אני 1: אהבה!
אני 2: מה את מבינה בכלל??
אני 1: טוב אולי קצת כי...
אני 2: אבל בכל זה מורכב ואז מה שאת דלוקה עליו
זה אסור!!
אני 1: מי בכלל אמר שאסור?
אני 2: התורה
אני 1: יופי לה אז היא אמרה אני רוצה לחיות חיים משלי
שאני בוחרת איפה ומתי אני פונה בלי מצפונים!
או אלה שיגידו לי איך כמה ומתי!!
אני 2: ??
אני 1: התורה היא אני? לא! יופי!
אני 2: אז יהיה לך אהבה ואז?
אני 1: לא יודעת..
אני 2: אז את בכלל לא רוצה את זה!
אני 1: לא קשור! אני רוצה מאוד זה משו שמאוד יכול לעזור לי בחיים במיוחד כשאין הרבה למי לפנות
אני 2: אז בשביל זה יש את החברות הטובות
אני 1: נכון אבל אהבה זה משו אחר שלא עוברים את זה לא יודעים מה זה באמת...
אני 2: טוב אז יאלה תחזרי אחורה ותגידי שאת חשבת על זה ואת כן רוצה, ויאלה תהני
אני 1: איך אפשר להנות כשיש כל כך הרבה הלכות שאוסרות כל כך הרבה דברים?
אני 2: מתייחסים למה שההלכה לא אוסרת ולא כל הזמן במה שהיא אוסרת!
אני 1: קל להגיד את זה, הדור של היום ממש לא עובד ככה
אני 2: אז מה את רוצה לעשות?
אני 1: זאת בדיוק ההתלבטות אני לא יודעת מה לעשות וכל פעם הדיסק חוזר אחורה.
אשמח שאם קראתם עד לכאן אז תגיבו...
ואולי אני עוד ישב לכתוב המשך...

מה גרם לכם לדתל"ש? וכשהחלטתם לדתל"ש, מה עשיתם? מה הייתה 'שבירת הקערה' שלכם?