לק"י

ואז כבר עברתי בחנות בגדים באחת הפעמים.

אבל זה לא היה בילוי לשעות.

כן יצא לנו לנסוע לשבת או ללכת לארוחה אצל שכנים בגיל כמה ימים ובגיל שבוע וחצי- שבועיים.

לק"י

מה שהבנתי שאת שואלת לא על להסתובב רגלית עם תינוק, אלא להיות איתו מחוץ לבית.

וזה משהו שאני עושה לפי החשק שלי.

היה קר ולא רציתי להוציא אותו, אבל באיזשהו שלב כבר הייתי חייבת לצאת מהבית ולא היה איך להשאיר אותו

גיליתי שזה דווקא לא נורא

מלבישים טוב ויוצאים

מגיל שבוע טיילתי בשכונה

מהר מאוד התחלתי ללכת איתו לנקות את הראש לשתות קפה בקניון לקנות שטויות

פעם הייתי באירוע עם תינוק בגיל ארבעה ימים  שאלו איך קוראים לו ואמרנו שעוד לא הייתה הברית.

ספגתי מבטי הלם.

לא אכפת לי

מבחינתי זה היה צורך נפשי ועשה לי טוב הרבה יותר מלהיות במיטה או בבית. אחרי תשעה חודשים של אשפוזים - אני מטיילת עם התינוקות מגיל יומיים.

לכולם שלום.  

שניה אחרי לידה...

אני העזתי לצאת שבוע אחרי לקניון וכמעט נפלתי שם, ראיתי שחור...

קיצור לא מומלץ 

אבל אני גם לא ממש בכוחות..

כן יצאתי לראשונה בגיל חודש לכך מיני מקומות..השתדלתי שיהיה בעגלה או במנשא עם בד מעל , כמובן בזהירות שינשום אבל שלא יהיה ממש חשוף ..

היה לי בגיל 4 ימים לטרם

בגיל שבועיים וחצי לברית של אחיין מרחק שעתיים נסיעה

בגיל שלושה שבועות מרחק כנל.

זה מה שאני זוכרת...

אהה נזכרתי גם

בגיל שבוע וחצי הלכתי לשחרר את אחותי (שילדה שבוע אחרי) מהבי"ח,

הסתובבנו בעיר, נענו לבקר את הסבתות שלהם וכו' יום שלם

זה היה יום שנגמרתי בו בסוף.

אותי אישית זה מאוד מעייף ומתיש, לא הייתי עושה את זה אחרי לידה אלא אם כן משהו דחוף כמו שאוטוטו פסח וצריך בגדים לילדים. 

אבל גם יש הבדל בין לצאת לקפה או לצאת לערוך סידורים 

שאני בבית אז אני יכולה לשבת לנוח, בקניון רק הולכים

לסידורים אני משתדלת להימנע כמה שאני יכולה לדחות, לביקורים בקרב משפחה קרובה שאפשר לרבוץ גם בגיל כמה ימים.

נראה לי הכי מוקדם היה בגיל 10 ימים לברית של אחיין אחר, כמובן לא כולל יציאות לטיפת חלב, מעקב צהבת וכו

הייתי מאד מסוחררת. וככל שזזתי הדימום התגבר...

אבל יש נשים שחייבות לצאת בשביל לחזור לעצמן.

מבחינת הבייבי-

אני באופן אישי מעדיפה לא להוציא תינוק עד גיל חודש מהבית

לא יודעת להסביר למה, ככה מקובלני מבית אמא....

גם יש כ"כ הרבה מחלות שמסתובבות, נכון שנעים עכשיו אבל עדיין חורף ופחות מאוורר וכו'

אבל שוב- אם לך זה טוב, תצאי!

לא משנה מה טוב ונכון בעיני האחרת

ומזל טוב יקרה

גידול קל בבריאות ובשמחה

יש רבנים ספרדים שמתירים 2 אצבעות

(הרב עובדיה אם אני לא טועה)

לא מצאתי רק אשכנזי שמתיר

אבל קודם כל ממה שזכור לי כבר בגמרא אומרים שמותר להוציא מעט שערות מקדימה (ברמת ה"שוונצים", עדיין משתמשים במילה הזאת?), חוץ מזה מכירה דעה שמותר 2 אצבעות מקדימה, ועוד דעה (אולי הרב פיינשטיין?) שמותר סהכ בכל השיער טפח על טפח גלוי, מקדימה או מאחורה או ביחד. טפח זה בין 8-10 סמ, אז טפח על טפח זה די הרבה.

