השוואהבחור שמח

נאום נשיא המדינה רובי ריבלין                                                                                              נאום אנוכי הפשוט בלא תואר

בעצרת אחדות                                                                                                                     בעצרת אחדות(אם תתקיים)

להחזרת שלושת החטופים                                                                                                          לשחרור שלושת העצורים

 

הורים אהובים,

הורים אהובים

משפחות יקרות.

משפחות יקרות

חברים וידידים,

חברים וידידים

אמנים ויוצרים.

רבנים ואנשי ציבור

כל באי "עצרת היחד" הגדולה הזאת,

כל באי עצרת התמיכה הזאת(אם תתקיים...)

להשבתם הביתה של אייל,

להשבת הביתה של צ'

גיל-עד ונפתלי.

א' ומ' (השמות עוד לא הותרו לפרסום)

התקבצנו כאן הערב,

התקבצנו כאן הערב

מכל קצוות הארץ,

מכל קצוות הארץ

מכל קשת האמונות והדעות,

מכל קשת האמונות והדעות

מכל המחנות והשבטים.

מכל המחנות והשבטים (הלוואי...)

לא הגענו הנה היום

לא הגענו לכאן היום

כדי לעסוק בהערכות מצב.

כדי לעסוק בהערכת מצב

לא התאספנו, איש ואישה, מביתו,

לא התאספנו, איש ואישה, מביתו

כדי לערוך תחקירים,

כדי לערוך תחקירים

או

או

כדי לשחזר יחד רגעי וודאות אחרונים.

כדי לשחזר יחד רגעי וודאות אחרונים

אנחנו כאן הערב,

אנחנו כאן הערב

כדי לעצור,

כדי לעצור

יחד.

יחד

באנו הנה להתפלל

באנו הנה להתפלל

בכל השפות,

בכל השפות,

ובשם כל הדתות.

(על המשפט הזה כנראה הייתי מוותר...)

איננו עוצרים הערב כי איבדנו תקווה.

איננו עוצרים הערב כי איבדנו תקווה.

אנו עוצרים הערב

אנו עוצרים הערב

כי לא איבדנו תקווה.

כי לא איבדנו תקווה.

כי לא איבדנו תקווה באדם;

כי לא איבדנו תקווה באדם.

כי לא איבדנו תקווה באנושיות.

כי לא איבדנו תקווה באנושיות.

התפילה שאנו נושאים הערב

התפילה שאנו נושאים הערב

איננה רק תפילה יהודית;

איננה רק תפילה יהודית;

ואיננה רק תפילה ישראלית.

ואיננה רק תפילה ישראלית.

אנו נושאים הערב תפילה אנושית,

אנו נושאים הערב תפילה אנושית,

תפילה עתיקה,

תפילה עתיקה,

מיום היברא אדם וחוה על הארץ.

מיום היברא אדם וחוה על הארץ.

זוהי תפילה, של אם על בנה.

זוהי תפילה, של אם על בנה.

זוהי תפילה, של אב על ילדו.

זוהי תפילה, של אב על ילדו.

זוהי תפילת המלאך

זוהי זעקת האדם

המעז לעמוד גם בפני אלוהים

המעז לעמוד גם בפני השב"כ

ולזעוק-

ולזעוק!

אל תשלח ידך אל הנער.

אל תשלח ידך אל הנער.

ואנו עומדים כאן הערב,

ואנו עומדים כאן הערב

יחד,

יחד,

וקוראים אל כל מי שלב אדם בו-

וקוראים אל כל מי שלב אדם בו-

אל תשלחו ידיכם אל הנערים.

אל תשלחו ידיכם אל הנערים.

זוהי תחינה שייפתחו שערי שמיים;

זוהי תחינה שייפתחו שערי שמיים;

זוהי תחינה שייפתחו שערי הלב.

זוהי תחינה שייפתחו שערי הלב.

אני קורא מכאן

אני קורא מכאן

למנהיגי העולם,

לאנשי השב"כ

ובעיקר לראשי העדות הדתיות,

ובעיקר לשרים ואנשי הציבור

בארץ ומחוצה לה,

שמאלנים וימנים, דתיים וחילונים

אל תספקו בגינוי:

אל תסתפקו בגינוי

הצטרפו לתפילה

תתחילו לעשות!

הצטרפו לאותה קריאה

הצטרפו לאותה קריאה

"אל תשלח ידך אל הנער".

"אל תשלח ידך אל הנער".

הקריאה הזאת

הקריאה הזאת

לשלומם של הנערים

לשלומם של הנערים

לא צריכה לצאת רק מבתי הכנסת

לא צריכה לצאת רק מהציבור הדתי

ומבתי המדרש:

או מהציבור הימני

היא חייבת לצאת

היא חייבת לצאת

מהיכלי הצדק והתפילה כולם,

ממשרדי הכנסת והממשלה כולם

מהכנסיות וגם מהמסגדים,

מבתי המשפט והחוק.

הקריאה הזאת

הקריאה בזאת

להשבת הנערים לביתם,

להשבת הנערים לביתם

היא אמירה דתית ומוסרית ברורה

היא אמירה חוקית ומוסרית ברורה

כנגד כל אלו שנושאים את שם האל לשווא;

כנגד כל אלו שנושאים את שם החוק לשווא

כנגד כל אלה שמצדיקים בשמו

כנגד כל אלו שמצדיקים בשמו

ג'יהאד של זוועה ודם.

עינויים של זוועה ודם

אנו כאן הערב,

אנו כאן הערב

כי חטיפת ילדים ונערים

כי עינוי ילדים ונערים

אינה יכולה להיחשב למעשה של גבורה:

אינה יכולה להיחשב למעשה של גבורה:

בשום מקום;

בשום מקום

בשום זמן;

ובשום זמן.

דמם של ילדים וילדות, נערים ונערות,

דמם של ילדים וילדות, נערים ונערות,

ספוג בתמימות של אלה

ספוג בתמימות של אלה

שעוד לא למדו רשע;

שעוד לא למדו רשע;

ספוג בתקוות של אלה

ספוג בתקוות של אלה

שעוד לא הפסיקו לחלום;

שעוד לא הפסיקו לחלום;

ספוג באמונה שעוד ניתן לתקן.

ספוג באמונה שעוד ניתן לתקן.

----

רחלי ואברהם,

(לא הותר לפרסום)

בת גלים ואופיר,

(לא הותר לפרסום)

איריס ואוריה,

(לא הותר לפרסום)

הורים אהובים ואמיצים,

הורים אהובים ואמיצים,

משפחות יקרות.

משפחות יקרות.

אני עומד בפניכם, אל מול פניכם

אני עומד בפניכם, אל מול פניכם

למודות הכאב והצער,

למודות הכאב והצער,

הגעגוע והתקווה

הגעגוע והתקווה

ואינני יודע מילים.

ואינני יודע מילים.

הערב, אתכם,

הערב, אתכם,

אני יודע רק תפילה.

אני יודע רק תפילה.

הסתכלו סביב וראו

הסתכלו סביב וראו

את בני המשפחה הישראלית הגדולה

את בני המשפחה הישראלית הגדולה

אשר הגיעה לכאן,

אשר הגיעה לכאן,(הלוואי!)

לחבק,

לחבק,

לחזק ולהתחזק,

לחזק ולהתחזק,

ומעל לכל - להתפלל:

ומעל לכל - להתפלל:

אל תשלחו את ידיכם אל הנערים.

אל תשלחו את ידיכם אל הנערים.

השיבו לנו את אייל,

השיבו לנו את צ',

השיבו לנו את גיל-עד,

השיבו לנו את א'

השיבו לנו את נפתלי.

השיבו לנו את מ'

יחד, כולנו מתפללים:

יחד, כולנו מתפללים:

תהא השעה הזאת,

תהא השעה הזאת,

שעת רחמים

שעת רחמים

ועת רצון.

ועת רצון.

 

איזו השקעהדעתן מתחיל
השקעת על הנאום שלו יותר ממנו...
??בחור שמח

מצאתי את הנאום באינטרנט...

אוי טאטע.לעבדך באמת!
יש הבדל עצום בין אנשי שב"כ לאויבינוארץ השוקולד
צרמה לי ההשוואה
הבעיה שהשבכ מתייחס אליהםמטילדה
יותר גרוע מחבלים!!
ממש לא צריך להגזיםארץ השוקולד
הם לא יגיעו הרוגים ותמיהני אם אפילו יעשו להם נזק פיזי.
מחבלים מנסים להרוג, לשב"כ אין שום שאיפה להרוג.
תתפלא...מטילדה
רק אתמול בהפגנה זרקו נער על הכביש והוא פונה פגוע ראש לבית חולים.

