"הוא רק ילד בן 7"...

הוא לא *משקר*, הוא פשוט מסתיר את האמת. הוא לא עושה את זה מתוך כוונה לעשות רע, אלא כי הוא חושש (כנראה) ממשהו, ושינוי האמת נראה לו פתרון הכי טוב כדי לצאת מהבעיה שעלתה לו.

מנקודת ההנחה הזו צריך לצאת כשבאים להתמודד עם הקושי הזה ומנסים לעזור לו.

מקווה שאחרים ידעו לתת לך עצות ממוקדות יותר... בינתיים בהצלחה!

ולא נותנים בו אמון

תנסו קצת לשחרר

מצרפת תשובה של מנוחה פוקס בנושא (מתוך פורום):

ש. אחי בן ה-9 משקר לעתים תכופות. מה לעשות? (אציין שיש לו דמיון מפותח)

ת. יפה שאמרת: "אחי משקר לעיתים תכופות" ולא אמרת: "אחי שקרן!" אחת השגיאות שלנו ביחס לילד שלנו שמשקר, או ביחס לאח כזה, היא שאנחנו קוראים לו: שקרן! ואז אין לו סיבה שלא לשקר. שהלא גם אם לא ישקר – יוסיף להיות חשוד בדבריו. אני מקווה שגם יתר בני המשפחה אינם מכנים אותו בשם הנורא: שקרן!
למה ילד משקר?
ייתכן שאלו הגדולים ממנו, ההורים ואולי גם האחים, מוציאים מידי פעם מפיהם מילת שקר בלי לעשות חשבון. זה קורה אגב לרבים ולטובים שאומרים: "תאמר לו בטלפון שאני ישן" או: "תאמר שאני לא בבית" וכך הלאה. ילד שרואה שמבוגרים ממנו אומרים דברים שאינם נכונים – ישתמש גם הוא בדבריו בדברים שאינם אמת.
לפעמים אומרים לי הורים: "אנחנו מקפידים מאד על דיבורנו ומעולם לא שיקרנו!" הורים כאלו, מפני צדיקותם הרבה והראויה לשבח, הם לפעמים אנשים שכפי שמקפידים על עצמם, כך מקפידים הקפדה יתרה על ילדיהם. הילד פוחד מפניהם עד מאד וכך קורה שבמקום לומר שאכל משבצת מהשוקולד שלא קיבל רשות לאוכלו – יאמר שלא אכל. הוא מעדיף לומר דבר שאינו נכון רק לא להתעמת עם ההורים.
בדקו מה קורה אצלכם בבית, האם הילד לומד מהמבוגרים לומר דברים שלא היו, או שאולי הוא פוחד לומר את האמת ולכן משנה אותה.
מה תוכלו באמת לעשות?
אם הוא מחקה את המבוגרים, החליטו, אתם, המבוגרים, שאינכם משקרים עוד. אתם מהיום בודקים את מילותיכם בפלס. קבעו ישיבה משפחתית, שבו כולכם יחד ודברו על כך בגלוי. בחרו אחד מההורים או מהאחים הגדולים שיאמר: אנחנו רוצים להנהיג בבית הזה הנהגה חדשה: כולם פה דוברים רק אמת מהיום! ואז היו אתם הראשונים להוות דוגמא של החלטתכם!
אם הילד משקר מרוב פחד, תצטרכו ההורים והאחים הגדולים להיות פחות מפחידים, פחות מקפידים ופחות דורשים מהילד. כשתהיו פחות נוקשים – הילד פחות ישקר.
בהצלחה.

"לא משנה מה קורה, שתדע שאמא ואבא תמיד כאן איתך ובשבילך ואתה יכול לבוא ולספר לנו את האמת ואנחנו נעמוד מאחוריך ונתמוך בך".

זהו.

כל פעם שהייתי מגלה איזה "שקר", הייתי אומרת לו את זה.

ומשתדלת באמת כשהוא בא ומספר, גם אם הוא עשה משהו לא בסדר- אז לא לכעוס, לשקף את הדברים, להגיד לו שאנחנו מבינים שהיתה פה טעות ובוא נלמד מכך לפעם הבאה.

אגב, המשפט הזה חשוב בכלל לתקשורת פתוחה ותקינה בין ההורה לילד. שמעתי אותו פעם בהקשר של מוגנות נגד התקפות מיניות אצל ילדים, ואני משתדלת לשנן את זה לילדים שלי ולעמוד בכך בעצמי.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות