הכל התחיל בבוקר סגרירי אחד, שאני ושתי חברי לשבט עשינו חושבים "מה עושים היום" והגענו למסקנה שאנחנו הולכים לטייל בהרי ישובינו היפה... התחלנו את מסעינו הקט ואחרי שגמענו כמעט שתי קילומטר נעצרנו להפסקת שתיה בעוד אני מביט בנוף המהמם קלטתי בזווית עיני את חברי מוישלה מוציא ספר תהילים מכיסו ומתחיל לקרוא בו...הסתובבתי אליו ואמרתי לו:בונה "ידוס" אנחנו בטיול עכשיו מה אתה קורה לי פה תהילים???
מוישלה ישר התעשת וענה לי:מה אני נראה לך דוס? סתכל את המכנסיים שלי ג,ינס קצרות ויש לי ממש כיפה"ענקייית".....
אך אני לא נשארתי חייב ומיד עניתי לו:המראה החיצוני זה לא קשור ל"דוס" העיקר זה איך אתה מתנהג...ורק דוסים קוראים תהילים באמצע טיול בהרים...
אח"כ הפסקנו להתווכח כי רצינו שיהיה אווירה טובה בטיול אבל עדיין נשארה לנו השאלה הלא פטורה....מה ההגדרה של "דוס".......אני עכשיו שואל אותכם...מה אתם אומרים?מה זה "דוס" לדעתכם?
יש לי עוד מעט בגרות בחיבור אז הייתי חייב להתרגל לכתוב פתיחה ארוכה כדי להספיק 3 דפים בבגרות.....וגם ברור שהייתי חייב לכתוב את זה בצורה ספרותית.....ילא חברים אני מחכה לתשובה כאדם הצמא למים במדבר...חחחחח זהו השתמשתי באמצעי רטורי ....יצאתי ידי חובת חיבור.....
)