והם בהחלט מתעללים בעצורים! פיזית ונפשטת מכירה מקרוב..
נזק פיזי אולי לא, נזק נפשי כן.בן מערבא

אין שום אהדה או הערכה למחלקה נגד יהודים בשב"כ, אנשים מאוסים, בניגוד כמובן לשב"כ בכללו.

רצח נפשי. לא נחשב?בחור שמח


לא, וגם לא חושב שזה לגמרי רצח נפשיארץ השוקולד
אבל אין לי חברים כאלה באף צד של המתרס, ככה שאין לי מקורות לדעת מה בדיוק קורה בכל מקום.
רק מניח שיש הבדל בין מי שמנסה להרוג אותנו לגוף שפועל אידיאולוגית אחרת ופועל אחרת משהיית רוצה בשל כך.
עם איזה אידיאולגיה המחלקה היהודית עובדת?בחור שמח

אני באמת ישמח לדעת.

 

וכן, זה חד משמעית רצח...

אדם שיוצא עם טראומה, מפחד להסתכל לאנשים בעניים.

קם עם סיוטים בלילות, ולא מצליח לישון.

חוזר בפלאשבקים לחדרי עינויים...

 

זה לא רצח?

לגבי האידיאולוגיה המדויקת אני לא יודעארץ השוקולד
כי אינני מכיר.

אבל כעיקרון הם חושבים שזה טובת המדינה למנוע מפגיעה בערבים, והם מאמינים שהכלים האלה לגיטימיים.

לא, סבל זה לא רצח.
לא זה לא רצח.בחור שמח

זה יותר גרוע...

^^^ הו תודה. חיפשתי מישהו שאמר שצרמה לו ההשוואה.ענבל

בס"ד

 

האמת שהיא ממש הרתיחה אותי אבל נו שוין, שיהיה.

כנ"לבחור שמח

מה שעניתי ל@ארץ השוקולד...

מצטרפת^מחפשת^

וטוב לדעת שיש כאן כאלה שחושבים אחרת

חבל שזה מה שאתה לוקח מזה...בחור שמח

אולי תסתכל על מה שבין השורות?

(לאו דווקא לזה כיוונתי...)

וחוץ מזה שבקריאה הזאת של אל תשלח ידך אל הנער- לצערי זה קריאה שאני קורא אותה לשב"כ בדיוק כמו למחבלים...

לי היו חברים עצורים בפעם שעברה בשב"כ. עד היום לא התאוששו מזה. עוד קמים באמצע הלילה מסיוטים...

בוא נסתכל על זה בעניים מציאותיות ונכונות.

המחלקה היהודית בשב"כ- גיס חמישי. דבר שצריך לפרק!

שאר השב"כ- עבודת קודש...

אבל מה שעל פני השורות גם חשוב.ענבל
בס"ד

זה לא משנה כרגע שהם אולי מתעללים פיזית בנערים האלה, זה משנה שאתה משווה את זה למחבלים שרצחו בדם קר שלושה נערים.
אתה לא יכול להשוות מישהו לרוצח ואז להגיד שיקראו בין השורות. ההשוואה צורמת וזהו.
אני באמת מתנצל שזה צורםבחור שמח

אני חושב שהשב"כ צריך לעשות חשבון נפש גדול מאוד. למה זה שהאסוציאציה שעולה לאנשים כשהם שומעים שלושת העצורים....(ואל תטעי, אני לרגע לא היחיד שעשה את ההשוואה בזאת...)

 

וחוץ מזה,

כן אני משווה! 

אני משווה גוף(כמובן מחלקה יהודית ולא שב"כ...) שעשה רצח אופי בדם קר לציבור שלם במדינה.

רצח אופי שגרם לשנאת אחים מטורפת, לקרע בעם.

אני משווה גוף שרודף בשיטתיות כל מי שיש לו פיאות וכיפה. או דעה קצת שונה.

גוף שמפריד בין נשים לבעלים שלהם, בין ילדים להורים שלהם.

 

וגוף שנראה שהאמת לא מעניינת אותו, כמו עוד ניצחון לאוסף... ולא משנה מה צריך לעשות כדי להגיע לשם...

מצטרף לכל מי שחש תחושה צורמת.היא שיחתי
ולא אכפת לי שיש כאלה שמשווים.

השב''כ בכללותו הוא גוף של אלפי עובדים, שעושים ימים כלילות למען ביטחון המדינה, מוסרים את גופם נפשם ומשפחתם שאתה ואני נחיה פה בשלום.

לא צריך להסכים עם מה שנעשה לנערים, אבל תגלו טיפה בגרות. אנחנו לא ילדים קטנים שיכולים לתפוס רק שחור ולבן. המציאות מורכבת ויכולה להכיל ניגודים.
אפשר לאהוב את השב''כ ולהודות לו יחד עם התנגדות למעשים מסויימים ופעולות מסוימות.

וגם המחלקה היהודית, אתה לא באמת מכיר אותה.. וגם אני לא. אז אפשר להתנגד למעשים. אבל לא להפוך לשחור ולבן ולהשווות למחבלים.
בואו נגדל.
בהחלט בואו נתבגר.בחור שמח

ונבין שלא הכל קדוש.

מותר לדבר על המדינה.

מותר לדבר על השב"כ

מותר להודות בטעויות.

ומותר להגיד שמחלקה שלימה שמטרתה להיות נגד יהודים- צריך לסגור אותה!

(שימי לב שכל פעם הדגשתי- המחלקה היהודית!)

אני יודע שהשב"כ עושה עבודת קודש, ומספיק בוגר בשביל להבין את ההבדל בין המחלקה היהודית לשב"כ.

ועוד יותר בוגר בשביל להציב אמירה אמיתית שצריך לסגור אותה...

 

בואו נתבגר...

נגד טרור שבוצע בידי יהודיםמחפשת^

כן, אני גם נגד זה. מאוד

אין דבר כזה טרור שבוצע בידי יהודים...בחור שמח

אל תתני לתקשורת להאכיל אותך.

אני בטוח שאת יותר בוגרת מזה...

מעשה הרג\ פגיעה פיזית\ פגיעה ברכוש= טרור או כל משו אחר לאמחפשת^

חוקי, שצריך להפסיק.

וראוי לענישה, בהחלט

 

 

[תקשורת לא מאכילה אותי, אם כבר לכיוון ההפוך בהתאם לסוג התקשורת שאני צורכת]

טרור הוא טרור.אניוהוא
אבל מה שהשבכ עושה מותר רק כנגד 'פצצה מתקתקת' לא כדי להוציא הודאה.

זה לא משנה כמה הטרור הוא רע. עינוי בשביל להוציא הודאה הוא לא מוסרי ולא חוקי.
הגבתי ל-'אין דבר זכה טרור שבוצע בידי יהודים'מחפשת^

יש דבר כזה ועוד איך.

 

אין לי דרך לדעת אם השבכ פעל חוקית או לא

לא בטוח שיש , אבל כתבתי שגם אם נניח שישאניוהוא
מה שהשבכ עושה כרגע הוא לא חוקי בדיוק כמו טרור.
לא חוקי בדיוק כמו הטרור?מחפשת^

נראה לי מוגזם.

 

אין לי כלים לשפוט

 

חוק הוא חוקאניוהוא
מה גם ששניהם לא חוקיים בהנחה שבאמת היה טרור....
כאן שסביר להניח שלא היה כלום, אלא מחפשים מישהו להאשים - אז רק דבר אחד לא חוקי....
אוקי, אז רצח הוא בדיוק כמו העלמת פרטים במס הכנסה- חוק הוא חומחפשת^

ק

 

ולמה סביר להניח? באמת מעניין אותי

מנסים להאשים אותםבחור שמח

על זריקה של אבן בשבת שהרגה ערבייה...

 

ממתי יהודי, בן ישיבה, שומר תורה ומצוות- זורק אבן בשבת?

זה נכון שיש מנעד של עונשיםאניוהוא
אבל שהעברה על החוק היא מגיעה משומרי החוק - זה חמור שבעתיים.



