אתם שיושבים שעות ולומדים תורה, גמרא... עליכם עומד העולם.
אתם עושים דבר עצום מתוך מסירות ופשטות.
אני כל כך מעריכה אתכם.
זהו.
אתם שיושבים שעות ולומדים תורה, גמרא... עליכם עומד העולם.
אתם עושים דבר עצום מתוך מסירות ופשטות.
אני כל כך מעריכה אתכם.
זהו.
מי שלומד לומד בכלל בכלל?
בכל אופן, התכוונתי לכל מי שלומד איכשהו.
מי שלא לומד בכלל בכלל תורה זו בעיה...
זה גם לא אומר שזה אנשים רעים, זה תינוקות שנשבו.
בכל מקרה, תורה זה אחד מעמודי העולם.
ולא צריך להכניס לשרשור הזה דיונים... טוב? 
על חוף מבטחיםואלו שלמדו מעריכה אותכם על הזמן שלמדתם
ואלו שבכלל לא למדו/ לומדים אתם בטח גם אנשים ומעריכה אותכם על כל הדברים הטובים שאתם עושים
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)