נסו לצייר בדעתכם חיים קטנים בכפר קטן של אנשים קטנים. על ספסלים בכיכרות יושבות זקנות ומרכלות. שאר הנשים עסוקות בלהחזיק בבית, וגם מפרנסות קצת. הילדים מקבלים נזיפות בבית ספר, וגם קצת מכות, ממורה קטן שמרבה לרטון. יש גבאי אחד, ושמש אחד, וחזן אחד קבוע, ומריבות קבועות בשבת על עלייה לתורה ופתיחת ההיכל. העשיר קמצן, והעני עני. בעלי מלאכה יושבים בחנויות ומזיעים בעבודה. נפח, סנדלר, חייט, חנווני - טמונים בחדרים קטנים. מידי פעם כשמציצים מהחלון, הם רואים ערוגה קטנה וגדר גבוהה. רק הרועה או החקלאי או בעל העגלה רואים קצת שמיים, ודשא, והרים וציפורים.
אפילו חוטב העצים והדייג חיים מצומצמים, זה באפילת היער וזה בסלע נוח שעל שפת הנחל.
לעשיר, כמובן, יש נכסים במקומות רחוקים, אין לדעת מה והיכן. לשאר כמובן שאין סיכוי, הם סה"כ טיפשים קטנים, ואולי גם זו הגזמה, סתם טיפשונים. בורים.
בשבתות ובחגים יש זמן לנוח, לנגב זיעה, ולדון בשמועה חדשה שהביא איתו רוכל מזדמן.
אולי אוסיף עוד דבר אחד, אך וודאי כבר ניחשתם, חיי התושבים נעצרים בגבולות השדות שמקיפות את הכפר.
והנבון כבר מבין, שאפילו השדות קטנים.
אני חושב שזה תיאור אופייני יחסית לסוף תקופת החיים הקטנה של אירופה במאות 18, 19. נדמה לי שאפשר לקחת מכאן איזו הבנה למושג גודל. מה שתופס מקום במציאות יש לו גודל. גודל הוא תיאור של נפח שמשהו תופס במרחב. גודל הוא ביטוי לקיום. אם נקטין משהו עד בלי די, לא יישאר לו קיום.
אני חושב שזה ההבנה הראשונית והכי בסיסית של המושג - שיכול להיות גדול או קטן - גודל.
הרבה מושגים שעוסקים בענייני רוח שאולים בעצם מהמפגש עם החומר, למשל: רוח.
גם ׳הגדרה׳ מלשון גדר. גם ׳גבוה׳ ו׳רחב׳.
אפילו ׳משמעות׳ היא מלשון לשמוע.
אז כמובן כשאבוא ללמוד על המילה "גדול" אני אחפש שימושים בעולם החומר, בזירת החיים.
אמנם גדול וקטן זה תיאורים יחסיים, אבל גודל כשלעצמו מבטא גם הבדל מהותי לעומת היעדר גודל, ולכן אני רוצה להבין את הדבר המהותי שגדול וקטן יכולים לבטא.
גודל הוא משמעות, חשיבות - לכן אני מחפש בו מימד מסויים שיהיה מוחלט.
דבר גדול תופס את העין ומבחינתנו זה מעניק לו הרבה יותר מאשר רק יחסיות למה שקטן מסביבו.
ילד קטן לעומת ילד גדול זה בעיקר יחסי, אך בין ילד קטן לאיש גדול כבר יש הבדל מהותי.
ילד ואיש הם מדרגות אחרות.
למשל, ילד תלוי באחרים, איש כבר אחראי לחייו. ילד נגרר, איש מוביל. ילד הוא נמוך ולכן שדה הראייה מוגבל מאוד, אבל איש הוא גבוה ושדה הראיה רחב.
ילד רואה את עצמי, איש רואה גם אחרים.
חדר קטן יכול להכיל מעט, חדר גדול מכיל הרבה. קטן הוא פרטי, גדול הוא כולל יותר.
בגדול יש איזושהי תכונה של היקף.
