קצת פריקה ועידוד..מהמרחקים

רקע כללי-

הריון שני, שבוע 16. 

בלימודים 3 ימים בשבוע, נסיעה של שעה וחצי לכל כיוון וחוזרת הביתה בשעות מאוחרות.

(3 ימים בהתאוששות מחצי השבוע המפרך)

 

מתחילת ההריון בחילות קשות, ירידה במשקל, חולשה וסחרחורות. מוציאה את כל האנרגיות שיש לי כל הנסיעות והלימודים
ובבית בקושי מתפקדת. רק את המינימום בטיפול בתינוקת (שנה ו4)

בעלי עושה ממש הכל בבית!! הכל! ואני כל הזמן אומרת לו כמה אני מעריכה ומעריצה אותו על זה וממש לא מובן מאליו!

 

בשבועיים האחרונים הפסקתי להניק וגם בשלב של ההריון כבר הרבה פחות בחילות והרגשת שיפור כללית. מתחילה יותר להיות פעילה בבית אבל ממש במעט.

אני די מזניחה את עצמי מבחינת הסרת שיער וכו..פשוט אין לי כוחות להתעסק בזה...

 

והשבוע...חטפתי צינון שהתפתח לשפעת ממש לא נעימה. אה, ויש לי יום הולדת..מיותר לציין שאין לי כל חשק לחגוג (היינו אצל ההורים שלי שבת ודווקא ניסו והכינו עוגה ובלונים וכו)

אני מפסידה ימי לימודים שייחשבו לי כחיסורים, ויש לי המון עבודות להגיש..מרוב מטלות אני לא עושה אף אחת כי לא יודעת מאיפה להתחיל.

ואז אתמול בלילה, גיליתי דרך הטלפון של בעלי שהוא קבע פגישה עם איזה מטפל. עכשיו שלא יובן לא נכון- אין לי שום בעיה ואני אפילו מעודדת אם יש צורך ללכת לטיפול אישי, לבירור להתקדמות וכו. ממש בכיף! יש לי בעיה שהוא לא משתף אותי. שאני מגלה את זה ככה.

ועוד יותר כואב לי שאני יודעת שיש לו חבר טוב (נשוי) שלו הוא מספר ממש הכל. זה פוגע בי ברמות..

 

אני לא אחת ששומרת בבטן ודיברנו על זה היום. הוא אמר שמתחילת ההריון מאוד קשה לו שאני לא מתפקדת והכל נופל עליו והבית נראה על הפנים עד שהוא מרים את הכפפה. הוא מצטער שלא סיפר לי על הפגישה וזה באמת היה טעות טיפשית. הוא לא רצה להעמיס עליי רגשית עם זה..ניסיתי להבין אם הקושי הוא בעיקר טכני כי אני לא שותפה בבית והבנתי שהרוב נובע מזה. אמרתי לו שזה לא בושה וגם אפשר לקחת פעם ב עזרה שיקל עליו. אבל הוא טוען שלמה להוציא כסף אם אפשר לעשות לבד? והקושי שלו זה שאני מתעצלת ולא מנסה להיות שותפה.

 

[הוא בגישה בגדול שלא צריך "להיכנע" לקושי הפיזי וצריך להתעלם ממנו וככה הוא לא ישתלט. אצלו זה באמת פועל! אצלי לא..] 

 

לא יודעת, אני מוצפת ובוכה מהבוקר. נראה לי מוגזם ללכת לייעוץ זוגי לפני שדיברנו ביננו וניסינו לראות מה אפשר לעשות...

אין לי כוחות נפשיים לאסוף את עצמי.

 

אציין שוב שהוא בעל נפלא ממש!! ואבא מדהים! בקטע של תקשורת פחות יש לו את זה..

תודה למי שקראה עד עכשיו

וואי יקרה, קודם כל חיבוקמק"ר

התקופה הזאת, עם כל ההורמונים והחולשה בטח לא עוזרת לזה להיות יותר קל.

אין לי מה לייעץ לך, עוד מעט יבואו החכמות פה.

 

רק יכולה להזדהות איתך, תמיד כשאני לא מרגישה טוב ובעלי עוזר ועושה דברים במקומי(והוא עושה את זה בשמחה, וגם לא רק כשאני לא מרגישה טוב), תמיד יש לי את החשש הזה שאולי הוא חושב שאני עושה הצגה כי אני מתעצלת? או שאולי אני באמת מתעצלת ויכולה יותר?

