.א. יש עם זה רבה בעיות הלכתיות

.ב. זה מושך וחבל להעמיד תצמך בניסיון הזה.. חכה לחתונה וזה יגיע בקדושה ובשמחה.

.ג. בעיניי זה לא אמיתי כשזה לא למטורות נישואין בזמן הנכון

בגלל שזה ממש ממש בעייתי הלכתית וגם בכללי זה לא הגיל, וזה סתאם ימאיס עליך את המין השני..

אם עד לחתונה יגידו לך אסור בנות אסור בנות אסור בנות זה פשוט סיוט.

כמובן צריך לשמור על גבולות ולא להשתגע אבל בנות הם סה"כ אחלה בנות ובאמת על הכיפאק וכל מי שחושב שבנות הם נושכות עד שמתחתנים כנראה הוא טועה בגדול...

 נ.ב.

לי היה כמה חברות בגיל צעיר ואני לא הורדתי את הכיפה ואני לא מפלצת.

יש אם זה הרבה בעיות הילכתיות ובאמת יש פיתויים אבל אם מצליחים להתמודד ולא ליפול זה אחלה דבר וזה עוזר בהרבה מקומות.

וסתם לכל המפחדים שמי שיש לו חברה הוא בהכרך חילוני טועה ובגדול ושישים לב מי בד"כ החבר'ה היותר בריאים בנפשם - אלה שכן מכירים בנות ואלה שלא מכירים בנות...

בס"ד

לדעתי אתה ממש טועה בכיוון חשיבה שלך בנושא. הרי כבר אמרו גדולים מאיתנו ש-"אין אפוטרופוס לעריות" ממילא הדרך לחטוא ולעבור על הלכות כאשר יש חברה בגיל צעיר וזה לא למטרת נישואים, היא מאוד קצרה. אם כן זה הבל הבלים וזה בדיוק כמו להגיד שאם אתה מספיק חזק אז אפשר לגדול לכתחילה עם אינטרנט פרוץ בבית שזו ודאי  שטות גמורה לחשוב כך.

אגב העובדה הזו שלא הורדת את הכיפה היא לא ראייה לכלום כי במציאות של ימינו אפשר גם לאכול חזיר ולהישאר עם כיפה. כלומר זה שיש לאנשים כיפה על הראש זה לא בהכרח הופך אותם לדתיים שמקפידים על ההלכה.

בנוסף אני מציע לך שלא להוציא לעז סתם ולהיזהר במה שאתה כותב מאוד, כי אני חושב שעובדי ה' באמת הם בד"כ עם בריאות הנפש היותר חזקה בדור, וברור ש-99% מהם לא היתה חברה בגיל צעיר שלא לשם נישואים. (ואם היה לחלק, אז אפשר לשאול אותם האם הם היו מוותרים על זה, אני בטוח שיגידו שכן)

אנחנו כיהודים בסוף מחויבים להלכה ולמה שחכמים הדריכו אותנו, ולא לכל מיני שיטות מוזרות שהומצאו בדורות האחרונים.

נ.ב. אשמח אם תביא לי רב פוסק שמעודד חברות נעורים עם בנות או שלפחות יחתום על מה שכתבת.

בעיקר הציק לי המשפט האחרון שלך @טיל&ישראלי! מצטטת:

 'ושישים לב מי בד"כ החבר'ה היותר בריאים בנפשם - אלה שכן מכירים בנות ואלה שלא מכירים בנות...'

אתה רציני?? זה שיא הלא נכון!! מאיפה הבאת את זה? אני לא אומרת שמי שיש לו חברה הוא לא שפוי (אבל זה מאוד לא בסדר מבחינה הלכתית) אבל זה בטוח לא נכון להגיד שהוא יותר שפוי ממי שאין לו חברה! (או להיפך..)

1. מי שמצליח להתמודד עם הפיתויים - וזה באמת קשה, אז אם הוא מצליח אז אני חושב שימצא את האמצע כי לא להכיר בנות עד גיל שבו אתה מתחתן זה ממש קשה. כל הכבוד למי שמצליח. 

2. אני לומד בישיבה שיש בה רק בנים. אני רואה מה קורה לאילו שלא מכירים בנות ולאלו שכן. מי שלא מכיר בנות עושה נזק רק לעצמו. הנה כמה סיבות:

א. הוא רואה בנות רק מתמונות ואז זה הרבה יותר גרוע מאשר להכיר ולדבר כי כשאתה מדבר אתה יכול אפילו לדבר דברי תורה אבל שאתה רואה בתמונות - אתה רק מתייחס לחיצוניות וזה הרבה יותר גרוע. - ( עכשיו כולם יגידו שבגלל שיש סמארטפונים בלתי מסוננים הם נופלים. זה ממש לא נכון - היום הכל מלא בתמונות ברחוב ובקניון ובאיפוא לא ואז זה עוד יותר לא טוב. )

2. מי שאמר לי שאם אתה נוגס בתפוח ואז בביס הראשון אתה אומר טעים ובביס השני אתה אומר פחות טעים, אני רק רוצה להפריח את מה שהוא אמר - אפשר להגיד את זה על כל דבר. למשל:

"הדף הגמרא הראשון הוא תמיד הכי מעניין, אח"כ נרדמים...

