אני לא נכנס כעת לכל הענין ההלכתי של הפונדקאות, והאם יהיה צריך "גיור לחומרא" במצב כזה של פונקאית שאינה יהודיה וכו' - שזה נושא רחב מאד ומן הסתם עשיתם את בירוריכם; וגם עצם הרצון לילד נוסף מובן מאד כמובן - אתם נמצאים כעת במצב שבו ההליך מתבצע, והשאלה היא מה לומר לילד.
לדעתי, תיאורטית אם היה אפשר לא לומר כלום, לא לילד, לא למי שיוולד - היה הכי טוב.. לא כל דבר צריך "לומר".
אבל זה, בפשטות, לא מציאותי. ואם יתגלה מאוחר מידי - יכול להיות שבר חמור.
לאידך, אני גם לא חושב שצריך לומר לילד כל דבר בצורה "בוגרת", מהסיבה הפשוטה שהוא עדיין אינו בוגר, למרבית המזל, אלא נמצא בשלב שבו הוא אמור להימצא. ובגרות אמיתית, נבנית כשהיא על גבי הילדות ולא "במקומה". ובגיל הילדוּת, יש דברים שילד יתפוס מנקודת מבטו.
עם זה, היתרון של ילד - שמקבל דברים בצורה פשוטה. אין לו עדיין כ"כ "מוסכמות" בכל מיני עניינים.
לכן, לענ"ד, לומר לילד בצורה הכי פשוטה: נכון שרצית מאד עוד אח או אחות?
אז תדע, שילד נולד גם מאבא וגם מאמא. כלומר: אבא נותן "משהו" מהגוף שלו שמתחבר עם "משהו" מהגוף של אמא, ומזה מתפתח ילד. זה ממש פלא של ה'. כמו שאם זורעים בגינה גרעין קטן של תפוח, יגדל מזה עץ תפוח. הגרעין הוא מהתפוח, וכשהוא נמצא באדמה, הוא מקבל את האוכל שלו מהאדמה, וגדל מזה עץ תפוחים. אם זה היה גרעין של תפוז, באותה אדמה, היה גדל עץ תפוזים.
בדרך כלל, ה"כאילו-אדמה" שתינוק גדל בה, עם המשהו המחובר מאבא ואמא, הכאילו "גרעין" שלו, זה בבטן של אמא. כך אתה גדלת. התפתחת בבטן של אמא, עד שגדלת ו..הופ - נולדת.
אבל כעת יש לאמא קושי בבטן, שלא אפשרי לגדל שם את ה"גרעין" הזה של ילד נוסף. זה לא משהו מסוכן - אבל זו בעיה.. איך יהיה ילד נוסף?
אז ברוך ה', היום הרופאים הצליחו למצוא משהו חדש - שאפשר לקחת את המשהו הזה מהגוף של אבא, יחד עם המשהו מהגוף של אמא (ששניהם ביחד זה כמו "גרעין" של ילד חדש), לשים אותו קצת בתוך כלי מיוחד בבית חולים, בתנאים מתאימים, בחום מתאים - ואז להעביר לגוף של אשה שמוכנה להתנדב שבבטן שלה זה יהיה כמו ה"אדמה" שבה גדל הגרעין של הפרי - כך אצלה יגדל ה"גרעין" הקטן הזה של הילד, עד שיגיע הזמן שלו להיוולד. כמה חודשים. ואז הוא יצא - נקבל אותו בחזרה, נגדל אותו, יהיה לך אח או אחות.
האשה הזו היא בחו"ל, אנחנו ניסע לקחת את התינוק אלינו כשיגיע הזמן...
ואז, אני מציע, תעברו לשאול אותו אם הוא ישמח.. מה היה רוצה לעשות אם באמת הכל יצליח ויהיה תינוק חדש... איך הוא יעזור איתו, במה ישחק איתו... תעבירו את הנושא לאופן נורמלי שבו מדברים על תינוק חדש במשפחה.
לא צריך לחשוב שאת הילד מעסיקות שאלות שמעסיקות אתכם. וכדאי לספר רק סמוך למדי לנסיעה; שלא יהיה במתח זמן רב.
מבחינתו, אבא/אמא אמרו שכך נולד התינוק הזה - שיהיה... העיקר שיבוא..
עקרונית, אפשר לומר אותו דבר - גם בלי להכניס את אבא בענין... לפעמים יותר נוח. פשוט לומר באותו עיקרון, שכל תינוק מתחיל ממשהו מאד קטן בגוף של אמא, וגדל שם - כמו ההסבר לעיל על הגרעין באדמה - אבל לפעמים יש בעיה, והבטן של אמא לא יכולה לגדל אותו. זה לא בריא לה. אבל בלי זה, אמא בריאה לגמרי (שלא יחשוש שיש איזו סכנה לאמא..).
ומכאן להמשיך, כנ"ל, על כך שגדל בבטן של מישהי אחרת וכו'.
)בכל גיל הוא יראה בוגר בעיניי לעומת אחים שלו כשהיו/יהיו בגיל שלו. אולי זה חלק מההבדל בין הגישות שלנו. ובאמת בכורים זה משהו אחר