כלומר, זה שיש עניין של גלגול נשמות זה ידוע וברור וכתוב את זה בגמרא . בתוך העיניים הזה יכולות להיות לך שאלות, כמו, בתחיית המתים מי יהיה, כי הרי לכל נשמה יש כמה גלגולים, יוצא מזה שיכול להיות מצב שאדם לא יהיה בתחיית המתים אלא הגלגול האחרון של הנשמה שלו...

ויש עוד מלא שאלות ופילוסופיות..

זווית חשיבה חדשה..

בס"ד

הרמב"ם לוקח את העולם בתפיסה כי ה' בראה אותו ואין קסמים כשפים רוחות וכו, והכל הוא בדיה ואחיזת העיינים, לכן אי אפשר להגיד ממנו על כולם, רבים חולקים עליו.
התשובה לשאלה אם יש גלגול נשמות או אין היא מחלוקת שכבר דורות לפנינו שאלו, וניראה שאם אנחנו מסתכלים על זה ממש במישור יבש, באמת לא נוכל להבין, כי אם יש, איך תיהיה תחיית המתים, ולפי הריה"ל שהנשמות יורדות לעולם וחוזרות לקבל "מזון רוחני" לפני תחיית המתים, זה לא מסתדר... כך שיש להבין שתחיית המתים זה לא דבר מובן מאליו, ועולם הבא זה לא אות חשיבה כמו עכשיו, כי לעולמות בעליי יעודים שונים, צריך שהגוף יהיה במצבים שונים (רמח"ל), כך שבסופו של דבר לעניות דעתי, יש לאדם לברר מה התפיסה שהכי מתאימה לחיים שלו, ( אין בכוונתי להמציא, אלא לברר מי הכי יושב בדעתו ועליו לסמוך)
רק אומר את אשר אני מאמין בו, אני מאמין שיש שלבים שונים לאחר שנשמה מתה, כמו שבבית משפט אין חיים עונש זכאי וחייב, אלא יש עד כמה זכאי ועד כמה חייב, זאת אומרת, יש אדם שנידון לכף הקלע מפני שעבירותיו יותר ממצוותיו, אומנם הוא אינו רשע גמור, ויש אדם שייזכה לגן עדן, או לגילגול, תלוי במי היותו, אם נשמה מישראל, יזכה לגן עדן לאחר שיכפר על מעשיו, הן אם בגיהינם או הן אם במכף הקלע, או עונשין אחרים שאין דעתנו נוגעת בהם, ואילו יהיה האדם גוי, או רשע בן רשע, או שייפול לגיהינם, או שיימחא מעל האדמה  או שיעבור גלגול, תלוי עד כמה רשעותו גדולה על מצוותיו, והאם היה שלוחו של ה' ( נבוכדנצר לדג').
מקווה שהייתי ברור, כתבתי מהר...

על דברים כגון אלה כתב הרמב"ם כך -"ה  ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך בדברי מדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן; ולא ישימם עיקר--שאינן מביאין לא לידי אהבה, ולא לידי יראה.  וכן לא יחשב הקיצין; אמרו חכמים, תפוח דעתן של מחשבי קיצין.  אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר, כמו שביארנו." (פרק אחרון במשנה תורה).

אבל לפי דעתי, יש פה קצת יותר מאמונה סתם. יש פה נפקא מינה רצינית מאוד בדברים שנוגעים ביסודות האמונה ממש וכמו שאמרתי עניין שכר ועונש, תשובה, עולם הבא ובדברים יסודיים שצריכים להנחות את האדם כמו תכלית האדם וגם בענייני חברה בענייני תיקון העולם וכדו'.

לכן אני אומר שלמרות שהיו מחלוקות בעניין זה עוד לפני הרמב"ם (רס"ג, כפי שהזכרתי התייחס לאמונה זו), יש להכריע הכרעה ברורה. הרי, לפני הרמב"ם ועוד בזמנו היתה מחלוקת אמונית אם ה' בעל גוף - נפקא מינה רצינית אם אדם עובד עבודה זרה או לא. היום אף אחד לא יעז להעלות בדעתו השיטה האומרת שלה' ישנו גוף.

גם בעניין הזה יש לתן הכרעה ברורה מכיוון שזו אמונה שנוגעת ביסודות האמוניים.

ואמרתי בזה כמה טעמים לשלול את האמונה הזו ולא להתפשר.

האחת - האמונה מדריכה את האדם בחייו. אמונה שקרית מוליכה אדם לחיות לא נכון. אמונה זו גורמת לאדם לכנע לתאות הגופניות.

השניה - אמנם באמונה זו אחזו יהודים בעבר, אבל אין מקורה ביהדות אלא מדתות וכתות אחרות כמו אצל דתות מצריות או גנוסטיות ובאמת לא מצינו אזכורים בספרות החז"לית בעניין גלגול נשמות.

