אם לבנאדם יש מידות של שמחה, לב טוב, יראת שמים... אז מחתנים אותו עם אחת כזאת?
או שזה גם המעשים שהוא עושה ממש?
שהן מצווה בפני עצמה.
היא טעתה בעצם הציטוט עצמו...
המשפט הנכון הוא לפי מעשיו ולא מידותיו - לקראת נישואין וזוגיות



מיכל318
הדוכס מירוסלבמההקשר בגמרא (ומרש"י) משמע שזה לפי מידות.
"כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנא' (תהלים קכה, ג) כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים".
לא שבט הלא נחמדים על שבט הכעסנים.
ורש"י מפורש שם:
"מזווגין אשה לפי מעשיו - צנועה לצדיק ופרוצה לרשע.
כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים - לא יזדווג ממשלת רשע בגורל צדיק".
אין פה שום מידות ושום מקום לפלפולים כאלה.
ההקשר הוא אשה צנועה לצדיק שלא יקנא (כי אסור), ופרוצה שתשטה לרשע שיקנא.
פרוצה היא רשעה. אלה מעשים, לא מידות. על מה אתה מדבר.
והדיוק הוא מהפסוק שכותב ככה במפורש. לא כתוב בפסוק לא מידות ולא צניעות.
לא צריך לפלפל בכל דבר, בטח לא בדברים כאלה פשוטים.
אתה יכול להכניס פילים בחור של מחט בפורמט אחר... זה לא המקום. הייתי מזמין אותך להמשיך באופן פרטי אבל אנחנו כבר טוחנים סוגיה אחרת 
אבל העבירות הנ"ל תגענה אחרי הנישואין, ולכן שייך יותר לומר מידות.
ממש לא קשור. גם רווקים יכולים להיות פרוצים.
נראה לי שאתה לא מבין מה זה מידות.
מידות אלה האיברים של הנפש, והם בד"כ מתבטאים ברגשות שמובילים למעשים.
אדם כעסן שממשיך להשאר כעסן אבל בפועל אף פעם לא כועס כך שהוא לא עובר על ההלכה - הוא אדם עם מידות מקולקלות אבל מעשים מתוקנים.
אמנם קשה לו, אבל הוא צדיק. ע' שערי קדושה שמבאר את זה במפורש.
לא הבנת אותי. אמרתי שמאחר והעבירה עצמה נעשית אחרי הנישואין, שייך לומר שזה מידות, שהן דבר שמשפיע על העתיד, ולא עבירות שנעשו בעבר.
איך היא פרוצה אחרי נישואים אם היא לא נשואה?
דלמא תרצה לומר שזיווג שני הוא רק כהמפרשים שזה אחרי גירושים? עדיין היא גרושה.
ואע"פ גם רואים שקשה קקריעת ים סוף גם שלא לגרושים בימינו. ככה פשוט שהפשט לא כך.
מעשים משפיעים על העתיד. שכר מצווה מצווה וכו'.
מידות יוצרות התנגדות בנפש, הן ברובן לא עבירות מצד עצמן (פרט לחובות הלבבות).
אם המידה שלה זה פריצות סביר שהיא תשטה.
אין מידה כזאת פריצות, המידה השורשית בנפש היא מורכבת מכמה מידות (תאווה בבסיסה) ואכמ"ל.
בסדר. אבל לא מדובר על עבירות ספציפיות, אלה על יחס כללי לעריות.
שזאת עבירה. לא מידה.
וממנה יוצאים, בלי שום צל של ספק, הררי עבירות.
זה מצד האשה. מה תגיד על הגבר? אצלו זו בוודאי מידה.
הגבר פה כתוב במפורש כצדיק או רשע.
ואיך היותו אוכל נבלות ישפיע על האם יקנא? לכן צריך לומר שזו מידה.
הוא רשע, היא מרשעת. זה לא קשור למידות.
אם הוא בעל מידות מקולקלות אבל לא עושה שום עבירה בפועל, הוא לא יקבל אחת כזאת.
רשע זה מידה, בוודאי בהקשר זה. שוב, למה היותו אוכל נבלות ישפיע על האם יקנא?
אין קשר למידות.
זה לא קשור לדיון. הגמרא הביאה את זה ביחס לקנאה, אבל זה לא אומר שמזווגים רק במה שקשור לקנאה ועריות את זה.
לא ככה מסבירים המפרשים, וברור שריש לקיש לא אמר את מה שאמר על קינוי. הסוגיה משאילה את זה כדי להסביר את העניין של הקינוי.
אדם שע"פ מידותיו לא ימנע מלקנא, ייענש באשה פרוצה שתשטה.
אתה הופך את הסוגיה, הראיה שם מובאת מבחוץ.
היא לא מבוססת על הסוגיה.
זה לא משנה, הקשר שייך במידות.
השאלה היא, למה זה רלוונטי לשואלת הרי זה רק בזיווג שני.
ואין שום קשר בין רשעות ופריצות למידות.
כבר הסברנו את זה.
כמו שהקושי של קריעת ים סוף שייך גם היום למי שלא גרוש, ככה גם זה שייך.
והסיבה היא כמו המפרשים שלא אומרים שזיווג שני הוא דווקא גירושין.
אלא?
לא הבנתי.
אתה יכול להעביר את הדיון הזה לפורום בית המדרש, זה סתם מעריך את השרשור לחינם במקום שלא יהיו תורמים מרובים.
זאת ההגדרה המילולית למידות, לא מה שאנחנו משתמשים בלימוד מוסר
זה כבר נכלל במעשים, לא במידות.
???
זה פשט הגמרא שם.
כל מי שיוצא לשידוכים רואה את זה בפועל, זאת מציאות נפוצה וקלה לראיה.
לא רק שחוויתי את זה בעצמי, שמעתי את זה מעשרות אנשים.
ברור. אבל מה הקשר למה שאמרתי?
אלה מעשים, וזה משפיע על השידוכים.
עזוב את העניין הרוחני, בד"כ מי שעם טלפון כשר ירצה בחורה עם טלפון כשר.
ככה שגם לו יצוייר ובאמת זה לא היה משפיע רוחנית, מה שלא נכון - כי זה משפיע, עדיין במציאות זה ישפיע.
התכוונתי לדבריך שמי שעם סינון וכו'.
הצטרכתי לדבריך שזה מעשה ולא מידה.
ובגדול לפי העמל שלו
הדוכס מירוסלבנכון!!!!!!!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.
חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)
מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.
אשמח להסבר קצר.
תודה.
-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.
-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.
נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.
איזה הצעה שהצעתי לחבר.
תתיעץ עם אנשים שמבינים