מי שלא חווה הריון לא יבין

מבינה אותךאמא ל6 מקסימים
קודם כל תדעי שהמצב שלך הגיוני, וכולנו עוברות את זה.
בקשר לפגישה עם המטפל, אולי הוא יוכל להסביר לבעלך את המצב? וזה יוכל לעזור ולהקל על שניכם?
וואו באמת מציאות לא פשוטהשמש צהובה
מזכיר לי קצת את התקופה שאני חוויתי בהריון הראשון ועם הלימודים.. אני חושבת שבתוך מקום של המון בלגאן כזה בראש ואי סדר מה שמאפס לפחות אותי זה לשבת עם עצמי ולרשום בנקודות כל דבר שמטריד או מהווה לי איזשהו נטל ובמקביל לרשום איך אני "מטפלת" בכל דבר.. למשל הנסיעות זה באמת מתיש אבל תחשבי על זה שאת יכולה לנצל את הזמן למנוחה. תפילה. לאכול. לדבר עם בעלך אם הוא פנוי להקדיש לו קצת תשומת לב או לעשות לעצמך סדר ביומן נגיד לו לשכוח להביא למעון מגבונים תור לי או לילדה בשעה כך או כך תתזכרי לעצמך זה יעמיד את הבית באיזשהו אופן.. לגבי העבודות תעשי סדר עדיפויות מה קודם למה ונגיד להקדיש לזה זמן מסוים ביום. בשבוע. השבת יוצאת מוקדם זה יכול להיות זמן מעולה!! ולגבי מטלות של הבית אין כ" הרבה לסדר עם ילדה אחת ב"ה אם יש לה מלא משחקים אפשר לקנות לה ארגזים כאלה שהיא תאחסן בלי למיין רק לתקופה הזו. לפני השינה לסדר לה בגדים בצד שאם בעלך לוקח אותה אז לפחות הוא יודע מה היא צריכה ללבוש וזה פחות נטל את יכולה להפעיל כביסה ושהוא יתלה או ההפך מה שמתאפשר לך.. לגבי ארוחות אפשר להכין קציצות בכמות ולהקפיא שניצלים ולהקפיא ודברים כלים כמו תפו"ח בתנור או קוסקוס פתיתים שיש בזה פחות תעסוקה.. לסדר את המיטה בבוקר ולהשתמש בכלים חד פעמיים והכי חשוב לקבוע פעם בשבוע לעשות עם בעלך משהו בחוץ או בבית קפה עוגה או סתם לטייל בחוץ תכתבי לו פתקים נחמדים.. ולגבייך תאמיני שזה זמני ויש גם תקופות יפות בהריון תנסי לישון מוקדם ולהכין לעצמך אןכל מזין ופשוט להכנה!!
מה זה- אצלו זה באמת עוזר?מיואשת******
הוא היה בהריון? היו לו בחילות יומם וליל?
אני חושבת שיש דברים שפשוט אי אפשר להבין. אחרי הלידה הראשונה לבעלי היה מונו שמגיע עם המון בחילות (שבועים היה לו בחילות) והוא פשוט היה בהלם שזה מה שעברתי חמישה חודשים הוא אמר שלא הצליח לקלוט בכלל מה זה אפילו שגם היה בעל טוב ועוזר. מאז ההריונות שלי נראו אחרת
אני רק מנסה לומר שאל תגידי לעצמך שהוא צודק. הוא לא מבין אפילו שהוא מקסים ואת לא עצלנית בשום צורה.
במאמר מוסגר כדאי לדבר לפני ההריון הבא על תיאום ציפיות ככל שיש יותר ילדים בבית זה נהיה יותר קשה
לא הייתי נעלבת שלא סיפר לך על המטפל כנראה באמת לא רצה להעמיס עלייך רגשית וזה יפה מצידו
שילך ויפרוק את קשייו
מטפל מקצועי יכניס את בראיה הרגשית שלו לאיזון ויסביר לו שאי אפשר פשוט להתגבר על דברים כמו שאם היית שוברת רגל לא היית יכולה להתגבר על זה וללכת
גם על דיכאון אחרי לידה אי אפשר להתגבר
ככל שבעלך יקדים להבין שלא על כל דבר אפשר להתגבר רק כי רוצים כך יהיה לכם יותר טוב בנישואים
הרבה חיבוקים נשמעת תקופה ממש לא קלה
בהצלחה!
מובן ממש!בשורות משמחות
את עמוסה ומוצפת!
נסי אם אפשר להגיע להסדר עם מקום הלימודים לאפשר לך הגשות במועד מאוחר, או לשקול לפצל.
לגבי בעלך זה באמת לא פשוט, אני חושבת שתדברו קודם לפני ייעוץ, אם בכל זאת הוא לוחץ לכו למפגש אחד, מאמינה שכבר שם הוא יבין שאת לא יכולה לשלוט בגוף שלך שאת עייפה ומתוסכלת מכל המצב.
מבורך בעיניי שלקח יוזמה וקבע טיפולבעזרת ה
ולא הרבה אנשים יודעים לקום וללכת לטיפול כשהם צריכים
ואם לא רצה להגיד לך כדי לא להעמיס עלייך, עוד יותר מראה כמה אכפת לו ממך..
מבורך בעיניי שיש לו חבר טוב שהוא מספר לו הכל.. כיף לאישה לדעת שבעלה יודע ליצור קשרים עמוקים. מאמינה שזה לא סותר את הקשר איתך ולא בא על חשבון..

נשמע שיש לך בעל מקסים, כל העזרה שלו בכלל לא מובנת מאליו.
את פשוט עוברת תקופה עמוסה רגשית ופיזית ובע"ה יעבור! את בהריון שני תוך כדי לימודים, הריונות יחסית צפופים, ולימודים שרחוקים מהבית.. זה לא קל בכלל.
מגיבה לגביי החברמהמרחקים
תודה על ההשקעה בתגובה.
לגביי החבר שלו...זה לא היה מפריע לי אם הוא היה משתף אותי גם...
הוא משתף אותו וכן איתו על כל מיני דברים אישיים שאני בכלל לא יודעת עליהם. כאילו אין לו מספיק אמון לשתף אותי...זה מבורך קשר חברי, ויש לו הרבה חברים אחרים מצוינים שאני ממש מחבבת.

החבר הזה ספציפית..הוא מדבר איתו לפעמים יותר ממה שהוא מדבר איתי! הוא פותח איתו דברים שמעולם לא סיפר לי. ומחיטוט קצר בהודעות..גם דברים שקשורים לנישואים שלנו.

(ברור שאני לא אמורה לחטט לו בטלפון...זה מצב לא תקין וחסר אמון בעליל. אני עושה את זה רק כשאני מרגישה שהוא מסתגר ומתרחק ולא מדבר איתי ואומר שהכל בסדר כשאני מרגישה שלא. ובס'כ צודקת)
אם כך, מבינה אותך. זה אכן לא נעיםבעזרת האחרונה
יש לכם מספיק זמן לזוגיות איכותית נטו לא סביב הילדים? גם אם לא עכשו ספציפית בתקופה העמוסה הזו. בזמנים אחרים היה?
בעיניי חשוב שתנסי לייצר משהו חברי יותר ביניכם, פשוט להיות חברים טובים. מעבר לשותפות שלכם סביב הילדים והבית. זה בא לידי ביטוי בשיתוף שלך מעצמך, בהומור וצחוק שלכם יחד, בזמן זוגי נטו. יכול להיות שזה מה שמשפיע או שלדעתך זה קשור למשהו אחר?
מציעה אפשרות, לא בטוח שזה הסיפור אצלכם.
קודם כל הרבה בריאות בשעה טובהיעל כהןןן
מבינה לליבך. זוהמ תקופה מאתגרת מאוד. אני חושבת שחשוב מאוד השיח בין בני הזוג. תקבעי איתו שיחה בנחת אפילו טיול קטן בחוץ. וספרי לי מה קשה לך, שתפי אותו איך את מרגישה . אני מאמינה שביום יום הוא יודע איך את מתפקדת וזהו לא מצב רגיל. תקופת ההריון היא תקופה מאתגרת ותפקידו של בן הזוג לתמוך הוא צריך להבין שזה לא בא מעצלנות . וגם אם לפעמים עייפים ומתעצלים זה גם בסדר. כמו שאמרו קודמותיי חשוב לשוחח מאמינה שהחשיבה שלו תיפתח והוא יבין מאיפה זה מגיע
נלחמתי בעצמי כמה הריונות עם הגישה של "אפשר להתגבר"אורי8
פעם חייתי בגישה של" הקשיים לא ישברו אותי". הלכתי לעבודה חולה וכו'... גיליתי שבהריון זה בלתי אפשרי. בהריונות הראשונים , הייתי במלחמה פנימית בעניין הזה, כעסתי על עצמי שאני לא מצליחה לתפקד, הרגשתי עצלנית, והיו לי רגשות אשמה על חוסר התפקוד. עד שהבנתי שבהריון אין טעם להלחם בגוף. הוא לא היה בהריון, הוא לא יבין. גם לא נכון להלחם בגוף. הגוף עסוק ביצירת חיים. אולי המטפל יצליח להסביר לו את זה .
תודה לכולם על התגובות התומכות!!מהמרחקים

נרגעתי קצת..

כשהכל עמוס ומוצף מכל כיוון קשה לקחת דברים בפרופורציות.

 

יכול להיות שבגלל שאמא שלו כזאת סופר וומן וההריונות שלה היו מאוד קלים ובלי שום תופעות

זה נראה לו ככה.

