אוווףףףשואף להתנחל
בהקשר לסקר של כמה פעמים פעמים בשבוע אתם בוכים יש לי שאלה...
כי תמיד שאני מרגיש עצוב-אני בחיים לא מצליח לבכות!!@!איך עושים את זה???
אהמ(סתם כי לא היה לי נושא.)מוריה!!
חושבים על משו עצוב...חותכים בצל..
מוריה צודקת-מתו"ש
בס"ד
 
אם הבעיה שלך להוריד דמעות...אבל אני חושבת שזה מעבר...זה בעיה של להביע/להוציא רגשות...אתה לא יכול ליבכות פיזית? אז תצייר ציור שיצייר את הכאב, או תכתוב קטע, או לא יודעת מה...לא צריך כישרון בשביל זה...ב"הצלחה
 
 
מוכר..הסנה-בוער
לה"ו
ונראה לי שלא חי'יבים לבכות.
יש דברים אחרות להביע כאב-
כמו שאמרו כבר מעלי.
[נגינה, ריקוד, צי'ור, שירה, סתם לדבר עם מישו..]
אצלי זה הפוך אני מכל דבר בוכה....שלבוקית
ובכלל כשאני עיפה מי שישאל אותי מה נשמע אני אתחיל לבכות לו....
סתם אומרים לי משו לא יפה ואני ממלאה את הכינרת פעמיים...
סורי אני ממש לא יכולה להזדהות ומעניין מה יותר גרוע....
לדבר עם מישו שאתה לא לגמרי פתוח איתו על הבעיותהודי'ה
שלך.
(מורה בדר"כ.)
ללריב עם ההורים,להיות מושפל,קבל נזיפות...)
שלבוקית..דבורל'ה
זה לא מה יותר גרוע.
זה פשוט כל אחד מגיב לדברים בצורה שונה.

יהיו אנשים שיהיה להם קשה, סתם בדיכאון, או כל סיבה אחרת והם יתחילו להוריד דמעות.
יהיו אנשים שכשיהיה להם כנ"ל הם ילכו לריצה וזה ירגיע אותם.
יהיו כאלא שידברו עם אנשים כדי לשפוך.

כל אחד לפי מה שמתאים לו.

וד"א..אני ממש מסכימה עם הודיה.
ובאמת גם אני עד כיתה ח' לא הייתי בוכה מכלום! ומאז שאני לא מפסיקה לריב עם אמא ואבא והם נוזפים עלי בלי סוף, אני בוכה הרבה..

[למרות שבזמן האחרון זה כבר הרבה פחות מזיז לי..ואז אני גם פחות בוכה(וטוב שכך!שונאת לבכות!)]
עזוב. אתה בן.גייטל רייזל
אממ.. בנים בוכים בלי שרואים..טל_טול
ו-רק לידע כללי: בן= בנאדם..
.....זכוכית מגדלת
אה , כמו שכתבו מעלי .
בכי לא צריך להיות האפשרות היחידה להוציא רגשות .
אפשר להוציא את  זה על המון דברים.
ואם אתה כ''כ רוצה לבכות , לך למישהו ותבקש שיתן לך סטירה .
לא יודעת, נראלי שבנים הם הרבה יותר מאופקים כאלוחיוכים

או שסתם נדמה לי... וכמו שאמרו מעלי, לא חושבת שחייבים דווקא לבכות אפשר להוציא רגשות במלא דרכים אחרות...

לכל אלה שחושבים שאני רוצה לבכות בכוונהשואף להתנחל
זה לא שאני רוצה לבכות-זה פשוט נראלי מוזר שאני בחיים לא בוכה,ואולי משהו לא בסדר.
זה לא שכיף לי לבכות!
נו זה סבבה מה הבעיה בכלל? מצווה גדולה להיות בשמחה.אנונימי (פותח)
אתה צריך להיות שמח על זה שאתה לא בוכה ואין לך על מה.....
מה הקשר?יואואו עזבו..לא משנה....שואף להתנחל
אז... אל תבכה^^מרב.
סתם, נשמה. אל תיקח אישית~
זה לא מסובך לבכות. תנסה שניה [חחח.. מקסימום אמא שלך תיכנס ותראה אותך יושב מול המחשב, פנים אדומות ויורדת דמעה XD]--
תחשוב על משו עצוב שיקרה, קרה, קורה... זה באמת יכול לגרום לך לבכותת>>
אממ... תבקש מאלפי יתושים לעקוץ לך ת'יד. זה בטוח יגרום לך לבכות- זה כואב. אני בחיים לא בוכה מול חברותש לי, ואתמול עיתי את זה פעמיים. [טוב, הפעם הראשונה הייתה כי חברה שלי פתחה לי קבוצת תמיכה, ותוך כדי דיברתי עם אמא. הפעם השנייה הייתה כי בדיוק נעקצתי...]
די נווווו.. רבנן!!! למה אתה רוצה לבכות?????.......עין שלישית
אולי כדאי שתסביר את עצמך??......
זה ממש משחרר לבכות!!שלבוקיתאחרונה
במקום להשאיר את זה ביפנים מוציאים...
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך