אז לא ישנתי כבר איזה 100 שעות, והגוף מתחרבן לו.
אני אשה זקנה, שמיואשת כבר מהחיים האלה, לא, אסור להגיד את זה , סליחה.
אני רק יחשוב את זה,
בשכל.
וימות בתוכי,
בשקט שקט
למי אכפת?!
מי יבכה עלי,
שיכסו אותי בעפר.
מה אני כותבת שטויות, מה?!
תעצרו אותי, לפני שזה יגמר רע.
אני ל אוהבת שצופרים לי ברחוב ,
לך תמות יא מפגר,
ותתן לי ללכת.
אני עייפה עד שהעיניים שלי לא רואות.
והאצבעות רועדות על המקלדת.
אנשי חינוך שגדלתי אצלם,
כל כך לא מחונכים.
הכל פוליטיקה.
שמעתם, הכל פוליטיקה.
יש בי תאוות נקמה.
ואני הולכת להשתמש בה.
לילה טוב לכולם.