 

הצעתי שאולי אעשה הפסקה מהלימודים כי באמת הם לוקחים לי את כל האנרגיה ואז בבית לא נשאר לי כוח.

הוא אמר שמה פתאום וזה ממש חשוב בעיניו.

אז ניסיתי להסביר לו שאולי הוא נתקל בנשים שמצליחות לעשות הכל וזה בסדר. אבל אני לא כזאת..

יש לי מלאי כוחות מוגבל וזה לא הוגן לצפות ממני להיות מתפקדת בכל התחומים...

 

מקווה שנגיע לדיבור אמיתי והבנה לשני הכיוונים. ועכשיו כשאני יותר מתחזקת באמת אצליח גם להיות יותר שותפה

 

(אגב, יש פעמים שזה באמת עצלנות וחוסר חשק להזיז את עצמי. אבל הרוב זה לא ככה..)

אם היו לה הריונות קלים היא לא סופרוומןמיואשת******
את סופרמוון שאת מצליחה בהריונות כאלו ללמוד!!!
אולי הוא נתקל בנשים עם הריונות קלים. שיקרא פה בפורום קצת לקבל פרספקטיבה
תגידי לבעלך שאני עד חודש רביעי הפסקתי לעבוד ולקחתי חלת ושכבתי במיטה והקאתי ובכיתי
וואללה, אני גם סופרוומן
נשיקות 😍
חחח איזה תגובה חמודה מהמרחקים

הצחקת אותיכאילו מוציא לשון

בלי קשר להריונות..זה מן קטע משפחתי כזה

כנראה זה עניין של מנטליות או עדה.

 

אצלנו כשמישהו חולה הוא שוכב במיטה, מטפלים בו ודואגים לו.

 

אצלם כשמישהו חולה- תיקח אקמול. תוריד קצת במטלות אבל יש צפי לתפקוד..אולי גם קשור לזה שהם רק בנים.

מעולם לא ראיתי את חמותי יושבת לנוח או שאין לה כוח לעשות משהו..

 

ולעומת זה אני מרגישה כ"כ לא יעילה..יצא מאז החתונה ש- לא הרגשתי טוב כי הייתי בהריון. ואז אחרי לידה, ואז יצא באופן ממש מוזר להיות אצלם שבתות בכל פעם שהייתי במחזור ולא יכולתי לזוז, ועכשיו שוב הריון...

 

מהצד זה באמת נראה שאני מפונקת שלא עוזרת בכלוםחושב אבל היו לי סיבות!

ודווקא כשהייתי בסוף ההריון היו לי מלא כוחות ורציתי לעזור אבל אז לא רצו שאני אעזור כי "אני בהריון"

 

שמישהו יסביר לעולם שלפעמים ההתחלה יותר קשה וכואבת! אז מה אם אין בטן..

גישה בזוגיותאנונימית בהו"ל

יש גישה כזו שאם לא מצליחים לשנות התנהגות של בעל אחרי שדיברנו והסברנו וביקשנו וכו' אז צריך לבחור האם להשלים ולקבל את זה או פשוט לא לקבל ולהיפרד.

אני נשואה עם שלושה ילדים ובעלי כמעט לא עוזר בבית (ולא שעובד כל כך הרבה, אני מביאה את המשכורת העיקרית)

כבר דיברנו על זה אינספור פעמים ורוב החיים שלי אני מרגישה ממורמרת בגלל זה. יש לי כמו בעיות התארגנות כאלה וכנראה גם בעית קשב שכל דבר לוקח מלאא זמן.. בשבתות אני לבד עם הילדים רוב הזמן.

אמא שלי אומרת שהוא כבר לא ישתנה ואני צריכה לבחור האם לקבל את המצב או להחליט שלא מתאים לי ולהיפרד.

ולפני שתגידו לשחרר אחריות זה. לא כל כך רלוונטי.. כי בשבתות הוא בכלל נמצא רוב הזמן בבית הכנסת, וביום יום הוא פשוט לא עושה את הדברים (לקלח להאכיל) והילדים מגיעים אלי

אני בגישההמקורית

כזו

אם הבעל לא עושה ואת מתמרמרת, את יכולה להקל על עצמך

את לא חייבת לעשות הכל לבד

תיעזרי באופציות שיקלו עלייך ותורידי סטנדרטים


חוץ מזה שלדעתי, המרמור נוגע בשורש של חוסר שותפות ותחושה שלא רואים אותך ומתבטא בחוסר עזרה בבית אבל הוא לרוב עמוק יותר, ולדעתי משם צריך להתחיל, במקביל למה שכתבתי למעלה


הערת אגב - לדעתי לא נכון לשתף את אמא במה שקורה בזוגיות. חכמה וניטרלית ככל שתהיה, היא עדיין אמא שלך ונגועה בדבר


חיבוק♥️

מסכימה מאדאנונימית בהו"ל
בקשר למה שכתבת. זו התחושה שלא רואים אותי, מה הכוונה נוגע במשהו עמוק יותר? מה לדוגמה?
הכוונההמקורית

היא שזה לא באמת הכלים או המקלחות של הילדים. זה רק טריגר/ סיבה חיצונית למרמור שלך


אישה שמרגישה שלבעלה אכפת ממנה ורואה אותה, לא תישבר מדבר כזה. זה יכול להפריע אבל לא להיות גורם עיקרי לתסכול כי יש הרבה פתרונות טכניים לכל מיני עניינים כאלה


הנכון הוא להסתכל על הזוגיות כמכלול. האם במכלול - את מרגישה שבעלך רואה אותך? אכפת לו ממך? את חשובה לו?

חשיבות לא מגיעה רק בעזרה בבית. כלומר גם, אבל לא רק. זה גישה כללית לזוגיות והתייחסות לפרטים קטנים.

לפעמים מה שיכול לשנות את התמונה זה התבוננות שלך בפרטים קטנים, ולפעמים באמת יש בעיה בדינמיקה הזוגיות שצריך לטפל בה

באמת חושבת על זה הרבה לאחרונהאנונימית בהו"ל

ורוצה להתחיל טיפול מקצועי.

אבל ספציפית לשאלה שלך זו מורכבות, כי אני כן מרגישה שהוא רואה אותי ואכפתי אלי, לא ב100 אחוז, אבל בדרך שלו..

ובכל זאת החוסר עזרה בבית אפילו שלפעמים אני מבינה שזה לא ביכולתו ואנחנו אנשים שונים עם יכולות שונות מציקה לי מאד.