השלישית - רבים מחכמינו מהגאונים ועד האחרונים התנגדו לאמונה זו. כמו רס"ג שהזכרתיו וציטטתיו, ראב"ד, רבי אברהם בר חייא, ראב"ם, רבי יוסף אלבו, רבי ידעיה הפניני, הרש"ר הירש ועוד. חכמים אלה הם אבני יסוד ביהדות ובמיוחד בענייני השקפה שבה. לרבים מהם יש מסורות ישירות מחז"ל ולא דברים מקרוב באו חסרי מסורות וחסרי ביסוס.

הרביעית - אין הוכחה שכלית לאמיתות אמונה זו. כך שגם אין לומר שאין צורך במסורת מפני שזו אמונה שכלית.

לכן, כמו שאמרת, יברר אדם מי הכי יושב בדעתו ועליו לסמוך.

בס"ד

גדול ממני הדבר, ושכנעת אותי כאן בעניינים רבים.
על אף שכן ישנם דברים אשר סותרים את דברך, רק אציין אותם, אך לא אפרט, כי העלת בי חומר למחשבה שעליו אני לא יודע לענות כרגע.

דבר ראשון: סיפורי חסידות- רבים מסיפורי החסידות כוללים גלגולי נשמות, כפירה בהם היא כפירה בדרך תורה שלה, והרי אלו ואלו דברי תורה חיים.
דבר שני: אם כבר הזכרנו אחרונים, אמונה היא דבר אשר אין לו הסבר שיכלי, להפכך, הוא מוטבעת באדם והוא צריך לגלות בה, כך שאפילו אם לא יוכיחו לך שכלית הדבר, זהו לא כל סיבה לא להאמין בו.

וכדי מעבר לזו, בגמרא מתואר התלמיד שעלה לשמיים וראה עולם הפוך וראה כי יש נשמות בעולם שם, וזה סותר את דעתך לפרש הרמב"ם שאומר שאין לרשעים כלום אחר כך, שכן היה עליו לומר, עולם לבד ראיתי שרק צדיקים יושבים בו, אלא שהרב"ם דיבר כניראה על הקיצוני ובנוני מה טיבו?
אסיים בנקודה אחרונה, המציאות שסביבי, לא יודע אם יצא לך להכיר אנשים שעשו סיאנס וכדומה, ובשביל דבר כזה שיקרה צריך רוח נשמתית שתעבור, והרי זו כף הקלע.
אולי בגלגול נשמות יש עניין לכאן ולכאן, אך לעניות דעתי, הבט שפוסל הכל הוא מבט אשר אומר, אני מסוגל להבין את כל הענייו כאן.
וכאן אני אומר, קטונתי. 
אבל תודה על מה שכתבת, העלת בי מחשבה רבה ובעזרת ה' אשב על כך ואברר. 

בס"ד

דבר ראשון, אני לא מדבר על מופתים כשאני מדבר על סיאנס, אני מדבר על מישהו שאני מכיר שעשה את הדבר הזה בעבר, והוא איש של אמת בזה אני בטוח.
דבר שני, לגבי סיפורי חסידים, צפצח ספרים של רבי נחמן בהם הוא מציין סיפורים כאלה ואחרים, וגם אם אינם נכונים במעשה, הוא לא ישתמש במעשיות הכוללות דברים הנוגדים את המציאות בלא אזכרת הדבר.
לגבי העניין שהכל במבט שכלי כשם שכתבת- נכון ויפה לעיין בדברים השכליים, כמו שאמר רבינו בחיי, אומנם זה לא אומר שהכל שכלי, גם רבינו בחיי מחלק את המצוות למצוות שמעיות ומצוות שכליות, חלק מהמצוות עושים כהלכה למשה מסיני בלא הבנה, למה? כי ככה אמרו, כי השכל לא יכול להבין את זה, כמו שאמר הרמב"ם- כתוב על דוד המלך "לולא האמנתי לראות"- יש דברים שלא ניתן להבין, למשל עולם הבא, את עניין הנשמה מהיא... השכל הוא חומר ולא יתכן שהוא יבין דבר שאינו חומר, כך שבין אם יש גלגול נשמות או אין, זה לא דבר שיהיה ניתן להבין שכלית.
לגבי הנצרות- הנצרות לא חידשה דבר על היהדות אלא הקצינה, למעט כך שהברית עברה אליהם, הם ראו איום בתורה, הקצינו, ראו מצווה בתורה שאהבו, הקצינו, כך שגם גלגול נשמות מבוסס על מה שבא ממנו, לא מהם.
כמו כך.

ורק נקודה אחרונה, אנו מאמינים שאדם בא לעולם לעשות תיקון לנשמה באיזה פגם וכדמ', ובכן, אם אדם כשל מעט ולא תיקן את הפגם, מה יהיה עמו? לגן עדן לא יוכל ללכת, הרי שלא קיים יעודו ותיקונו, לגיהנם? והרי ה' רחום וחנון, ולא בהכרח האדם כשל כרשע, אלא בינוני הוא, ולא ייתן לו קיבונו של עולם הזדמנות שניה?

