"הוא רק ילד בן 7"...

הוא לא *משקר*, הוא פשוט מסתיר את האמת. הוא לא עושה את זה מתוך כוונה לעשות רע, אלא כי הוא חושש (כנראה) ממשהו, ושינוי האמת נראה לו פתרון הכי טוב כדי לצאת מהבעיה שעלתה לו.

מנקודת ההנחה הזו צריך לצאת כשבאים להתמודד עם הקושי הזה ומנסים לעזור לו.

מקווה שאחרים ידעו לתת לך עצות ממוקדות יותר... בינתיים בהצלחה!

ולא נותנים בו אמון

תנסו קצת לשחרר

מצרפת תשובה של מנוחה פוקס בנושא (מתוך פורום):

ש. אחי בן ה-9 משקר לעתים תכופות. מה לעשות? (אציין שיש לו דמיון מפותח)

ת. יפה שאמרת: "אחי משקר לעיתים תכופות" ולא אמרת: "אחי שקרן!" אחת השגיאות שלנו ביחס לילד שלנו שמשקר, או ביחס לאח כזה, היא שאנחנו קוראים לו: שקרן! ואז אין לו סיבה שלא לשקר. שהלא גם אם לא ישקר – יוסיף להיות חשוד בדבריו. אני מקווה שגם יתר בני המשפחה אינם מכנים אותו בשם הנורא: שקרן!
למה ילד משקר?
ייתכן שאלו הגדולים ממנו, ההורים ואולי גם האחים, מוציאים מידי פעם מפיהם מילת שקר בלי לעשות חשבון. זה קורה אגב לרבים ולטובים שאומרים: "תאמר לו בטלפון שאני ישן" או: "תאמר שאני לא בבית" וכך הלאה. ילד שרואה שמבוגרים ממנו אומרים דברים שאינם נכונים – ישתמש גם הוא בדבריו בדברים שאינם אמת.
לפעמים אומרים לי הורים: "אנחנו מקפידים מאד על דיבורנו ומעולם לא שיקרנו!" הורים כאלו, מפני צדיקותם הרבה והראויה לשבח, הם לפעמים אנשים שכפי שמקפידים על עצמם, כך מקפידים הקפדה יתרה על ילדיהם. הילד פוחד מפניהם עד מאד וכך קורה שבמקום לומר שאכל משבצת מהשוקולד שלא קיבל רשות לאוכלו – יאמר שלא אכל. הוא מעדיף לומר דבר שאינו נכון רק לא להתעמת עם ההורים.
בדקו מה קורה אצלכם בבית, האם הילד לומד מהמבוגרים לומר דברים שלא היו, או שאולי הוא פוחד לומר את האמת ולכן משנה אותה.
מה תוכלו באמת לעשות?
אם הוא מחקה את המבוגרים, החליטו, אתם, המבוגרים, שאינכם משקרים עוד. אתם מהיום בודקים את מילותיכם בפלס. קבעו ישיבה משפחתית, שבו כולכם יחד ודברו על כך בגלוי. בחרו אחד מההורים או מהאחים הגדולים שיאמר: אנחנו רוצים להנהיג בבית הזה הנהגה חדשה: כולם פה דוברים רק אמת מהיום! ואז היו אתם הראשונים להוות דוגמא של החלטתכם!
אם הילד משקר מרוב פחד, תצטרכו ההורים והאחים הגדולים להיות פחות מפחידים, פחות מקפידים ופחות דורשים מהילד. כשתהיו פחות נוקשים – הילד פחות ישקר.
בהצלחה.

"לא משנה מה קורה, שתדע שאמא ואבא תמיד כאן איתך ובשבילך ואתה יכול לבוא ולספר לנו את האמת ואנחנו נעמוד מאחוריך ונתמוך בך".

זהו.

כל פעם שהייתי מגלה איזה "שקר", הייתי אומרת לו את זה.

ומשתדלת באמת כשהוא בא ומספר, גם אם הוא עשה משהו לא בסדר- אז לא לכעוס, לשקף את הדברים, להגיד לו שאנחנו מבינים שהיתה פה טעות ובוא נלמד מכך לפעם הבאה.

אגב, המשפט הזה חשוב בכלל לתקשורת פתוחה ותקינה בין ההורה לילד. שמעתי אותו פעם בהקשר של מוגנות נגד התקפות מיניות אצל ילדים, ואני משתדלת לשנן את זה לילדים שלי ולעמוד בכך בעצמי.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...