ולמה סביר להניח?
א.אם היה משהו - לא היה צריך להשתמש באמצעים של גבית הודאה בלחץ נפשי.
ב. תקדימי העבר הוכיחו שבמקרים כאלה בסוף לא היתה הרשעה, סביר להניח שגם עכשיו.
בדיוק כמו שתכתבתיאניוהוא
כתבה בערוץ 7: עורכי הדין: הנערים העצורים עברו טראומה קשה
עורכי הדין: הנערים העצורים עברו טראומה קשה
למי אתה מאמין לאיילת שקד או לבן גביר?נחשון מהרחברון
תתבייש לך על הטלת שקרים על השבכ וכוחות הביטחון. הכל מפוקח ע''י מיטב הפרקליטים והיועצים המשפטיים. הכל מפוקח והכל נעשה כדין וכחוק! מה אתה מאמין לנער גבעות הזה שלבש חליפה וקורא לעצמו עורך דין. שרת המשפטים אומרת שהוא משקר! והיא מייצגת את הוד קדושת המדינה יסוד כסא ה' בעולם

אתה כופר לא רק בשבכ אלא בכל מדינת ישראל ובכל תחיית ישראל שבאה לעולם רק דרך המדינה הזאת. חרדי סאטמר שכמותך! מתכחש לגאולה. אז א תדע לא עשו להם כלום. ב כל מה שעושים זה על פי חוק. לא מתוך מקום אישי כמו שאתה מתאר ג כל מה שעשו להם מגיע להם פי אלף!






































































<צ> ואני מקווה שאף אחד לא היה צריך את זה כדי להבין
...אניוהוא
כתבה בערוץ 7: רב הנערים: הם היו אתי בשעת האירוע
http://ch7.io/abFB1
...אניוהואאחרונה
כתבה בערוץ 7: רב הנערים: הם היו אתי בשעת האירוע
http://ch7.io/abFB1
השופטת פסלה את ההודאות של עצורי דומאסודית
אין שום בעיה.בחור שמח

יכול להיות שיהודים עושים מעשים פליליים וצריכים לקבל על זה עונש כמו כל עבריין במדינה. מסכים לגמרי!

 

אבל להסתכל על זה בתור טרור?? מה אתם רציניים?

מתייחסים באותה צורה למחבל שרצח ילדים, בגלל שהוא לא רוצה שנחיה כאן במדינה.

לילד בן 16 שריסס גרפיטי על קיר. ולפעמים יותר גרוע לילד בן 16.

ויודעת מה נעמיד את זה מול זה.

גם יהודי שרצח(לא רצח- זרק בקבוק תבערה, אבל נגיד שרצח)(בנוסף לזה שזה בספק שזה באמת הוא)

צריך להיכנס לכלא כמו כל רוצח במדינה.

ולא להתייחס אליו בתור פצצה מתקתקת או מחבל שרוצה להפיל את המדינה...

 

אז בוא נעשה הבדל בין טרור לפלילי סבבה?

יש עברות פליליות ויש טרורמחפשת^

יהודי שפוגע מסיבות לאומניות זה טרור.

וצריך לקבל על זה עונש כמו כל דבר אחר.

 

אני לא נכנסת לפרטים אלא נשארת בהגדרה, כי אני חושבת שזה נכון. 

אין לי מושג מה הם עשו או לא עשו, ואם הם פגעו משמעותית ברכוש, בנפש או רק ריססו גרפיטי

אני בעד עונש מידתי כמו כל אזרח במדינה הזאת. 

ועונש מידתי לשני הכיוונים

 

 

גם יהודי שפוגע מסיבות לאומניות- זה לא טרור!בחור שמח

טרור זה מעשה שנעשה כנגד המדינה!

 

אי אפשר להשוות לשנייה בין יהודי שמשליך אבן לבין ערבי.


(וכמובן שאני לא בעד השלכת אבנים וכו'...)

יהודי שפוגע בערבים פוגע בביטחון המדינההיא שיחתי
ביחס לשלטון החוק. 'אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו'. פוגע בתפקוד של המדינה, ביסוס שלטונה וחוזקה. מלבד פגיעה מדינית קשה.
יש יהודים שמבצעים פעולות של הרג וניסיון הרג בערבים. ואותם צריך לעצור. יש יהודים שמרגלים נגד המדינה ואותם צריך לעצור.
צריך שיהיה מי שיטפל בזה.
מלבד זה שכמו שאמרתי קודם, אנחנו לא באמת יודעים מה עוד עושים שם.

לא הכל קדוש. אבל לא שחור לבן.
וכן, המדינה והשב''כ קדושים.
נו באמת.אניוהוא
איפה פגיעה?
מוזמן לשאול את אנשי חברון/קרית ארבע מה היה בעבר-
כשהיה עובר רכב של מתנחלים לא היו זורקים עליו כלום. נערות יכלו לרדת לבד מקריית ארבע למערת המכפלה. אבל אם ג'יפ של הצבא היה עובר שהוא היה חוטף אבנים.
למה?
כי הצבא לא עושה כלום והמתנחלים היו מחזירים.

זה הפוך מפגיעה בביטחון.
מה שפוגע בביטחון המדינה - זה ההתנהלות של שרי ביטחון כושלים - שפרקו את ההרתעה של הצבא.

והיום זורקים גם על מתנחלים ' כי שמתנחלים מחזיר - הוא נענש.
מכיר בעצמי את קרית ארבע- חברוןהיא שיחתי
בכל מקרה, הסברתי מה הפגיעה. לא התייחסת למה שכתבתי.
גם אתה לא התייחסת למה שאני כתבתי.אניוהוא
וכנראה לא הבנת אבל עניתי שזה לא פגיעה אלא חיזוק
אם נהיה לרגע קוקניקים עד הסוף...בחור שמח

"גודל אהבתנו את אומתנו לא תסמא את עיננו מלבקר את מומיה"

 

וכן המחלקה היהודית זה המום הכי גדול שקיים לשב"כ.

וקצת לידע טכני, המחלקה היהודית הוקמה כדי למנוע ותפוס יהודים המנסים לעשות מעשי טרור.

שכמו שכבר טענתי- אין דבר כזה טרור יהודי.

יהודים כאלה צריכים להתנהל מול המשטרה.

 

מסקנה- צריך לסגור את המחלקה היהודית בשב"כ.

זה לא ממש קשור..ד.

ההבחנה חשובה מאד:

 

טרור - זו פעילות ערבית נגד המדינה. פעילות של אויב, במטרה להשמיד את המדינה, היל"ת.

 

יהודי שפועל שלא כחוק, וגם אם זה מישהו שבגלל ריבוי הפיגועים הערביים, במשך שנים רבות, איבד את האיזון וחושב שהוא ינהל את העניינים עצמאית  - אם יש מישהו כזה - אז זו עבירה על החוק, שיבוש סדרי המדינה, אפשר לטפל בכך, כמו שמטפלים בכל ענין פלילי.

 

הבלבול הזה, כאלו "לאומני" זה טרור, בכיוון הזה, אינו נכון. זה מחטף שעשו בכנסת הקודמת דומני, והיה ברור שינוצל באופן פוליטי. טרור זה נגד המדינה. וישירות נגד המדינה, לא משהו שבעקיפין מזיק למדינה. בקצב הזה, גם גניבה תוגדר טרור.

במדינה מתוקנת, יש דרכים לחקור ולטפל בעבריינות. יש סדר של חקירה, סדר של הבאת ראיות, סדר של העמדה לדין. ויש הבחנה בין קטינים לאחרת.

לא יעלה על הדעת, שכאשר שני "קטינים" בני 17, עבריינים ממשפחה שבמר"ץ בהרצליה, רצחו ל"ע נהג מונית בזמנו, לפי מה שראו בסרטים, אז מיד קיבלו עו"ד, ו"התחשבו" בכך שהם קטינים - קיבלו תקופה לא ארוכה מידי.. והעבריינות חזרה.

ואילו כשמדובר בכאלה שסביר להניח לא העלו בדעתם לעשות משהו כזה, פתאום זה "טרור" שמצדיק חקירה בלתי אנושית.

יש כאן קלקול יסודי, שמצריך ניקוי אורוות.

 

ואכן, המדינה קדושה, וגם השב"כ ברובו. גם בתוך דבר קדוש יכולות להיות אורוות מצחינות שמצריכות ניקוי. אדרבה, זה חשוב בשביל הקדושה..

לא אמרתי שיש טרור יהודיהיא שיחתי
דייקתי בדברי.
אמרתי שזה פוגע במדינה. והסברתי את הפגיעה. לא טרור.
נכון. הגבתי בגלל ההקשר של מה שעליו הגבת.ד.

זה לא מעשה "נגד המדינה", כמו הטרור הערבי להבדיל.

 

אבל עקרונית, יכול לפגוע במדינה (אני לא מדבר על יהודי שמגיב על המקום נגד ערבי שפועל נגדו - שבוודאי כך צריך לעשות. אלא אם מישהו חושב שהוא ינהל מדיניות עצמאית לטיפול באויב הערבי.. 

ואני לא חושב שיש יהודים שמבצעים "פעולות של הרג" נגד ערבים. היה פה ושם - נדיר מאד - איזה חריג, דומני אצל אנשים לא כ"כ מאוזנים. ולא בחברה שעליה דובר כאן). 

מחילה, לרוצחים, פדופילים, ראשי מאפיות וכד'הסטורי
יש זכות מפגש עם עו"ד ואם זה קטינים, גם עם ההורים ומתחת לגיל 16 גם נוכחות הורים בחקירה. זה הכללים במדינה דמוקרטית - למרות שיש לזה מחירים.

כללים חריגים נצרכים במלחמה באויב, העובדה שהמחלקה היהודית בשב"כ מתייחסת לאוכלוסייה היהודית ביש"ע כאויב - היא חמורה מאין כמוה.
לאמיצים בלבדזיויק
אתם מחזיקים פה פצלשים? [אני לא]
מי שאמיץoo

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

לפעמים לשאלות נקודתיות...הרמוניה
בדיוק חשבתי על זהזיויק
נשקול🙂
לא! עיניי יתהלך במישרים והייתי כשוכב בלב 'ים'.חסדי הים
איזו מן שאלה זאת?כְּקֶדֶם
#גם_פצלשים_בני_אדם@


כן. במקום אנונימי בפורומים שאיןיעל מהדרום
אני בעצמי😅פצל"פ

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

כנ"ל חחפצלשי"ת
לא הבנתי את התגובהפצלשי"ת
שהשאלה הקפיצה את אלה שזה השם שלהםזיויק
בעוד אני כיוונתי לכלל משתמשי הפורום. קפיש?
לאנפש חיה.

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

יש לי פצלש בחיים האמיתיים.די שרוט
הבעיה שהוא תמיד מנצח בויכוחים.
בערךמבולבלת מאדדדדאחרונה
יש לי כמה שפתחתי כל פעם לשאלה ספציפית. אבל הם לא פעילים (ואני לא זוכרת את השמות שלהם בכלל😂
רעיונות למשחקי קופסאהרמוניה
עבר עריכה על ידי הרמוניה בתאריך כ"ג בכסלו תשפ"ו 20:09

מגבשים וכייפים ששווה לקנות?

 

תודה

אליאסדרור אל
קטאן כמובןריבוזום
טיקט-טו-רייד שיחקתי פעם אחת ומאוד נהניתי אבל אין לנו בבית, אז אין לי ניסיון אישי אם הקסם שלו מחזיק מעמד. לפי מה ששמעתי מסביב נראה שכן משחק שווה. 
נראה ככה...הרמוניהאחרונה
שם קוד!ריבוזום
איך שכחתי (דורש לפחות ארבעה שחקנים)
זהוו גם אליאס...הרמוניה
סיאנס. לא משחק קופסא אבל מגבש.די שרוט
ואם יש בעיה הלכתית של עבודה זרה אז טוויסטר. ואם יש בעיה הלכתית של נגיעה אז טלפון שבור. ואם יש בעיה הלכתית של במושב ליצים אז תלמדו הלכות לשון הרע.
שנאת עצמית: "כי כמה שונאים יש לו לאדם, ובראשםחסדי הים

שנאת האדם בעצמו, כי האדם שונא לעצמו יותר מכל שונאיו"

(אמר דודי זקני רבי פנחס הורוביץ זצ"ל בדרשתו הידועה בשם 'כל המפרשים וספרי המוסר')

איך אתם מבינים את המשפט? איזה תחושות יש לכם סביב זה?

הוא מתאר הפרעה פסיכיאטרית כאילו זה המצב הרגילפשוט אני..

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

או שהוא מדבר על בעיה נפוצה אצל רוב בני אדם, שרובנוקעלעברימבאר
מלאי ביקורת עצמית על עצמינו, אכזבה מעצמינו, תחושת פספוס, כעס על עצמינו על דברים שעשינו/לא עשינו בעבר, רגשי אשמה. או קנאה באחרים והרגשה שאנחנו לא שווים, או שאין לנו מה שצריך להיות, או תחרות עם אחרים והרגשת נחיתות
כן. הוא התעסק בזה בכמה מקומות לגביחסדי הים

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

בפירושו לתורה 'פנים יפות' בכמה וכמהחסדי היםאחרונה

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

ביקורת היא שנאה? אכזבה היא שנאה?פשוט אני..
הוא אומר שם בפירוש שזה לא אידיאליחסדי הים

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

משפט נכוןשם פשוט

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

כן. לצערנו זה קורה.חסדי הים
רטוב לי 🥶⛈️🪖בחור עצוב
מקווה שבינתיים החלפת טיטול, ואתה יבש ונקי 🤭פ.א.
"רטוב הוא לפני שמש"חסדי היםאחרונה
אחד הדברים הכואבים והמבלבלים זה שאתה מנסהחסדי הים

להעניק טוב מופלג היוצא מגדר הרגיל למישהו וזה נראה לאדם המקבל או לצופה מהצד כדבר מוזר. אז כבר פעם הבאה אתה לא יודע אם וכמה להעניק.

גם קשה לדעת למה הם חושבים שזה מוזר. אפשרויות: מסתכלים עליך כאדם מוזר בכללי, או זה לא נהוג המעשה, או הם חושבים שבצורה עקרונית אדם צריך שיהיה לו גבולות לעצמו, או סיבה אחרת לא ידועה.


אני יודע שבפנים אני כן אגואיסט ובעל גאווה גדול, רק אנשים בחיים האמיתיים חווים אותי הפוך, כי במעשים שלי אני מנסה לחפות על משהו בפנים או כי למשל בדיוק התעמקתי במהלך בתהלים, גמרא וזוהר על נדיבות וזה משפיע על מעשים שלי. קשה הדיסוננס הזה ועוד יותר קשה כשאתה מקבל סתירת לחי מהמקבל שהוא מקבל בפועל מצד אחד, אבל מסתכל עליך בצורה מוזרה ואומר לך בפירוש שמה שאתה עושה מוזר.

נדמה לי שהעבודה צריכה להיותמשה

יותר בפוקוס על מה נכון לך (גם רגשית וגם נשמתית) ופחות על מה העולם חושב על זה. רצית לעזור לו? אתה שמח בלעזור לו? הגוף שלך מרגיש טוב אחרי שאתה עוזר לו? מעולה.

 

אתה מרגיש מרוקן? זה סיפור אחר.

הענין שכאשר יש לך אינטראקציה עם מישהוחסדי הים

ביחס נותן ומקבל והסובבים, והם מסתכלים על הנתינה שלך בצורה מוזרה, אז פתאום אתה מעלה ספקות בעצמך האם הנתינה שלך היתה נכונה או לא, או שחרגת.

אתן דוגמא שהיה לי בעבר, לא מה שקרה לי בימים האחרונים. פעם הייתי בדייט ונתתי טיפ נדיב, והבחורה אחרי זה התלוננה שלא הייתי צריך לתת את הטיפ ולא ככה עושים בישראל. הייתי בהלם, כי ברור שאנחנו הלכנו לחתוך. אבל זה כן העלה אצלי שאלות באותו זמן אם נהגתי נכון, ואז עם הזמן זה פשוט התיישב על הלב שעשיתי את הדבר הנכון וצחקתי על זה, אבל באותו זמן זה כן העלה אצלי ספקות.

זה עוד יותר מעלה ספקות כשהמקבל אומר לך שזה לא מקובל ומוזר, אבל לוקח את מה שנתת בסופו של דבר.

לכאורהמשה

זה אומר שפשוט ספגת אליך (אדם רגיש? אני טועה) את התגובה שלה. כלומר בעצם במקום השיפוט שלך אז לקחת את השיפוט שלה על המערכת שלך.

 

זה בסדר לדעת שזה מה שהיא חושבת, בשכל אולי היא צודקת אבל בלב שלך אתה מרגיש פה מתכווץ.

אני רגיש לזולת. אני רוצה שיהיה למיחסדי הים
שאני נותן טוב.
תמיד יהיה את המישהו שיטיל ספק במעשים שלך...בנות רבות עלי

עזוב אותך, תעשה מה שטוב לך ומה שאתה חושב לנכון... אם למדתי משהו בחיים זה לא להתייחס לכל יציאה של מישהו.

לברר את האמתנחלת

עם עצמך. אתה נותן בלב שלם וטוב לך עם זה באמת, אז זה מה שחשוב.

אם זה לחפות, כמו שכתבת, על משהו שאתה לא אוהב בעצמך, הרי אין

זו נתינה אמיתית, ולעתים הזולת מרגיש את זה.