מכירה גם דעות יותר מתירניות או פחות אבל מבינה שזה לא מה שאת מחפשת 

לא יודעת לבגיד בשם מי

מה שכן זה מוזר לי קצת מה שאת אומרת על הטפח על טפח

כי זה בערך השטח של כל הראש..

אשמח אם תוכלי לכתוב מקור כי זה מעניין אותי (אם תמצאי כמובן וזה לא בטירחה גדולה)

זה יוצא בערך רוחב 2 אצבעות

שמדובר על טפח מרובע

כלומר שסה"כ יש טפח גלוי

אבל לא בדקתי את זה..

לא זוכרת מקורות

מודה שאני מצד אחד לא מוציאה הרבה יחסית

מצד שני לא מודדת ולא מדקדקת כי זה גדול עלי

אז ממה שמוצאת

זה בכיוונים של מה שכבר אמרו פה

הרב עובדיה (ילקוט יוסף אוצר דינים עמ' שס"ח) 2 אצבעות: "נשים הנוהגות לגלות אצבע או שתיים משערות ראשן כלפי פנים, אין למחות בידן, שכן מנהגינו"

והרב פיינשטיין זה ארוך יותר לצטט, תחפשי אם זה מעניין אותך (אגרות משה אבן העזר נ"ח): "אבל הוא רק ערך ב' אצבעות בגובה שהפנים הוא ערך אורך ב' טפחים ויהיה בצרוף פחות מטפח ויותר אסורה"

תודה לקלסרים מהמדרשה שהביאוני עד הלום 😅

ומרפרוף קל מגוגל נראה שתוכלי למצוא גם שם הפניות.

כזו

אם הבעל לא עושה ואת מתמרמרת, את יכולה להקל על עצמך

את לא חייבת לעשות הכל לבד

תיעזרי באופציות שיקלו עלייך ותורידי סטנדרטים

חוץ מזה שלדעתי, המרמור נוגע בשורש של חוסר שותפות ותחושה שלא רואים אותך ומתבטא בחוסר עזרה בבית אבל הוא לרוב עמוק יותר, ולדעתי משם צריך להתחיל, במקביל למה שכתבתי למעלה

הערת אגב - לדעתי לא נכון לשתף את אמא במה שקורה בזוגיות. חכמה וניטרלית ככל שתהיה, היא עדיין אמא שלך ונגועה בדבר

חיבוק♥️

היא שזה לא באמת הכלים או המקלחות של הילדים. זה רק טריגר/ סיבה חיצונית למרמור שלך

אישה שמרגישה שלבעלה אכפת ממנה ורואה אותה, לא תישבר מדבר כזה. זה יכול להפריע אבל לא להיות גורם עיקרי לתסכול כי יש הרבה פתרונות טכניים לכל מיני עניינים כאלה

הנכון הוא להסתכל על הזוגיות כמכלול. האם במכלול - את מרגישה שבעלך רואה אותך? אכפת לו ממך? את חשובה לו?

חשיבות לא מגיעה רק בעזרה בבית. כלומר גם, אבל לא רק. זה גישה כללית לזוגיות והתייחסות לפרטים קטנים.

לפעמים מה שיכול לשנות את התמונה זה התבוננות שלך בפרטים קטנים, ולפעמים באמת יש בעיה בדינמיקה הזוגיות שצריך לטפל בה

ורוצה להתחיל טיפול מקצועי.

אבל ספציפית לשאלה שלך זו מורכבות, כי אני כן מרגישה שהוא רואה אותי ואכפתי אלי, לא ב100 אחוז, אבל בדרך שלו..

ובכל זאת החוסר עזרה בבית אפילו שלפעמים אני מבינה שזה לא ביכולתו ואנחנו אנשים שונים עם יכולות שונות מציקה לי מאד.

