אל תשכחי שבני ישראל עברו 40 שנים של יסוריים במדבר בגלל איזה הבטחה עלומה!!!!!!

צ'גידי תודה לה' שלפחות את בדור הגאולה!!!!{שהרי הגאולה כבר הגיע}

ואת לא צריכה לעמוד בניסיון של 40 שנים!!!!!!!!!!!!!!!!!!

🤔 🤔✔✔

בהצלחה במבחן!!!!!

היום זה לא ככה.

נכון אנחנו תמיד מתייחסים לה' בתור אבא שלנו?

אז בוא ניקח את זה צעד קדימה.

כשתינוק נולד אז הוא זקוק לעזרה תמידית, הוא לא יכול לעשות כלום בעזרת עצמו. והוא אפילו לא צריך לבקש במילים, רק צועק ומייד דואגים לו.

ולאט לאט ילד גדל, ואז הוא מבקש דברים לעיתים יותר רחוקות, להרבה דברים הוא יכול לדאוג לבד. ורק דברים שהוא לא יכול לבד הוא מבקש מההורים, וגם להם הם לא תמיד מסכימים.

וככה גם היחסים של ה' עם העולם, ועם ישראל בפרט. בעבר היו מתרחשים ניסים גלויים לעיתים הרבה יותר קרובות. היו גם נביאים, ובית מקדש, וגם תפילות התגשמו לעיתים קרובות יותר.

את כל זה היום אין לנו. אבל מצד שני אנחנו יכולים יותר לדאוג לעצמנו. יש לנו היום טכנולוגיה הרבה יותר מפותחת.

ולדעתי זה מה שנקרא ירידת הדורות, כי זאת אכן ירידה מהצד של קירבה לה', גם עם בכיוונים אחרים זאת עליה.

ולכן זה לא שה' שונא אותך, פשוט אי אפשר להישאר לנצח בשלב הינקות, צריך להתבגר,  וגם עם מבחינות מסוימות זה קשה מבחינות אחרות זה הרבה יותר טוב.

שה' לא לגמרי איתנו, הוא קצת עוזב.. ופחות עוזר ודואג.. ואנחנו צריכים יותר לדאוג לעצמינו..ובעצם אין ממש השגחה פרטית..

(ח"ו)

הרי לא יכולנו לפתח את כל הטכנולוגיה הזאת בלי עזרתו של ה'.

ולכן דווקא כשמכוונים שעון מעורר כדי לקום בזמן לבית ספר זאת העזרה של ה'.

ובנוגע להשגחה פרטית, ברור לכל אחד שלא יכולה להיות 100% השגחה פרטית. כי אם זה היה נכון אז לא הייתה לנו בחירה חופשית.

רק בעניין עבודת ה' יש לנו בחירה חופשית (אבל גם זה מושגח)

בלי נימוקים, ואין לי כח עכשיו לנמק את דעתי, אני אסתפק בלציין שדעתי בנושא הזה קרובה לדעתו של הרמב"ם.

בשום צער, ולו מזערי?

גם אני לפעמים שואלת את עצמי את זה..

אבל לפי מה שהבנתי, במצב המתוקן של העולם זה כן צריך להיות כך.כלומר בגאולה זה יהיה. אבל לצערינו הרב אנחנו עוד לא שם..

אבל אני לא מבין איך זה עונה לשאלה שלי.

דבר ראשון: ה' לא עושה ליהודי ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו!! כמו שכתוב בגמרא "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו"!!

דבר שני:כל ניסיון קטן או גדול הוא כדי להגביהה את המעלה של שורש הנשמה שנמצא למעלה מתחת לכיסא הכבוד!!!!!

אם זה לא מספיק לך את יכולה לפנות אלי ב'אישי' ואוכל לתת לך עצות פנימיות יותר!!!!!!!

וכל מה שהוא עושה הוא עושה לטובתך גם אם את לא רואה את זה עכשיו  

ואיזו שאלה?

היום.

ולמה הוא לא יכול לעשות משהו שיהיה טוב גם עכשיו וגם בעתיד?

הרי הוא כל יכול.

וה' יכול.

שאבא של נחשון וקסמן הי"ד (חייל שנחטף ונרצח) לאחר ההלוויה כששאלו אותו איך כל התפילות לא עזרו הוא ענה: "לאבא מותר להגיד לא" אולי יש לו חשבונות אחרים ואולי זה ישפיע על דברים אחרים במשך היום.

והכי טוב פשוט להסתכל על כל הדברים היפים והטובים שהקב"ה עושה לנו ולומר תודה.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...