..

שכיפה גדולה זה יפה רק לאנשים עם פאות ארוכות 

(ולאנשים עם פאות ארוכות יפה רק כיפה גדולה)

ושכיפה קטנה זה יפה רק לאנשים עם פאות צמודות קצרות כאלה (לוידת להגדיר)

(ושלאנשים עם פאות כאלה, זה לא יפה כיפה גדולה)

יש לך קטן שנראה כאילו עוד שניה הוא נאבד ואז זה נראה לי חפיפניק כזה ולא יפה.
ויש כיפה קטנה שיושבת נורמלי על הראש רק שרואים גם שיש שיער/קרחת מתחת ובצדדים.
יש גדולה שמכסה את כל הראש אבל לא גולשת לאוזניים.

ויש גדולה שחוץ מפאות לא רואים כלום.
 

תלוי איך זה יושב על הבן אדם.

אם אתה חושב להקטין את הכיפה - כנראה אתה מגדיר את עצמך חלש יותר בדת.

אם אתה רוצה להקים בית דתי תורני חזק ושמור - תצטרך להיראות בהתאם, כדי שיראו אותך מתאים בענייני שידוכים וכו..
כך דעתי.

מבחינתי פיאות ארוכות זה יפה אם הם מסודרות ואם לא עדיף ארוכות דקות...

כשמישהו שם כיפה קטנה הוא משדר שהוא כאילו שם כיפה רק בשביל לצאת ידי חובה והוא כאילו רוצה להידמות לחילונים.

יכול להיות שיש כאלה שיחשבו אחרת, אבל זאת דעתי

זה מראה בהרבה על מצב הדוסיות שלך

ממש לא מראה על רמת הדתיות

מאשר אחד עם כיפה גדולה (לא ננח)

וגם למה אומרים על מישהו מתקלקל"מקטין את הכיפה"?

1. גודל מלכתחילה- שמאחר שהחיצוניות משייכת את האדם למגזר מסוים אז לרוב זה מראה לאן הוא היה רוצה להשתייך, (כמובן שיש את אלה שפוחדים לצאת מהאזור נוחות שלהם) ואז כן אומרים שכיפה כזו- הוא מתנחל, כזו הוא חפיפניק, כזו- גבעוני וכו'...
2. שינוי בגודל או בצורה. כל שינוי חיצוני מראה על שינוי פנימי ואז צריך לבחון למה הוא עשה את השינוי.
רוצה להיות יותר דתי? פחות דתי? להיות סטייליסט? קבצן? וכו'...

ובלי יראת שמיים, ומישהוא עם כיפה מיניטורית אבל עם המון יראת שמיים, אבל כן אם רואים מישהוא עם כיפה גדולה יחשבו שהוא יותר דוס ממישהו שיהיה עם כיפה קטנה.

זה לא משקף אבל זה הרושם שיוצא.

זה משקף איך הוא רוצה שהסביבה תתפוס אותו.

תלבש בגודל של כיפות חב"ד כי זה לא קטן מדי אבל גם לא גדול מדי!!!!!!!

בקיצור זה כיפה בסבביש!!!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...