אני חושבתהמקורית

בתור נשואה לגבר עם קש"ר - שההתיחסות אל אדם כבעל מוגבלות, מקבעת את המוגבלות שלו

אני לא חושבת שצריך לכעוס ולצעוק עליו שהוא יכול, כן? אבל הרבה פעמים הטייטל הוא תירוץ לחוסר התמודדות, והביקורת שלנו גורמת לכך שהוא מרגיש שמה שהוא לא יעשה זה לא יהיה טוב, ובעצם נוצר דפוס של הימנעות


ולכן, אל תצפי מ0 ל100 אבל כן תבקשי עזרה במה שאת צריכה ותני לו לעשות כמו שהוא יודע (ולא כמו שאת יודעת) ותשחררי


אצלי זה עבד ובעלי עושה היום המון דברים שבעבר הייתי יכולה רק לחלום עליהם

תחושת המסוגלות שלו נבנתה מהצלחות קטנות ומזה שלא עשיתי לו הנחות ושחררתי המון דברים

הגישה הזו לא מדויקתoo

כי היא מתארת מצב שחור לבן

או לקבל או לא

אפשר לא לקבל אבל גם לא להיפרד

לא שזה מצב טוב

אבל גם לקבל/ להיפרד

לא אומר מצב טוב


כולנו אנשים פגומים

לכל בן זוג יהיו תכונות בלתי נסבלות

הקושי תמיד יהיה שם


ההבדל הוא בדינמיקה הכוללת

אם היא בוויב חיובי

אם התועלת מהזוגיות עולה על העלות

הזוגיות תהיה יותר טובה


בעלי עושה המון בבית

יותר ממני

זה לא הופך את החיים שלי למאושרים

יש דברים הרבה יותר חשובים מעשייה בבית


לא שזה לא חשוב

זה חשוב

ומובן הבאסה שלך

לא חושבת שיש לזה פתרון באמת

זה המורכבות של החיים

מה הכוונה לא לקבל ולא להיפרד?אנונימית בהו"ל

לחיות כל הזמן במרמור? באשמות? בציפיות שלא מתממשות? אני חיה ככה כבר הרבה זמן זה פוגע גם בי וגם בו ואין לנו באמת זוגיות שמחה בגלל זה.

לאooאחרונה

אפשר לא לקבל

אבל להפחית ציפיות/ מרמור/ האשמות


לא כל דבר אפשר לקבל

גם אם רוצים

גם אם מאמינים שמקבלים

זה יכול להמשיך להציק


אפשר להבין שזה מציק/ כואב

ולהניח לזה

למצוא דרכים עוקפות

זה לא ימחק את הכאב

אולי יקהה אותו

ואולי לא

אוףבעיות טהרה

אני בחצי שנה האחרונה עם כתמים שאוסרים, כל הזמן.

הייתי עם התקן וחשבתי שבגללו והוצאתי, אבל גם כמה חודשים אחריו מחזורים לא סדירים וקצרים מאוד.

כבר 3 חודשים אסורים כמעט.

אם הפסק של מקווה - שיום לאחריו דימום נוסף.

היום יום שביעי ובשביעי נפסל.

בדיקה לדעתי היתה 100% חום

הייתי בטוחה שאין בעיה  שכמעט חשבתי שאין למה לשאול והרב פסל,

ועד שהוא ענה בכלל, זה כמה דקות לפני שיצאתי למקווה, אחרי כל ההכנות ועם OCD קשוח בנושא.

הייתי בשוק שהוא אסר

בעלי התקשר לרב אחר, לא היתה אופציה להראות לו את הבדיקה, היא נעלמה אצל הרב השני, אבל הוא אומר שאם אני יודעת שטיהרו לי בעבר על כזה צבע זה טהור.

כן חשבתי שטהור (1000% חום שוקולד בלי טיפת אדום)

אבל לא טיהרו לי בעבר על כזה צבע, ואני שונאת שרבנים ככה חלוקים (מאותו מגזר) ושונאת שמפילים אחריות עלינו.

ובעיקר כועסת על בעלי כי זה שהתחזק בבית, אני רק מעט,  וגם ככה הרבה מהמאמץ של המצווה זה בשבילו.

וכועסת שהוא לא הסביר לרב הראשון כמו שצריך ושבכלל כל הסיוט הזה עלי.

וגם אם כן

רק בגלל העצבים שגברים נכנסים לי לתחתונים (ואל תגידו לי שאין חובה לשאול, אם לא אשאל לא נהיה טהורים לעולם)

ואין פצע בודאות

אני לא רוצה לטבול היום

ובכלל.

לא מחפשת עצות איך לפתור את הבעיה

אני במעקב רופא

וגם לא להתחזק באמונה - בגדול רק נחלשת עם הזמן

רק לפרוק עצבים

על המערכת ובכלל

אין רבנים טובים יותר וקרובים יותר

וקיבלתי את כל ההקלות האפשריות


ובאמת יש סיכוי לא קטן שאפסיק לשמור כמו פעם

רק בגלל הכאב ראש והפלישה הגברית לתחתונים סביב זה

^^השקט הזה

אני חושבת שסיפרתי פה בתגובה אחרת בשרשור, או בשרשור אחר דומה שהרב לאו אמר לחמותי ללכת לשאול רב אחר אחרי שאמרה לו שאם הוא אוסר לה בדיקה היא מפסיקה לקיים את המצווה הזו.

@אמהלה את ובעלך חלק מל"ו לדעתי עם ההתמודדות שלכם, באמת! אבל יש נשים שמגיעות למצבים שזה או פסיקה אחרת או לא בכלל ואז ברור שעדיף ללכת לרב אחר מאשר לא לקיים בכלל

כיסוי ראשאיכה

היתה לנו שיחה על זה בשבת,

יש פה מישהי שיודעת להגיד אם מותר להוציא מעט שיער מקדימה במטפחת?


מעניין אותי מבחינה הלכתית... אז תגידו איזה רב פסק לכם שאפשר.

אבל לא מעיזה לשאול רב כי לא מסוגלת אחרת 🙈🙈

כמה שידוע לירקאני

יש רבנים ספרדים שמתירים 2 אצבעות

(הרב עובדיה אם אני לא טועה)

לא מצאתי רק אשכנזי שמתיר

כבר לא זוכרת איזה דעה של מיכורסא ירוקה

אבל קודם כל ממה שזכור לי כבר בגמרא אומרים שמותר להוציא מעט שערות מקדימה (ברמת ה"שוונצים", עדיין משתמשים במילה הזאת?), חוץ מזה מכירה דעה שמותר 2 אצבעות מקדימה, ועוד דעה (אולי הרב פיינשטיין?) שמותר סהכ בכל השיער טפח על טפח גלוי, מקדימה או מאחורה או ביחד. טפח זה בין 8-10 סמ, אז טפח על טפח זה די הרבה.

מכירה גם דעות יותר מתירניות או פחות אבל מבינה שזה לא מה שאת מחפשת 

הרב מלמד מזכיר בהקשר זה את הפסק של הרב פיינשטייןנייקייאחרונה
סקר יציאה עם תינוק קטןSARITDO

מתי יצאתן לראשונה עם תינוק קטן

יציאה הכוונה נניח לקניון עם אנשים /לבית של אחרים עם אנשים וילדים זרים (בקיצור מקום סגור)


לא לכמה דקות

קחו בחשבון שהמזג אויר עכשיו לא מאוד קר

הייתי אומרת אפילו חמים....

