שלום, אני חדשה כאן, אני קוראת כאן את השאלות, ורציתי להגיד שיש לכם שאלות מדהימות. אתם אנשים נפלאים.
לכולם יש בעיות, עם החברות, המשפחה, עם הלימודים, לי זו בעיה שונה, שמן הסתם יש אותה לחלקכם.
אני מאוהבת במישהו לא דתי, הוא מסורתי, ומתפלל בבית הכנסת שלי בשבתות אבל חוץ מזה הוא חילוני לכל דבר ועניין.
אני מאוהבת בו ברמה כזאת שאני עוקבת אחריו בכל הזדמנות אפשרית.
אף פעם לא דיברתי איתו, או משהו כזה, אבל הוא כן עלה עלי.
אני לא יודעת מה הוא חושב עלי.
אני ממש רוצה שהוא ידבר איתי לפעמים.
זה מציק לי שהוא חילוני, כי אני יודעת שככה אני לא יוכל להתחתן איתו, או להיות חברה שלו.
ואני לא יכולה הלב שלי מתפוצץ, אני כל היום בדיכאון בגלל זה.
ואני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו.
זה מתסכל אותי שאני לא יכולה ליצור איתו קשר בשום צורה, ואני יודעת שגם אם זה יקרה המשפחה שלי לא תקבל את זה.
חשוב לי להדגיש שאני באולפנה מאוד דוסית, וגם המשפחה שלי כזאת.
וגם מי אמר שהוא בכלל ירצה אותי, אני סתם דוסה בשבילו.
לפעמים כשאני יודעת שאני הולכת לראות אותו אני שמה בכוונה חצאיות קצרות.
בקיצור איך אני יוצאת מהאהבה הכ"כ חזקה הזאת, שבכלל לא מתאימה לדרך חיים שלי?
אשמח אם תענו ללב הרגיש שלי, כי נמאס לי לחשוב עליו 24/7.
וגם חברות שלי לא מבינות מה אני מוצאת בחיולני הזה.
תודה.
