לדעתי אם ההורה באמת עלול להתאבד, אם ההורה יהיה תלוי מידי ריגשית בילדים שלו וכו וכו אז כן, יש מקום להחזיק בדעה שמעליבה אנשים

יש הרבה אנשים שהולכים לפסיכולוגים והם נראים לנו בריאים דווקא אלה שמטפלים בעצמם הם מודעים לעצמם ורוצים לקיים אורך חיים שיאפשר להם גם להקים משפחה 

השאלה האחרונה מעליבה קצת מי אנחנו שנחליט מי מגיע לו להביא ילדים

בס"ד

זה נקרא הכללה.

אנשים שנמצאים במצב קיצוני שלא מאפשר להם להיות אחראיים על ילדים גם בד"כ לא יגיעו למצב שיש להם בן זוג להביא איתו ילדים ככה שזה לא משנה. זה לא משהו שמישהו מאיתנו צריך להתערב בו, הטבע עושה את זה נפלא. 

הדוגמה של המנהל הייתה כי הוא מתמודד, לא סתם כי הוא ניהל מקום כזה. זה יפה מאד שעבדת איתם אבל זאת לא הייתה הפואנטה.

אני חושבת שעוד יש ספיחי סטיגמה כזאת, לצערי בעיקר בציבור הדתי. בעיניי זאת טעות וזה עוול להמוני אנשים טובים שכל חטאם היה בכך שההתמודדויות שלהם הן בנפש. אמרתי שבשנים האחרונות המודעות מתחילה לעלות, לא אמרתי שאנחנו בסוף התהליך. בכל מקרה, ב"ה יש מספיק אנשים טובים שמתחתנים עם מתמודדים ושזה בכלל לא כזה אישיו מבחינתם. אני זכיתי באחד כזה ואני בטוחה שיש פה עוד כמה שיכולים לספר שזכו באחד כזה. מי שעדיין חי בסטיגמה, שיערב לו, ההפסד כולו שלו. למתמודדים יש איכויות רבות שלפעמים נובעות דווקא מההתמודדות. 

הבהרה: איני חושבת שזה לא לגיטימי לפסול על זה. זה לגיטימי בהנחה שאדם מכיר את עצמו ומחליט שהוא לא יכול להתמודד עם זה. זה לא לגיטימי בעיניי לפסול ישר רק כי מישהו לוקח כדורים כאלה או אחרים מבלי לבדוק בכלל מה זה הכדורים האלה ומה ההשלכות שלהם על האדם ועל מערכת יחסים איתו. 

אישית רציתי לספר למי שמוצע לי כבר בשלב הבירורים. ב"ה ההצעה היחידה שהייתה לי לפני בעלי נפלה בגלל דברים אחרים אז לא הייתה לי ההזדמנות. אצל בעלי שכחתי מזה אבל שעתיים אחרי שהתחלנו את הדייט פשוט אמרתי לו שאני צריכה לקחת כדור וסיפרתי לו על זה. זה לא הרשים אותו במיוחד יש לציין.

בס"ד

אבל לא כאקסיומה שמתמודדים צריכים להתרועע רק עם אנשים כמוהם כאילו אנחנו איזה זן אחר שבכלל לא קשור לבני האדם.

א. זה מאד תלוי מתי המחלה התפרצה. אתה שוכח אוכלוסייה ענקית שהמחלה מתפרצת אצלה אחרי הולדת ילדים.

ב. נכון, יש מקרים שבאמת המצב יותר מדי קשה והילדים מסכנים אבל זה ממש לא מתפקידי להחליט מראש למי מותר או אסור ללדת. זה כן מתפקידי לתת את המענה הנכון ואת הטיפול הנכון כדי שהמשפחה תהיה משפחה אחת טובה. גם כשמוציאים ילדים מהבית [זה אגב לא קורה כזה הרבה ורק במקרי קיצון] זה מתוך ראייה של איך גורמים להורים לחזור לתפקוד כדי שיוכלו לחזור לגדל את הילדים. זה לא המחלה שגורמת להוצאת הילדים, זה ההתמודדות עם המחלה והטיפול. 

