ומכיון שחב"ד נוהגים לטעום לפני התפילה אז מאחרים את הקידוש.

לכאורה זו הסיבה.

ובכ"א אדמו"ר הזקן לא הביא את ההלכה הזו בשו"ע, כדאי להרחיב במקורות כשמביאים את השאלה כי לכל מקור יש סיבה שהביא את ההלכה כפי שהיא.

יתכן וזה ע"ב אותו פרמ"ג

אבל ההכנות האלה אינם נחשבות הלכתית כתפילה, ולכן התפילה אינה בזמנה.

בעל  התניא כתלמידו של הבעל  שם טוב הקים את חסידות חב"ד כדרך בעבודת ה' במקביל לשו"ע שנועד לכלל היהודים בעולם.

ובחסידות בכלל ובחסידות חב"ד בפרט לומדים הוראה מכל פרט בהנהגת הצדיק , כמו כן ע"פ דרך החסידות שמים דגש על תורה ומצוות באופן שונה ממה שכלל העולם רגילים.

לכן הרבי הנהיג שעת תפילה לפי שעת התפילה שהרבי הריי"צ התפלל וממש לא משנה מאיזו סיבה,

ותפילה היא עבודה עיקרית בחיי היהודי שלכן צריכה הכנה והתבוננות לפני', לכן מאחרים אותה, לכן טועמים לפניה.

לכן היחס לכל מצווה הוא באופן המהודר ביותר וכפי שזה מבואר בארוכה בתורת החסידות, למרות שבמבט ראשון זה לא נראה כך.

וכל אדמור"י חב"ד גאונים הן בתורת  הנגלה והן בפנימיות  התורה כך שכל הנהגה שלהם מבוססת ואפשר לסמוך עלי'ה.

ומי שממש רוצה יכול לחפש ללמוד ולהבין מה הסיבה.

אם חסידי חב"ד היו קמים בחמש, וההתכוננות הרוחנית לתפילה הייתה לוקחת להם עד עשר, מילא.

אבל מתי רוב החסידים קמים? האם ההתכוננות הזו אכן משפיעה בפועל על התפילה שלהם?

אני מכיר מקרים הפוכים.

תפילה אחרי זמנה, היא דיעבד, בפרט אם העיכוב הוא במזיד.

הרוב? האם התפילה של הרוב אכן שונה דרמטית מתפילה בשבע? האם הרוב מרגישים קדושה כזאת בסכה שהם לא יכולים לישון משום מצטער?

התשובה האמתית היא: זה המנהג, וכך אנו עושים, גם אם זה נגד ההלכה.

א.אם ערים כל הלילה אז לא מתפללים לפני שישנים שעה.

ב.שעת התפילה ב10 נקבעה בלי קשר להכנות (הרבי התפלל בשעה הזו למרות שלא ישן בלילות שבת)

ג.יש כאלו שאכן קמים ב5 ומתחילים מאז את התפילות

א. והאם כל החסידים ערים עד תשע בבוקר?

ב. כשתפילתך תהיה בדרגה שלו, תתפלל בעשר, עד אז, אתה אמור להספיק סוז"ת (לא אישית כמובן)

ג. ואלו שלא?

לכן משתדלים להתפלל לא לפני 10

יש הרבה מקומות שטכנית מתפללים יותר מוקדם בגלל סיבות שונות.

ובכ"מ כל אחד עושה את ההכנה לפי ערכו,

אז קריאת שמע מקפידים בזמנה ותפילה כל אחד לפי ערכו,

לא אומר שכולם מכירים את ערכם ולכן צריך משפיע ולהתוועד על מנת לא לשקר על עצמו, אבל בסיס להנהגה כזו, יש בהחלט.

בסיס לא הלכתי בעליל.

איזה פוסק מתיר זאת?

אשמח למ"מ בבקשה.

http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4388&CategoryID=1091

http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6299&CategoryID=1334

תודה.

זה מקור מאוחר הרבה יותר מבעל התניא, ותמוה מאוד.

אגב, המקור לאכול לפני תפילה זה הצ"צ

אם כך, למה להסתפק בבעל התניא? גם משה רבינו סבר כך!

בשולחן ערוך הרב לא מופיעים זמני התפילה?

נו באמת!

למה אתה מחפש תירוצים? פשוט תגיד שההלכה לא מעניינת אותך.

יש את  ההלכה ויש את הגישה אליה.

לומר על קבוצה זו או אחרת בעם ישראל שנוהגת מנהג שמבוסס הלכתית מדורי דורות על ידי בעלי סמכא שהם נוהגים נגד ההלכה - זו הוצאת שם רע ואפילו יותר גרוע מזה..

הוא לא מבוסס הלכתית, לא הבאת שום מקור הלכתי.

מעניין אם לזה התכוון הגר"א כשפסל את שחיטת החסידים אז.

לא צריך פוסקים.

וההנהגה הזו מבוססת על  פי הפסיקה כפנ שמפרשים אותה ע"פ החסידות.

לא חייבים להסכים, להבין חייבים.

חסיד זה לא סתם שם, זה תואר למי שמפקיד על המצוות בצורה מהודרת גם אם זה לא תמיד נראה ממבט ראשון, בשביל להבין היטב צריך ללמוד חסידות כראוי.

מה זה להתפלל החסידות מסבירה

ומשם מגיעים כל ההנהגה בפועל

ולעורר כוונה לתפילה לוקח זמן.

מבואר בתניא באריכות, זה הבסיס לכל היחס החבד"י לתפילה

הכנה לכוונה הדרושה, זו שדוחה זמן תפילה ע"פ ההלכה, אינה לוקחת שלוש שעות.

ההגדרה שלך למצוות וההגדרה בתניא למצוות הן אחרות.

וזה בדיוק הנקודה שהדיון לא יגיע לשום מקום

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.