בתור נשואה לגבר עם קש"ר - שההתיחסות אל אדם כבעל מוגבלות, מקבעת את המוגבלות שלו

אני לא חושבת שצריך לכעוס ולצעוק עליו שהוא יכול, כן? אבל הרבה פעמים הטייטל הוא תירוץ לחוסר התמודדות, והביקורת שלנו גורמת לכך שהוא מרגיש שמה שהוא לא יעשה זה לא יהיה טוב, ובעצם נוצר דפוס של הימנעות

ולכן, אל תצפי מ0 ל100 אבל כן תבקשי עזרה במה שאת צריכה ותני לו לעשות כמו שהוא יודע (ולא כמו שאת יודעת) ותשחררי

אצלי זה עבד ובעלי עושה היום המון דברים שבעבר הייתי יכולה רק לחלום עליהם

תחושת המסוגלות שלו נבנתה מהצלחות קטנות ומזה שלא עשיתי לו הנחות ושחררתי המון דברים

מנסיון

שיכולות קשב מאד מושפעות מהמצב הרגשי והאוירה הכללית.

אדם מאותגר קשב שחווה ביקורת על התפקוד שלו, גם אם היא לא נאמרת אלא רק נמאת ברקע - זה מחמיר מאד את תסמיני הקשב, גלגל קסמים שכזה.

יעשה לכם ממש טוב...

חבל לחיות ככה אתן יכולים להנות מעצמכם ומהחיים הרבה יותר..

אם את רוצה המלצה יכולה לתת לך בשמחה!

כי היא מתארת מצב שחור לבן

או לקבל או לא

אפשר לא לקבל אבל גם לא להיפרד

לא שזה מצב טוב

אבל גם לקבל/ להיפרד

לא אומר מצב טוב

כולנו אנשים פגומים

לכל בן זוג יהיו תכונות בלתי נסבלות

הקושי תמיד יהיה שם

ההבדל הוא בדינמיקה הכוללת

אם היא בוויב חיובי

אם התועלת מהזוגיות עולה על העלות

הזוגיות תהיה יותר טובה

בעלי עושה המון בבית

יותר ממני

זה לא הופך את החיים שלי למאושרים

יש דברים הרבה יותר חשובים מעשייה בבית

לא שזה לא חשוב

זה חשוב

ומובן הבאסה שלך

לא חושבת שיש לזה פתרון באמת

זה המורכבות של החיים

לחיות כל הזמן במרמור? באשמות? בציפיות שלא מתממשות? אני חיה ככה כבר הרבה זמן זה פוגע גם בי וגם בו ואין לנו באמת זוגיות שמחה בגלל זה.

אפשר לא לקבל

אבל להפחית ציפיות/ מרמור/ האשמות

לא כל דבר אפשר לקבל

גם אם רוצים

גם אם מאמינים שמקבלים

זה יכול להמשיך להציק

אפשר להבין שזה מציק/ כואב

ולהניח לזה

למצוא דרכים עוקפות

זה לא ימחק את הכאב

אולי יקהה אותו

ואולי לא

לפני כמה שנים חמי עליו השלום התארח אצלנו. בשיחת ווידאו חמותי נתנה לו הרבה עצות מועילות . הוא הקשיב בעניין , רשם הכל על הדף. בשניה ששיחת ווידאו הסתיימה , הוא שם את הדף הזה לפח. בשביל מה אני כותבת את זה ? כי אנחנו לא יכולות לחנך בן אדם בוגר שאולי אפילו בוגר מאיתנו. זה לא יקרה.

כן , בעלי בגיל 45 יודע לעשות הרבה דברים שלא ידע בגיל 25 אבל זה תהליך התבגרות טבעי. בגדול הוא נשאר אותו בן אדם כמו שהוא היה בגיל 25...

מה הוא עושה ביומיום?

מה הוא כן נותן לך ולזוגיות?

מה הוא נותן לילדים כאבא?

האם הוא עושה קניות/ תיקונים?

לפעמים קשה לראות אם היש,

צריך לחפש אותו ומשם להמשיך למקומות האחרים.

