ולא פשוט.
אולי כדאי לא לתלות את המחשבות במה ה' רוצה ממך. אם אתה תולה את המחשבות האלה בו בלבד, זה יכול להוביל למחשבה שרק הוא שולט על המחשבות שלך, ולך אין מה לעשות חוץ מלזרום או להילחם.
(וזה לא שאין בזה נדבך של אמת, אבל זה נושא אחר)
אולי כדאי להתייחס לזה כמחשבות שעולות מתוכך ולתת להם את המקום הראוי.. לא להיבהל. תן להם מקום. זה בסה"כ מחשבות שבאות לברר את המקום שלך כעת.
לפעמים כשמסיימים קשר כלשהו בצורה לא ברורה או חסרת כיוון, במיוחד אם שני הרצונות מנוגדים או לא סגורים על עצמם זה משאיר אחד מבני הזוג או שניהם במקום קצת לא ברור עם עצמך ופתוח לגבי איך נכון לפעול בהמשך.
אם אתה מרגיש שנתת מספיק מקום ללבטים האלה, ניסית ופעלת במסגרת מה שיכולת וכרגע זה לא מתאים.. אז לא צריך להיות ספק. אלא שלפעמים הלב לוקח את הדברים בקצב משלו ולא תמיד מספיקות לו המסקנות והתוצאות שהיו.
תמיד אפשר בשביל "להרגיע" את הספק לענות לו בתשובות שכליות. לעבור שוב על הדברים, לראות איך שניסית, התייחסת, חשבת.. לא מתאים כרגע, אז לא נורא, הלאה.
המחשבה לא מערערת אם אתה לא נותן לה את המקום לערער אותך.
אם תוכל להגיע עם עצמך בלב (אולי גם בעזרת התייעצות) להחלטה לאיזה כיוון אתה ממשיך למרות איך שזה הסתיים, אולי זה מה שיעזור לך לסגור ולשחרר..
ובעיקר לתת לזמן לעשות את שלו, זה באמת עוזר המון. בטוחה שה' דואג לך לדבר הטוב ביותר עבורך!