 

הכי חשוב זה לבדוק עם עצמך, למה, ואיך, וכמה - וממה זה נובע,

ולתת ממקום אמיתי באמת, אפילו אם הוא פיצי פיצי - כי זו האמ

שלך (כרגע, מחר, ויותר...). כי הסתירה בין איך שאנחנו, וכמה

אנו רוצים באמת ( כי בדוגמא הזו, לתת) לבין מה שאנו עושים

בפועל, כתוצאה מהרגשה לא טובה עם עצמנו וחוסר רצון

ויכולת לקבל את עצמנו כך! אז אנו מזייפים ולא כל כך חשוב

ובכלל לא חשוב, מה השני חושב; חשוב איך אנו מרגישים

עם עצמנו, בכנות. 

 

לפעמים הולכים לשיעורים שמדברים על חסד ו מידות

נעלות ו"נדבקים" בזה לזמן מה. אבל אחר כך, לפעמים

ההתלהבות הזו נושרת, כי אנחנו עדיין לא שם ולא עובדים

על זה נכון.

 

מאוד קשה לקבל את עצמנו כמות שאנחנו. מאוד.

לפעמים זה מתוך ביקורת שיפוטית וקשה שספגנו

ולפעמים, אולי, אנחנו בעצמנו לא מכירים את עצמנו

כל כך טוב וחיים קצת בדמיונות.

 

חושבת שדיבור על זה, לא רק בפורום (לא מספיק לדעתי)

אלא עם חבר או מישהו/י קרובים שיכולים לשקף את המצב.

גם אז, לצערי, התכונה הזו לא עוברת כל כך מהר...

צריך לדבר עוד, לקרוא דברים בסגנון (ולא דברים

שמעיפים אותנו למעלה ואחר כך גורמים לנו ליפול

בחבטה קשה על האדמה).

 

הדרך של ר' אושר, כך שמעתי, מאוד יכולה לעזור,

כך שמעתי. אבל עם הדרכה, אחרת, אם אנו נוטים

להלקות את עצמנו (למשל), נמצא גם שם את

המקום הזה...

 

הוא מדגיש שכל אדם הוא בעל גאווה, בעל תאווה,

וכו' וכו', ואם יש משהו שאנו עושים טוב, זה כי

הקב"ה עוזר ומרחם עלינו.  אבל זה בקיצור

נמרץ, כי אני לא מכירה היטב את הדרך,

למרות שמכירה אנשים שזה הפך להם את החשיבה

ב350 מעלות. וגם הרגיע.

 

יש אנשים רבים (כולל אני) שסובלים מהדיסוננס

הזה (אמרתי נכון את הדיסוננס הזה?), וזו

חתיכת עבודה וחתיכת כאב.

 

וחושבת לקרוא חומר שמדבר על זה.

 

כמובן ששכחתי, כרגיל, לאמר, שהשאיפה

הזו להיות טוב, לכשעצמה, מראה שאתה

באמת טוב.

 

אגב, ד"ר יחיאל הררי באתר "התבוננות

פנימית", לבטח מדבר על זה.

ויש עוד, כנראה פוסטים, וזומים וכאלה.

 

החיים הם גשר צר, כמו שאמר ר' נחמן,

והעיקר, לא להתפחד כלל.... (לא להפחיד את עצמנו...)

 

זהו זה. שבת שלום לכולכם.

 

כן...נחלתאחרונה

זה נכון, אבל לא לכולם זה כל כך קל. בכלל לא.

תהיות פילוסופיות של ליל סערהאוי טאטע!

הטוב


מה זה בעצם אומר שמשהו הוא טוב?

מה מגדיר משהו כטוב?

מה בעצם מיוחד בדברים טובים?

ומה בעצם אנחנו מתכוונים שטוב לנו?


מנסה טיפה להעמיק מה זה בעצם אומר הטוב הזה

זה מושג יומיומי אבל הוא חמקמק

אשמח למחשבות שלכם

את שלי אשתף בהמשך בעזרת השם ובלי נדר, כשהם קצת יותר יתבשלו

מעניין ממשאוי טאטע!

תודה


האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כש...נחלת

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

את אומרת הרבה דברים נכוניםאוי טאטע!
אבל אני מנסה למצוא איזה מכנה משותף יותר יסודי ושורשי
כי האל ציווה כמהר"ל, לא כמו הרמב"םחסדי הים
במו"נ, וגם הוא מודה כשעובדים את ה' ולא עוסקים בפילוסופיה, עושים את זה שהאל ציווה כמבואר במשנה תורה.
בהחלטנחלת

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

 

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

 

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

 

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

ועדייןנחלת

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

כן. לכן שם הוא טוען שיש סיבות וטעמים למצוותחסדי הים
מה שמראה חיות רוחנית וגשמית בצורהחסדי הים
הרצויה לאל.
בתמצותבמשפנחלת

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

 

אולי, זה הטוב.

אני מבין את זה בעומק כדברי דודי ההפלאהחסדי הים
כתובות קיא ע"ב: "וכמו שבקבלת התורה מסרו נפשם בדביקות להשי"ת וירד עליהם ט"ל והחיים, כן האדם בעסקו בתורה לשמה ומיחד כל איבריו וכל עצמות בחינותיו בעין השכלי לאמתות אחדות הבורא יתברך שורש נשמתו אז הטל הוא מחייהו ומתפשט בכל בחינותיו ובכל איבריו חיות פנימי, והוא שאמר הכתוב [דברים ד ד] ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום, רצ"ל כולכם כל בחי' רמ"ח איברים ושס"ה גידים מתפשט בהן מצות עשין ולאוין כמ"ש חז"ל את האלקים ירא זו מצות ל"ת ואת מצותיו שמור זו מצות עשה כי זה כל האדם באיבריו וגידיו ומחייה אותם. ומ"ש היום הוא ענין שאמר עולמך תראה בחייך שמרגיש בנפשו חיות פנימי הוא בחינת התחיה אשר יהי' לעתיד נגלה לעין כל."
טוב - טוב אנושי שמבטא את הטוב האלוקי המוחלטזיויק
נכון.נחלת
אם הבעיה היא שאתה לא נרדםשלג דאשתקדאחרונה

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

לא יודע איך להתקדם...והנה חלום

אני משתף בקצרה

מתחילת המלחמה הייתי בחמישה סבבים, קרוב ל300 יום מילואים בכל הגזרות. כל פעם היה לי קשה מאוד לחזור חזרה, שוב לחזור למשפחה שוב להתחיל לעבוד. פעם אחרונה  שקבלתי צו מילואים כבר לא היו לי כוחות למרות שהיה לי מאוד קשה לסרב.

כבר כמה חודשים אני לא מצליח לחזור לעצמי. מרגיש לא מאוזן. לפעמים אני באנרגיה מטורפת ולפעמים בסוג של דיכאון. אשתי והילדים מנסים להכיל אבל אני רואה שכבר קשה להם. לפעמים מתפרץ ממני כעס בלתי נשלט (לא אלים, מעין מרירות ושפוטיות על החיים) ולפעמים אדישות בלתי נשלטת שלא בא לי לעשות כלום ולא מעניין אותי שום דבר.  

הייתי בטיפולים מסוגים שונים, גם טיפול אישי וגם טיפול זוגי. אני מאוד משתדל לישון טוב, לאכל טוב, להשקיע בפעילות גופנית, ללמוד אמונה ובטחון אבל כשמגיעה הנפילה הכל מתרסק והחיים הופכים לסיוט לא מאוזן.

קבעתי תור לפסיאטר וזה מתקרב. אני מפחד ממש שנדפק אצלי משהו וזה בלתי הפיך.

האמת לא יודע למה אני כותב, מה אני רוצה מכם...

אולי מישהו חווה משהו דומה?

לא חוויתי משהו דומהסוף טוב

אבל רוצה להרים לך על המאמץ לחפש פיתרון!

עברת שנתיים מטלטלות וברור שלנפש זה לא קל.

מאמינה שטיפול כזה או אחר יוכלו לעזור.

בהצלחה רבה!!

בהחלטנחלת

בס"ד

 

 

מאמינה שבעזרת השם (תמיד לבקש מהקב"ה! -  ובמקרה הזה, שהרופא יהיה שליח טוב) תרופות לזמן מסויים בהחלט עשויות לעזור.