לדעתי להתגרש בגלל כלים בכיור או מי מקךח את הילדים זה ממש חבל,

כי בסוף הילדים גדלים והם מתקלחים לבד,

כלים אפשר לשים במדיח

ואפשר להביא מנקה.

מבינה שאם את עם שלושה קטנים זה שיא הקושי והעומס שלך בבית, אבל זו לא סיבה לעזוב.

כדאי להתחיל ייעוץ זוגי.

לפעמים להגיד את אותו דבר באותו אופן לא מביא תוצאות, אבל גישה שונה יכולה לעשות פלאים.

וחושבת שלא כדאי לשתף את אמא שלך בדברים כאלו, תלכו לטיפול מקצועי.

בהצלחה!

שלכל אחד מאיתנו יש מטלות שהוא עיוור אליהן, פשוט כי הוא לא מודע אליהם

יש מטלות שבן הזוג עושה ואנחנו לא שמות לב, זה יכול להיות קניות, או טסט לרכב, מילוי דלק, חשבונות או מין העבר השני מקלחות, ארוחות ערב ועוד ועוד...

יכול להיות שהוא עושה דברים שאת אפילו לא רואה?

ואשאל עוד, מה את רואה בו שטוב? למה התחתנת? מה הוא כן נותן לך?

שנית - שאלה:

הדבר שקשה לך הוא שהוא לא שותף בבית. אם תיפרדי ממנו - גם לא יהיה לך שותף בבית, נכון? אז בעצם מה תרוויחי?

אז דבר ראשון נראה לי שכדאי שתערכי שתי רשימות: אחת - מה את כן מרוויחה ממנו במצב הנוכחי (כלומר, איזה טוב יש בו ואיזה טוב הוא נותן לך או לילדים), והשנייה - מה תרוויחי אם תיפרדו.

אולי זה קצת יעשה לך סדר...❤️

לא התמודד בקלות עם הכתמים שיש על הרצפה שלנו, היה כבד מדי בעיניי ובעיקר עשה רעש שלא יכולתי לסבול.

נראה לי שזמן העבודה שלו כן היה ארוך. לא בדקתי אותו מספיק בשביל להיות בטוחה.

אני אישית משתמשת במגב שפריצר (יש הרבה סוגים), זה זול והכי נוח לי. על כתמים קשים אני שופכת מים לפני כן ולא מסתפקת בשפריץ מי הסבון מהמיכל, אבל בעצם גם עם הטינקו הייתי צריכה לעשות את זה, והוא התמודד פחות טוב עם שאיבת המים המלוכלכים...

סליחה אם ביאסתי

אבל זה כן הרגיש לי מאמץ בגב וגם בעיקר מרח..היתי צריכה לאאטא יותר מדי טוב לפני אחרת מרח לכלוך..ולאט לאט הפסקתי להשתמש..

הוא היה נחמד אבל רציתי משהו שעושה עבודה יותר טובה ופחות במאמץ

הטובים הם ממש יקרים ולכן הבעיה

אני לא מכירה אותו

אבל קניתי לאמא שלי את הדרימי 14 בערך ב1,000

והוא עושה את העבודה

בית עם תינוקות וילדים

אז השואב שוטף לא יהיה במקום שטיפה לגמרי

זה עוזר לתחזוקה של הניקיון

אבל אחרי כמה ימים צריך שטיפה רגילה

זה מנסיון אישי ולא חושבת שזה קשור לדגם השואב שוטף.

לכן אני דווקא חושבת שלא צריך דגם יקר ולשלם עליו כמה אלפים.

אני קניתי לא יקר

נותן לי את המענה הנ"ל וזהו.. גם לא מצפה מעבר.

בית עם ילדים צריך שטיפה מידי פעם ולא נוכל לברוח מזה..

