דבר ראשון רפואה שלימה
אגיב ראשון-ראשון ואחרון-אחרון - אתייחס לכמה מפשטים ואצצטם:
אל תפחדי שהיא ''תשבר ולא תצליח להתמודד'', פשוט אין כזה דבר, היא תצטרך להתמודד ולשרוד, ולא משנה מה יקרה. זה פשוט לא שאלה. אל תראי לה שיש אופציה כזו 'להישבר'...
''היא קבלה את הבשורה בצורה קשה''- אין כזה דבר לקבל דבר כזה ''בצורה קשה''- תחשבי עם עצמך מה היית עושה עם עצמך אילו היו מודיעים לך דבר כזה ותקבלי צמרמורת וכל מה שתרצי זה למות. זה דבר קשה ואין מה לעשות. אידיוטי להגיד שהיא קיבלה את זה בצורה קשה, משום שאפילו האדם הכי קשוח יקבל ב'צורה קשה' את הבשורה שלאדם שהוא הכי אוהב ומעריך בעולם נותר עוד כמה חודשים לחיות. זה די ברור העצב שלה, ואין מה לעשות. אני לא חושבת שיש ממש אפשרות לעודד אותה, את פשוט צריכה להיות שם בשבילה.
''ועם אבא שלה כמעט ואין לה קשר''- אם אבא שלה הוא בנאדם עם קצת רגש הוא יפתח את הקשר. אמנם זה לא יהיה כמו קשר עם אמא, אבל בד"כ כשקורה דבר כזה לא עלינו ח"ו המשפחה יותר מתלכדת, אז לזה את פחות צריכה לדאוג. עם הזמן היא תלמד להסתדר עם אבא שלה.
''אין שניה שהיא לא מצליחה לא לחשוב על הסבל הנורא של אמא שלה''- למען האמת זה די ברור. דבר כזה פשוט משנה את כל החיים. מן הסתם היא תהיה גם בוגרת יותר ממכן, ופתאום כאילו תייחס לכל מיני דברירם כמו אל כלום- כי פשוט החיים אצלה יותר בפורפורציות, פשוט משום שעכשיו היא רואה מה זה נורא באמת... אל תנסו להגיד לה לא לחשוב על זה. פשוט יחד עם התובנה והמחשבות על סבלה של אמא, קחו את זה לדברים קלילים. נסו לארגןן לה דברים שהיא אוהבת לעשות ומשחררים אותה, למדו אותה לחיות עם רגעים בלי לחשוב על הצרות. ושוב- לא בטוח שזה יצליח,, מן הסתם הדבר היחיד המעסיק אותה עכשיו זה רק אמא שלה ותו לא. קבלנה את זה בהבנה, אל תסיחו את מחשבותיה. רק נסו שתרגיש עמכן כמה שיותר בביטחון ברוגע, מפלט נוח אחרי ימים וחוויות קשות, וזה באופו טבעי גם מה שיביא לכך שיהיו זמנים בהם תצליח לא לחשוב על צרתה הנוראית.
אינך יכולה לעזור לאמא, אינך יכולה להקל בכאבים. את רק יכולה עכשיו להיות שם בשבילה.
נסי לברר בידיוק מה המצב, קראי על זה חומר באינטרנט וכד', שתביני בידיוק מה עובר עליה, שתביני את הכאב והסבל של חברתך באופן מושלם. רק אז תצליחי לעזור לה, להראות שאת מבינה אותה ושם תמדי בשבילה.
נסי להראות לה שאת באמת ובתמיד דואגת לה, מתעניינת. לא מרחמת. רק שם בשבילה, תמיד.
אל תפחדי להתעניין ולשאול לגבי הטיפולים וכו', גם אל תראי לה שיהיה טוב ואין סיכוי שהיא תמות, כי זה שטויות בבמיץ עגבניות ירוקות מטוגנות. מה לעשות שמחלות זה דבר קשה, וסרטן מביא למוות הרבה פעמים...]= אבל עם כל זאת- הגידי לה שיש עוד תקווה, ולא משנה מה יקרה- את תמיד שם בשבילה ולצידה! גם את יקרה הנורא מכל לא עלינו.
עוד דבר נוסף וחשוב- יכול להיות שבמשך התקופה הזאת וכו' היא הרבה פעמים תתייחס לכל מיני דברים כמו אל שטויות. יכול להיות שהיא כביכול תרמוז לכן שהצרות שלכן 'מתגמדות' וכד', אל תעלבו ממנה. לעולם לעולם את תשפטו אותה, כי אינכן יודעות איזה דבר נורא זה. אל תעלבו כאשר היא כביכול ''מלגלגת'' על בעיות יותר קטנות, עד שלא תעמדו במקומה. ותאמינו לי שזה קשה, ובנאדם אחרי יום בבי"ח עם מישהו מהמשפחה שלו- הדבר האחרון שירצה זה תוכחות וכד' מחבר...
אל תטיפו לה להיות אופטימית, אתן אינכן יודעות את הסבל הנורא. פשוט תהיו שם בשבילה. תתעניינו באמת ובתמים ולא כדי לרחם או סיפוק יצר הרכילות, אלא כדי לדעת באמת מה שלומה של חברתכן ואמא.
ועוד משו חשוב- החדירי לה שתשנן תמיד בליבה את המשפט בחתימה שלך- ''כשהגלים מתחזקים- החזקים מתגלים!'' זה המשפט הנכון בידיוק לתקופות כאלו.! תסבירו לה שהיא והמשפחה שלה חזקים ולכן עליהם ה' סמך שייתמודד שצרות איומות ונוראיות כגון אילו! =
הרבה רפו"ש, אל תתנה לה להישבר, תהינה שם תמיד בשבילה!

ותעדכני מה קורה.
ואם אפשר- אשמח גם לדבר עימה בשיחה-אישית.
בהצלחה.