מה עם נסיעה קטנה (או גדולה) לאיזו מדינה שקטה, רגועה, שהדבר המסעיר ביותר בחדשות זו הידיעה שהליגה המקומית זכתה

בגביע כסף ב...טניס שולחן? - כדאי ללוות בשביל זה. אבל זה באמת מאוד אינדיבידואלי.  מה עוד, שיש עכשיו בעיה עם כל מיני

מדינות למיניהן.  אבל אולי אפשר למצוא כזו; פינלנד אולי? אמנם קר שם ומן הסתם יש גם אי אלו דובים, אבל יש שם איים

קטנים נחמדים בים, ליד הלסינקי.....באמת. אפילו אנחנו חשבנו על זה.

 

סתם, מן בטן גב כזה של חורף.... בהחלט אפשר להינות. תגיד שאתה מבהוטן, או מקפריסין - מהחלק התורכי אם  מישהו יפרוץ

במלל יווני ולהיפך - מהחלק היווני, אם מישהו...  בקיצור של ידעו שאתה יהודי.....

 

ובהוטנית - מאה אחוז שאף אחד לא מבין!

 

אגב, זו הצעה רצינית (לנסוע מכאן קצת, כדי להשתחרר).

 

עדיף, לענ"ד, או לבד, או עם האשה, אבל בלי הילדים. רק אתה, או אתה והיא. יש לכם היכן להשאיר את הילדים לזמן מה?

 

אבל הכי חשוב, אנו חושבים, כן לקחת תרופות לזמן מה.  מכירה אנשים נורמטיבים, אינטליגנטים מאוד, מוכשרים, טובים ונפלאים, שלקחו תרופות בזמנים קשים.

השם חנן את הדעת כדי להמציא רפואה, לנו, כשהנפש שלנו מתערערת. זו מתנה. כן, מתנה!  משהו השתבש, בעקבות מה שעברת ועובר, משהו שנורמלי וטבעי

לחלוטין שיתערער. אז למה לא לתת לה קצת שלווה, קצת רוגע, קצת שמחת חיים, בינתיים? עד שהיא תשוב לעצמה? למה להתאכזר ולהתעלם ממנה?

 

כל הכבוד שאתם שוקלים אפשרות כזו. הכרתי מישהו (הלום קרב) שלא רצה אפילו לשמוע על כך.  כשהסכים, היה כבר קצת מאוחר...

יש דיעה קדומה נגד תרופות כאלה. מכירה גם מישהו שהיה צריך לקחת תקופה, ואחר החליט שזהו, הוא לא רוצה יותר,  היה מר ועצוב אחר כך.

 

וגם, שיחות שיחות שיחות עם מישהו שאתה מרגיש אמון כלפיו. ואם זה פסיכולוג, שיעלה כמה שיעלה.

 

הכי חשוב לחזור להיות באיזון. ו...שמח!

 

אולי יש דבר מה נוסף שאתה יכול להוסיף למערכת הבריאות שלך? שהיא נפלאה כל מה שאתה עושה (הלוואי עלינו), ואין ספק שהיא מועילה גם לנפש,

אבל כולה טיפול מסור מאוד בבריאות גופנית, בעיקר. אז אולי....

 

משהו באמנות, למשל?

 

מה עם לרכוש כן ציור , בד, או נייר, צבעים למיניהם (אקריליק, פנדה עדין, צבעי פסטל, שמן, פחם) ולזרוק הכל על הנייר?

 

רגע, מה עם לזרוק את המרירות על נייר, פשוט לכתוב, מה שבא, בלי ביקורת, בלי צנזורה, בלי שזה יצטרך לצאת טוב,

פשוט לשרבט  מה שבא?

 

ויש מיני תראפיות, כמו גשטאלט, תראפיה באמנות, תראפיה בדרמה וכל הסגנונות (NLP ועוד. תלוי למה אתה

מתחבר. יש אנשים שמתחברים דווקא לתראפיה הנושנה והותיקה - לדבר עם מישהו, לדבר, לבכות, לזעוק.)

 

 

בני אדם  חווים תקופות קשות מאוד לעתים. מאוד קשות.  מכל מיני סיבות. העיקר - אין יאוש כלל! לא להתייאש!

 

רב נחמן  ל  א    מ ר  ש   ה!!!

 

ואם הוא לא הרשה, אז הקב"ה, על אחת כמה וכמה!

 

רוצים לשמוע ממך עוד. בבקשה.

 

סבלנות. קודם כל, לעצמך!

 

תהיה בקשר. בבקשה!

נ.ב.נחלת

במידה ולא התייאשת לחלוטין מהטיפולים למיניהם, יש מקום בירושלים, ברח' חירם (ליד שמגר, ליד רח' ירמיהו) הנקרא "למרחב".

 

רק כרטיס קופת חולים.

 

שמעתי שהם עושים עבודה טובה מאוד. 

 

אבל יש תורים ארוכים. אלא ש.....הכל מהקב"ה. הוא כבר יסדר לך תור מהר. תבקש ממנו. לא לדאוג.

מיועד לחיילים דווקא?אורין
למרחב?נחלת

לא. בכלל לא. לכל מי שמתקשה ורוצה להעזר , כמו שנעזרים בחברותא, כשלומדים. "

 

אין אסיר מתיר עצמו מבית האסורים..."   לפעמים כן, יש אנשים אולי שיכולים, אבל איש את רעהו יאמרו חזק!

זה גם מקום דיסקרטי וצנוע.

תודה. המטפלים בעלי הסמכה טיפולית?אורין
כן.נחלת

בהחלט.  מקסימום יש מטפל/מטפלת כמה חודשים לפני הרשיון.

 

מכירה מישהי שהיתה שם והמטפלת היתה מצויינת, למרות

שאת ההסמכה הרשמית קבלה חודשים מספר אחר כך.

למיטב זכרוני, יש לה כבר קליניקה משלה.

 

אבל, קחי בחשבון תור ארוך. תבקשי מהשם שיקדימו לך.

מתארת לעצמי במצבים אקוטים (את לא נשמעת לי כזו),

הם מקדימים.

 

טיפול זו מתנה נפלאה שאדם מפרגן לעצמו.

(כל אחד וסוג הטיפול שמתאים לו, שמדבר אליו).

 

 

 

תכנית עמיתנקדימון
מילאת את השאלון?
עמית?נחלת

לא מכירה את התכנית הזו. אבל חשבת גם על משרד הביטחון.

אולי גם הוא יוכל לסייע? הם מודעים ל"מצבי הרוח" האלה.

אתה לא היחיד, אבל אפשר לצאת מזה. אם לא היית מושפע

ממה שעברת, א ז   היה מקום לפקפק בשפיותך..... מחילה.

 

לענ"ד,  א  ס  ו  ר   לך  לצאת למילואים שוב. בשום אופן!

אל תחשוש, לא יעשו לך שום דבר. אל תצא שוב למילואים.

היית......די והותר.  מספיק!

 

 

יש ספרנחלת

אמיתי על הלום קרב, שהיה משכיל , אינטליגנטי ורגיש בצורה יוצאת מן הכלל.

הבעיה היתה שלא רצה להעזר בשום פנים ואופן, וגם הכחיש את מצבו.

 

אז מודעות למצב, זה   א ב   ויש לך את זה, ב"ה!

 

לא לשאול אותי בבקשה מה שם הספר, כי לא אומר. 

אחרי שתרגיש טוב יותר, בעזרת השם, אגלה...

כך לשאר המגיבים: נא לא לשאול.

נ.ב.נחלת

בתקופה שעליה מדובר בספר, משרד הבטחון התנהל והתנהג איום ונורא.

חוסר מודעות...פחד!

 

עכשיו, זה אחרת (לצערנו).  אבל זה נסיון. הנשמה שלך גדולה מכל ההרגשות האלה,

לא משנה לה מילואים, כלום, והיא בתוכך. 

 

רק סבלנות. בראש ובראשונה, לעצמך!

עוד משהונחלת

 

 

ער"ן - לשיחות טלפוניות כשמרגישים "על הפנים".....

 

1201

 

לפעמים הבחירה שלנו, היא כנראה במינימום שבמינימום. בחוט דק יותר מקור עכביש.

והבחירה בחוט הכמעט שקוף הזה, היא הנצחון הגדול; זו טפיחת השכם שלנו. זו

הנחת שאנו עושים בכך לקב"ה....

 

נמאס לנו, חושך ויגון, די, לא יכולים יותר.....הי, יש חוט שקוף ודק שלנו שממתין

שנראה אותו. שנבטח בו.

 

יודעת שלא שייך להביא את השואה עכשיו - דור דור והנסיונות שלו, אבל בכל זאת,

אמי ע"ה, שהיתה בת יחידה ומפונקת, הגיעה למחנה ההשמדה וכשחיפשה את

אמה, סבתי ע"ה, הצביעו לה על הארובה....