מתי שהתחשק לי וראיתי בכך צורךהמקורית
אין בזה כללים לדעתי
3 שבועות בערךמדפדפת

היה קר ולא רציתי להוציא אותו, אבל באיזשהו שלב כבר הייתי חייבת לצאת מהבית ולא היה איך להשאיר אותו

גיליתי שזה דווקא לא נורא

מלבישים טוב ויוצאים

ואי עם קטני כבר הייתי בקניון כשהיה בן שבועיים או 3גולדסטאר

מגיל שבוע טיילתי בשכונה

מהר מאוד התחלתי ללכת איתו לנקות את הראש לשתות קפה בקניון לקנות שטויות

מתי שמתאים לך.נברשת

פעם הייתי באירוע עם תינוק בגיל ארבעה ימים  שאלו איך קוראים לו ואמרנו שעוד לא הייתה הברית.

ספגתי מבטי הלם.

לא אכפת לי

מבחינתי זה היה צורך נפשי ועשה לי טוב הרבה יותר מלהיות במיטה או בבית. אחרי תשעה חודשים של אשפוזים - אני מטיילת עם התינוקות מגיל יומיים.

לכולם שלום.  

אני פחות יוצאתאנונימית07אחרונה
לא רק בגלל שהחורף הפכפך אלא כי יש המון אנשים חולים בחוץ אם זה חצבת ושפעת.. לא הייתי לוקחת סיכון.. הייתי מחכה עוד קצת
שואב שוטף טינקו s5 -למישהי יש?אשמח לחוות דעתרק שואלת שאלה

אין לי תקציב גבוה

וגם קונה עם איזה שובר אז אין מליון אופציות


אבל כן רוצה שיעבוד טוב אחרת אין לי למה להשקיע

בית עם הרבה ילדים יש ממש כתמים על הרצפה במטבח..לא מצפה שיוריד כתם חריג..אבל סטנדרטים לש יום חום?


כמה זמן עבודה יש לו ברצף? יספיק לשטיפת סלון ומטבח?

שמעתי שאחרי שנתיים הסוללה הולכת- קרה למישהי?

היה לי, ומסרתי אותומתואמת

לא התמודד בקלות עם הכתמים שיש על הרצפה שלנו, היה כבד מדי בעיניי ובעיקר עשה רעש שלא יכולתי לסבול.

נראה לי שזמן העבודה שלו כן היה ארוך. לא בדקתי אותו מספיק בשביל להיות בטוחה.

אני אישית משתמשת במגב שפריצר (יש הרבה סוגים), זה זול והכי נוח לי. על כתמים קשים אני שופכת מים לפני כן ולא מסתפקת בשפריץ מי הסבון מהמיכל, אבל בעצם גם עם הטינקו הייתי צריכה לעשות את זה, והוא התמודד פחות טוב עם שאיבת המים המלוכלכים...


סליחה אם ביאסתי

דווקא לא..גם לי יש שפריצר והשתמשתי בו הרבהרק שואלת שאלה

אבל זה כן הרגיש לי מאמץ בגב וגם בעיקר מרח..היתי צריכה לאאטא יותר מדי טוב לפני אחרת מרח לכלוך..ולאט לאט הפסקתי להשתמש..

הוא היה נחמד אבל רציתי משהו שעושה עבודה יותר טובה ופחות במאמץ


הטובים הם ממש יקרים ולכן הבעיה

מבינה אותך... מקווה שבעתיד תוכלי לקנות משהו טוב!מתואמת
את יכולה לקנות משו אחר?שירה_11

אני לא מכירה אותו

אבל קניתי לאמא שלי את הדרימי 14 בערך ב1,000

והוא עושה את העבודה

בית עם תינוקות וילדים

איך 1000 ראיתי אותו במחירים פי 2 בערךרק שואלת שאלה
באושר עד יש באלף בדיוקשושנושי
ויש בעוד מקומות, צריך למצוא את המבצעים 
אני חושבת שבבית שהרצפה מאוד מתלכלכתפרח חדש

אז השואב שוטף לא יהיה במקום שטיפה לגמרי

זה עוזר לתחזוקה של הניקיון

אבל אחרי כמה ימים צריך שטיפה רגילה

זה מנסיון אישי ולא חושבת שזה קשור לדגם השואב שוטף.

לכן אני דווקא חושבת שלא צריך דגם יקר ולשלם עליו כמה אלפים.

אני קניתי לא יקר

נותן לי את המענה הנ"ל וזהו.. גם לא מצפה מעבר.

בית עם ילדים צריך שטיפה מידי פעם ולא נוכל לברוח מזה..

אני לגמרי בורחת מזה והרצפה מלוכלכת עד שבתרק שואלת שאלה

אין לי כרגע ידיים םנויות או זמן לשטיפות באמצע ..גם לא כח במילא הכל מתלכלך תוך רגע

ולכן כל מה שקשור לדלי וסמרטוט לא בלקסיקון

אבל כן מבאס כי באמת המטבח מלוכלך מאוד


אם באמת הטינקו הזה עושה עבודה גם אם לא מושלמת אבל רן עושה נעים יותר אולי זה כן שווה

אבל אם יתקלקל אחרי שנתיים אז כבר לא שווה לי


אז זה ממש שווהפרח חדש

הוא באמת עוזר לשמר נקיון

ובטח כשהאופציה השניה זה לא לנקות ולא לשטוף בכלל

הבית שלי מאוד מתלכלך ב"ה סיבות טובות

ויש לי קצת נטיה לפדנטיות שלא באה לידי ביטוי בפועל כי למדתי לשחרר

לכן אני יודעת להגיד שזה מנקה ועוזר

אבל אף פעם זה לא תחליף לשטיפה

הוא יכול להיות תחליף לשטיפה במצבים שלא חשוב נקיון 100 אחוז. או כשאין אופציה אחרת או זה או כלום

לי יש דרימי h14 וממש מעולה לנוshiran30005

לא שוטפת רצפה כמעט בכלל, פעם ב..כזה שיש זמן

ברגע שעושים עם זה כל יום-יומיים לא מגיעים לכתמים קשים והבית נשאר נקי תמיד

מה שכן כל הניקיון של המכשיר קצת מבאס אבל עדיין זה עוזר לי מאוד  ממש שינה לנו את החיים

הנקיון של המכשיר קצת מגעיל באמתפרח חדש

היתה תקופה שהפסקתי להשתמש בגלל זה

הפריע לי מאוד הריח

מה מסובך?שושנושי

שופכים לאסלה

ומעבירים צחצוח באמבטיה

לא הרגיש לי מורכב מידי

אולי זה משתנה בין אחת לשנייה

לא מסובך. מגעילפרח חדש

החומר בערבוב הלכלוך מסריח מאוד

ואת המיכל של המים המלוכלכים צריך לשטוף מידי פעם

לא מספיק רק לרוקן

ומידי פעם צריך לנקות את החלק של המברשת

בחורים מהמברשת למיכל מצטבר שם לכלוך מידי פעם, זה מגיע עם מברשת ייעודית ארוכה וצרה לנקות שם אבל זה מגעיל..

זה משהו שאין לך בדלי מים סמרטוט ומגב..

 

אני מסכימה שזה דבר שעוזר ומיקל בחיים

אבל צריך גם להגי את האמת

לפחות בעיני זה לא מושלם כמו שמצטייר מהתגובות פה

למרות שעם דלי וסמרטוטממשיכה לחלום

צריך לנקות את הסמרטוט כל חדר

וזה גם לא תענוג גדול

אני אישית מעדיפה לשטוף מלהעבירהמקורית

סמרטוט

משפשפת עם מטאטא את הרצפה וגורפת ואז מעבירה סמרטוט. זה לא לוקח לי הרבה זמן בכלל

מעדיפה את זה על פני תחזוק מכשיר ייעודי

לרוב המכשול הוא פינוי הרצפה. אבל כשהיא פנויה זה לא הרבה זמן 

אני גם כמוך. וזה למרות שיש לי את המכשיר בביתפרח חדש
לא לנקות, מכניסה לדלי עם המים והחומר וסוחטתפרח חדש

זה מנקה את הרצפה הרבה יותר טוב ככה.

 

אבל המכשיר באמת עוזר במצבים כמו למשל לחץ של בוקר ונשפך שוקו או קורנפלקס

מיד מביאה את השואב וסיימנו את הסיפור.

מבחינתי זה הייעוד שלו 

אפשר גם לנגב עם נייר ניגובהמקוריתאחרונה

כאילו, זה מה שאני עושה

יותר מהר מלהביא שואב ולהפעיל אותו נראה לי

לא מגעיל אותי משום מה. כנראה משתנהשושנושי
לכולכן יש אותו דגם?רק שואלת שאלה

תודה רבה. אולי באמת אני אקנה את הטינקו s5+

כי רוצה לקנות את זה עם שובר שקיבלנו אז מוקבלת לאתר מסוים וזה מה יש..ויוצא לי שמשלמת עליו רק 400שח..וזה בטוח שווה את ה400

הדרימי 14 עולה שם איזה 2000+ לכן לא רלוונטי לי


אם יוצא לך כזה מחיר בטח זה ששווהפרח חדש

שווה אפילו כדי לראות איך זה משתלב לך בבית

אם תהיי אולי בעתיד תשקלי לקנות דגם יותר משוכלל.

אגב רוב הדגמים היותר יקרים הם לאו דווקא יותר טובים בביצועים. בדקתי את זה

זה פשוט כל מיני פונקציות נוספות שאפשר לוותר עליהם.


מה שחשוב לדעתי זה

אורך חיי סוללה

עוצמת שאיבה

גודל מיכל

ופונקציית שטיפה וייבוש עצמי


כל הדברים האחרים אפשר לוותר לדעתי

תנועות עובר הריון שניגולדסטאר

מתי הרגשתן? לאו דווקא נראות בבטן אלא הרגשה שלכן

אצל הבכור הרגשתי ב17 ככה וב18 כבר ממש ראו בבירור

אני היום 15+5 ויש לי פעם בכמה ימים משבוע 14 את התחושת גלים/פרפרים


מתי הרגשתן בבירור?

שיליה אחורית

אני בהריון שנירקאניאחרונה

שליה קדמית

התחלתי להרגיש בשבוע 16

בהריון הקודם הרגשתי ב19

המלצות לנופש זוגי?ניגון של הלב

הריון ראשון, אני ממש רוצה לעשות איזה חופשה זוגית לפני הלידה. אנחנו יכולים לשכור צימר או משהו בסגנון, הקטע שאין לי רעיונות בכלל מה לעשות בזמן של החופשה... ללכת לטיול או למעיין פחות רלוונטי בגלל ההריון, ואנחנו פחות בקטע של מלא מסעדות ובתי קפה..

 

זה כנראה יהיה לילה אחד, סביב סוף השבוע (ראשון/חמישי). יש לי למישהי רעיונות מה לעשות? אפשר גם משהו זוגי אחר שווה, אבל אני כן רוצה שזה יהיה זמן משמעותי (שנינו לוקחים ימי חופש בשביל זה אז באלי לנצל את הזמן)

אפשר לטייל בהריון. אם את מרגישה טוב ויש לך כחיעל מהדרום
כן כתבתי שלא רלוונטי כי אין לי כוח...ניגון של הלב

מסלולים אין לי כוח ללכת הרבה, זה עושה לי ממש רע אח"כ

ולשבת בטבע בלי הליכה ארוכה?יעל מהדרום
חדר בריחה, תצפיות יפות באיזורואילו פינו

סדנא זוגית (חימר נגרות זכוכית או בסגנון)

צימר עם בריכה ואז זה ממלא הרבה זמן וכיף ביחד..

מעיינות דווקאשלומית.

כן יכול להיות רלוונטי, כאלה עם חניה קרובה. אפשר גם שמורות טבע שאפשר לעשות בהם הליכות קלילות ומוצלות.

אני עשיתי עם בעלי בשבוע 39 את נחל הקיבוצים ( ללכת הרבה לא הייתי מסוגלת אבל לשחות כן... 🙃 ) חוץ מזה אפשר להביא איתכם גם משחקי קופסא או משחקים זוגיים וללכת לסיור במקום סגור 

מצטרפת להמלצות על מקומות עם מים(אהבת עולם)

במים המשקל הרבה פחות מורגש וזה ממש מקל.

אנחנו לקחנו צימר עם בריכה (היינו בחופש באמצע שמיני) וטיילנו קצת באזור. הייתי בלי הרבה כוח, אבל ידעתי שללכת קצת כן יעשה לי טוב. אבל ממש אפשר פשוט מקומות עם מים. הכנרת עכשיו ריקה וכיפית וככה גם כל המעיינות בעמק המעיינות ועוד מלא מעיינות בארץ וממש חונים צמוד.

אם את רוצה המלצות מסויימות תכווני באיזה אזור בארץ.

אפשר עכשיו להכנס לכנרת ולמעיינות? קפוא לא?קופצת רגע

בא לי גם חופש משפחתי מלא זמן לא עשינו,

וממש בא לי צימר עם בריכה אבל הנחתי שבעונה הזו חייבים בריכה מחוממת. 

תלוי איזור, ותלוי אילו מעיינותשלומית.
יש מעיינות עם טמפרטורה קבועה שקשורה לנביעה שלהם, ויש איזורים בארץ שלא קרים
נחל הקיבוצים הוא בטמפרטורה קבועה(אהבת עולם)
ושאר המקומות זה ממש תלוי יום, יש ימים שממש נעים במקומות האלו ואז זה תלוי בכם...
אם אני זוכרת נכון אסור מעיינות בחודש 9יום שניאחרונה

שום דבר שעלול להיות לא נקי לגמרי

(כי החודש תשיעי יש נשים שמסתובבות עם פתיחה קטנה בלי לדעת)

האמת גם באופן אישי לא הייתי הולכת למסלול או מעין שאפשר להחליק, כי נפילה בהיריון זה מיון
 

וג'קוזי אסור כל ההריון...

תבדקי את זה

בית מסודר אחר הצהרייםבאתי מפעם

יוצא לי מידע פעם לשים את הבן שלי אצל חברים בצהריים,

ואני כל פעם מופתעת לגלות שבתים של חברים עם ילדים קטנים מתוקתקים !

לא הבנתי, רק אצלי השולחן תמיד עם דברים? לפחות בצהריים,

צלחת שלא פינו,

אוכל שנזרק על הרצפה ועוד לא טיטאתי,

כל מיני חפצים...

באתי לקחת את הילד מחבר, אין שום כלים בכיור! שיש מצוחצח... לא הבנתי! את עם 4 קטנים מתחת גיל 4.

איך? מתי?

חשבתי שזה היה מקרה יוצא דופן אבל רואה שזה חוזר על עצמו.

גם אם פינתי שולחן וטיטאתי תוך שניה זה מתמלא שוב.

מה אומרות? 

אולי הם אוכלים בחד פעמינירה22

אני מאמינה שכל דבר בא על חשבון משהו אחר.

אם האמא משקיעה בניקיון-זה בא על חשבון הזמן והסבלנות לילדים.

ובכללי למדתי בחיים לא להשוות את עצמי לאחרים. מחליטה מהם סדרי העדיפויות שלי ונוהגת על פיהם.


כמובן במקביל לחנך את הילדים לשמור על הסדר והניקיון (אבל שוב, בלי הגזמה)

מוזמנת לבוא אליי ולרוות נחתמתיכון ועד מעון

כלים בכיור, כביסה לא מקופלת, בלאגן של משחקים

הכל בסדר, זה בית וחיים בו

את באמת בחוויה שהכל בסדר?112233445566

או שרק בשכל אבל בפועל הבלאגן מעצבן?

אני קוראת אותך ומסכימה אבל בפועל מתחרפנת

אני ממש בסדר עם זה, באמת..טארקו
לבעלי זה פחות זורם ולכן יוצא מזה שרוב ארגון הבית עליו.
אני לגמרי בסדר עם הבלגן שליאיזמרגד1

ברור שיותר נעים כשהבית מסודר, אבל לא מספיק בשביל להקים אותי מהספה😅

כןמתיכון ועד מעון

בשעות הערב או הבוקר משתדלת שהבית יראה סביר- הדחת כלים, פינוי השיש, לפני שהולכים לישון לאסוף משחקים וספרים...

אבל הבית שלי ממש לא נראה מבריק ונוצץ, הזמן היחיד שהוא נראה מבריק זה בערב שבת, בשאר הזמן הוא נראה כמו בית שיש בו משפחה עם ילדים במגוון גילאים והאמא עסוקה בהרבה משימות בבית ובחוץ והן לא רק לתקתק את הבית.

אני ממש לגמרי בסדר עם זה, אבל באופי שלי אני לא מסודרת במיוחד ומעדיפה לבלות את שעות אחר הצהריים בקריאת סיפור, יצירה או משחק ולא בלסדר או לנקות

יתכן ויש עוזרת,שואב שוטף? עזרה מהבעל וכוטוב להודות..

לא להשוות אף פעם זה סתם מפחית מהערך!

יתכן שהילדים הרבה מול המסך ופחות ממש במשחקים

ילדים מאד רגועים וממושמעים לסדר וניקיון ועוד...

זה באמת לא שגרתי, אולי היא חולת ניקיון כזוPandi99
ולפעמים זה בא על חשבון השלווה של הילדים
יש לי כמה קרובות משפחה שעונות לתיאור הזהשופטים

זה בדם שלהן, אין אפשרות לקום מהשולחן בלי לפנות ולשטוף את הכלים..

גם אצל חמותי זה ככה, אין מציאות של כלים בכיור.


לא לכולם זה קשה להחזיק ככה את הבית, זה בא להם באופן טבעי, הילדים רגילים לבית מאורגן, לאכול מסודר וליד השולחן וזה גם גלגל שמזין את עצמו.

כשמסיימים לאכולהמקורית

ומתרגלים שמפנים ומטאטאים את הרצפה - זה בהחלט יכול לקרות

בעיניי זה שינוי הרגלים

לא שאני שם לגמרי, כן? בתקופה האחרונה בכלל לא לצערי, אבל זה אפשרי.


לגבי האיך - כשהילדים סיימו לאכול צהריים,מה את עושה? לאיזה משו אחר את מתפנה?

להניק את הקטן.ואזלאכול בעמידה.רק שואלת שאלה

ואז רגע אחד לנסות לנשום בכל זאת אני אחרי יום עבודה ונסיעות וגם אני בן אדם אס אם יהיה לי רגע אחד של ידיים פנויות וילדים לא בוכים או רבים אני כנראה אברח לחדר לנשום רגע של שקט.

או שאהיה עם הילדים בספה


זה לא שאף פעם לא אסדר ..פשוט אתזמן את זה למתי שנח לי ולא ככלל שחייב לקרות בזמן ספציפי


ולכן גם אצלי סביר שתמצאי בלכן  קבוע

בערב מסדרת כמה שיכולה ואס נופלת לספה..יחד עם התינוק על הידיים 

נו מעולההמקורית

הרי לך התשובה איך את כך ואחרות אחרת

קצב החיים שלך שונה

אולי האמהות האחרות עובדות פחות? אולי הילדים יותר מווסתים? אולי הן לא רעבות ומניקות אחרי שהילדים אכלו? אולי השקט שלהן זה לסדר?


אגב, גמני אוהבת לסדר בערב. מתוך הרגל כי אני עובדת ומעדיפה שהילדים יישנו מוקדם ויהיה לי יותר שקט לסדר כי קשה לי לעצור את עצמי לכל התייחסות שלהם ולהמשיך אז רוב אחהצ פה סביר אבל לא מתוקתק. אני מחכה שיגדלו ובינתיים עובדת קשה על דילול חפצים בימים האחרונים כדי שיהיה פחות בלאגן


אפשר כך ואפשר אולי אחרת. כל אחת והקצב שלה ♥️

אצלנוoo

כמעט תמיד הבית מסודר ונקי (לא הכל אבל המראה הכללי)

אבל אין לנו ילדים קטנים

וגם כשהיה קטן

היה אחד

לא כמה

אנחנו פנויים לסדר ולנקות באופן שוטף 

מוזמנת לקפוץ לכאןטארקו

ביום רגיל

וביום שסידרתי....


גם אחרי שאני מסדרת הבית לא מתוקתק

ובוודאי אם לא סידרנו....

היא כנראה כל הזמן עובדת וזה נורא חשוב להEliana a

אצלי גם בדיוק כמוך

רק סוף יום ( או יום למחרת)  עושה סדר


לא מסוגלת להיות סביב זה כל היום

אצלישומשומ

תמיד הכניסה לבית תיהיה נקייה ומזמינה.