בקיצור, בטח לא צריך מראש להחליט שלאדם מסוים לא מגיע להתחתן ולהביא ילדים, זה לא דברים שניתן לצפות. אני דיברתי על אנשים שבאמת במצב תפקודי מאד גרוע עוד לפני שהם מולידים ילדים או מתחתנים והאנשים האלה בד"כ לא יצליחו למצוא פרטנר\ית להביא איתו\ה ילדים גם אם הם מאד ירצו. אני עובדת עם כאלה ותאמין לי שאין מצב שזה יקרה. כשאדם בן חמישים הוא במנטליות של ילד בן 15 וגם זה בקושי, אין מצב שהוא ימצא מישהי להתחתן איתה ולהוליד איתה ילדים. אלו המקרים שדיברתי עליהם כשאמרתי שהטבע יעזור לזה בכל מקרה. על שאר המקרים הגבתי לעיל.

בכל מקרה אני רוצה להבהיר שהמחשבה שאנחנו כחברה צריכה להחליט את זה היא איומה ויכולה להוביל לדברים נוראיים. לא ברור מי אתה רוצה שישים את הגבול ואם באמת הצעה כזאת הייתה עוברת הדרך מפה ועד לפשוט לא לאפשר למתמודדים להתחתן היא מאד קצרה ומזעזעת.

אתה מבלבל כאן בין כמה דברים שונים.

הפרעה דו קוטבית זה לא איזה קושי נפשי, אלה הפרעה נפשית.

תנסה יותר לדייק בפעם הבאה, בילבול בין המושגים מסוגל לגרום לנזק.

לדעתי יש מיליון מאגרים שאפשר לפתוח, אבל הסיבה העיקרית שאולי כדאי לפתוח היא בגלל שלפעמים קשה לצאת עם מישהו כשיש בינכם פערים גדולים מאד

(כמו כן הבדלי משכל, כסף, תרבות וכד')

לדעתי ה"חסד" שלך עושה יותר נזק מתועלת.

אתה אומר את זה כאילו אפשר פשוט להיפתר מהפרעות נפשיות.

אפשר להתמודד איתם, לדכא את ההשפעה שלהם בשלל דרכים ועם מחירים לא קטנים, אבל לא להעלים אותם.

אתה יכול באמת לפגוע במישהו.

כל מי שאני מכיר בעל הפרעה נפשית אומר שיש לו הפרעה נפשית, או בצורה יותר גרועה.

צריך להיות מודע ושלם עם מי שאתה.

להגיד למישהו שהוא לא מה שהוא...

וחוץ מזה אתה ממש פוגע באנשים שיש להם "רק" עם קשיים נפשיים.

בתי חולים לבתי רפואה - זה מילה חדשה חיובית, ובעלת אותה משמעות, ואפילו משמעות יותר מדויקת.
אבל אתה קורא לזה בית, שזה מילה קיימת בעלת משמעות שונה לחלוטין, או כל משהו אחר שכבר קיים.

יכולת לקרוא לזה אשיות שונה, מיוחדת.
אבל (לדעתי) ככה אתה פוגע גם באנשים עם קשיים נפשיים וגם אנשים עם הפרעות אישיות.

היי

קראתי פה לא מעט, אבל עד עכשיו לא יצא לי לכתוב...

אז יצאתי עם בחור מדהים ממש ממש. יצאנו כמעט שנה שבסופה הוא הציע נישואין...

בערך יומיים אחרי הוא סיפר לי שהוא מתמודד... הוא השאיר את הנושא מאוד מעורפל ולא פירט

אחר כך הבנתי שיש לו הפרעה דו קוטבית ושזה ממש לא פשוט.

אם זה היה נשאר ביידיים שלי כנראה שלא הייתי מבטלת.

לא כי אני חושבת שזה זניח ולא כי אני סולחת לו על זה שהסתיר את זה ממני לאורך כל הקשר.

פשוט כי הייתי מאוהבת בו ממש ומאוד רציתי להתחתן.

אבל השמועות על המצב הנפשי שלו הגיעו למשפחה והם לחצו עליי לבטל.

ביטלנו,

נשארנו "ידידים"

אני מרגישה ששוב מאוד נכווית מהחוסר אמון שנוצר בעקבות המקרה. 

עדיין מנסה להתאושש....

יצא לי שפגשתי לא מזמן בחור ואחרי שנייה חשדתי שגם לו יש איזשהיא בעייה וישר ביטלתי..

