ה', לעיתים נעשית תפילתי אליך כמשוי.
שפתי כורעות תחת עומס העצלות, האדישות
ושאר דברים עם חשיבות.
תפתח העליונה, ותיסגר על חברתה.
תיפתח שוב
אך לא תשוב.
לא לחתך ולא לפלל
כי אם למלמל.
ופי לא יצא
לא יצא הוא,
לא בתהילה ולא בבקשה
לא בתחינה ולא בהודאה.
יגיד הוא רק שצף וקצף של הברות.
ללא הבנה וללא פשר.
ללא הבחנה וללא סדר.
או לעיתים,
יאמר הוא רק שתיקה.
ופעמים
כאשר אראה את זריחת ההחמה.
את התחדשות העמק ותחיית האדמה.
את ענני הסער,
עצי היער ויופיו של הסהר.
ליבי בשקט וברעדה מתפלל אליך,
מפעם תהילתך.
אנא
ה' שפתי תפתח ופי יגיד
גם
תהילתך.