באופן דומה יש במילים גבוה ונמוך.
מחשבה גבוהה או קטנה, חיים גבוהים או קטנים.
ככל שדבר נמוך יותר כך קשה לראות ממנו רחוק, ואז רואים פחות, ושמים לב רק לפרטים.
אבל מדבר גבוה רואים רחוק, רואים הרבה, פתאום שמים לב לכללים.
אם ראיתם פעם את שדות עמק יזרעאל אז בטח שמתם לב שיש שדות שונים עם גידולים שונים אחד ליד השני, אבל זה רק אם עמדתם על הקרקע לידם, אך אם הייתם על ההרים ממול אז בוודאי הבחנתם שהשדות מסודרים נראים כמו דיאגרמה או שעון. כל העמק מקבל מראה אחר, השפעה אחרת, ומשמעות אחרת מגבוה. פתאום אין חקלאי בשדה שלו אלא תושבי העמק. כולם נהיים חטיבה אחת, לא פרטים מנותקים.
זווית נוספת היא בכך שככל שדבר נמוך יותר ככה הוא קרוב יותר לחומר, אבל ככל שהוא גבוה ככה הוא קרוב יותר לרוח.
מחשבה נמוכה נעוצה בחומר,
מחשבה גבוהה מביטה אל הרוח.
בחיים שלנו, בשימוש השפה שלנו במושג ׳אדם גדול׳, יש תכונות שיצופו בעיני רוחנו: מנהיגות, אחראיות, חשיבה כללית, עשייה משמעותית ומשפיעה, מגע עם תוכן רחב ועם אנשים, חכמה, מוסר.
אדם אידיאליסט בדר"כ יקוטלג כאדם גדול.
ערכים, אידיאלים, מציאות של טוב - כל אלה יעשו חיים לגדולים. אני לא יודע לדון ולאבחן עד הסוף, אבל יש איזשהו מכלול, איזה מודל שנראה בו גודל, כלומר קיום, אבל יותר מזה, קיום משמעותי שמותיר חותם - חותם חיובי.
היטלר ימ"ש היה רק גדול לכאורה. הרוע שהוא גילם לא ייתן לנו לעולם להגדיר אותו כאדם גדול, אמנם גם לא נשתמש כלפיו במושג ׳קטן׳.
כהערה אוסיף שגם מי שהולך נגד הזרם מצליח לקבל נקודות זכות של גודל, כי הוא לא נסחף עם כולם אלא בונה (!) את מקומו. הוא מייצר משמעות גם לאחרים, הוא משפיע עליהם בכך שמחייב אותם להתמודד איתו, ועם שאלותיו, ועם תמונת הראי שהוא נותן לחייהם שלהם.
בעצם יש 2 שלבים לאדם גדול. הרי אדם גדול יכול לנתב את הכח שלו בשביל דברים קטנים, בשביל עצמו בלבד, בשביל רוע ורשע.
אדם גדול באמת מבחינתנו הוא אדם מוסרי, הוא רואה את עצמו אבל לא רק, ומתוך כך פועל. גדול יחפש אמת.
הרב שרקי פעם אמר שקצף הגלים יכול להסתכל על עצמו ועז הוא באמת קצף,
אבל אם הוא עם מחשבה גדולה אז הוא יאמר לעצמו שהוא האוקיינוס. אני חושב שזה משל מדויק.
אני לא יודע להגדיר את המודל האמיתי, הטוב והנכון של גודל. גם איני יודע לומר אם אפשר לרכוש אישיות גדולה. אפילו איני יודע אם יש אפשרות להיות גדול באופן אחר, גם כשאין באדם תכונות שתיארתי.
אבל מ"מ אחרי כל מה שקראתם,
פשוט נסו לצייר בדעתכם חיים גדולים
בקהילה של אנשים גדולים.
אשמח באמת לקבל הארות, הערות, הרחבות, העמקה, חיזוקים, שכוייח וכו׳ .. אפילו התנגדויות, אבל כאלה שיעזרו לי להבין את הפספוס..