 

בסוף המלחמה שוחררה על ידי הרוסים, אם איני טועה ועשתה את המסע המתיש

והארוך לביתה, בהונגריה, בכפר ושם שהתה אצל שכנים גויים 7 חודשים לבית

שלה, לא העזרה להיכנס. בין כך לא היה שם דבר, הגויים השכנים, בזזו את הכל)

 

פעם, ישבנו יחד, אמי, חברתה (גם ניצולת שואה, אלא מה) ואני. היא הרימה

עיניים ואמרה בפליאה: אני לא מאמינה! אני בירושלים! נולדו לי ילדים!

אני לא מאמינה.

 

כן. היינו כחולמים. ולכל אחד מאיתנו, שלא נשכח, יש את היינו כחולמים

שלו. בתוך הביצה השחורה, המסריחה (סליחה) הכי נוראית.

יש תקווה. יש חוט של כסף הקושר אותנו לנצח. עכשיו אנו מרגישים

שאין מוצא, אבל "מן המיצר קראתי קה, ענני במרחב ..."

 

לפעמים מגיעות מחשבות שחורות, מרות, אין לנו שמץ של חיותף

אבל האדם הוא דינאמי!  המצב ישתנה. ללא ספק. כל עוד הקב"ה

קיים (הוא לא יצא למילואים...), יש תקווה. הרי אנו חלק ממנו.

מהנצח.

 

ובכלל, לקרוא חדשות רעות וקשות, זה לא מוסיף.

אבל מה לעשות, המדיה לא תספר איך פתאום

נולד עוד ילד לאחר שראינו כל כך הרבה מוות,

איך חיבקנו, חובקנו, ליטפנו ולוטפנו, אפילו אם

זה פחות מפעם, איך הצלחנו לחייך למרות שבפנים

היו דמעות....

 

הלחם שלהם, זה פרסום הקשה, הרע. לא ללמוד מזה

ולא להידבק מזה. אתה, את, אנחנו - קצת יותר חכמים ממנה. לא?

 

מתארת לעצמי איזה "שפכטל" אקבל אחרי התגובה הזו. אולי

אפילו ימחקו.

 

הזורעים בדמעה (אוהו, איזו דמעה!), ברינה יקצורו.

איך אומרים באנגלית?

 

CHEAR UP!  (אולי זה כתוב עם שגיאות. מילא)

 

רוצה להוסיף כאן פריחה, מעוף של ציפור, שבלול עושה דרכו בכבדות אבל בנחישות

נרקיסים ועוד - אבל לא יודעת איך.

 

 

שכחתי משהונחלת

יש לנו חברים, חברה, שבאחת השבתות הרגישה.....רע. רע. רע.

היא הרימה טלפון כדי לשוחח , לדבר. כן. בשבת. 

כשהמצב בתוכנו פנימה אקוטי, חושבת שזה בגדר

פיקוח נפש דוחה שבת. אין ספק שהשם מבין את זה,

מאוד.

המון כוחותארץ השוקולד

מתפלל להצלחתך והצלחת המשפחה, אתם גיבורים וכך הכבוד על מה שעשיתם עד כה.

לא יודע מה לומר מעבר

חוויתי על קרובים אליגפן36

אחרי כחצי שנה מסבב אחרון התחלנו להרגיש רגיעה.

ועם הזמן רואים שיפור.

לא ידעתי שזה הפיך על הקרובים לי.

כותבת כי יש סיכוי לאור.


זה תהליך ארוך מאוד. מאוד.

כנראה של כמה שנים.

עם תמיכה טובה וסבלנות יש תקווה. 

תודה לכם!והנה חלום

חיזקתם אותי!

קראתי כל מילה

@נחלת תודה לך במיוחד על ההשקעה. 

שכחתי משהו (כרגיל)נחלת

לא לשכוח.....לבכות. מאוד חשוב. לבכות. חושבת שזה ירכך את הסינדול של הנפש, שלא יודעת מה. חושבת שההתייפחות, המירור בבכי

יעשו לה משהו טוב... זה ילחלח אותה...

מובן ותקיןהעני ממעש

יש לך קבנ של היחידה?

לוקח זמן וזמן ... לא פשוט

תצ'פר את עצמך, תרשה לעצמך להתפרק - אבל לא על המשפחה וחברים

נשמע לי שאתה בטווח הנורמה 

אחי הגיבור, זה עוד טרי ומאד טוב שאתה מודעזיויק
אל תילחץ, תכיל את הרגשות והתחושות, תעבד אותם, תמצא עם מי לדבר על זה בלי להעמיס על אשתך הגיבור, ואל תתבייש עשית מצווה ענקית למען עמ"י והמון מקנאים בך
אפשרנחלת

אפשר לפעמים לבכות על הכתף של אשתך. למה לא? היא אמורה להיות האדם הכי קרוב אליך..

לא התכוונו כאן שתשחק בבית את הגיבור, את איך שחיית לפני המלחמה, אלא שבכל זאת, אנשי

מקצוע טובים זה מומלץ.

 

לא, לא "בכל זאת"; יחד עם זאת. כמה שהיא יכולה להכיל. מרגישים את זה. וזה גם מקרב. אני חושבת.

גיבור יקררפואה שלמה

זו תגובה טבעית למלחמה אבל עשית צעד חכם מאד שפנית לפסיכיאטר. ככל שמטפלים מוקדם יותר סיכויי ההחלמה המלאה עולים מאד.

אין מה לפחד מהכדורים, יאפשרו לך לישון ולא לצאת מאיזון והפעילות הגופנית תעזור מאד, כל הכבוד על המצווה הענקית ועל המודעות.

חנוכה מלא אור וניסים

כמה דבריםאריק מהדרום
הרבה מאוד אנשים נוטלים נוגדי דיכאון מסוגים שונים, לא תאמין עד כמה, ציפרלקס (לתקופה מסויימת?) לא אומר עליך שמשהו נדפק אצלך, להפך, זה אומר שאתה צריך עזרה ואתה לוקח אחריות על עצמך ועל היקרים לך וכמו תרופה לסכרת, אפשר בלי, אבל חבל, תהיינה השלכות.


דבר שני, מה שעזר לי מעבר למה שכתבת בעניין השינה והכושר והתזונה, מה שעזר לי לעבור את החודשים הראשונים אחרי השבעה באוקטובר זה המון המון המון סטנדאפ ומוזיקה ביוטיוב.


בהצלחה

מסכימה!נחלת

יש דברים שאפשר לראות ולהקשיב. סומכים עליך. מחכים לשמוע ממך , לא חשוב מתי. מאמינה שזה מהר יותר ממה שאתה חושב.

ר' נחמן אמר שבראש ובראשונה האדם צריך להיות סבלני ל....עצמו!

ואיך שכחנונחלת

"תעיתי כשה אובד בקש עבדך" 

אם את מומחית לרבנו רבי נחמן אולי יודעת תשובהיוסי כ

למה רבנו המאומן, חזר לגלות אחרי 

שהיה חצי שנה 

בארץ הקדושה

אח יקר, תציץ פה בבקשהנקדימון
https://shikum.mod.gov.il/about/harvot-barzel/recognition


לנו עשו שיחת חוסן לקראת סיום המילואים, ואמרו שמי שהוא בתהליך הכרה של פוסט-טראומה, ברגע שהגיש חוות דעת מומחה אז כבר הוא זכאי למימון (מלא, נראה לי) במשך שנה עד לועדה הרפואית שתקבע נכות. הוא אמר שמבחינת משרד הביטחון, אין בעיה שבסוף לא תיגש לועדה - כלומר, האינטרס שלהם הוא לתת לך טיפולים כך שתצליח לצאת מזה בלי צורך בנכות. זה לכתחילה, כך אמר הקבן.


תברר על זה. אולי תבקש לדבר על אחראי חוסן ביחידה שלך. או בקבוצות פייסבוק שהגיוני שמעבירות מידע על זה.

משבר מוכר אחרי חוויות עוצמתיות (גם אישית)הגבעות בלב תמיד

גם מי שלא בטראומה, נורמלי לחלוטין להתקשות לחזור לשגרה אחרי חוויות מטלטלות כאלו בשנתיים... אתה מתאר משבר שקורה להרבה מילאימניקים. יצאתי עם כמה והרגשתי כמה הם מושפעים.. אחד בכלל לא היה במצב לדייט, כי היה באבל על חברים והלחימה הממושכת התישה אותו נפשית.

