להקרע.
שוב
ושוב.
יש דרך שההרגשה האיומה הזו תעבור מתישהו?
כל פעם שרואה אותה.
כל פעם שרואה אותו.
כל פעם שנזכרת בה.
ובזה.
ובה.
ובחסרון הזה.
ובו שמרחיק אותי ממנה.
ובו,
שהלב כבר נשנק מחבלי הגעגוע הלופתים ומתהדקים.
ובו,
שיודעת שלעולם לא...
ובו,
שמרגיש הכי אחי.
ובו,
שכבר...
לא מרגיש.
מתיש
ומחליש.
ובה,
שתכלית הכוסף נכספת לה.
ובו,
שלו נפשי ונשמתי ערגה.
ובו,
שמחכה לרועה שלו.
ובה,
שעוד מעט מאבדת תקווה.
ובה,
שלוחשת בצרחה זועקת
'איכה?!'
ובה,
האבן
השואבת.
ממגנטת
לחור שחור
מולדת מפץ ענק אדום.
לב.
וחלום.
וחרב.
שאין אביר שאותה יצליח
לחלץ
מהמקום.
שוב
ושוב.
יש דרך שההרגשה האיומה הזו תעבור מתישהו?
כל פעם שרואה אותה.
כל פעם שרואה אותו.
כל פעם שנזכרת בה.
ובזה.
ובה.
ובחסרון הזה.
ובו שמרחיק אותי ממנה.
ובו,
שהלב כבר נשנק מחבלי הגעגוע הלופתים ומתהדקים.
ובו,
שיודעת שלעולם לא...
ובו,
שמרגיש הכי אחי.
ובו,
שכבר...
לא מרגיש.
מתיש
ומחליש.
ובה,
שתכלית הכוסף נכספת לה.
ובו,
שלו נפשי ונשמתי ערגה.
ובו,
שמחכה לרועה שלו.
ובה,
שעוד מעט מאבדת תקווה.
ובה,
שלוחשת בצרחה זועקת
'איכה?!'
ובה,
האבן
השואבת.
ממגנטת
לחור שחור
מולדת מפץ ענק אדום.
לב.
וחלום.
וחרב.
שאין אביר שאותה יצליח
לחלץ
מהמקום.
