ישבנו בחוץ.
פתאום היא באה.
שואלת משהו.
הן עונות לה.
ואז היא קולטת אותי.
מה קורה איתך?!
שתקתי.
היא הלכה.
ניצלתי.
עלאק.
היה היום קשה
מדי מדי מדי.
והיא עם המשפטים שלה.
השם.
ואח"כ היא עוד מסתכלת עליי עם כל המבטים שלה.
די.
נשמתי,
אני אוהבת אותך,
אבל די.
ואין לי מה להגיד
ואין לי איך להסביר
והיא בכ"מ לא תבין כלום אז אין למה לנסות.
כבר אין לי כח.
שבוע הבא הולך להיות נורא נורא מאתגר וקשה.
שני עד חמישי. או יותר.
לעזאזל.
ואני רק רוצה להיעלם מפה.
אני צריכה חופש.
להירגע.
לנשום.
ולישון. יאו. אופ.
השם.
(אני רוצה לבכות.
אולי זה ישחרר קצת.
אולי.
ואולי לא.)