אין לי כרגע ידיים םנויות או זמן לשטיפות באמצע ..גם לא כח במילא הכל מתלכלך תוך רגע

ולכן כל מה שקשור לדלי וסמרטוט לא בלקסיקון

אבל כן מבאס כי באמת המטבח מלוכלך מאוד

אם באמת הטינקו הזה עושה עבודה גם אם לא מושלמת אבל רן עושה נעים יותר אולי זה כן שווה

אבל אם יתקלקל אחרי שנתיים אז כבר לא שווה לי

הוא באמת עוזר לשמר נקיון

ובטח כשהאופציה השניה זה לא לנקות ולא לשטוף בכלל

הבית שלי מאוד מתלכלך ב"ה סיבות טובות

ויש לי קצת נטיה לפדנטיות שלא באה לידי ביטוי בפועל כי למדתי לשחרר

לכן אני יודעת להגיד שזה מנקה ועוזר

אבל אף פעם זה לא תחליף לשטיפה

הוא יכול להיות תחליף לשטיפה במצבים שלא חשוב נקיון 100 אחוז. או כשאין אופציה אחרת או זה או כלום

לא שוטפת רצפה כמעט בכלל, פעם ב..כזה שיש זמן

ברגע שעושים עם זה כל יום-יומיים לא מגיעים לכתמים קשים והבית נשאר נקי תמיד

מה שכן כל הניקיון של המכשיר קצת מבאס אבל עדיין זה עוזר לי מאוד  ממש שינה לנו את החיים

היתה תקופה שהפסקתי להשתמש בגלל זה

הפריע לי מאוד הריח

שופכים לאסלה

ומעבירים צחצוח באמבטיה

לא הרגיש לי מורכב מידי

אולי זה משתנה בין אחת לשנייה

החומר בערבוב הלכלוך מסריח מאוד

ואת המיכל של המים המלוכלכים צריך לשטוף מידי פעם

לא מספיק רק לרוקן

ומידי פעם צריך לנקות את החלק של המברשת

בחורים מהמברשת למיכל מצטבר שם לכלוך מידי פעם, זה מגיע עם מברשת ייעודית ארוכה וצרה לנקות שם אבל זה מגעיל..

זה משהו שאין לך בדלי מים סמרטוט ומגב..

אני מסכימה שזה דבר שעוזר ומיקל בחיים

אבל צריך גם להגי את האמת

לפחות בעיני זה לא מושלם כמו שמצטייר מהתגובות פה

צריך לנקות את הסמרטוט כל חדר

וזה גם לא תענוג גדול

סמרטוט

משפשפת עם מטאטא את הרצפה וגורפת ואז מעבירה סמרטוט. זה לא לוקח לי הרבה זמן בכלל

מעדיפה את זה על פני תחזוק מכשיר ייעודי

לרוב המכשול הוא פינוי הרצפה. אבל כשהיא פנויה זה לא הרבה זמן 

זה מנקה את הרצפה הרבה יותר טוב ככה.

אבל המכשיר באמת עוזר במצבים כמו למשל לחץ של בוקר ונשפך שוקו או קורנפלקס

מיד מביאה את השואב וסיימנו את הסיפור.

מבחינתי זה הייעוד שלו 

כאילו, זה מה שאני עושה

יותר מהר מלהביא שואב ולהפעיל אותו נראה לי

וואו אני מרגישה שליחות לספר את זה לכל מי שרוצה לקנות.

התחזוקה ממש לא כיפית

הרגשתי שזה כמו לטפל בעוד ילד 😂

ואם כמה ימים לא שטפתי זה התנקם בי והסריח ממש.

אנחנו קיבלנו את דרימי מחברים (שמנקה את עצמו) והחזרנו להם אותו אחר כבוד.

מבאס שהאושיות שמפרסמות לא מספרות על זה, למרות שברור לי למה...

בעיני אם האופציה השניה זה לא לשטוף/לנקות בכלל את הרצפה אז בוודאי שזה שווה

כי זה עדיף מכלום וגם תרגישי וואו איזה נקי.

בתור אחת שחשוב לי הניקיון ושמה לב לפרטים אני מעירה על הנקודות הפחות נחמדות של המכשיר ואומרת את האמת.

לא בשימוש ככה זה לא מסריח.

מרגישה שזה ממש שדרג את היכולת שלי לתחזק בית נקי

אם נשפך משהו והרצפה מבולגנת עדיין אפשר לנקות

וגם הילדים אוהבים להשתמש בזה (פחות מבהתחלה אבל אוהבים..) וזה עוזר לי להוריד ממני משימות..