יש הרבה סדנאות, טיפול רגשי וכד' למילואימניקים בדיוק בגלל הצורך הזה, גם אם אתה מרגיש בסה"כ בסדר ורק מדי פעם צץ קושי..

שווה לך לבדוק בעיני. יש גם קבוצות שיח ע"י אנשי מקצוע וכד'..

תודה על מה שעשית למען עם ישראלטויוטה

ושה' שילח לך רפואה שלימה.

 

אין לי דברי חכמה לומר לך,

רק להחזיק לך אצבעות להצדיע לך,

ולהתפפל עליך .

אתה עושה דברים חשובים מאדיוסי כ

למען האומה, למען המשפחה, למען התורה והעבודה

אין לשער דרגת צידקותך במעשיך בצבא

דוד המלך שאתה חייל חשוב בשורותיו, מעלה אותך בדרגה

גם אברהם שלחם ב 4 מלכים, מברך אותך באופן אישי

ויהושע כובש הארץ

ויהודה המכבי

ורב אלוף שמעון בר כוכבא

הכל לצידך ולימינך

 

עלה והצלח 

סדנא ייעודית לחיילים וחיילות "מתחילים מחדש" ללא עלreni

מצרפת את הקישור.

הסדנא מיועדת לחיילים שמתמודדים עם הקושי בחזרה לשיגרה, ללא תסמינים של פוסט טראומה.

ממליצה לדבר איתם ולבדוק התאמה


Inheal סדנת מתחילים מחדש לחיילי וחיילות מילואים בשיטת

השיתוף שלך ככ חשוב!!!reniאחרונה

כותבת לך בתור מטפלת. פוגשת בתקופה הזו הרבה מאוד מילואימניקים שחווים משהו דומה מאוד למה שאתה מתאר.

חשוב לי להגיד בצורה ברורה: מה שקורה לך הוא תגובה אנושית, טבעית ושכיחה מאוד לחשיפה ממושכת לעומס קיצוני, סכנה, ניתוקים חוזרים מהבית וממעגל החיים הרגיל. זה לא סימן ש“נדפקת”, ולא עדות לכך שמשהו אצלך בלתי הפיך.


כ־300 ימי מילואים, בחמישה סבבים, בכל הגזרות – זה עומס שהנפש והמערכת העצבית פשוט לא נועדו לשאת בלי מחיר. הרבה אנשים מתפקדים “על אדרנלין” בזמן עצמו, ואז דווקא כשנגמרת הסכנה המיידית – המערכת קורסת. התנודות שאתה מתאר בין אנרגיה גבוהה לדיכאון, בין כעס לאדישות, הן סימן קלאסי למערכת עצבים שנמצאת עדיין במצב הישרדותי ולא מצליחה להתייצב.


העובדה שאתה:


מודע למה שקורה לך


מנסה לשמור על שינה, תזונה ותנועה


פונה לטיפול ו/או קובע תור לפסיכאטר


כל אלה מעידים על כוחות, לא על חולשה !


חשוב לדעת: טיפול פסיכיאטרי לא אומר בהכרח תרופות לכל החיים, ולעיתים מדובר בהתערבות זמנית שמאפשרת למערכת להירגע ולנפש להתחיל לעבד. בהרבה מקרים, כשהעומס יורד והוויסות חוזר, גם הצורך בהתערבות תרופתית משתנה.


כמה המלצות כלליות חשובות :


1. להתייחס למצב כאל פציעה נפשית, לא כאל כשל אופי. כמו שלא מצפים מאדם עם שבר לרוץ , כך גם כאן


2. להמשיך טיפול  - אפשר לפנות למרכזי החוסן באיזורך. מצורף קישור: סיוע לנפגעי חרדה - נפגעי חרדה | ביטוח לאומי


3 . לבדוק את הסדנא הייעודית ללוחמים שחוזרים לשיגרה , בקישור הבא:

Inheal סדנת מתחילים מחדש לחיילי וחיילות מילואים בשיטת


3. לזכור: מצבים כאלה כן משתפרים. ראיתי את זה שוב ושוב, גם אצל אנשים שפחדו שהם “לא יחזרו לעצמם”.


והכי חשוב-

אתה לא לבד, אתה לא מקולקל, ואתה כן בדרך הנכונה גם אם עכשיו זה מרגיש מריר ומבלבל..

עצם זה שכתבת וההסכמה לטפל בעצמך– זה כבר סימן של חיים שרוצים לחזור לאיזון , וסימן לאהבה והאחריות שלך כלפי המשפחה שלך.

הרבה כוחות !


אני שוקל לממן קמפיין שקורא לטרמפיסטים שלי להתקלחזיויק
די איזה סבל 🤢
יש לי רעיון בשבילךדי שרוט
קנה ואן. תתקין מאחורה דוש ותן להם להתקלח. ככה גם תזכה בגמילות חסדים וגם בוזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.


יש לי כזה. אבל כשניסיתי להציע דבר כזה פעם ראשונה היא חשבה שאני קריפ והוציאה לי צו מעצר. 

גאוני סך הכל😁זיויק
יהודים נלחצים כששולחים אותם להתקלחפשוט אני..
מפחידנחלת

בתחילה לא תפשתי.......מפחיד!

אולי מדובר בתלמידים או בוגרים מישיבת 'שלום בנייך'פ.א.

 

 

 

(מגזין מוצאש, עמ' 18, מקור ראשון, מיום שישי) 

רק אפס יורק ככה לבאר ממנה שתהזיויק
או מעז להתראיין בצהובון מוצשקעלעברימבאר
לא כזה מכירזיויק
כשמוצש כותבים על שלום בנייך, זה מזכיר ליקעלעברימבאר
בעל כרחי את חפי החפיפניק ותורה-מן מהקומיקס של יוסי שחר😅
ווי חפי החפיפניק - נוסטלגיה...אורין
וואו. זו רמה חדשה של טינופת אנושיתנקדימון
איך אין לאדם כזה אפילו גרגיר של בושה!?


זה כאילו הוא הלך לצאט גיפיטי והכניס בקשה "כתוב לי מניפסט שנאה נגד הרב טאו והר המור. כתיב בסגנון רעיל".


איזה גועל נפש.

איזה שטויות מבחילותשוקולד לבן

מאיפה הוא הביא את השטויות האלו?

אני מכירה את הישיבה מקרוב כולל תלמידים שלומדים שם ובוגרים וזו ישיבה שממש מצמיחה את התלמידים שלה, עושה להם כל כך טוב נפשית ומכל הבחינות.

נכון שהתנאים הפיזיים לא מושלמים (בסוף כסף זה מרכיב מאתגר בציבור שלנו, ותנאים טובים זה עניין של כסף) אבל מכאן ועד ההגזמות שהוא כתב הדרך רחוקה מאד מאד.

אני דווקא אוהב את הביקורת הזאת על הישיבהפשוט אני..

היא כל כך קיצונית וחדה, עד שבעייני היא כלל לא מתיימרת לייצג אמת. כלומר ברור שמדובר בשטויות שנובעות יותר מהמצב הנפשי שלו כשהוא כתב זאת, מאשר מהמציאות בישיבה.

 

זה לגבי הרבה תחומים:

 

אם למשל אני ארצה לתת ביקורת על המנחה שלי בעבודה, אוכל לכתוב:

קשוחה מאוד, לא מתחברת לעובדים שלה, לא מתחשבת בצרכים האישיים שלהם. לצד זאת היא מקצועית לעילא ובעלת ידע עצום בתחום התמחותה.

 

אך אם אני אכתוב:

היא נוראית, צורחת כל היום, מסריחה, מתקלחת פעם בשבועיים, האוכל שלה מריח כמו צואה, השיער שלה נראה כאילו לא חפפה אותו מאז התיכון, היא לא מבינה מה זה בני אדם והאף שלה ממש ענק" - אז ברור שהביקורת אפילו לא מתיימרת להיות עניינית, אלא אני סתם שופך רפש בגלל המון זעם שטמון בי.

 

במילים אחרות:

אני אוהב את הביקורת כי מבחינתי יש בה הרבה כנות. הוא בעצם אומר בכנות, בין השורות, "אל תסמכו עלי. אני פשוט שונא את הישיבה הזאת ואת כל מה שהיא מייצגת". הקיצוניות מעידה על מצבו הנפשי ולא על הישיבה. 

אם הוא היה כותב בצורה עניינית, אז עוד היינו עלולים לחשוב שהביקורת שלו כנה ואמיתית.

הנה פתרון:קעלעברימבאראחרונה
נהג ערבי ריסס בושם על יהודים - ונתבע


(מהמצאותיו של פרופסור שפריץ)

אולי יעניין אותך