שריטה מבית אמא…

זמן הבלגן הוא בדרך כלל בארוחת ערב עד אחרי ההשכבות (כשעה)

שאז אני מיד אחרי האוכל מארגנת את הילדים לשינה והאזור של האוכל נשאר מלוכלך עד שאתפנה לנקות.


כך שאם מישהו יכנס אלי אחר הצהריים בהחלט יראה בית נקי. 

אצלנו זה יותר דומה לבית שלךדיאן ד.

תמיד יש חפצים בכל מקום: תיקים של הילדים, סוודרים, יצירות שהביאו מהגן.

 

הכביסה תמיד איפשהו בדרך לארון: בסלסילה, במכונה, מחכה לתליה, מחכה לקיפול.

 

תמיד יש כלים בכיור ואם שטפנו איך שסיימנו גילינו שיש צלחת על השולחן שלא נשטפה או שיש כוס קפה מלוכלכת.

 

ואנחנו כל הזמן כל הזמן מנקים ומסדרים מנקים ומסדרים.

אבל הכל בנחת ובכייף וברוגע.

 

לא דחוף לי בית מצוחצח, כן דחוף לי בית רגוע ושלו (ומסודר בגבולות ההגיון כי זה עושה לי רוגע בראש).

תמצאי חברות חדשות 😅בוקר אור

בואי אלינו, יש בלאגן בשפע

עד שהילדים הולכים לישון בטח.. אבל גם אחרי לא מתוקתק

גם אצלנו אף פעם לא מסודר באצע היוםחשבתי שאני חזקה

והיו גם תקופות שהיה ממש מבולגן באופן קבוע...

בכל מקרה לדעתי הכי חשוב זה להשתדל לא להשוות לאחרים, לחשוב מה משמעותי בשבילך ועל זה להתאמץ ולהשקיע.. 

אני בת לאמא כזוסטודנטית אלופה

ופשוט חונכנו לזה. אוכלים וישר לכיור, מסיימים ארוחה שוטפים כלים. אמא ששוטפת את הבית כל יום וכו..

ולדעתי זה גם הרבה תחזוק בשגרה ופחות הגעה למקרי קצה.

להגיד שזה הדבר המושלם, 🤷‍♀️

בסוף היה כיף לחיות בבית מבריק ושכיף להיכנס אליו, אבל זה בא על חשבון דברים אחרים (שנים לא היה גואש או פלסטלינה בבית, רק בחצר בהשגחת אבא😅)..

וכיום גם אני לא מסוגלת שהבית שלי לא נקי, גם אם זה אומר לנקות תנור עם מסיר שומנים בהריון וכן הלאה.. (למה? סתם כי לטעמי הוא לא מספיק נקי 😒).

שורה תחתונה לכל דבר יש פלוסים ומינוסים ובעיניי הכי חשוב לילדים זה לגדול בבית בריא ושמח😄 

וואי נשמה ממש מבינה אבל תימנעי מחומרים חזקיםאוהבת את השבת

בהריון

תקראי על זה קצת וזה יתן לך כוח להימנע..


בעיקרון ממש לא מומלץ מסיר שומנים הוא חזק מאודדד

ואקונומיקה גם לא מומלץ..

אמאלה למה?סטודנטית אלופה
מכורהההה לאקונומיה
תקראי, אומרים שזה מסוכן לעובר..אוהבת את השבת
אל תאכלי את עצמך על מה שהיה אבל כדאי להימנע בעתיד
א. את מבקרת בבתים הלא נכוניםאפונה

ב. אפשר להשיג כמעט כל דבר אם מוכנים לשלם תמורתו. תחשבי אם המחיר שווה לך.

ג. תמיד כדאי לבדוק לאן את רוצה להגיע ומה יכול לעבוד בשבילך בדרך לשם.

א- מוזמנת אלייהשקט הזה
ברגע זה עומדות באמצע הסלון שקיות שצריכות לרדת למחסן, הכיור מלא, על הספה כביסה נקייה שמחכה לקיפול, השולחן מלא דברים, והרצפה בסלון מלאה חפצים..


ב- כשיודעת שצריכים להגיע אליי, משתדלת לסדר קצת.. אולי מה שאת רואה זו לא המציאות הקבועה😉

זה היה לכבודך 😅רקאני

יש בתים כאלה

נדירים עד מאוד

כשאמרתי לשכנה שלי שלא נעים לי שהבית ככ מבולגןאוהבת את השבת

היא אמרה לי לי זה מאוד נעים לראות בלגן אצל אחרים

נותן תחושה טובה שלא רק אצלנו ככה😅

חחחח לגמריעדיין טרייה
יש לי שכנה תמיד מתוקתק אצלה פעם אחת ראיתי שיש לה ערמות כביסה על הספה סוף סוף ראיתי שהיא קצת אנושית.
בעלי הציע פעם שנפתח גמחאנונימית בהו"ל

ביקורים ברגעים אמיתיים בחיים.

אמר שתמיד אנשים רואים בתים של אחרים כשמושלם שם, ואז אוכלים את הלב

ואצל רובינו בפועל הבית לא נראה כל היום מושלם

אני רואה שצדק...

בהחלט, גמ"ח נהדר 😅 מזכיר לי את זה:קופצת רגע
שרץ בקבוצות שלי לפני פסח שעבר


רקאני

אני יכולה להצטרף לצוות

חבל על ההשוואהעלמא22

אם תגיעי אלינו ביום ראשון אחה"צ, סביר להניח שתראי בית מסודר, פשוט כי הוא עדיין מסודר ממוצש. לעומת זאת, אם תגיעי אלינו בחמישי- הכי בלאגן שיש..

חוץ מזה, בעלי ורני עובדים משרה מלאה מחוץ לבית, והבנות שלנו במסגרות עד 16:00, אז כמה כסר בלאגן יכול להיות אם לא נמצאים בבית?

תודה לכולן על השרשור הזה!עוד מעט פסח

היתה לי היום אורחת לא צפויה באחת וחצי.

ש-י-א הבאלגן של החיים. כל הבאלגן של כל השבוע + בישולים לשבת + קניות שטרם נפרקו על הרצפה (ובשביל להוסיף- גם שני ילדים בוכים ועצבניים).


ואז נשמתי עמוק, ואמרתי לעצמי-

כל הכבוד לי. אני עושה לה שירות חשוב שהיא תרגיש טוב עם עצמה.

מקווה רק שתעיז לבוא שוב אחרי מה שהיה כאן.

תראי אניגולדסטאראחרונה

שוטפת כלים ישר שמסיימים ומעבירה סמרטוט באי כזה תוך כדי

יש לי רובוט שואב שוטף אז הרצפה שלי מתנקה כשאני ךא בבית בכלל מפעילה כשבעבודה רק מרימה לו כיסאות אז זה מצחזק ומחזיק את הבית נקי בעין

בדרך כלל כשהילד משחק או אוכל אני מסדרת את המסביב של האחהצ צעצועים בלאגן וכו

אולי יעניין אותך