בעיה עצובה וקשה מאודאנונימי (פותח)
הי כולם =)
הבעיה שלי היא בעיה שאולי לא תהיה לכם ממש מוכרת, פשוט בגלל שרוב הנוער של ימינו לא בקיא בצרות מהסוג הזה...
לאמא של חברה שלי יש סרטן. אבל לא סתם סרטן, סרטן במצב סופני ממש. לפי מה שהבנתי ממנה- אין שום תקווה.
אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם זה ואיך להתנהג איתה. מאז ומתמיד היא לא היתה ילדה שמחה ועליזה במיוחד, אז ק"ו שעכשיו....=(
יש לה קשר מאוד טוב עם אמא שלה, ועם אבא שלה כמעט ואין לה קשר. אני מפחדת שהיא תשבר ולא תצליח להתמודד. היא קיבלה את הבשורה הזאת בצורה קשה מאוד. לפי מה שהבנתי ממנה- אין לה טעם לחיות כשהיא רואה את אמא שלה סובלת ככה. אני מפחדת שהיא תשבר ולא תצליח להתמודד.
אין לי מושג איך לעודד אותה, כי לפי מה שהבנתי ממנה- גם אין עוד הרבה תקווה....=(. היא בוכה המון, מדוכאת. אין שניה שהיא מצליחה לא לחשוב על על הסבל הנורא של אמא שלה, האדם שהיא הכי אוהבת בעולם.. בחיים לא האמינה שתנחת עם המשפחה שלה דווקא צרה נוראית שכזו..
וזה קשה, ואני לא יודעת מה לעשות ואיך לנהוג איתה.
מה לעשות?
תודה לכולם על ההקשבה!
~נשמה שלי!!אנונימי (פותח)
בס"ד
 
שלום לך נשמה...
 
אני מאוד מבינה אותך! מאוד..
 
יש לי גם חברה טובה..טובה ממש שאמא שלה הייתה חולה ולצערי הענק גם נפטרה...
 
התקופה שלפני שהיא נפטרה הייתה ממש קשה..הם משפחה ברוכה..והיינו הולכות שם להתנדבות והלב נקרע..האבא נרקומן..והאמא. האמא הייתה כל חייהם!!!
 
ובסוף היא נפטרה....ונשאר תינוק קטן ומקסים בן שלושה שבעות..
 
אין מה לנהוג איתה..צריך לדעת את האופי של הבנאדם!..פתוח? סגור?
חברתי הייתה למשל טיפוס סגור ומופנם..מלאת ציניות והומר שחור..לא היה כ"כ הרבה אייך לנהוג..פשוט התפללנו התפללנו חזק!..
 
נפשית הייתה הכי חשוב לשתוק..אולי משו מבוגר אבל נערה בגילה ממש..היא הייתה פשוט צריכה את החיבוק!..חיבוק בלי הרבה מילים..אבל שנותן המון..
 
אחותה השנייה מתחתיה..טיפוספתוח ממש..היאא פשוט כל היום דיברה על זה..כל היום!..
לה למשל קיבלנו הוראה...לתת לה לפורוק..לא להגיב..גם כשהיא דיברה שטיות..[למשל התחילה לארוז את הבית שלה שאמא שלה עוד הייתה בחיים..]
לא הפרענוו..נתנו לה..היה קשה היה כאוב ממש...
 
אבל צריך לקורא את הנבאדם...לנסות למצוא את הזעקה..  ולהתייחס בהתאם!
 
שנשמ'ע רק בשרות טובות!!
 
ותפפללו תפללו חזק..תבכוו..תזעקו אל ה'..תתחנוו[אשמח לקבל את השם לרפו"ש באישי..]
"אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך!!..שבקעות את כל הרקיעים!"
 
תאמינווו..שאפילו שהסיכויים נראים אפסיים..יש תקוה ליהודי תמיד יש תקווה "אפילו חרב חדה מונחת על צוורו של אם אל התייאש מין הרחמים!!"
 
תזכרי לה שיש אבא שם למעלה שאוהב ודואג לה..
 
בעז"ה רק בשרות טובות!!...
 
אני..
הממ...זכוכית מגדלת
קודם כל , המונהמון רפו''ש , והלוואי שהיא תזכה , לראות את אמא שלה בריאה ושלמה.
גם לי יש חברה שאמא שלה חלתה בסרטן , ברוך ה' , זה הולך ומשתפר.
הדבר האחרון שבן - אדם רוצה כשקשה לו , זה שירחמו עליו.
להשתתף , להבין - כן .
לרחם , לאאאא!
לא לתת הרגשה של מסכנות , ויאוש , אלא לנסות להעביר תחושה של תקווה .
וגם , בד''כ כשאדם נמצא בצרה , הוא הולך ונהיה יותר ויותר סגור , ומתרחק מהחברה .
אז לא לתת לה לשקוע בתוך עצמה, לשתף , לגרום לה לחשוב על דברים אחרים  חוץ מהמחלה .
                          
