אני מנסה לחשוב מה שלומי
ואין לי תשובה.
עייף לי מדי מדי
אפילו כדי לחשוב מסודר.
היום היה די מוזר
היא לא הייתה אז המשכתי את העבודה לבד
ואיכשהו הצלחתי לעשות כמות נכבדת של דברים.
פתאום עלה לי לראש להיעזר בספר ההוא ושעות חיפשתי ובסוף מצאתי.
גמרתי את זה,
ושלחתי את זה,
והחזרתי לה את זה.
ברוך השם.
(הרסתי היום ציור.
ואמרתי לה משפט שלא הייתי צריכה להגיד אותו.
פףף.)
הפסקת צהריים הזויה.
אני כבר לא יודעת מה הילדה הזאת חושבת עליי,
אבל מזל שכשהיא חזרה לכיתה הייתי באמצע לעשות את העבודה אז היא לא שאלה כלום.
שני שיעורים מדהימים ביותר.
ואז המשכנו את העבודה,
גמרנו סופסוף ישתבח שמו,
התארגנתי והלכתי.
היא ליוותה אותי.
ילדה חמודה.
אמאלה כמה שאני אוהבת אותה.
והיא מסתכלת עליי,
ולא שואלת כלום ולא אומרת כלום,
רק המבט.
אני עייפה
וכבר לא כ"כ קר לי.
צריך לעשות מתמטיקה.
אין לי כח.
אני צריכה לישון יאו.
מחר יש יום עמוס וייחודי.
אני כבר ממש יודעת מראש איך יהיה.
יש את השיעור ההוא.
ולריב עם המורה שוב ואין לי את מה שהיא רצתה ואופ ואיכ.
יש מבחן.
איך אני אתרכז לעזאזל.
לא ידוע.
ויש בערב את זה,
ואני לא יודעת מה לחשוב כי אין לי מושג אם היא יודעת או לא.
ייחודי ייחודי.
באלי שקט.
ולישון.
לנצח.