תודה רבה. אולי באמת אני אקנה את הטינקו s5+

כי רוצה לקנות את זה עם שובר שקיבלנו אז מוקבלת לאתר מסוים וזה מה יש..ויוצא לי שמשלמת עליו רק 400שח..וזה בטוח שווה את ה400

הדרימי 14 עולה שם איזה 2000+ לכן לא רלוונטי לי

שווה אפילו כדי לראות איך זה משתלב לך בבית

אם תהיי אולי בעתיד תשקלי לקנות דגם יותר משוכלל.

אגב רוב הדגמים היותר יקרים הם לאו דווקא יותר טובים בביצועים. בדקתי את זה

זה פשוט כל מיני פונקציות נוספות שאפשר לוותר עליהם.

מה שחשוב לדעתי זה

אורך חיי סוללה

עוצמת שאיבה

גודל מיכל

ופונקציית שטיפה וייבוש עצמי

כל הדברים האחרים אפשר לוותר לדעתי

לי יש טינקו i3 ibreez או משהו כזה

לדעתי זה דגם פחות מתקדם מהסדרה של הs אבל לא בטוחה ב100% כי את שלי גיסתי העבירה לנו.

בכל מקרה הוא כבר עבר את גיל 3

הסוללה שלו אחלה

לא תמיד שואב את כל המים (אבל לפעמים זה כן.. לדעתי קשור בניקיון של המכשיר וגם אחרי שהחלפתי למברשת חדשה המצב השתפר..)

איך הדגם הזה? מישהי מכירה?

מתנה מהעבודה, השאלה אם מומלץ

עוצמת שאיבה בעוצמה קצת יותר נמוכה ממה שעש לי.

אין ייבוש עצמי וזה אומר שתצטרכי אחרי ניקוי עצמי להוציא את המברשת לייבוש.

זמן עבודה - 25 דקות מול 25 דקות שיש אצלי - לא קריטי אני גם ככה אף פעם לא מרוקנת סוללה

והכי חשוב (לדעתי, כן? לא תורה מסיני) יש לו אפשרות לקו 0 עם הפנלים רק בצד אחד. וזה אומר שכל פעם שתרצי לנקות קרוב לקיר או לרהיט תצטרכי להגיע מהצד הנכון.

אני במקומך, וואי לא יודעת מה להגיד אבל חושבת שלא הייתי לוקחת.

מצד שני אם האופציות האחרות שיש לך הן ברמה של שובר מיותר - אז ברור שכן.

מצד שלישי - אין על שואב שוטף, אני רוצה שיהיה לך אבל גם רוצה שתהני ממנו.

בסה''כ יש כאלה שהדגם הזה מספיק להם. 

שהתכוונה שכבר אין לה מחזור?

לא יודעת בת כמה אמא שלך

זה שאין לה מחזור זה מובן מאליו (עברה את ה-70...).

זה היה לגמרי ספציפית על טבילה בזמן שאישה טהורה לבעלה, לקראת עלייה להר הבית.

אבל בהחלט יכול להיות שאישות זה דבר שכבר פחות קיים גם אצל זוגות שחוו יחסים אינטימיים טובים בגילאים מוקדמים יותר

אין לי מושג איך זה בגיל הזה

ותהיתי לפעמים באמת

עד איזה גיל זוגות יכולים לקיים יחסים?

גם מבחינת הגבר נראה לי שבאיזשהו שלב זה כבר לא עובד להם..

גברים מייצרים זרע מגיל ההתבגרות ועד… המוות.

זה נכון שיש עם הגיל יותר קושי בלהגיע לעוררות פיזית אבל יש לזה פתרונות מאוד נגישים (למשל ויאגרה).

ודווקא יש נשים שאומרות נגיד שעם הגיל זה משתפר. נניח שבגיל 50-60 הן גילו עולם וחוו אישות הרבה יותר טובה מבגיל 30.

ואפשר גם בגילים מבוגרים יותר. 70+. (אל תשאלו אותי איך אני יודעת. אולי כי סבתא מדברת על זה. אבל מכחישה חחחח)

זה היה מאוד מאוד ספציפי על טבילה בעקבות יחסי אישות, משהו שאי אפשר היה לפרש אחרת.