אני מקווה שאת המנסה להבין אותי כמו שאני אותך, ובאמת, כי המטרה היא להגיע לאמת ולא לנצח, אוכל אפילו להודות כי ערערת בי את העניין, כלומר, אני אומר את אשר אני יודע, אך אני עם ספקות לגבי האמונה בגלגול נשמות, ויש לי שאלות רבות שאני מתכוון לחפש להן תשובות כשיהיה לי זמן, למרות שעדיין אני מאמין בה', עד שיוכח לי לגמרי אחרת.

בס"ד

לגבי כך שאמרת שזה נוגד את ההלכה לעשות סיאנס, אכן זה נוגד, אותו אדם עשה זאת לפני חזרתו בתשובה, כך שתנסה לדון לכף זכות לפני שאתה אומר דברים קשים כאלה.
ולגבי הטענה, לא בונים על כך אמונה, אך זו הוכחה, כשם שמלך כוזר דוחה את טענת הפילוסוף במופת חלומו המוכיח שאלוקים מתעסק בפרט, ועיין שם.
 

לגבי מדרש- ידעתי שתביא את זה באיזה שלב, וזה אומר שלא הבנת את דבריי, בכל משל ובכל מדרש מביאים דברים הראויים לדעת האמונה, או מציינים שהם אינם ראויים במהלך המדרש, כשם שמדרים על צורת נבואתו של בלעם אומרים שזו לא הדרך.
סיפורי חסידים המעבירים מסר מין הראוי שלא ישתמשו בסיפורים על דברים הנוגדים את האמונה הדתית  (לדעתך)

לעניין השלישי על מבט שכלי - נכון שאדם מסוגל לדמיין דברים שאינם פיזים, אך שוב, לא הבנת את דבריי עד הסוף, השכל הוא חומרי, הוא מבין דברים שהם חומריים והם נמצאים מולו, עיוור לא יבין מה הוא צבע כי שום חוש שלו לא יכול לחוש בו, כך אתה לא באמת מבין מהי נשמה ומשמעותה ומאיפה היא באה ולאן תלך, כי שום חוש שלך לא מרגיש זאת, ומעבר, משנה במסכת אבות אומרת שאדם לא יוכל להבין מה מאחוריו ולפניו.  לפניו זה אחרי מיתה, מאחוריו, לפני שנולד.
ואנו מדמים את אלוקים בראשונו, ולא מבינים אפילו מעט ממנו, אנו חושבים שאנו מבינים, ולכן גם הוא בכלל הבנת הנשמות.

לגבי מה שכתבת על הנוצרים- צודק, אני חוזר בי.

לנקודה האחרונה- אם כבר מדברים על אחרונים, אתה נוגד את דעתם של חלקם, אבל יש לך על מי לסמוך, שכן הרמח"ל הריה"ל וכו אומרים שאדם בא לתקן נשמתו ונשמת העולם.
ולגבי בחירה חופשית, חכמינו אמרו בגמרא, אדם בוחר אם יהיה עני או עשיר, בן רשע או חכם לפני שנולד.
הנשמה שלנו יורדת לגוף שבוא יש לנו בחירה חופשית מלאה, האדם הראשון יצר הרע היה חוצה לו, בחייו היה אמת או שקר  בלבד (מדרש רבה) והוא חטא ויצר הרע נכנס פנימה (המון אחרונים), אם כן בחייו לא היה לו בחירה חופשית? כי לא היה לו פונטנצייל? כי הרי אותו כוח שנותן לתקן הוא הכוח שמקלקל...
יותר מכך, אתה אמרת באופן גורף שניראה כי אף אחד לא מכניס את גלגול הנשמות כחלק מהיהדות, תן לי לציין כי בזוהר נכתב העניין ובספרי הארי, בספריו של רבי נחמן, ואף הרב עובדיא מזכיר זאת... כך שכמו שאמרתי, ישנם תפיסות שונות למהות העולם, אתה מאמין בדרך א, אשר בה חייב להיות שאין גלגול נשמות וכדמ', כדעת הרמב"ם, מנגד המקובלים סוברים אחרת, ובעקבות דברים שעברתי ושמעתי וראיתי בחיי, קל לי לקבלם יותר.

חזק ואמץ.

ברור שכן

אם הכוונה שהאופי שלך עובר למישהו אחר אז זה לא רלוונטי, כי זה לא מדבר על אופי אא על זכרונות.

ואם הכוונה היא שהזכרונות עוברים לאדם אחר, אז מדוע מיליארדי האנשים האחרים לא זוכרים?

בעיקרון זה נכון אבל 

ת

את מה יודעים?

איך?

אני חילוני?

כגון שלא באמת קיימים חדי קרן וורודים

ודגי זהב שמגשימים 3 משאלות.

בעולם הזה... אז ה' נותן להם דרך לחזור בתשובה ...(משהו בסיגנון)

לדוג-תינוקת שניפתרה אחרי שבוע שנולדה... ולא נירא לי שיש גילגולים בחיות-נירא לי שזה סתם המצאה...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...