היה לי יומולדת רגילה שלא חוגגים לי העברי.ואףמאחד אף פעם לא זוכר מהמשפחה הקרובה והמורחבת. .גם הלועזי לא זוכרים לרוב..וגם בוואצאפ של המשפחה של בעלי ברכו אותי רק חמי וחמותי ונעלבתי..
בשל הצטמצמות כלכלית כרגע בנסיבות משמחות וגם ההוצאות מהלידה הקרובה ב"ה החלטתי שעדיף בלי מתנה/משהו יקר..
וםתאום אני מתחרטת..וזה מתחבר לתחושות כלליות שאני תמיד שמה את עצמי אחרונה בסדרי עדיםויות.. אני בוחרת כך וז מתבאסת.
גם לקראת הלידה דולה היא לא אופציה בשל ההוצאה הכלכלית הכרוכה בכך(3000). ובעלי הוא לא דמות שיכולה לסייע לי בלידה. (פיזית ונפש,מרגישה שזה גדול עליו).עד עכשיו ילדתי עם דולה ופתאום התחילו החרדות מהלידה . הפחד איך יהיהה.ען מי אהיה. (אף אחד מהמשפחה לא בא לי שיהיה איתי.ומרגעש לי לא נוח.הייתי בלידה ראשונה עם אחותי ואמא שלי היה סיוט ) מה אני רוצה ..
הרבה חיבוקים וזויות מחשבה על איך אני יכולה לשים את עצמי במרכז. .שולחת מהר לפני שאתחרט




לא ידעתי אם גם במסגרת פרטית זו בעיה