ההורים שלי גם לא בקשר הכי טוב והרבה מחלוקות. הרבה פעמים היו בריב שאמרו שהם מתגרשים?ובסוף לא. הם ישנים בחדרים נפרדים כבר המון שנים. בהתחלה היה לי קשה עם זה אבל עם השנים למדתי להוציא את עצמי מהסיטואציה.. זה שלהם ואין מה לעשות עם זה..

כשקראתי את התגובה שלך גם אני הבנתי כמו הבנות מעלי שהתכוונה לזה שאין לה כבר וסת אז אין לה למה לטבול.. אולי באמת התכוונה לזה? בכל מקרה זה שלה לגמרי ואל תקחי את זה אישית❤️ אם זה קשה לך אז תנסי לא לדבר על נושאים כאלה איתה.. 

הורמונלית..

צ'ט ג'יפיטי גם אמר לי את זה, אבל דווקא שמעתי על הרבה נשים שנכנסו מייד להריון - מה שאומר שהמערכת ההומונלית מייד מתחילה לעבוד.

כמה זמן את אחרי לידה?

והאם הנקת?

ואני 4 וחצי שנים אחרי לידה. הנקתי במשך בערך חצי שנה אחרי הלידה, כבר שעבר די הרבה זמן מאז.

כבר 4 פעמים ברצף

זאת אומרת שיום אחרי המקווה התחיל מחזור, והפעם ביום השביעי לטהרה כתם שאוסר.

ועוד פעם שפשוט התחבר

סיוט🥲

וכתמים בלי סוף

גם אני אחרי הוצאת מירנה

כי הבעיה בעצם היא שההתקן החליף את היצור של הפרוגסטרון ועכשיו הגוף לומד באיטיות לייצר בעצמו

ושיח אבהרם אמור לעזור ביצור שלו

מקווה שיעבוד אולי יעזור גם לך

נשמע סיוטטט.
איזה גיבורים אתם!
 

דיברת עם רופא נשים או משהו?
למרות שהתגובות פה אומרות על זה שזה תקין שיהיו שיבושים, עדיין נשמע לי לא תקין מה שאת מתארת.
ממש מוזר שלא שמעתי כלום על זה שיש גם דימומים והסתגלות אחרי ההוצאה.

אחרי לידה ואז שימוש במניעה הורמונלית, הגוף עבר כמה טלטלות הורמונליות... ככה שזה לא ממש משנה מה היה לפני ההריון...

הגוף שלך עכשיו בתהליך התאזנות... זה טבעי שזה יקח לו זמן...

ויחד עם זה, חיבוק על ההפתעה.... 

הי,

לי היתה חווית לידה טובה

מראש רציתי לידת מים ואפשרי שם.

בפועל כשנסעתי ללדת שם ידעתי כבר שמן הסתם אני לא עומדת בתנאים לזה כבר וכך היה. ילדתי בחדר לידה רגיל.

זכור לי לטובה שהרופא רצה להיכנס והמיילדות העיפו אותו כי הייתי כבר די פתיחה מלאה

האשפוז בביות מלא/טפס הפרדה

רוב הבדיקות ליד המיטה

מה שלא היה כיסא או שאפשר לקחת מקרוב

האוכל לא משהו.  חמגשיות

אז היה בלאגן כי בדיוק העבירו את חדרי הלידה לתת קרקע...

לידה ראשונה שלי במאיר, בפעמים קודמות גרנו באזור אחר אז לא יודעת איך זה בד"כ אבל-

המילדות היו מדהימות! גם המיילדת בקבלה, וגם ה2 שפגשתי (הייתה החלפת משמרת) היו נעימות וקשובות ומכבדות ממש, באמת הרגשתי בידיים טובות. הייתה רופאה בשביל התפר שהיה צריך בסוף. גם, נעימה. מרחב נשי ממש.

לא היה כדור/גז צחוק/מקלחת/לידת מים בגלל המצב וכשויתרתי על לידה ללא אפידורל לקח למרדים מעל שעה להגיע.

