אוףף זה מתסכל...שוני

 היייי....  ,אני מרגישה שהתיכון שלנו הוא בית חרושת לאילוף,ציונים ומשמעת.

למה בית ספר לא יכול להיות כמו בית?

לא מקום של הישרדות אלה של גדילה

לא של אטימות אלה של פריקה.

אין מי שיקשיב לך. שתשתף אותו ברגשות שלך. אתה צריך לשמור הכל בבטן ולשים גוש ברזל על הלב. מה? כולם כאלה אטומות? אתם גברים או מה?

היה לי איזה מצב ממש לא נעים שחברה פשוט פגעה בי בצורה חסרת רגישות ואנושיות לחלוטין. הדבר היחיד שרציתי היה להתכסות בשמיכה ולבכות..

הבעייה שאין מקום כזה בתיכון שלנו!!

כל פינה שתימצאי יהיו שם עוד בנות.

פשוט הורדתי את הראש והתאפקתי חזק שלא ישמעו או יראו שבכיתי או שאני בוכה.........הרגשתי נוראאא.

כאילו מה,אין מקום לרגשות?. איך אף אחת לא רוצה לבכות מתישהוא .

מה עושים כשהדמעות רוצות לצאת!!!?

 

..הולך בדרכך

יש פנימיות שהם כמו בית, והם מיועדים לאנשים שבאמת אין להם בית..
לדעתי, ההיפך הוא הנכון, מה שהופך אותנו לגדולים, זה בדיוק ההישרדות!
המסגרת, להיות סביב מלא בנות, כל אחד דואג לעצמו וכו', זה בדיוק מה שיגרום לבנאדם להתבגר!
וזו בדיוק הגדילה, וחלק מזה, זה גם כשקשה, ואין מי שיקשיב, זה בונה אותנו לאט לאט, וזה מה שיהפוך אותנו לחזקים!
בלי המסגרת הזו, לא היינו יודעים להתמודד עם הרבה דברים, וכל ניסיון שיש לאדם, יש לו מקפצה לעלות ללמעלה. אז תשמחי איפה שאת נמצאת, כי זה המקום שיבנה אותך לחיים האמיתים!
ואגב, תרגישי חופשיה לבכות איפה שבאלך ומתי שבאלך, כמו שמותר לצחוק, מותר לבכות, זה דרך הטבע.
ומניסיון אין דבר יותר משחרר מלהוציא דמעות, זה כייף ומשחרר, אומר לך את זה בתור בחור בן 25 שמרשה לעצמו לבכות בכל מקום מתי שמרגיש שהדמעות חונקות אותו

 

נהנתי לקרא את התגובה!שוני

כיף לראות את זה מזווית אחרת.תודהחיוך לא חשבתי על זה ככה!!

בשמחה הולך בדרכך

שתי צדדים למטבע
שמחתי לעזור...והכי חשוב זה הקטע של הדמעות, תרגישי חופשיה איתן!!

זהו הקטע עם הדמעות...שוני

ישאלו אותי. מה קרה למה את בוכה...

מה אני אגיד "לא משנה..זה בסדר רק רציתי לפרוק קצת..?"

כן!הולך בדרכך

לבכות זה לא בושה, ואסור להסתיר את זה, 
כולם רוצים לבכות במהלך השגרה לפעמים והרבה אנשים עוצרים את הדמעות,
את לא חייבת לשתף בכלל על מה הדמעות, ואת יכולה לשתף את מי שאת מרגישה איתה בנוח!
לפני כמה חודשים הייתה לי תקופה קשה והייתי בוכה כל תפילה כמעט, והחברים שיגעו אותי שאשתף אותם מה קורה,  וכמובן שלא סיפרתי כלום, עד שהם פשוט התרגלו לראות את העיינים שלי אדומות אחרי התפילה, 
זה דבר טבעי בדיוק כמו שאנחנו צוחקים! צריך להרגיש בנוח שיש דמעות..

יפה! נראלי כשבטוחים בסביבה ויש חברים טובים מרגישים יותר נח!שוני

כן

לא חושב שצריך להתחשב בסביבה בקטע הזה הולך בדרכך


תיכון זה אמור להיות תיכון, לא בית. ולגבי לבכות - זה טוב. איןטיל&ישראלי!

מה להתבייש בזה. ואם מישהי תגיד לך על זה משהו, תגידי לה שאת טבעית והיא אולי מתביישת בטבע בגלל שהיא לא נורמלית, אבל זה שהיא לא נורמלית לא אומר שהיא צריכה לשנות את העולם ללא נורמלי כמוה...

חח אהבתישוניאחרונה


חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך