זה גם בצניעות אבל לא רק יש עוד הרבה נושאים אחרים!

יש עוד הרבה נושאים בהלכה כשרות שבת וכו

בטוח יש תחומים שפחות קשים לך שאת מקיימת או יכולה לקיים מרצון...

אולי תתחילי לקיים מרצון מצוות אחרות מרצון ואז תמשיכי לשאר

זה נשמע מוזר אז אני אסביר

הרי צניעות זה משהו שרואים את לא עושה אבל יש הרבה מצוות אחרות שרק את יודעת אם את עושה או לא

אז את בעצם עושה אותם מרצון

תתחילי עם ההרגשה הזאת שכן יש מצוות שאת מקימת מרצון ואת כן גם מקיימת מצוות במעשי

אולי ככה גם יהיה לך יותר קל לשמור יותר על צניעות יותר או על דברים אחרים שקשים לך

בהצלחה

מהמבט שלי ומהרגשתי האישית גם אני הייתי צעירה ועדיין.

זה לא מגיע ממקום רע זה מגיע מהרצון להיות אהובה ע"י מציאת חן. כן, בעיניים שלנו כך מוצאים חן.

זוהי תחושה טבעית.ומובנת לחלוטין

במקביל זה לא סותר שצריך להתחזק ולהאמין שמי שיהיה האהוב. יבוא דווקא מפנימיותך ולא מהחיצוניות שגם היא חשובה.

בהצלחה

אני לא בא להגיד על מה שכתבת פה כלום, אני רק רוצה להגיד משהו:

יש גדרי צניעות שצריך לשמור עליהם, יש להראות כמו שק תפוחי אדמה ויש שטח אפור.

אבל מה שהכי מציק לי שמרוב שיש מסביבי אנשים שבוחרים ומכריחים להראות כמו שק תפוחי אדמה ( ולא רק בבנות, גם בבנים - תספורת, מכנסיים, חולצה וכו' ) שהם כל הזמן מעירים שהחצאית קצרה ושהמכנס נראה ערס וכבר נמאס לי לשמוע אותם. בין אם צודק, בין אם לא צודק.

מתי אנשים יבינו שכדי ש X לא ירד יותר נמוך הם צריכים לאפשר לו רמה מסויימת גם אם הם לא חושבים בדיוק כמוהם. מתי? ראבאק, מתי?

ולגבי מה שאת כתבת:

תמיד תדעי שאין מישהו שיודע יותר טוב ממך מה את מרגישה ומה את חושבת.

יכול להיות ילדה עם חצאית של מטאטא רחובות ואם נפש של פח זבל ויכול להיות ילדה עם ג'ינס קרוע ולב זהב.

השאר,

זה רק את!

מאוד מעריך, לילה טוב

ודאי יש הרבה עצות מועילות כיצד להתמודד עם העניין, וחלקן אף הועלו כאן ע"י כותבים אחרים. אני רוצה לכתוב על שתי נקודות בסיסיות יותר עוד לפני השלב המעשי של הנושא.

ראשית, העולם שלנו בנוי מהגדרות כל דבר דואגים לתייג ולשייך לכותרת מסוימת. לכן בעולם זה נראה קצת מוזר המקרה שתיארת כי קשה לאנשים לחשוב איך דבר אחד יכול להיות תחת שתי הגדרות מנוגדות זו לזו. אבל האמת שזו הסתכלות שטחית על המציאות, ואילו במישור גבוה יותר ההסתכלות היא בייחס לעבודת ה', ושם כולנו מוזרים כי כולנו לא תמיד עושים את רצון ה' במודע ושלא במודע. לכן המקרה שלך הוא לא סיבה להפוך את עצמך לעוף מוזר ולהרגיש נחותה יותר ורחוקה יותר מהקב"ה.

אני ח"ו לא אומר שהמצב הזה טוב ולגיטימי להפך ישנה עבודה רבה אבל צריך לדעת שכמו שכל דבר שאנו עושים והוא לא רצון ה' בשורש הוא פגם אמוני, כך גם במקרה הזה. כך קבלנו מרבותינו שהכול זאת האמונה, הרי שאם יהודי חי את הקב"ה בכל רגע ורגע אז ודאי שיותר קל לו להתעלות בעבודתו יתברך.

שנית, מה שתיארת על עצמך נשמע כמו דבקות בקב"ה מתוך אורות וריגושים שזו מעלה מיוחדת, שאגב היא מתפרצת בשיאה בעיקר בגיל הנעורים שאז יש לאדם כוחות מיוחדים. אבל צריך לדעת שאמונה חזקה ואמתית בקב"ה לא בנויה רק מאלה הדברים, אלא יש לה גם יסודות חזקים, כך שבניית אמונה כזו ככרוכה בעבודה קשה והכנת קרקע חזקה עליה אפשר לבנות את הבניין האמוני שלנו בלי שיתנדנד ויקרוס בכל רעידה קטנה.  לכן חשוב לזכור שאורות וריגושים ובכיות המבטאים את הצימאון שלנו לה' יתברך באמת ובתמים, אלו רק כלים לעבודת ה' באמונה, וצריך לדעת לנתב אותם, אך וודאי לא עליהם מונחת האמונה בעיקרה.

אורות והריגוש זה דבר שנחלש וגובר בגלים, פעמים חזקים ופעמים פחות. אם כן, תחשבי מה קורה לאדם שרגיל לעבוד את ה' ברובד כזה, כאשר האורות והרגש ייחלשו אוטומטית גם האמונה שלו תיחלש.

(אני חושב ש- 99% מהאנשים שחזרו בשאלה הם כאלה שהאמונה לא נבנתה אצלם ביסודיות אלא היתה ברמה שטחית).

אם כן רק עכשיו נכנס השלב המעשי בעבודה על אותו עניין. עד עכשיו הבנו שאמונה חזקה (ולא כזו שמנדנדת) תלויה בעבודה קשה ועמל, כאשר לאמונה חזקה כזו יש כמה דרכים מעשיות כיצד להגיע אליה. 

ח"ו לא כתבתי כדי לתת ביקורת או לבזות כי באמת אינני מבין דבר אף לא חציו במה שאת מרגישה ויודעת. אבל אני כן חושב שזה בסיס כללי שמתאים לכל אחד שרוצה ומבקש את ה' יתברך.

(אני מצטער מראש אם הדברים נשמעו כלעג וכד' לא לזה היתה כוונתי, השתדלתי לכתוב בצורה מובנת)

בהצלחה רבה לכולנו בהמשך הדרך בעבודתו יתברך!!! 

אם יש שאלות על זה אשמח להשיב.

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!