במחלקה היה ממש ממש ממש לא טוב. עשו לי קליטה וחיסונים בערך 10 שעות מאז שהגעתי למחלקה וקיבלתי חדר. העירו אותי באזור 2 וחצי לפנות בוקר כי נזכרו בי פתאום.

החדר היה ממש נעים, יש להם כמה סוויטות והמילדות בקשו מהם לתת לי חדר פרטי אם יש, אז לגמרי זכיתי. מקלחת ושירותים בתוך החדר, מקרר קטן, עמדת קפה, כיור ועמדת החתלה מאובזרת. היתה גם ספה נפתחת למלווה וכורסת הנקה הבדיקות נעשו בתוך החדר איתי, גם שקילה וחיסונים. נח ממש. לא הייתי בתינוקיה בכלל.

לקחו יוזמה ושלחו יועצת הנקה - שנכנסה ובכלל לא ראתה אותו יונק וניסתה לשכנע לתת בקבוק כי אמרה שאולי אני לא יודעת להניק... מזל שזה לא ילד ראשון וזיהיתי שהוא עם לשון קשורה. כשאמרתי להם אמרו שישלחו יועצת הנקה שלא הגיעה,

אחות ילודים אחת שהייתה שם אמרה שאין לה הרבה נסיון אבל אם אני יודעת אז כדאי אולי ללכת למרפאת לשון קשורה באיכילוב לבדוק.

ואז ביום השחרור נכנסו בנפרד, אחת אחרי השניה- 3 או 4 אחיות שלמדו ייעוץ הנקה וכל אחת מסתכלת עלי מניקה (הוא ינק די ברצף כי היה מתעייף ונרדם ומסכני כזה.) ואומרת לי שאין שום בעיה ותראי הכל בסדר, ורק תלמדי להניק, ונראה שאת מחזיקה אותו טוב, אז תדעי שככה זה , הנקה כואבת בהתחלה...

ב"ה אמא שלי הייתה איתי ואמרה לי לשחרר ולא להתייחס, ושאני יודעת שיש אצלנו לשון קשורה אז נטפל בזה ויעבור.

הרופאה שבדקה אותו לפני השחרור אמרה שהמצב לא חמור, והחיך נמוך ותנועת הלשון טובה ואמרה שאין סיבה להתיר כי המיתר דק.

באמת ישר אחרי השחרור הלכנו לרופאה שהיא גם יועצת הנקה שעושה התרת לשון , אמרה שהחיך גבוה, המיתר עבה, רואים שאין מספיק מרחב תנועה ללשון וברור ללא ספק שכדאי לעשות התרה. ירדו לי דמעות הקלה שמישהו סופסוף רואה אחרי שהצוות שם אמר לי שאני מדברת שטויות.

ישר מרגע ההתרה כל הכאב נעלם כלא היה והבחורצ'יק ינק מדהים. ב"ה.

האוכל היה בחמגשיות קטנות, שניצל אחד בינוני, כמות של 3 כפות ירקות מבושלים וקצת אורז, מזל שבעלי הביא לי ירקות ופירות יבשים לנשנש כי ידעתי מלידות קודמות שאני רעבה בתחילת הנקה גם בלילות, כשסיימתי את האוכל שהבאנו אמא שלי ראתה שאני רעבההה ובקשה בשבילי חמגשית נוספת ונתנו לה.

בגלל המלחמה גם לא הסכימו לעשות בדיקות סקר שמיעה בכלל, אז בגיל חודש נסעתי עם ניובורן שצורח בנסיעות את כל הדרך שוב, בשביל 3 דקות של בדיקה. (ובלידות קודמות במקום אחר עשו את הבדיקה בגיל 36 שעות יחד עם בדיקות הסקר האחרות..  אז עקרונית היה אפשרי לעשות.)

אם תהיה לי ברירה אני לא אחזור לשם, תמיד חשבתי שהדבר החשוב זה חדרי הלידה, שהמחלקה זה גם ככה יומיים והביתה אז למה זה משנה? פה השתחררנו מוקדם בגלל המלחמה, ורציתי לברוח הרבה לפני פשוט חיכיתי לבדיקות הסקר של גיל 36 שעות.