אהבתי .

האמת שקרה לי משהו ממש דומה לפני בערך שנה

אז אני כמו סתומה באה לאיש ברחוב

"אחי אתה אהרון רזאל"

והוא חשב שיש לי בעיה

פעם כשהייתי קטנה אז הייתי אצל שכנים שלי ואז אמרו לי שאח שלי הגיע מהישיבה אז הלכתי הביתה וחיבקתי אותו ותוך כדי החיבוק אני רואה את אח שלי מאחורה ואז התברר לי שחיבקתי את חבר שלו

אחרי איזה שנתיים הגענו לבקר אותו בישיבה ואז חבר שלו כזה אמר מול כל החברים שלהם "הי זאת האחות שלך שחיבקה אותי לא?

ו

בחמישית בחודש ארגון עשינו הצגה בסניף ורציתי להשתחרר ללילה לבן והיה נראה שהרב לא יסכים לי אם אני יבקש אז שלחתי לאבא שלי הודעה: תשלח לרב שאתה משחרר אותי הלילה ללילה לבן ותנסח את זה בצורה טובה כי הוא עצבני. ובטעות שלחתי את זה לרב והוא קרה את זה בכל מול כל הכיתה...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....