אם אני חושבת שאנשים כאלה יכולים להתחתן עם אחרים.. ברור!!!

הוא יהיה אבא מדהים ממש יש לו לב ענקי אבל הוא צריך מישהיא שמוכנה להתמודדות הזאת.

ומישהיא שהיא והמשפחה שלה מכירים ומכילים את המקרה.

וחייבים להיות כנים

יש כ"כ הרבה אנשים עם מורכבות רצינית שבנו בתים נפלאים.

יש אנשים נפלאים- נפגעי תקיפות מיניות, טראומות, נפגעי חרדה, או כל מיני אנשים מקסימים ביותר עם כל מיני מורכבויות בנפש, שעם מודעות למצב ועם קבלת תמיכה ועזרה מתאימה (חבר/ה, איש מקצוע, או דמות תורנית מקצועית) אפשר לבנות בתים נפלאים.

לכולנו ה"רגילים" גם יש אתגרים בחיים, למתמודדי הנפש לסוגיה השונים- זה האתגר ואפשר לצלוח אותו בהרבה אמונה וסיעתא דשמיא.

הלימוד זכות עליו, שהיה אידיוט..

נכון שיש סטיגמה שלילית עם שורשים במציאות. וזה מרתיע ומעורר חששות אמיתיים וגם מופרכים.

אבל... אין צורך באמת.

פשוט כי אנחנו יכולים להתאים לכל סוגי האנשים. בסוף זה משהו מאד אינדיבידואלי. חוץ מיזה שגם נישואין וזוגיות זה חלק מהחיים שצריך להתמודד איתם.

מה כן יכול לעזור עם הקושי של הרווקים והרווקות?

קודם כל להעלות את המודעות של הציבור לכל העניין של ההתמודדויות. להוסיף הסברה על עצם ההתמודדות. איך זה נראה ביומיום. מה קשה וכמה ואיך חיים עם זה. בלי לייפות. אנשים שמבינים הם אנשים שפחות נרתעים ויכולים למצוא את ההתאמה גם כשיש התמודדות ברקע.

עוד משהו. המתמודדים עצמם צריכים להתייעץ ולקבל כלים איך לשבור את תקרת הזכוכית בשלב הדייטים וגם איך לפצות על פערים וקשיים שיתעוררו בזוגיות. כי בגדול זה ממש אפשרי.

לדעתי זו שאלה לא נורמלית.

וגם הניסוח שלה בעייתי.

ואינני יודע ממה זה בא, אולי דווקא מרצון לכתוב בסוף "הפוך על הפוך" אחרי שאחרים יענו - ומכל מקום, זה נראה מתאים בערך לימי הביניים, במחילה...

א. מה זה "מבקרים אצל פסיכיאטרים, פסיכולוגים ולוקחים כדורים".. נו, אז מה?  תלוי ספציפית באדם ובבעייתו. היום "לבקר אצל פסיכיאטר/פסיכולוג ולקחת כדורים".. זה דבר לא כ"כ נדיר, ואפשר לנהל איתו חיים יפים מאד.

אולי הבעיה היא דווקא אצל מי שלא "מבקר אצל" וכו', אבל היה צריך את זה.. שמעתי פעם בשם פרופ' זהר, שהוא פסיכיאטר בעל שם (אע"פ שאיני ערב לדיוק הסטטיסטיקה שהגה, אבל הרעיון..), ששליש מהאנשים צריכים טיפול פסיכיאטרי, חצי מהם ילכו, וחצי מהם יקבלו טיפול מתאים...

ב. מה זה "מגיע להם"?.. זו שאלה שמתאימה לתרבויות אפלות מאד - שאנחנו מעדיפים לא לחשוב עליהם יותר מידי.

ולמי שאולי לקח את זה ב"רצינות"... (אולי אפילו "נבהל" לרגע, כי חושש שמא הוא מוטה בעד עצמו ואינו "אובייקטיבי"..) -  אנשים עם כל מיני התמודדויות, שגם עושים עם זה מה שצריך, יכולים כמובן להיות הורים טובים לא פחות מאחרים. לפעמים יותר. אדרבה, זה ממש יכול להיות גם חלק ממה שבונה את האדם עצמו. ענין של גישה.

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)