לא לראות כלום.
לעצום.
להבין שבתוך הסערה האפלה הזו אין מה לנסות בכלל...
יש ערפל היום.
ערפל כבד.
לעצום.
להבין שבתוך הסערה האפלה הזו אין מה לנסות בכלל...
יש ערפל היום.
ערפל כבד.
פורום ריק ומוסתר
בהנהלת: מבולבלת מאדדדד
מכתב פתיחה
לפקוח עיןהמצפה...
...המצפה...
אין לי כח.
אין לי כח למלחמות האלו.
אין לי כח להצלפות האלו בין העיניים, בדיוק באותו שטח מת שמעולם לא ראיתי ממנו, אבל המח הצליח להשלים בדמיונותיו.
שם נצרחו הצריחות הכי מכאיבות, מאיימות לנפץ את הזכוכית העדינה של הנפש שכבר הצטיירו בגופה נחלי סדקים מסועפים כמו הדלתא, או כמו ענפי עץ חשוף, או קרני אייל...
כל מילה סודקת סעיף חדש.
כל מבט מעמיק נדבך בבור הפעור.
כל נחרת בוז חורצת תלם על חומת לב ברזל.
כל קול מחריד.
יש רגעים שהרצון לנצור
מתכסה מאחורי פרגוד,
והשגעון תוקף ובשיא תוקפו
נחשבת לי מחשבה-
די באחת,
וחסל.
אבל דווקא אז ברגע ההוא,
כמו כדורי ברזל עדינים מקישים עליה,
במגע עדין כמעט נוצתי,
משמיעים ממנה את הצליל הענוג ביותר בעולם.
והוא מהדהד---
מחלחל מבעד לסדקים
מתפשט יחד עימם
מגיע לעומק
כמו השורשים.
מתחילים מהתחלה ...
אין לי כח למלחמות האלו.
אין לי כח להצלפות האלו בין העיניים, בדיוק באותו שטח מת שמעולם לא ראיתי ממנו, אבל המח הצליח להשלים בדמיונותיו.
שם נצרחו הצריחות הכי מכאיבות, מאיימות לנפץ את הזכוכית העדינה של הנפש שכבר הצטיירו בגופה נחלי סדקים מסועפים כמו הדלתא, או כמו ענפי עץ חשוף, או קרני אייל...
כל מילה סודקת סעיף חדש.
כל מבט מעמיק נדבך בבור הפעור.
כל נחרת בוז חורצת תלם על חומת לב ברזל.
כל קול מחריד.
יש רגעים שהרצון לנצור
מתכסה מאחורי פרגוד,
והשגעון תוקף ובשיא תוקפו
נחשבת לי מחשבה-
די באחת,
וחסל.
אבל דווקא אז ברגע ההוא,
כמו כדורי ברזל עדינים מקישים עליה,
במגע עדין כמעט נוצתי,
משמיעים ממנה את הצליל הענוג ביותר בעולם.
והוא מהדהד---
מחלחל מבעד לסדקים
מתפשט יחד עימם
מגיע לעומק
כמו השורשים.
מתחילים מהתחלה ...
...המצפה...
בכל רגע
נתון הן מקיפות
כמו חלקיקי אוויר
דחוסים,
כמו רסיסי גשם
דומעים.
מילים,
מתוכי
מתוך האדמה
ממעבי יערות אדם המשילים מעליהם
אותן
בתקופת שלכת אנוש.
והן כעלים
רוחפות וסובבות
נוגעות לא נוגעות
ואני ...
מביטה בהן
בוחרת אחרי מי מהן לרדוף
ולמי להניח להנשא ברוח.
אך יש מהן שלא יוותרו
וידקרו בגבי
בעיניי
ויסתבכו בשערות ראשי
ולבבי
יקננו שם
ויצפצפו
ללא הרף.
נתון הן מקיפות
כמו חלקיקי אוויר
דחוסים,
כמו רסיסי גשם
דומעים.
מילים,
מתוכי
מתוך האדמה
ממעבי יערות אדם המשילים מעליהם
אותן
בתקופת שלכת אנוש.
והן כעלים
רוחפות וסובבות
נוגעות לא נוגעות
ואני ...
מביטה בהן
בוחרת אחרי מי מהן לרדוף
ולמי להניח להנשא ברוח.
אך יש מהן שלא יוותרו
וידקרו בגבי
בעיניי
ויסתבכו בשערות ראשי
ולבבי
יקננו שם
ויצפצפו
ללא הרף.
זה מ ט ו ר ף!!ארצ'יבלד
הפתיחה שלא מספרת מהו אותו דבר.
ואז, מילים
המשילים מעליהם אותן
בתקופת שלכת *אנוש*. זה פשוט טוב
זה ממש ככה בכתיבה! שיש מלא מילים, וחלק בוחרים.
אבל יש חלק שרוצה לצאת.
גב, עיניים, שער, לב. לא הבנתי.
מה שכן, אם מעבירים קו, זה מסביב לשכל.
ואז, מילים
המשילים מעליהם אותן
בתקופת שלכת *אנוש*. זה פשוט טוב
זה ממש ככה בכתיבה! שיש מלא מילים, וחלק בוחרים.
אבל יש חלק שרוצה לצאת.
גב, עיניים, שער, לב. לא הבנתי.
מה שכן, אם מעבירים קו, זה מסביב לשכל.
תודה..המצפה...
נכתב מזוית אחרת מזו שהסתכלת ממנה, אבל גם זה כיוון.
...המצפה...
בא לי שטויות.
אבל אז זה נעצר.
באותו רגע שאני נזכרת ב'חיוכי הדביל' שהיו מרוחים על פנים של אנשים שעשו שטות הרגע,
ואני מסתכלת במראה והמילים מתדברות גם בלי שאצטרך לבטא אותן בשפתיים:
את רוצה להראות דבילית כזו?
את רוצה את המבט הזה בעיניים?
את מוכנה לוותר על אותה החומה הזגוגיתית והדקיקה הזו שאת תמיד מתחבאת מאחריה?
לתת לאנשים לראות את ה'פריקי' שלך?
את המשוגע והמטורף שבך? אפילו לא רק את ה'על סף...'?
לאפשר לאנשים לראות את כל מי שאת?
את רוצה לתת לך להיות את?
הכי את שאת יכולה להיות?
ועדיין להאמין שאת אהובה ומיוחדת בעיניי עצמך?
ולהקשיב לקולות סביבך שעוטפים ובנוכחות שלהם מעידים שאנשים שמחים בך, בנוכחות שלך בחיים שלהם ושאפשרת להם להכנס לשלך?
שמעשה כזה או אחר לא ישנו את מה שהם חושבים, אומרים ומרגישים כלפייך?
כי זו פשוט את?
את רוצה?
להיות פשוט את?
פשוט.
תהיי.
בא לי לעשות שטויות
אבל אז זה נעצר.
באותו רגע שאני נזכרת ב'חיוכי הדביל' שהיו מרוחים על פנים של אנשים שעשו שטות הרגע,
ואני מסתכלת במראה והמילים מתדברות גם בלי שאצטרך לבטא אותן בשפתיים:
את רוצה להראות דבילית כזו?
את רוצה את המבט הזה בעיניים?
את מוכנה לוותר על אותה החומה הזגוגיתית והדקיקה הזו שאת תמיד מתחבאת מאחריה?
לתת לאנשים לראות את ה'פריקי' שלך?
את המשוגע והמטורף שבך? אפילו לא רק את ה'על סף...'?
לאפשר לאנשים לראות את כל מי שאת?
את רוצה לתת לך להיות את?
הכי את שאת יכולה להיות?
ועדיין להאמין שאת אהובה ומיוחדת בעיניי עצמך?
ולהקשיב לקולות סביבך שעוטפים ובנוכחות שלהם מעידים שאנשים שמחים בך, בנוכחות שלך בחיים שלהם ושאפשרת להם להכנס לשלך?
שמעשה כזה או אחר לא ישנו את מה שהם חושבים, אומרים ומרגישים כלפייך?
כי זו פשוט את?
את רוצה?
להיות פשוט את?
פשוט.
תהיי.
בא לי לעשות שטויות
ארצ'יבלד
הצילו, הקטע הזה בשרשור הזה
אפשר להצטרף?דו סטרי
לשוטט
להשטות.
להסתכל במראה
לקרוץ לעצמך.
לשאת שלט
שלא אכפת לי
מה ואיך.
במקום שאהיה אנשים
אהיה
אני.
ככה,
עם חיוך דבילי
כזה שבודקים קודם
שהדלת סגורה
ואין איש בסביבה.
ולשיר
עם ערבוב של מילים
וצרחות
וצחוק, ובכי.
ברור!!המצפה...אחרונה
מוזמנת תמיד.
(רציתי לתייגך שתראי ;)
(רציתי לתייגך שתראי ;)
אחרי כל התרמודינמיקה והמטריקסxmasterx
חייב לתת כיסוי לכל זה ולהמשיך לעבוד קשה
חוץ מגניטיקה ואירועי חירום דיסטופיים יוצאי דופן בממלכת הפיזיקה הביולוגית ננצח הכל.
החום הזה מאוס ומעצבן אבל יש גם יתרונות בלהזיע כל כך הרבה באימון ולעבוד קשה לצאת לשמש להזיז את המכונה החורקת בגלל תעוקת מפרקים
בנוסף לכל זה צריך למצוא מוזיקה מתאימה וספרות נורמלית לערבים חסרי מסך אולטרא אינפרה מכשף בעיניים כי השינה גם חשובה מסתבר
אני כותב לעצמי וחושב תוך כדי אם כל זה לא גדול עלי
כנראה שלא אבל נצטרך לעשות התאמות
אזxmasterx
נאכל ביצים ובשר כל היום
נזיז ברזלים
נשמע מוזיקה
נישן נורמלי
האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע
עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול
צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת
כל אופנת החיפוש העצמי הזהxmasterx
פחח
את מי אתם מחפשים
במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא
מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת
מה רואים מה קוראים מה שומעים
מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט
למי אכפת
היעשה מה שהינך
אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח
איזה אנרגיות של יוםxmasterx
חודש אייר
סוף אפריל
מזל שור שחורש ביסוד האדמה
מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר
לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול
אייר זה אור זה זיו
אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור
שר הטבעות > הארי פוטרxmasterxאחרונה
זה סתם בלי קשר
וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר
עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה
"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"
מי כותב ככה?
או במילים אחרות
"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"
זה לא מגיע ליכְּקֶדֶם
..דף תלוש
I'm freaking out and I don't know why
..ביחד ננצח
יש בי את הפחד לפעמים
שאני נותנת ומתרוקנת- מקריבה
אני אפילו יודעת בעצם
אחרי 6 חודש אינטנסיביים
שכרגע זה חצה קצת את האהבה
כרגע זו הקרבה.
אני לא חושבת שזה משהו טוב,אף פעם
אבל מצד שני
לפעמים כשאתה אוהב מישהו
צריך לדעת גם להקריב,ברמה האישית
וכשאתה אוהב משהו גדול בצורה כזאת
כמו מדינה,וצבא
לפעמים,זה לא מספיק רק אהבה
--מחכה לרחמים~
קומי אהובתי
קומי
יש לך עוד לחיות
את עוד תהיי
ותחיי
יהיה לך טוב
כל כך טוב
🤍
--מחכה לרחמים~
את תהיי
אני מבטיחה לך
את תהיי ויהיה לך
יהיה לך הכל
את תהיי הכל
את כבר הכל
את עולם
עולם שלם ונסתר
אל תתני לו לרסק אותך
יש לך עוד חיים לחיות
קומי אהובה
כי בא אורך
קומי לזרוח
🤍
....צאצאאחרונה
אמן
שעון קיץxmasterx
מפנה לילות מכלה בקרים
שירי יום הזיכרון באווירxmasterx
וזה כאילו דומה לכל שנה אבל זה לא
אין בית שאין בו מת
וחסרה חמלה
אף אחד לא חושב שהשני מיוחד כי הוא גם סובל
אין סבלנות באוויר
משהו יתפוצץ מתישהו וההישרדות הזאת כבדה
אם הייתיxmasterxאחרונה
יכולה הייתי נעקדת במקומו
סדק
סדק אחד בכל יום
אין מה למהר
זה בסוף יגיע להכל
יתפרץ כמו סכר
על אדמה רעה ויבשה
הזמן לא מרפא דבר
רק מפיל אותך על חרבו
העבר מגיע כמו חסד
זכרונות מנחמים מעט
עצוב כשלא נשאר מי למות למענו
או
לחיות בשבילו
...כְּקֶדֶם
יבוא יום ואנקום בהם על כל מה שהם עשו ועל כל מה שהם זממו לעשות