.
המצברוח שמושפע.
ועל כל דבר לחשוב ולחשוב לפני שאני אומרת.
שלא להפריע. שלא להלחיץ. שלא.
אבל קשה לי. שמישהו ירגיע. בבקשה.
ומחשבה טיפשית-לברוח.
אבל לא. אני לא רוצה.
צריך לעבוד. וזה מסע, אני יודעת.
אבל קשה לי.
קשה לי מידי.
ואני אני, ולא אחרת.
האם זה טוב? וזה בסדר?
אני פוחדת לשחק.. פוחדת לאבד.
פוחדת להתקרב,
פשוט פוחדת.
זו קטנות אמונה? יכול להיות. סליחה.
ואני לפעמים מתישה. ומייאשת. מציקה. ומעצבנת.
אבל זה כ"כ לא בכוונה.
כ"כ לא.
וגעגוע. זו מילה שלומדים להכיר מקרוב.
ולשאול שוב ושוב, זה רע? זה טוב?
באלי לדבר בלי מילים,
ושהעיניים יבינו.
באלי לשיר שיר, מתוך שמחה גדולה.
באלי להיות כבר בטוחה.
באלי לדעת עוד כמה.
באלי לדעת מה.
והלוואי ויכולתי לדעת באמת מה קורה שם, בלבבות אחרים.
את שומעת? קשה לי.
אבל אני מנסה. אמונה.
רציתי לומר כמה מילים.
אני חשופה, הרגשות שלי.
אני מפחדת.
מפחדת שאטעה.
אחרי שאדם נחשף, כולו.. הוא מת מפחד שיעלמו לו.
כי.
דווקא ברגע הזה הוא זקוק לחיבוק.
איך אפשר להעביר לך את כל מה שאני רוצה לומר בזמן שאין לי מילים בכלל?
וקשה לי. קשה בטירוף.
לפעמים אני מנסה לא לחשוב. אבל זה לא קל לי. בכלל.
ואני משתדלת. כ"כ משתדלת. הלוואי וידעת כמה.
ואני מרגישה כמו שלא הרגשתי מעולם.
וכמעט ממש ברור לי. לגמרי.
ולכן, אני מפחדת. כי אולי רק אני רואה כך.
יש מילים שרציתי לומר.
והפחד להרגיש אדם מעיק, לא רצוי.
הו, הפחד מבלבול.
והמרחק הזה שמעציב אותי.. אני צריכה להתעלם מהמרחק, כרגע יש מטרה נעלה וגדולה מזה.
זה גם בשבילך. באמת?
אני רוצה להרגיש את זה בכל ליבי.
ולא להלחיץ.
אני מנסה. באמת מנסה.
אבל מצד שני, אני לא רוצה לשאר אי שם מאחור..
ולהימרח באמונה בתקווה אחת.
ומכל דבר אני נפגעת, נעלבת.
אוף די איתי. רגישה מעצבנת אחת.
מה נהיה איתי? מה.
המצברוח שמושפע.
ועל כל דבר לחשוב ולחשוב לפני שאני אומרת.
שלא להפריע. שלא להלחיץ. שלא.
אבל קשה לי. שמישהו ירגיע. בבקשה.
ומחשבה טיפשית-לברוח.
אבל לא. אני לא רוצה.
צריך לעבוד. וזה מסע, אני יודעת.
אבל קשה לי.
קשה לי מידי.
ואני אני, ולא אחרת.
האם זה טוב? וזה בסדר?
אני פוחדת לשחק.. פוחדת לאבד.
פוחדת להתקרב,
פשוט פוחדת.
זו קטנות אמונה? יכול להיות. סליחה.
ואני לפעמים מתישה. ומייאשת. מציקה. ומעצבנת.
אבל זה כ"כ לא בכוונה.
כ"כ לא.
וגעגוע. זו מילה שלומדים להכיר מקרוב.
ולשאול שוב ושוב, זה רע? זה טוב?
באלי לדבר בלי מילים,
ושהעיניים יבינו.
באלי לשיר שיר, מתוך שמחה גדולה.
באלי להיות כבר בטוחה.
באלי לדעת עוד כמה.
באלי לדעת מה.
והלוואי ויכולתי לדעת באמת מה קורה שם, בלבבות אחרים.
את שומעת? קשה לי.
אבל אני מנסה. אמונה.
רציתי לומר כמה מילים.
