אני באולפנה ומשעמם לי
אני בבית ומשעמם לי
אין לאן ללכת
עבודה?
בחייאת אין לי כוח היום
אממ זהו.
באלי שיהיה לי משהו מעניין לעשות
אני באולפנה ומשעמם לי
אני בבית ומשעמם לי
אין לאן ללכת
עבודה?
בחייאת אין לי כוח היום
אממ זהו.
באלי שיהיה לי משהו מעניין לעשות
זה חסר משמעות, כל הלימודים האלו
ואני גם לא צריכה ללמוד כדי להצליח
מצד שני, בבית אני מתחרפנתתתת
ובאלי עכשיו על הדווקא לא לבוא כמה ימים
אבל שיואו נמאס לי להיות בבית נמאססס
זה בדיוק המצב שלי עכשיו...
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)