וכן להיפך...

תגדיר משועבד.

וכמובן.
תלוי במי, ולמי.

אבל ברמת העיקרון עושה מה שהוא באמת רוצה בלי שיקולים חיצוניים

זה דברים שכבר חשבתי עליהם.
אני מניחה.

אפשר שאלה ספציפית *בשבילי*?

מה יותר יפה אפור או ירוק?!

דשא ירוק, הוא יפה לי ביום שאני צריכה דשא ירוק כזה.

אבטיח עם קליפה ירוקה, משמח את הבטן כשהעיניים מסתכלות ומתגרות מהצבע.

מלפפון ירוק, עם ריח כזה טרי של מלפפון, והמון מים, עושה קראנץ כזה.. זה יפה.

צמרות עצים ירוקות, מתלטפות ברוח. יש יפה מזה?

אגם ירקרק, שקופצים אליו עם אנשים שאוהבים, ומשפריצים ירוקת..
יש יותר מרטיב את הלב מזה?


והאפור.

השטח הזה שלא אסור ולא מותר.

פיל גדול בגן חיות, אפור. ויש לו אוזניים עצומות, וחדק.
מסתכלת ומה רבו.

שמיים אפורים, ואני מכורבלת במשפחה שלי.
יש יפה מזה?

גפילטע פיש אפרורי עם כיפת גזר כתומה, יש יותר יפה מזה?
וודאי. גפילטע זה איכ

אבל נו.
הצבעים תמיד יהיו יפים כל אחד לעצמו.
ותלוי במצב הרוח.
כמובן.

אולי משהו שמתחשק פשוט לשאול אותי.

בדידות ממי?
ובמה היא מתבטאת, הבדידות.?

כל מקום שתלך לא משנה איפה אתה וגם אם אתה ליד האנשים שאתה הכי אוהב בעולם, אתה פשוט מרגיש לבד.
וכשאתה מנסה לדבר על זה , אף אחד לא מבין.

זה צורך במישהו נוסף שיהיה שם?
מן ישות נוספת?
או שיש צורך/חוסר בהשלמה עצמית,
ואז נוצר ניכור עצמי כלשהו שמבודד את האני מעצמי למשל?

אני יודעת מה אני מרגישה.
וסה טו
תודה בכל מקרה.

סתם יצאתי מעצבנת.
סליחה..

ברור.