מוכר לצערי, די מקרוב.אוהבת את אבא
בס"ד
לצורך העניין, חברה טובה של אחותי הייתה חולה במחלה, והיא הייתה ממש חברה
טובה גם שלי. זה היה הדבר הכי קשה בחיים.
בקטע שהודיעו שהיא נלקחת לעולמה, הדמעות פרצו, פרצו בשצף.
לא כי זה לא אמיתי ולא כי זה לא נכון..אלא כי לא רוצים להאמין..
 
אבל לענינך, הדבר הכי חשוב בכל העולם ויש אנשים שנחנו בזה יותר ויש אנשים שניחנו בזה פחות.
יכולת ההקשבה.
להקשיב למישהו. לכל דבר, לשמוע את הכאב שלו, להרגיש איתו ביחד..
קשה לה, אפילו מאוד, זה דבר כואב וקשה..[במיוחד שאמרת שאין תקווה]
אבל אם יש חברים טובים עוברים את זה ביחד..
חולקים את הכאב, אי אפשר להתעלם ממנו.
זה דבר נורא אנושי..
את יכולה לעודד אותה, לתמוך בה, להיות שם בשבילה.
אבל להקשיב, לכל מילה, להבין. [אפילו לנסות]
זה הדבר הכי גדול שאת יכולה לעשות למענה.
מניסיון.
לדעתי..................מתו"ש
בס"ד
 