"ההנחת תפילין הראשונה שלי הייתה הכי כיפית. עכשיו אני כבר עושה את זה בעיניים עצומות..."

האם הנחת התפילין הראשונה שלי הוציאה לי את כל החשק להניח תפילין ואני עושה את זה רק בגלל צריך? - ממש לא.

דבר שני. אם רק שאתה רוצה להתחיל לאכול תפוחים אתה טועם אותם, יכול להיות שייקח לך המון זמן לדעת מאיפה הכי טעים לאכול אותם, איפה הגרעינים ואיך לקלף את הקליפה. אם מגיל שיש לך אחריות על עצמך ואתה יודע מה מותר ומה אסור ואתה בוחר את הדרך המפותלת אחרי הכל, יהיה לך הרבה יותר ניסיון והרבה יותר אחריות לדעת עם מי אתה הולך להתחתן.

ולגבי השולחן ערוך וכו' אין לי מה להגיד. אם אסור אז אסור.

אבל אני לא יודע אם השולחן ערוך חי שלנו שבו הרבה יותר קל להכיר בנות. בזמן השולחם ערוך לא היה בתי ספר ותנועות נוער וטלפונים כמו שיש היום ולכן זה מאוד קשה וכמעט בלתי אפשרי להיכשל (?) בכך

חבל כי זה באמת מיותר

פשוט לעשות ת'צימנו עיוורים ולהתעלם מקיומה. קוראים לזה בחירה חופשית)

רוצה לעשות מה שהמלך אומר? מה שה' אומר?

מה שהבחירה לעשות אותו נקראת 'זכות שהיא חובה וחובה שהיא זכות'

אם כן (^) -

אז לא! ממש לא! זה לאמלרוח ההלכה, וחבל שאני יחפור בעניין הזה כי כל אחד יודע מה דעת התורה, הפוסקים והרבנים בעניין בנים-בנות בגילאי הנערות, ואם נדבר על קשר אישי, אז בכלל.. אין היתרים להקל.

אם אתה לא סגור על זה שאתה יודע אשמח לצטט מקורות (או לקשר אותך למקומות  שכבר ציטטו פה בכל מיני פעמים)

אם סתם אתה שואל ואין בכונתך לנהוג מההתחלה כפי שהקדוש ברוך הוא אומר אז תעשה מה שבא לך ואין צורך שתדע מה דעתינו כי זה לא משנה לך כנראה.

זה כמו שתשאל מה דעתינו על אכילת בשר-חלב ביחד?

נראלך שמצידי יש בעיה? ה' אמר שלא, אז לא. לא צריך גם לדעת מה הסיבות לכל דבר.

לא מבינה למה אנשים שאוכלים כשר מקלים בהלכות אחרות.

(וכמובן שאשריהם על זה שהם אוכלים כשרבאמת!! ולכל אחד יש את הנסיונות שלו, לא שופטת, דיברתי בכללי על התופעה)

מוזמן להגיב ובעז"ה אני אגיב

1. מי שמצליח להתמודד עם הפיתויים - וזה באמת קשה, אז אם הוא מצליח אז אני חושב שימצא את האמצע כי לא להכיר בנות עד גיל שבו אתה מתחתן זה ממש קשה. כל הכבוד למי שמצליח. 

2. אני לומד בישיבה שיש בה רק בנים. אני רואה מה קורה לאילו שלא מכירים בנות ולאלו שכן. מי שלא מכיר בנות עושה נזק רק לעצמו. הנה כמה סיבות:

א. הוא רואה בנות רק מתמונות ואז זה הרבה יותר גרוע מאשר להכיר ולדבר כי כשאתה מדבר אתה יכול אפילו לדבר דברי תורה אבל שאתה רואה בתמונות - אתה רק מתייחס לחיצוניות וזה הרבה יותר גרוע. - ( עכשיו כולם יגידו שבגלל שיש סמארטפונים בלתי מסוננים הם נופלים. זה ממש לא נכון - היום הכל מלא בתמונות ברחוב ובקניון ובאיפוא לא ואז זה עוד יותר לא טוב. )

2. מי שאמר לי שאם אתה נוגס בתפוח ואז בביס הראשון אתה אומר טעים ובביס השני אתה אומר פחות טעים, אני רק רוצה להפריח את מה שהוא אמר - אפשר להגיד את זה על כל דבר. למשל:

"הדף הגמרא הראשון הוא תמיד הכי מעניין, אח"כ נרדמים...

"ההנחת תפילין הראשונה שלי הייתה הכי כיפית. עכשיו אני כבר עושה את זה בעיניים עצומות..."

האם הנחת התפילין הראשונה שלי הוציאה לי את כל החשק להניח תפילין ואני עושה את זה רק בגלל צריך? - ממש לא.

דבר שני. אם רק שאתה רוצה להתחיל לאכול תפוחים אתה טועם אותם, יכול להיות שייקח לך המון זמן לדעת מאיפה הכי טעים לאכול אותם, איפה הגרעינים ואיך לקלף את הקליפה. אם מגיל שיש לך אחריות על עצמך ואתה יודע מה מותר ומה אסור ואתה בוחר את הדרך המפותלת אחרי הכל, יהיה לך הרבה יותר ניסיון והרבה יותר אחריות לדעת עם מי אתה הולך להתחתן.

ולגבי השולחן ערוך וכו' אין לי מה להגיד. אם אסור אז אסור.

אבל אני לא יודע אם השולחן ערוך חי שלנו שבו הרבה יותר קל להכיר בנות. בזמן השולחם ערוך לא היה בתי ספר ותנועות נוער וטלפונים כמו שיש היום ולכן זה מאוד קשה וכמעט בלתי אפשרי להיכשל (?) בכך

דוגמא:

נניח שעכשיו אסור לך מבחינה רפואית לאכול שוקולד, כי אתה חייב לעשות הפסקה של שבועיים אחרי כל הכמות שאכלת, ואתה מת על שוקולד בקטע מטורף.

עכשיו יש לך אפשרות ללמוד בכיתה שיש לך על השולחן תשוקולד האהוב עליך, זמין לאכילה ומפתה ממש או בכיתה שאין בה זכר לשוקולד.

ברור שכל איש נורמאלי ירצה לא להיות עם שוקולד בקרבתו ויבחר באופציה השניה כי זה הגיוני שממש קשה להיות עם שוקולד לידך כשאתה מת לטרוף אותו אבל אסור לך.

נמשל:

שוקולד = בנות.

אתה = אתה.

איסור מבחינה רפואית = איסור מבחינה הלכתית.

כיתה = כל מקום שעלול להיווצר מפגש לצורך מטרה חברתית בין המינים.

אתה יודע שמבחינה הלכתית אסור לך להיות סתם ככה עם בנות. 

יש לך אפשרות לבחור איפה אתה תהיה. אף אחד לא מכריח אותך להשתתף בסניף מעורב. ולא בשום מקום אחר.

(כמובן יש יחידים שמצליחים להסתדר באירועים מעורבים ועדיין לשמור על עצמם מלהתערבב ולדבר.)

אבל אם אתה יודע שאתה לא כזה, אז למה להכניס את עצמך לזה בכלל?

*ואגב בעניין הסניף, אני יספר ממש בקצרה עליי בעניין הזה

לי יש ביישוב רק בני עקיבא (והצופים, אבל זה לא קשור)

אצלינו הוא חצי-חצי כזה.. ז"א הכל מעורב אבל רק הפעולות עצמם נפרדות.

(אם אתה שואל אותי מה זה הכל אם לא פעולות אז האווירה הכללית, המפקד, המוראלים, האירגון של ההכתרה, בנות מופיעות בחודש ארגון לבנים, מסעות, פעולות מיוחדות, כמעט כל הדברים שיש בחודש ארגון ובחופש, קיצער באמת המון.)

אז פשוט כשהייתי בו הייתי מגיעה רק לפעולות אמצע שבוע הנפרדות (כשהיו פעולות עם הבנים עדכנו מראש ולא הגעתי) ולפעולות שבת. זהו. לא לקחתי חלק בחודש ארגון. לא יצאתי למסעות ופשוט דאגתי להיות רק עם בנות.

עכשיו, כשיש לי יכולת לצאת מחוץ ליישוב לבד, ואני לא איזה צוציקית בכיתה ד', עברתי לסניף אריאל בנות ביישוב אחר. וכן, זה יותר השקעה, אבל זה שווה מאוד בהשוואה להנאה שפירושה וויתור על ערכים ושמירת ההלכה!!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בעניין מה שאתה אומר על בנים שמכירים בנות לעומת בנים שלא מכירים בנות, אז דיי לקשקש במח. אם זה באמת משכנע אותך אז שיערב לך. מחילה, אותי זה ממש לא ונראלי אין כלכך מה לדון בזה ספציפית כי זה לא יועיל בכלום.

(עדיף שיראו תמונות של בנות בפרסומת ברחוב וזה ממילא לא אמור להעסיק אותם יותר מידי מאשר שהם ילכו ליותר קיצוניות ויהיו חברים שלהן.)

עזבו אתכם שטויות באמת! די כבר עם כל החרטות האלה! קשר עם בחורה צריך להיות אך ורק לצרכי נישואין! אל תעשו דברים שתצטערו עליהם אחר כך.

הפן ההלכתי, ייסורי מצפון מעיקים כאלה..

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!