תתני לה הרבה חיבוקים וחיזוקים ותזכירי לה שאת תמיד איתה... (וגם ה')
אגב, אני ישמח לדבר איתה.............
אחרי מה שהגיבו אין מה להוסיף... אבלשלבוקית
אולי תכתבי את השם שלה ונתפלל לרפואתה...
---~~אני~~
דבר ראשון רפואה שלימה
אגיב ראשון-ראשון ואחרון-אחרון - אתייחס לכמה מפשטים ואצצטם:
אל תפחדי שהיא ''תשבר ולא תצליח להתמודד'', פשוט אין כזה דבר, היא תצטרך להתמודד ולשרוד, ולא משנה מה יקרה. זה פשוט לא שאלה. אל תראי לה שיש אופציה כזו 'להישבר'...
''היא קבלה את הבשורה בצורה קשה''- אין כזה דבר לקבל דבר כזה ''בצורה קשה''- תחשבי עם עצמך מה היית עושה עם עצמך אילו היו מודיעים לך דבר כזה ותקבלי צמרמורת וכל מה שתרצי זה למות. זה דבר קשה ואין מה לעשות. אידיוטי להגיד שהיא קיבלה את זה בצורה קשה, משום שאפילו האדם הכי קשוח יקבל ב'צורה קשה' את הבשורה שלאדם שהוא הכי אוהב ומעריך בעולם נותר עוד כמה חודשים לחיות. זה די ברור העצב שלה, ואין מה לעשות. אני לא חושבת שיש ממש אפשרות לעודד אותה, את פשוט צריכה להיות שם בשבילה.
''ועם אבא שלה כמעט ואין לה קשר''- אם אבא שלה הוא  בנאדם עם קצת רגש הוא יפתח את הקשר. אמנם זה לא יהיה כמו קשר עם אמא, אבל בד"כ כשקורה דבר כזה לא עלינו ח"ו המשפחה יותר מתלכדת, אז לזה את פחות צריכה לדאוג. עם הזמן היא תלמד להסתדר עם אבא שלה.
''אין שניה שהיא לא מצליחה לא לחשוב על הסבל הנורא של אמא שלה''- למען האמת זה די ברור. דבר כזה פשוט משנה את כל החיים. מן הסתם היא תהיה גם בוגרת יותר ממכן, ופתאום כאילו תייחס לכל מיני דברירם כמו אל כלום- כי פשוט החיים אצלה יותר בפורפורציות, פשוט משום שעכשיו היא רואה מה זה נורא באמת... אל תנסו להגיד לה לא לחשוב על זה. פשוט יחד עם התובנה והמחשבות על סבלה של אמא, קחו את זה לדברים קלילים. נסו לארגןן לה דברים שהיא אוהבת לעשות ומשחררים אותה, למדו אותה לחיות עם רגעים בלי לחשוב על הצרות. ושוב- לא בטוח שזה יצליח,, מן הסתם הדבר היחיד המעסיק אותה עכשיו זה רק אמא שלה ותו לא. קבלנה את זה בהבנה, אל תסיחו את מחשבותיה. רק נסו שתרגיש עמכן כמה שיותר בביטחון ברוגע, מפלט נוח אחרי ימים וחוויות קשות, וזה באופו טבעי גם מה שיביא לכך שיהיו זמנים בהם תצליח לא לחשוב על צרתה הנוראית.
אינך יכולה לעזור לאמא, אינך יכולה להקל בכאבים. את רק יכולה עכשיו להיות שם בשבילה.
נסי לברר בידיוק  מה המצב, קראי על זה חומר באינטרנט וכד', שתביני בידיוק מה עובר עליה, שתביני את הכאב והסבל של חברתך באופן מושלם. רק אז תצליחי לעזור לה, להראות שאת מבינה אותה ושם תמדי בשבילה.
נסי להראות לה שאת באמת ובתמיד דואגת לה, מתעניינת. לא מרחמת. רק שם בשבילה, תמיד.
אל תפחדי להתעניין ולשאול לגבי הטיפולים וכו', גם אל תראי לה שיהיה טוב ואין סיכוי שהיא תמות, כי זה שטויות בבמיץ עגבניות ירוקות מטוגנות. מה לעשות שמחלות זה דבר קשה, וסרטן מביא למוות הרבה פעמים...]= אבל עם כל זאת- הגידי לה שיש עוד תקווה, ולא משנה מה יקרה- את תמיד שם בשבילה ולצידה! גם את יקרה הנורא מכל לא עלינו.
עוד דבר נוסף וחשוב- יכול להיות שבמשך התקופה הזאת וכו' היא הרבה פעמים תתייחס לכל מיני דברים כמו אל שטויות. יכול להיות שהיא כביכול תרמוז לכן שהצרות שלכן 'מתגמדות' וכד', אל תעלבו ממנה. לעולם לעולם את תשפטו אותה, כי אינכן יודעות איזה דבר נורא זה. אל תעלבו כאשר היא כביכול ''מלגלגת'' על בעיות יותר קטנות, עד שלא תעמדו במקומה. ותאמינו לי שזה קשה, ובנאדם אחרי יום בבי"ח עם מישהו מהמשפחה שלו- הדבר האחרון שירצה זה תוכחות וכד' מחבר...
אל תטיפו לה להיות אופטימית, אתן אינכן יודעות את הסבל הנורא. פשוט תהיו שם בשבילה. תתעניינו באמת ובתמים ולא כדי לרחם או סיפוק יצר הרכילות, אלא כדי לדעת באמת מה שלומה של חברתכן ואמא.
ועוד משו חשוב- החדירי לה שתשנן תמיד בליבה את המשפט בחתימה שלך- ''כשהגלים מתחזקים- החזקים מתגלים!'' זה המשפט הנכון בידיוק לתקופות כאלו.! תסבירו לה שהיא והמשפחה שלה חזקים ולכן עליהם ה' סמך שייתמודד שצרות איומות ונוראיות כגון אילו! =
הרבה רפו"ש, אל תתנה לה להישבר, תהינה שם תמיד בשבילה!
ותעדכני מה קורה.
 ואם אפשר- אשמח גם לדבר עימה בשיחה-אישית.
בהצלחה.
רעות- כתבת תגובה יפהה!!!כיפה אדומה!!!
כתבת ארוךך אבל יפה!!
קראתי ה-כ-ל-!!!!!!
 
תודה לכולם על התגובותאנונימי (פותח)
.אנונימי (פותח)
אהבתי את תגובתה של רעות-אנונימי (פותח)
ואני גם מצטרפת לכל מה שנאמר לפני כן-
אין לרחם, יש להקשיב ולהיות שם בשבילה.
שלא נדע. מצב קשה. אבל כמו שכתבה "~~אני~~" - החדירי לה הרבה כח ואת התובנה שהיא תוכל להתמודד בגבורה!
בהצלחה רבה והרבה רפו"ש!
הרבה רפו"ש!!!אנונימי (פותח)
המוון רפואה שלמה!!!כיפה אדומה!!!
תודה על התגובותאנונימי (פותח)
יש למישהו אולי (עם ניסיון בזה) עוד משהו להוסיף?
בקשר לשם- אני לא אכתוב כי אני בטוחה שאם אני אשאל את חברתי היא לא תסכים שאכתוב, מה עוד שהיא גם נמצאת פה בפורום, ואם לא אשאל אותה והיא תראה- הלך עלי...
קפיץאנונימי (פותח)אחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך